למרות הכל - יש תנופה קיבוצית

שאלת השפעת המלחמה על הקיבוצים עמדה במרכז כנס מיוחד של גלובס, בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית וקרן קמ"ע, שהתקיים במרכז הכנסים בשפיים, בהשתתפות מאות אורחים. בכנס נידונו הווקטורים המשמעותיים של כלכלת הקיבוצים, כולל מושבים ייעודיים לאנרגיה, נדל"ן ותעשייה, לצד הנושא הקריטי של ביטחון והתיישבות. ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, עו"ד עמוס פרג'ון, היה מעורב בתכני הכנס ובכתיבת השאלות בפאנלים השונים. מו"ל העיתון, אלונה בר און, פתחה את דבריה בכנס באזכור שמותיהם של החטופים זיו וגלי ברמן, דורון שטיינברכר, אמילי דמארי וקית' סיגל מקיבוץ כפר עזה. בר און התייחסה לסיקור בגלובס לאורך השנים של התעשייה הקיבוצית, שמהווה חלק אינטגרלי מהכלכלה הישראלית ואמרה כי ״אנחנו מסקרים את התעשייה הישראלית ורואים בעצמנו חלק מהתעשייה הישראלית״. לגבי ההרכב המגדרי של הדוברים, בר און ציינה כי ישנם מעל ל-70% דוברים גברים, אך שאיפת גלובס היא להמשיך ולנסות להפוך את החלוקה לשיוויונית ככל הניתן. 

הדובר השני היה אבי לוי, מנכ"ל קבוצת דיסקונט, שנתן סקירת מצב כלכלית בישראל לאחר ה-7/10 והציג את הצעדים שלדעתו יש לעשות כדי להיחלץ מהמצב הכלכלי הקשה. לוי ציין כי הקיבוצים תורמים רבות לכלכלה במדינה ולייצוא, בעיקר בתחומי התעשייה, החקלאות והתיירות, וכי הפריסה הרחבה שלהם מאפשרת את מימוש היעדים הלאומיים. הוא הוסיף שבזכות התנאים הייחודים שלהם הקיבוצים יוכלו לתמוך בכלכלה הירוקה ולייצר מקומות עבודה וכחלק מהפיתרון הם יכולים להוות עוגן כלכלי להבראת המשק. הדובר האחרון לפני המושבים השונים היה מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה שפתח את דבריו בהשתתפות בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן יום קודם לכן בעזה. שמחה ציין את חשיבותם ותרומתם של הקיבוצים למדינת ישראל, לא בכלכלה ובמעשה אלא גם בדם, כמו במלחמה הנוכחית. שמחה ציטט את ברל כצנלסון כי יש רגעים "שבהם יחושל אדם", וכן "היום הזה נהיית לעם". אלו מעידים, לדבריו, על העת ההיסטורית שבה נמצאת מדינת ישראל. "מאז מלחמת העצמאות ועד 'חרבות ברזל', התנועה הקיבוצית חטפה בצורה הכי קשה עם האבידות הקשות ביותר ונדמה שאנחנו אלה, כמו שחטפנו את האבידות, שצריכים להקים את התנועה מחדש, ואף את המדינה מחדש - יחד עם כולם". עוד אמר כי התנועה הקיבוצית היא "מעסיקה בולטת במשק. נצטרך לחזק את הפריפריה, את אמצעי הייצור, כי פריפריה חזקה שומרת על ערי מרכז חזקות. פריפריה חזקה שומרת על מערכת בנקאית חזקה ובעיקר מייצרת חלוקת הכנסות שוויונית".

המאבק הנוכחי, לדבריו, הוא בראש ובראשונה "על עמוד האש, תמונת העתיד של מדינת ישראל. תמונת העתיד היא הסולידריות בין שבטי העם שלנו. ההשקעה באדם, בצמצום פערים, בפריפריה, ראיית הטוב המשותף. זהו ברית הייעוד של מדינת ישראל. לא ברית גורל, אלא ברית ייעוד. המלחמה על הפלא שנקרא מדינת ישראל כנראה שעדיין לא תמה. אסור שפנינו יהיו השבעה באוקטובר. עלינו לאחוז את התקווה. התנועה תהיה חייבת לאחוז בדגל ההתנדבות ולקרוא לתושבי תל אביב והמרכז - בואו להיות חלק מהסיפור החדש של ישראל, בואו להיות חלק מהקיבוצים". 

המושב הראשון עסק בנושא האנרגיה. מנכ"ל דוראל, יקי נוימן, אמר כי "בשנים האחרונות, דוראל פורשת מערכות של אגירת אנרגיה בקיבוצים ברחבי הארץ. המהפכה הזאת מתאימה במיוחד לישראל, מתאים לנו כמדינה לייצר חשמל בייצור מבוזר ואם מסתכלים על הקיבוצים, אז להפוך את הקיבוצים ליחידות עצמאיות שיכולות לדאוג לעצמן בלי תלות במערכת המדינית". נוימן סיפר כי "הקיבוצים הם הראשונים שזיהו את הפוטנציאל באנרגיה מתחדשת בשנת 2008, והמערכות הראשונות בארץ אכן קמו בקיבוצים". עוד אמר נוימן כי "הענף של אנרגיה מתחדשת הוא אחד מהכלים הבולטים לתמוך גם בכלכלה הישראלית וגם בקיבוצים, כי זו פריחה כלכלית שהיא נכונה וטובה".

בפאנל פוטנציאל האנרגיה בקיבוצים השתתפו אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות, ד"ר נורית גל, מנכלית e-NRGY, בני רגיל, רכז תחום אנרגיה בתנועה הקיבוצית ונעם שוויצר, מנהל סקטור אנרגיה וסינדיקציה בבנק דיסקונט. בני רגיל הזכיר את קשיי הרגולציה הקיימים בתחום: "ברגולציה הישראלית יש שורה אדירה של חסמים לאנרגיה מתחדשת. בסוף השנה שעברה הכנו רשימה של החסמים והעברנו למנהלת תקומה. אנחנו שמחים לראות שהם לוקחים את זה ברצינות", אמר רגיל. לדבריו, ישנו "היעדר שאפתנות של הרגולטורים בתחום האנרגיה. תוך עשור ישראל עברה מאפס לחצי בייצור החשמל בגז. בעוד האנרגיות המתחדשות מזדחלות. הייתי שמח לשמוע ממשרד החקלאות שאין כוונה לחסום את השדות הסולארים הקרקעיים בקיבוצים".

אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, טען כי "צריך לזכור שאנחנו קודם כל מדברים על חקלאים. הם נכס אדיר למדינה שלנו, כיצרני מזון. אנחנו כמדינה צריכים לתת להם הרבה יותר ודאות והרבה יותר ביטחון. כשאנחנו מדכאים חקלאים מלהיות חקלאים, הם פשוט קורסים. וכשהם קורסים, הם לא מתרוממים שוב. אנחנו רוצים לראות יותר אגרו-וולטאיים מאשר על קרקע חקלאית באופן ישיר. אנחנו צריכים להשאיר את הקרקעות לחקלאות לדורות הבאים. כבר היום קרקעות חקלאיות נגרעות לטובת בניה, והחקלאות לא מפוצה על זה. לכן האגרו-וולטאי זה בעדיפות עליונה".

במושב השני בנושא נדל"ן אמר מנכ"ל רמ"י, עו"ד יקי קוינט, בנוגע לקיבוץ האון: "אנחנו מכבדים הסכמים ומצפים שגם הצד השני יכבד הסכמים. אנחנו בעד כל פיתרון שוויוני. נתנו קדימות לחיילי מילואים ונכי צה"ל. משפחות ממעמד הביניים שיבואו לגור שם מחויבות לוועדת הקבלה ולתנאים השונים. יש מקום לבוא ולומר שמי שרוצה יותר ישלם קצת יותר". בנושא מחירי הדיור והקרקעות אמר: "התפקיד שלנו הוא לספק קרקעות לכל הצרכים במשק. כמובן גם לספק קרקעות לבנייה למגורים - בראש ובראשונה. לא קל לעשות את זה. אנחנו צריכים לקחת שטחים חקלאיים, בטח עם הקיבוצים שהם שחקנים ראשונים בקרקע החקלאית. יש רוח חדשה בתנועה הקיבוצית, ומוכנים שם לחשוב על הסדרים חדשים לגבי מרכז הארץ".

במסגרת פאנל שזכה לכותרת "הפריחה המחודשת של ההתיישבות בקיבוצים" השתתפו  גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, עו"ד שלומית שיחור רייכמן, ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל ולשעבר רשמת האגודות השיתופיות, אסנת קמחי, ראש המרחב הכפרי במשרד הבינוי והשיכון, אסף אלדר, סמנכ״ל וראש החטיבה הבנקאית בבנק דיסקונט ועו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית. שיחור רייכמן סיפרה כי במועצה השנייה בגודלה בארץ מבחינת תושבים, כ־45 אלף תושבים, יש התדרדרות במספר הילדים שנולדים. "אחת הסיבות העיקריות היא שמדינת ישראל רואה בנו נדל"ן. יש חסמים, ועדות קבלה, החלטה 86 של רמ"י. אני בעד ועדות קבלה, אין אפליה. מי שלא מתקבל, אלו אנשים שלא מתאימים לאופי הקהילתי", אמרה. עו"ד דרורי אמר כי נגד ועדות קבלה, מכיוון שזו שיטה שנכפתה על היישובים על ידי המדינה כדי להגדיל בהם את האוכלוסיה, וכי צריך לתת להם להפעיל את המנגנונים הפנימיים שעומדים לרשותם לסנן את מי שמתאים לאופי הייחודי. "קיבוץ זו אגודה שיתופית עם סל חובות - לא מועדון נדל"ן", הוא אמר.

בפתיחת המושב השלישי בנושא תעשייה וחדשנות התייחס יעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים ויו"ר משקי הקיבוצים, להשקעה בקיבוצים ואמר כי "ההשקעה בסטארט-אפים בקיבוצים בשמונה השנים האחרונות הייתה 900 מיליון שקל, מה שהביא הרבה רעיונות, עוצמה ותעסוקה, וכסף למדינת ישראל. חלק ניכר מהתעשייה הקיבוצית הוא מוטה ייצור". עוד דיבר בכר על ההכנסות מהחקלאות, שעומדות על 35 מיליארד שקל, וכי "התפלגות ההכנסות מענפי החקלאות השונים בשנת 2021 מראה כי שלושת הענפים המובילים הם: מטעים, עופות ובקר, ובתוכם הסקטור הקיבוצי הוא הגורם המוביל. כל אחד פוגש בבוקר את הייצור הקיבוצי, רק לא אומרים את זה. אנחנו חלק בלתי נפרד ויומיומי מהמקרר של כולכם, ממשיכים למכור לכם אלף ואחד סיפורים על זה שאנחנו לא יעילים ולא טובים". עוד הוסיף בכר כי "אילולא אנחנו, גוש דן היה מוצף בביוב". לדבריו, החקלאות מהווה כיום גורם מרכזי לקליטת מי קולחין בישראל, כאשר 64% מהמים אינם מים שפירים. "גם כשאתם מדליקים את החשמל תחשבו קיבוץ", אמר.

בפאנל השלישי שוחחו עידו רודוי, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית; רפי נבו, מנכ"ל קרן משתלת הקיבוצים ואקסלרטור "זרעים" ומנהל תחום החדשנות והיזמות באיגוד התעשייה הקיבוצית; מרסלה רייזמן, מנכ"לית ביוגל (גלעד); והוגו צ'אופן, יו"ר 'ארד', על החדשנות בתעשייה הקיבוצית, שמצמיחה סטארט-אפים וחברות ציבוריות. עידו רודוי פתח וסיפר כי "המפעלים בקיבוצים עובדים מצפון לדרום, גם ביישובים המפונים. כשמדברים על התעשייה הקיבוצית, זו גאווה גדולה לאזורים ולקהילות. יש הצלחות, ב-12 השנים האחרונות, היו 4-5 אקזיטים. זה מראה שהתעשייה מעניינת את המשקיעים. מעצבנת אותי האמירה 'תעשייה מסורתית', כאילו זה משהו ישן. זו תעשייה עם מסורת". רפי נבו אמר כי "אנחנו רואים את החדשנות והעוצמה הכלכלית של התעשייה הקיבוצית בתור הקצה העליון של שרשרת ערך, שמתחילה למטה, ביזם הקיבוצי. הוא בא אלינו ואנחנו מטפלים בו במסגרת תכנית 'זרעים' בקרן קמ"ע של התנועה הקיבוצית. זה אקסלרטור שנותן תמיכה וליווי לרעיונות. אנחנו עוזרים להם להפוך להיות חברות. הן יכולות להשתלב במרכזי החדשנות שאנחנו שותפים בהקמתם, שמקבלים את ההזדמנות להמשיך את הדרך ולפתח רעיונות ולגייס כסף. אנחנו גם מחברים אותם לרשות החדשנות. המצטיינים מקבלים מימון מקרן משתלת הקיבוצים".

במושב האחרון על ביטחון ותקומה, שוחח תא"ל (במיל') אבי בניהו (להבות חביבה) עם חיים ילין מבארי והאלוף במיל' גרשון הכהן על ביטחון ותקומה.