דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

נעים מאוד בעמק חרוד - סיור מטה התנועה בתל יוסף וגבע

מטה התנועה הקיבוצית, בראשות המזכ"ל ניר מאיר, המשיך בסיוריו הפיזיים בקיבוצים הנערכים בימי שני והתחדשו לאחרונה לאחר פגרת האומיקרון. ביום ב' ה-7.3.22 ביקר המטה בתל יוסף ובגבע, המשתייכים שניהם למועצה האזורית גלבוע וחוגגים השנה (נדחו משנה קודמת בעקבות מגפת הקורונה) את חגיגות 100 השנים להיווסדותם. את הביקור הכין והוביל, רוני ברניר, רכז האזור בתנועה
מטה התנועה בתל יוסף
מטה התנועה בתל יוסף

יום הביקור בעמק חרוד החל בקיבוץ תל יוסף. הקיבוץ נוסד בדצמבר 1921 על ידי חברי פלוגת גדוד העבודה ונקרא על שם יוסף טרומפלדור. תחילה, הוקם ליד פתחו של מעין חרוד ולאחר כמה חודשים עבר למקומו יישובו הנוכחי, במרחק 5 ק"מ מן המעיין. ניתן לחלק את תולדותיו לשלוש תקופות: תקופת גדוד העבודה (1921 – 1929), התקופה עד קום המדינה (1929 – 1948) ותקופת מדינת ישראל (1948 – עד ימינו).

הקיבוץ התמודד במרוצת השנים עם מספר מחלוקות קשות שפילגו אותו והובילו לעזיבה של חלק מחבריו. במהלך השנים 1922–1923 התגלעה מחלוקת בתוככי גדוד העבודה. היו שתמכו בפיתוח של "המשק" - קיבוץ גדול וגדל, וגובו על ידי המוסדות המיישבים של התנועה הציונית, ולעומתם ניצבו חברי גדוד העבודה שהעדיפו קומונה ארצית, לוחמת למען מהפכה חברתית ביישוב היהודי בארץ ישראל. המחלוקת הובילה לפילוג ו"חלוקה" של נכסי הגדוד בעמק יזרעאל. עין חרוד יצאה מגדוד העבודה בעידוד הסתדרות העובדים והעומד בראשה דוד בן-גוריון; ולתל יוסף עברו חברי גדוד העבודה תומכי הקומונה הארצית שחלקם עבד מחוץ למשק בסלילת כביש טבריה-צמח.

מטה התנועה בסיור המרשים בבית טרומפלדור
מטה התנועה בסיור המרשים בבית טרומפלדור

בסוף שנת 1926 יצא פלג "השמאל" מגדוד העבודה על רקע נטייתם הקומוניסטית של חבריו והתרחקותם מהציונות, וכמה מהם סולקו מהמשק. חלק מהם ירדו מהארץ זמן מה לאחר מכן, והקימו קיבוץ בעידוד השלטונות הסובייטים בשם: וויו נובה בחצי האי קרים.

בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד בראשית שנות החמישים עזבו 120 חברים את תל יוסף ועברו לבית השיטה.

תל יוסף היה בין "החלוצים" במעבר מלינה משותפת ללינה המשפחתית ומתוך אותה רגישות לתמורות החברתיות והאומץ להוביל שינויים, גילתה תל יוסף אוזן קשבת לרוחות השינוי וההתחדשות. בראשית שנות ה-2000, בתום לימוד, בדיקה וקיום דיונים ושיחות בקיבוץ, החל הקיבוץ ליישם שינוי באורחות הקיבוץ. נוכח הרגישות והנחישות הנדרשת בהחלת השינויים, הצביע הציבור בעד מסירת המושכות לידי צוות ניהול חיצוני שהוביל את מהלך הפיכתו למודל של קיבוץ מתחדש עם רשת ביטחון. 

חברי מטה התנועה ערכו בבוקר סיור מרשים ומרגש בבית "טרומפלדור", אותו הובילה איה שפרן, חברת הקיבוץ שחברה בעמותת "בית טרומפלדור". החלל הראשון בבית מוקדש ליוסף טרומפלדור, החלל השני מוקדש לתערוכה להיסטוריית תל יוסף שנקראת "עוד חוזר הניגון", בה מוצגות תמונות המתארות את חיי הקהילה, הקמת התזמורת וחיי הקיבוץ על פני השנים. בקומה השלישית מוקמת תערוכת ה-100 לקיבוץ ובה פריטים משלל הפעילות הקיבוצית שהתקיימה לאורך השנים בתל יוסף. תערוכה זו תיפתח לציבור בעוד מספר חודשים.

החלק השני התקיים במועדון לחבר שם נפגשו ממלאי תפקידים בתל יוסף עם חברי מטה התנועה. איתמר שוויקה – יו"ר הקיבוץ הציג את התהליכים והאתגרים העומדים בשנה הקרובה בפניהם. גלעד דקל – מנהל הקהילה ורן רותם – מרכז המשק הציגו את הקיבוץ בהיבט הדמוגרפי, הקהילתי והמשקי אל מול היעדים והמטרות שהוגדרו לשנים הבאות. בהמשך, התחלקו אנשי התנועה וממלאי התפקידים בקיבוץ לשני מעגלי שיח – האחד עסקי/ שיוך/חקלאות והשני קהילה וחברה/תרבות.

מטה התנועה עם הנהלת גבע
מטה התנועה עם הנהלת גבע

מתל יוסף נסעו חברי מטה התנועה לקיבוץ גבע ונפגשו במועדון לחבר עם ממלאי התפקידים בגבע: אשר צינמרמן – יו"ר המזכירות, חיים גנירם – מנהל הקהילה, איל לב – מנהל העסקים, רינת גלילי – מנהלת מש"א ואלי מזרחי – מנהל הכספים.

הקיבוץ הוקם בשנת 1921 על ידי עולים מרוסיה ומפולין אשר עלו לארץ בעלייה השנייה. גבע נודע בעיקר בזכות להקת הגבעטרון שיצאה ממנו.

אשר צינמרמן וחיים גנירם הציגו את תמונת המצב בהיבט הקהילתי/דמוגרפי והאתגרים הגדולים איתם הקיבוץ מתמודד. איל לב הציג את תמונת המצב של התחום הכלכלי-עסקי ותוכניות הפיתוח העתידיות. כמו כן איל הציג את המהלך המשפטי שהקיבוץ נמצא בעקבות ביטול פרויקט הטורבינות רוח בשטחי הקיבוץ.

רוב הכנסות של הקיבוץ מגיעות ממפעל "בקרה", המתמחה ביצור בוכנות ושסתומי אוויר ומ"קלפ"צ" – מפעל לקילוף ופיצוח שקדים. לקיבוץ היה בעבר מפעל נוסף בשם "שקדיה" שעסק בייצור מוצרי שוקולד וממתקים ונמכר בתחילת שנות ה-2000. לקיבוץ יש גם ענפים חקלאיים כמו מטעים, גד"ש, רפת, דיר ולול. המצב הכלכלי פחות טוב משהיה בעבר. 

בזמן הביקור הקיבוץ היה מצוי בתהליך שינוי אורחות חיים ותמחור משרות, אך לא הצליח לגייס את הרוב הדרוש לכך (75%) במספר הצבעות. הנהלת גבע שיתפה את מטה התנועה בהתלבטותה כיצד ניתן להשיג את הרוב הנדרש. מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, הציע כי יבוא לדבר עם החברים, וכעבור שבוע אכן הוזמן לאסיפת הקיבוץ. דבריו צולמו ושודרו ברשתות התקשורת של הקיבוץ, ואכן בהצבעה שנערכה כשבוע לאחר מכן קיבל השינוי רוב של 80 אחוזים.

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.