"עקרון השותפות גובר על שאלת הכדאיות הכלכלית"

יו"ר הוועדה ח"כ אלון שוסטר אמר בפתח הדיון: "מן הראוי לראות את עקרון השותפות כעקרון מכונן הרבה לפני שאלת הכדאיות הכלכלית. צריך לשמור על ייחודיות ועצמאות הייצור של המְגָדלים ולצד זה לשמור על יתרון הגודל, חלוקת מתח הרווחים שיהיה הגון יותר, וכן יעילות ברכישה ובשיווק. חיזוק הייצור המקומי הוא מטרה ענקית. אנחנו לא מתנגדים עקרונית לייבוא אבל יש ענין לאומי כביר לייצר כאן בארץ".

20 דקות לאחר תחילת הדיון בוועדה יצאו ממנה נציגי האגף לאיגוד שיתופי, ואת המשרד ייצג בדיון רק נציג רשות התחרות. היו"ר שוסטר הביע תמיהה וזעם על כך: "נציגי רשם האגודות השיתופיות נקראו לצאת מהדיון בהוראת מנכ"ל המשרד. אני קורא להם לחזור, או לכל הפחות לקבל מהם התייחסות כתובה לסוגיה, מאחר והדיון לא עוסק רק במגבלות התחרות אלא בהיבטים נוספים".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר התייחס גם הוא לנטישת הנציגים ואמר כי "האפיזודה הזו ממחישה לא מעט את המצב הדואלי שבו אנו נמצאים. גם הממונה על התחרות וגם האגף לאיגוד שיתופי יושבים באותו המשרד, והעובדה שהמשרד נתן עדיפות לאחד על פני השני מסבירה חלק גדול מהדילמה. יש כאן סוג של אמונות ומנטרות שנקבעו אי שם לפני עשרות שנים ולא נבדקו מאז. אני מייצג מגזר ששימר את כל היכולות הקואופרטיביות שלו (למעט תנובה) ורואה בזה ברכה גדולה. כדאי מאוד שגם המשק המשפחתי ימצא את הדרכים להיתמך ולבנות מערכות כאלה כי זה מייצב ענף מאוד בעייתי במציאות מאוד מסוכנת. אין כוח חזק יותר בכלכלה מיתרון הגודל, ומוכרחים להעמיד את הכוח הזה לרשות החקלאים הקטנים. משרד הכלכלה צריך לאזן בין שני האגפים בתוכו, אנחנו לא מחפשים להתעשר על חשבון המדינה אלא לפתח ולחזק את החקלאות הישראלית. הממשלה מתנהלת בצורה שגויה בנושא והמחיר שלה הוא כבד".

לאחר שמנכ"ל מכון 'יסודות' עמית בן-צור הציג נתונים מתוך מחקרים שביצע המכון בנושא, הציגה  ראש היחידה לקידום הקואופרציה בתנועה הקיבוצית עו"ד מרב ניב, את המציאות באירופה ואמרה כי ניתן למצוא מדינות די רבות בהן נתח השוק של קואופרטיביים חקלאים מהווה מעל חמישים אחוז ביחס לתוצרת חקלאית כמו מדינות סקנדינביה, הולנד אירלנד וצרפת, לצד נתח שוק משמעותי בגרמניה וספרד. מרב הוסיפה כי "עובדה זו מראה שקואופרטיביים כן מצליחים להתמודד בשוק תחרותי ומהווים גורם משיכה להתארגנות חקלאית, ובד בבד המדיניות החקלאית המשותפת של הנציבות האירופית מעודדת באופן פעיל ואקטיבי התארגנויות של חקלאים ומגדירה אותן כחלק מהיעדים של תכניות החומש החקלאיות".

סמנכ"ל משרד החקלאות אורי צוק בר צידד בקואופרטיב של מְגָדלים: "היתרון הוא שהחיסכון בעלויות מגיע לחברים. צריך כל הזמן לעודד את זה. נתקלנו אצל מגדלים גם בחשש מהשותפות והצורך לסמוך על אחרים." סמנכ"ל משרד החקלאות סיפר על יוזמת המשרד ללימוד חקלאים להתארגנויות בשיווק ישיר (שיווק דיגיטלי וקבוצות רכישה בוואטסאפ), לצד ייעוץ פרטני".

נציג רשות התחרות צחי ברקוביץ' הציג עמדה הפוכה וצידד במגמת צמצום הפטור החקלאי: "דיני התחרות אוסרים על שחקנים להתאגד, אולם בענף החקלאות בארץ, מאז 1959, יש פטור חקלאי שכן מאפשר להם להתאגד. הפטור בישראל הוא גורף ובלתי מסויג ואני לא מכיר דומה לו בעולם. רשות התחרות מובילה את צמצום הפטור והתאמתו ככל הניתן, כי שימוש רחב בו פוגע בתחרות ובצרכן וגורם למחירים לעלות. צריך לראות שלא נוצר כוח שוק בידי הקואופרציה. כל עוד ההתארגנות וולונטרית - היא לגיטימית, אבל לא צריך לכפות אותה".

חיים חבלין, ראש תחום חקלאות בתנועה הקיבוצית, אמר בדיון כי "הוועדה צריכה לקרוא לנציגים של רשות מקרקעי ישראל כדי שיסבירו למה הם מונעים מאתנו לחבר אגודות ולשים מעליהן אגודת אם שתנהל את השיווק המשותף?".

שלומית שיחור-רייכמן שכיהנה עד לא מזמן כרשמת האגודות השיתופיות טענה כי "המרחב הכפרי חשוב למדינת ישראל, אבל היום מקדמים תכנית פלסטרים. הסמכויות מחולקות בין 10 משרדי ממשלה ולעיתים הרגולציה סותרת את עצמה".

בתום הדיון קרא היו"ר למשרד החקלאות לרכז שולחן עגול עם כלל הגורמים ולדווח לוועדה על המלצותיה. בנוסף, ביקש ממשרד החקלאות לקיים מיפוי צרכים עתי ולהנגיש מידע לחקלאים שאינם מאוגדים. ממשרד הכלכלה ביקש להוביל מדיניות מאוזנת.