כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ביום חמישי האחרון נערכה ישיבתה החמישית לשנת 2024 של מועצת התנועה הקיבוצית, שהפעם התקיימה באופן פיזי בגבעת חביבה. כ-70 צירי מועצה לקחו חלק במהלך הישיבה. יו"ר המועצה הייתה הפעם סול לביא בן שימול (אלמוג).

הסעיף הראשון בסדר היום היה אישור בחירתם של נציגי הציבור החדשים במזכירות התנועה. אמנון קדמן (אייל) מוועדת גיוס רחבה סיפר על התהליך שהתבצע לפני החלטת הוועדה להמליץ על ה-6 שנבחרו, שלדעת הוועדה היו המתאימים ביותר ללא קשר למקום מגוריהם, והזכיר כי יש מסנן מועמדים טבעי בדמות השתתפות פיזית בישיבת המזכירות שמתקיימת פעם בשבועיים ביום ראשון בצהריים שאינה אפשרית עבור כולם ומונעת הגשת מועמדות של נוספים. המועצה אישרה פה אחד את בחירתם של נדב כהן (רבדים), דורית אלמליח (שניר), אילן גזית (נערן), רעיה בן אברהם (נען), מיכל מאירס (פלך) ומיכאל קישון (שמרת). שלושה חברי מזכירות נוספים הוחלפו: מיכל צורן את דגן לוין כנציגת איגוד התעשייה הקיבוצית, דניאל (דניטו) ונגרובסקי את יניב הגי כנציג המטה השיתופי ורוני שני מור את צחי רם כנציג מחלקת הרכזים בתנועה. תחילה היה אמור רועי מרגלית (משמר השרון) להחליף את צחי כנציג הרכזים, אבל בעקבות תרעומת שהובעה על כך שאין ייצוג לנגב ולחבל אילות מבין חברי המזכירות החדשים, הוצע כי רוני שני מור, חברת קיבוץ אילות, תהיה נציגת הרכזים במזכירות.

הסעיף האחרון היה מעבר בית התנועה מיקום לגבעת חביבה. אילן שדה ראש המועצה האזורית מנשה, אשר גבעת חביבה שוכנת בתחומה, אמר "אנחנו תומכים ומברכים על הרעיון להעברת בית התנועה לגבעת חביבה. המועצה האזורית מנשה היא ארץ ישראל בקטן וכוללת מגוון אנושי מכלל החברה הישראלית, ולכן אין מתאים ממנה לארח את בית התנועה". מזכ"ל התנועה ליאור שמחה אמר בנושא: "התנועה הקיבוצית צריכה להיות בית של כל ארגוניה ואני חושב ומאמין שהם כולם צריכים להיות תחת בית אחד. יש פה אמירה ערכית של יציאה מהמרכז והגעה למקום שיותר מאזן בין צפון לדרום, קרוב לכביש 6 ומשחרר מהפקקים. התנועה צריכה לשכור את בית התנועה מקרן חבצלת ולא לבנות אותו בעצמה. אנחנו חייבים לשלם הרבה פחות ממה שאנחנו משלמים עכשיו על שכר הדירה ולקבל הרבה יותר. ככל שיותר ארגונים יעברו לגבעה, ככה הם גם יוכלו להשתתף בשכר הדירה. אחרי שהתנועה תעבור, יחד עם הארגונים הכלכליים הקיבוציים והתאחדות חקלאי ישראל, כבר יבואו כולם".

שמחה ציין בנוסף כי ההצעה היא אישור עקרוני להעברת בית התנועה לגבעת חביבה בהסכם משכיר-שוכר עם קרן חבצלת לטווח ארוך, וכי הצוות שהוקם לבדיקת הנושא יכין תכנית מפורטת בהמשך. צירי המועצה אישור את מעבר בית התנועה לגבעת חביבה ברוב קולות.

בצל השיחות על סיום המלחמה בצפון, קיים לאחרונה מטה התנועה הקיבוצית שני ביקורים בגליל המערבי: בשבוע שעבר נערך סיור בקיבוצי קו העימות של המועצה האזורית מטה אשר אשר לא פונו - יחיעם, געתון, גשר הזיו, סער וכברי, ואילו השבוע בקיבוץ בית העמק, שם פגשו פעילי מטה התנועה את נציגי הקיבוצים המפונים – ראש הנקרה, חניתה, מצובה, אדמית ואילון. ירון לינדמן רכז האזור מטעם התנועה הקיבוצית הסביר בתחילת הפגישות כי מטרת הסיור היא מפגש עם ההנהגות וממלאי התפקידים בכדי לשמוע מקרוב על המצב בשטח ומהם הצרכים לטווח המיידי, הקצר והארוך. המפגש נועד ליצור את החיבור הנדרש בין צרכי הקיבוץ לשלושת הגופים התומכים - המועצה האזורית, הארגון הכלכלי האזורי 'מילואות' והתנועה הקיבוצית.

בין הנושאים שהעלו הקיבוצים היו נושאי רוחב, וביניהם  – הגדרות קו עימות, פערי מיגון מבנים ציבוריים ומבני חינוך, צח"י וכיתות כוננות, בעיות כח אדם בחינוך, הנחות במס, היבטי מס רכוש, והמשך קליטה וחזרת התושבים ב'יום שאחרי', כשתסתיים המלחמה. כל הנושאים שהועלו ונדונו נרשמו להמשך טיפול של ממלאי התפקידים בתנועה עם ומול ממלאי תפקידים בקיבוצים. נושא שחזר ועלה הוא הקושי הקהילתי הנובע מהפיזור הגדול של התושבים ברחבי הארץ, והאתגר לשמור על קשר, חוסן ולכידות בשעה שהקהילה מפוזרת בכמה מוקדים.

השאלה "כמה יחזרו הביתה" ביום שאחרי המלחמה עלתה במפגש כאחד הנושא שמעסיק את ההנהגות. יש עדיין יותר מדי סימני שאלה ואי ודאות אולם בדיון העריכו מרבית הנציגים כי רוב גדול של החברים יחזור אחרי חזרת הביטחון בסיום המלחמה. נושא נוסף שנדון היה השיקום הפיזי, שבקיבוצים רבים נדרש לבצע, בכדי לתקן נזקים שנגרמו מפגיעות ישירות במבנים ציבור, תשתיות ואף בבתים פרטיים.  

"אנחנו גאים ושמחים להיות חלק מפרויקט מרגש זה של חידוש וניקוי גינות ציבוריות ופרטיות בקיבוץ נחל עוז. זה פרויקט של תקווה", אומר מוניר אעוויסאת מנהל התנדבות וקשרי קהילה בחברת "נטפים". הוא הוסיף כי הפרויקט מעניק לאנשים תחושת שייכות וחיבור, ויוצר סביבה חיצונית מזמינה שתומכת בתחושת החזרה הביתה. "הפרויקט אפשר לנו לשלב את עובדי נטפים מכל רחבי הארץ, שהתנדבו מכל הלב, והביאו עימם ידע מקצועי, מוצרים מתקדמים ורוח התנדבותית שמחזקת את הקשר שלנו עם הקהילה בעוטף. אנחנו מעריכים מאוד את ההזדמנות שניתנה לנו לקחת חלק ביוזמה החשובה הזו".

שיר גורן, מובילת הפרויקט מטעם התנועה הקיבוצית מספרת כי "הפרויקט נולד מתוך הרצון לשמור על הגינות ולטפחן עד לחזרת תושבי הקיבוץ הביתה, כשיחליטו לחזור. כולי תקווה שדרך החיבור המקצועי והבין-אישי של המתנדבים לקיבוצים נצליח לייצר קשרים לטווח הארוך בין המתנדבים לקהילות, ונצליח לתרום לתהליך החזרה לקיבוץ".

דובי סגל בן ה-79, מומחה בתחום המים וגמלאי נטפים, גויס לפני מספר חודשים והוא מתפקד כרכז השטח (בהתנדבות) של התנועה הקיבוצית בפרויקט ההשקיה. סגל מציין כי נעשית עבודה גדולה ומשמעותית בתוך הקיבוצים עם שיתוף פעולה מלא של אנשים מתוך הקהילות. "מגיעה תודה ענקית לחברות ההשקיה שתורמות כמויות ציוד גדולות מאד לטובת הפרויקט ללא היסוס", הדגיש סגל.

קרן התנועה הקיבוצית לסיוע בשיקום קיבוצי הגדר בנגב המערבי וקיבוצי גבול הצפון תמכה עד כה ב-45 מיזמים המסייעים בדרך כלשהי לנפגעי השבעה באוקטובר. בישיבתה האחרונה אישרה הקרן תמיכה במיזמים נוספים, שאחד מהם הוא מיזם גידול ואילוף כלבי שירות טיפוליים שיסייעו במתן תמיכה ועזרה רגשית לנפגעי טראומה כתוצאה ממתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה, בהתמודדותם היומיומית. את המיזם מפעילה הכלבייה בקיבוץ אפיקים. השימוש בכספים הוא למימון האימון והכנת הכלבים למסירה לזקוקים להם, וכן בעבודה עמם לקראת הגעת הכלב. נרי שוטן, מנהל קרן התרומות התנועתית, מוסיף כי "הסיוע לכלביית אפיקים מצטרף למיזמים רבים בתחום החוסן הנפשי בהם מעורבת הקרן. התרומות לקרן ממשיכות להגיע מארה"ב, אירופה וישראל, מפדרציות, תורמים פרטיים וארגונים שונים".

יניב אסם, מנהל הכלבייה באפיקים, מספר: "ב-7 באוקטובר העולם השתנה. לכלבים יש מטרה, ייעוד והמון מה לתרום. הפרויקט שלנו מחבר, מאמן, מאלף ומטפל בעזרת כלבים שאנחנו מספקים למשפחות וליחידים שנפגעו וחשים טראומה. עמותת 'כנרת' פרשה על הפרויקט חסות ניהולית, ואנחנו מפעילים, מאמנים ומאלפים כלבים מכל קצות הארץ המלווים יותר מ-50 ישראלים שחוו טראומה במלחמה או במסיבת נובה, או תושבים שפונו מביתם. הטיפול והדאגה לכלב, יחד עם החום והאהבה שהוא נותן למטופל ומקבל ממנו בחזרה, מסייעים להתמודד עם הטראומה ועם החזרה לחיים. אנחנו רוצים להודות לקרן על התמיכה שתאפשר לנו לאמן יותר כלבים לעזרתם של נפעי הטראומה".

בפתיחת המושב הראשון הציגה ירדנה ויזנברג, מנהלת ואוצרת מוזאון כפר סבא, את תיעוד ההכשרות בכפר סבא. יחסי הגומלין בין אנשי הכשרות הקיבוצים לבין הכפר סבאים בשנות ה-20-40, יצרו מודל לחיקוי מוצלח שעשוי להוות כיום, השראה לחברה הישראלית. מודל זה יכול להוות חיקוי לשאלות - לאן פניה של המדינה. הסקירה של ירדנה הצביעה על מאפייני חיים של לימוד, עבודה ודבקות בעשייה לעתיד הארץ, והעובדה ש-11 מתוך 13 ההכשרות שעברו הכשרה בכפר סבא עלו לקרקע וקיימים עד היום, מעידים על תהליך ראוי ומוצלח. אחריה, חלק ההיסטוריון הנחשב ד"ר מוטק'ה נאור עם המשתתפים את אוצרות הידע שלו וסיפר על יחסי הגומלין בין בני המושבה להכשרות הקיבוצים שהיו בעיר. את המושב הראשון חתמה הטלוויזיה הקהילתית של כפר סבא שיצרה סדרה בת שלושה פרקים אודות הכשרות הקיבוצים, והקרינה סרט בן 25 דקות המסכם את פרקי הסדרה.

לאחר הפסקה קצרה נפתח המושב השני עם ד"ר עומר עינב שהציג את 'מיזם הנגב המערבי' שמובילים יד יערי ויד טבנקין בשנה האחרונה, בשיתוף התנועה הקיבוצית, לבירור ועיצוב מחדש של הזהות הקיבוצית בעקבות 7 באוקטובר. המיזם כולל פעילות תיעודית, מחקרית וציבורית במאמצים מגוונים. פרופ' איציק גרינברג, חוקר תהליכים חברתיים וכלכליים בימי היישוב והמדינה ויוזם העמותה לטיפוח מורשת כפר סבא, הוביל את רב השיח אודות המשכיות וקיבוצים עירוניים. ברב-שיח לקחו חלק ארבעה בני כפר סבא, שכיום חברים בקיבוצים עירוניים של תנועת דרור ישראל ותנועת הבוגרים של השומר הצעיר: יפעת קרלינסקי, שירן גרינברג, אורי מייזלמן ויעל עינהר. חברי הקיבוצים העירוניים ציינו את השפעת שורשיהם בכפר סבא על הצטרפותם לתנועות הבוגרים, סיפרו על פעילותם ועל פעילות התנועות בשדה החינוך ועמדו על האתגרים שניצבים בפני הקיבוצים העירוניים.

את הכנס חתם רב-שיח בהובלת ד"ר אלון גן, מנהל המחקר ביד טבנקין ויו"ר פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה, שעסק בהתמודדות עם חווית העקירה של  קיבוצים שכבר יותר משנה נאלצים להיות "פליטים בארצם". שני בני כפר סבא ש"הגשימו" בקיבוצים: משה גבעתי (ראש הנקרה) וגיורא אלמוג (כפר עזה), ששכל את חתנו ונכדתו בשבעה באוקטובר ובתו ושלושת נכדיו נחטפו לפני ששוחרו מהשבי במסגרת העסקה, תיארו בצורה מרגשת ומעוררת השראה תובנות, מחשבות ורגשות הקשורים להתמודדות האישית והקיבוצית עם חווית העקירה. סער נודל, גם הוא בן העיר והאוצר של מוזיאון אוסישקין בקיבוץ דן, שיתף במשמעות של מוזיאון שנאלץ להיות סגור במשך יותר משנה.

רוח צפונית: הדס בן זיו סולניק מקיבוץ דן נכנסה לתפקיד רכזת אזור הגליל העליון וצפון הגולן. הדס היא בעלת תואר ראשון במשפטים והוסמכה כעורכת דין. באמתחתה גם תואר שני בסוציולוגיה ארגונית יישומית, וקורסי הכשרת יושבת ראש בתעשייה ובעסקים, דירקטורים וגישור. בין התפקידים הקודמים שמילאה ניתן לציין ניהול קהילה בקיבוצים נאות מרדכי ודפנה, דירקטורית במפעלי תעשייה וחברת הנהלה, ניהול משאבי אנוש באגש"ח בראשית בע"מ, מנכ"ל מרכז הדס לייעוץ ארגוני ועוד.  

פורש רשת ארצית: ינון ערב רמתי, 34, מקיבוץ מעגן הוא מנהל מחלקת צעירים הנכנס. ינון הוא בוגר תוכנית המנהיגות 'שבילים' של התנועה, היה רכז הקהילה הגאה בעמק הירדן וחבר באגודה למען הלהט״ב, ובשנת 2023 נבחר ברשימת "הצעירים המשפיעים" של התנועה הקיבוצית. בנוסף, ינון הוא ממובילי המחאה בעמק הירדן כנגד המהפכה המשטרית ואחריות הממשלה על אירועי טבח 7 באוקטובר. בשנים האחרונות הוא פעיל ברשת הצעירים הארצית של התנועה ורכז צפון מטעם מחלקת הצעירים. "אני נרגש, ומלא בתחושת שליחות עם כניסתי לתפקיד", הוא אומר. "מדובר בתפקיד עם הרבה משמעות – להוביל, לתמוך ולפעול למען דור הצעירים שלנו, לחזק את הקשר של הצעירים לקיבוצם, לקיבוץ בכלל ולערכיו, ולהביא לידי ביטוי את הכוחות, היצירתיות והיוזמה של הצעירים בכל תחום אפשרי. ביחד נמשיך לפתח ולבנות קהילות צעירות, ליצור חוויות משמעותיות, ולהנחות את הדור הבא בדרכים חדשות ומרגשות".

קליטה בטוחה: איתי בקר נכנס לתפקיד רכז צמיחה דמוגרפית של קיבוצי הדרום. איתי נשוי לתיקי ואב ל-4, בן וחבר קיבוץ יד מרדכי, בוגר תואר בראשון במדעי ההתנהגות וכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון ובוגר תואר במדעי המשאב האנושי מטעם מכללת ספיר. בתפקידיו הקודמים היה מנהל ביטחון של קבוצת תחנות הכוח אורות אנרגיה, קב"ט ארצי של חברת h&m ורכז צמיחה דמוגרפית בקיבוצו. לדבריו, הוא מצטרף לתנועה עם רצון לסייע ולתרום מניסיונו לקיבוצים הנמצאים בתהליכי הקליטה והצמיחה בתקופה מאתגרת זו.

מקרקעי הקיבוץ הינם אחד המשאבים והנכסים המרכזיים בכל קיבוץ ובהתאם לכך חשוב שינוהלו בצורה מקצועית ומיטבית. עולם המקרקעין בכלל, ובקיבוצים בפרט, הוא עולם סבוך ומקצועי המושפע מגורמים שונים והחלטות רבות אותם חשוב להכיר בבואנו לנהל את המקרקעין באופן שוטף ובעת קבלת החלטות על השקעות בתחום.

מטרות הקורס, שיועבר על ידי בעלי מקצוע מובילים בתחום, הן הקניית ידע מקצועי ומיומנויות יישומיות לניהול אפקטיבי של תחום המקרקעין בקיבוץ (הקורס מהווה הכשרה בסיסית למועמדים ומנהלים מכהנים) והקניית "ארגז כלים" לניהול התחום באופן מקצועי, לצד ידע תיאורטי, יישומי ופרקטי. הקורס כולל שבעה מפגשים וסיור בין החודשים פברואר ומאי 2025. המפגשים יתקיימו בחדר הישיבות של משקי עמק יזרעאל: 4 מפגשים בשעות הבוקר (09:00-13:00) ו-3 בשעות אחר הצהריים (16:00-20:00). קיום הקורס מותנה במספר משתתפים מינימלי. מועד אחרון להרשמה – 14.12.24.

עלות: 2800 ₪ + מע"מ. לחברי משקי עמק יזרעאל - 2150 ₪ + מע"מ.

התפתחות הטכנולוגיה לאורך השנים וכניסתם של אמצעים מכניים שונים המורידים את הצורך בידיים עובדות, יחד עם גזרות הממשלות בעשורים השונים שהובילו לשחיקת מעמדה של החקלאות המקומית, הובילו לכך שהגיל הממוצע של החקלאים הוא גבוה מאוד ואין דור צעיר שייקח את המושכות. הצעירים והצעירות מעדיפים למצוא כיוון מקצועי שאינו כרוך בעבודה פיזית קשה בתנאי מזג אוויר משתנים, מניב שכר גבוה יותר ומציע מסלולי קידום מהירים יותר.

בתנועה הקיבוצית מנסים למנוע את המשבר הצפוי, ובהתאם לכך נוקטים במספר צעדים שונים על מנת לעודד צעירות וצעירים איכותיים מהקיבוצים להחזיר ימינו כקדם ולעבוד בחקלאות. אחד הצעדים שננקטו, מעבר למפגשי וכנסי חשיבה שונים בנושא, הוא מתן מלגות לצעירים הלומדים את מקצועות החקלאות באקדמיה ועוסקים באופן פעיל בענף, יצירת תקן חדש לתפקיד רכז/ת דור העתיד בחקלאות שיתמלא בקרוב, וכעת גם ריכוז קורסים להוצאת רישיון נהיגה לטרקטור.

חיים חבלין, מנהל תחום החקלאות בתנועה: "אנחנו באגף כלכלה התנועתי חושבים שחקלאות, מעבר להיותה מקצוע, היא גם דרך חיים. הוצאת רישיון נהיגה לטרקטור היא תנאי הכרחי לשילוב הצעירים בענפים החקלאיים בקיבוצם, ולאחרונה פרסמנו בקרב הקיבוצים הרשמה לקורסי נהיגה על טרקטור עבור הצעירים. לאור ההיענות הרבה, תרכז התנועה הקיבוצית קורסים באזורים השונים ברחבי המדינה, ופרסומים בנושא ייצאו בהמשך. אני קורא להנהלות הקיבוצים לעודד צעירים וצעירות לעשות את הקורס ולממן, או לכל הפחות להשתתף, בעלות הוצאת הרישיון".

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם חיים חבלין בדוא"ל: haim@tkz.co.il 
או בטלפון: 052-5450800.

מהות ארגון "אהדה": סיוע למשפחות ולקיבוצים להסדיר את הבטחת צורכיהם של אנשים עם מוגבלות לכל חייהם.

דרישות התפקיד וכישורים אישיים:

• חבר.ת קיבוץ.
• ידע / ניסיון מוכח במילוי תפקיד מרכזי בקיבוץ.
• תואר אקדמי בעבודה סוציאלית/משפטים.
• קרבה אישית לנושא אנשים עם מוגבלות בקיבוץ.
• ניסיון בהובלת תהליכי קבלת החלטות עם ממלאי תפקידים ומוסדות בקיבוץ ובמדינה.
• יחסי אנוש מצוינים.
• אמינות ודיסקרטיות בטיפול בענייני הפרט והמשפחות.
• כושר ביטוי טוב בכתב ובע"פ.

היקף משרה: עד 80%, כארבעה ימי עבודה בשבוע.
כניסה לתפקיד: ינואר 2025

הרואה עצמו/ה מתאימ/ה לתפקיד מוזמנ/ת להציע את מועמדותו/ה ולשלוח קורות חיים עד לתאריך 28.11.24 למיטל זוצקי כהן, בדוא"ל: meyzav@gmail.com