מנסים לקבוע עוגן ונערכים ליום שאחרי

החברה לפיתוח הגליל ועמותת העוגן קיימו כנס מקצועי בגליל העליון לקראת הרחבת פעילות העמותה לסיוע לקהילות ביישובי הצפון. בכנס, שנערך בקיבוץ כפר הנשיא, הציגה עמותת העוגן סקירה מקיפה אודות פעילותה, בפני נציגי הישובים, כולל מנהלי קהילות, מנהלים העסקים, מנהלי תכנון ויו"רים. העמותה הוקמה שבוע לאחר טבח השבעה באוקטובר, על ידי יורם קראוס, דניאלה פז ושותפים נוספים מתחום התכנון והבניה בישראל, מתוך חשיבה על "היום שאחרי".

בשלב הראשון, העמותה שמה לה כמטרת על את הפיתוח והתכנון של מבני ציבור, מבנים קהילתיים ומוסדות ב-24 יישובים בעוטף, ובכללם הערים שדרות, נתיבות ואופקים. העוגן הקימה מערך אנשי מקצוע הכולל אדריכלים, מעצבים, כותבים, אסטרטגים ואנשי ניהול העוסקים בבניית היום שאחרי עם כל קיבוץ באופן פרטני, לרבות בניית אסטרטגיה ופיתוח החשיבה על התחדשות הקיבוץ, בניית תיקי תורם ל-3-5 פרויקטים שיבחרו על ידי הקיבוץ המוגדרים "לב הקהילה", בניית מארג תורמים מחו"ל וישראל, בניית דאטה לצרכים עתידיים לייעול תהליכי עבודה ותכלול אסטרטגי, ולאחר קבלת התרומה - הקמת הנכס, מתכנון ועד אכלוס. תהליך התכנון ייערך בשותפות מלאה של הקהילה ושל המפעילים המקצועיים של כל מתחם כאשר ערכי העיצוב והתכנון יתייחסו לקיים, למשמעות הרגשית שהוא מהווה עבור הקהילה.

בכנס השתתף מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה שאמר: "דבר אחד ברור, אנחנו נהיה חייבים לדאוג לעצמנו, אף אחד לא יעשה כן במקומנו. לממשלה אין תכניות ברורות לגבי שיקום הקיבוצים בצפון, ואנו מחויבים לסייע לקיבוצים. בדרום המצב יותר מיוצב ויותר ברור. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל הגורמים, ומבינים את החשיבות שכולנו נכנס מתחת לאלונקה בימים אלו".

שגב ירבעם, מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל, אמר: "כל קיבוץ שירצה לקבל את הסיוע והליווי יקיים פגישה פרטנית עם קרן העוגן, ובמקביל תקבע פגישה עם אנשי המועצה האזורית הגליל העליון. חשוב לחבור למהנדסת המועצה, בכדי לקבל את מלוא הנתונים ולהסתייע בידע שלה. ההחלטות, התכניות והעבודה תתבצענה מול הקהילות. ההתנעה אורכת זמן ולכן אני ממליץ להתחיל כבר מעתה בחשיבה ובחירת האנשים לעבוד מול קרן העוגן".

החברה לפיתוח הגליל, הינה תאגיד בבעלות 34 קיבוצים ומושב אחד בגליל העליון וצפון הגולן, שייעודו הוא הובלת פיתוח כלכלי, עסקי וחקלאי לטובת הקהילה האזורית. מפעלי החברה לפיתוח הגליל הוכרזו כמפעלים חיוניים ושומרים על רציפות תפקודית מתחילת המלחמה, חרף הימצאותם ביישובים מפונים.