סיכום כנס ההנהגות השמיני - הרבה עבודה לפנינו אבל ההזדמנויות רבות

כנס הנהגות הקיבוצים הוא מסורת שנוסדה לפני תשע שנים. הכנס עבר שינויים והתפתח עם השנים ובשבוע שעבר נערך בפעם השמינית. הייתי שם, בכל הכנסים. תחילה כממלאת תפקידים בקיבוצים ובשלוש השנים האחרונות כמובילת הצוות המצוין שמארגן אותו. זכיתי לראות לנגד עיני את צמיחתה המחודשת של התנועה הקיבוצית והמחזה הוא נפלא. הנהגות הקיבוצים משקפות את השינוי שעברו הקיבוצים: אחוז הנשים עולה בהתמדה (אך עדיין עומד רק על 34% מהמשתתפים בכנס); התפלגות הגילאים מגוונת (20% מתחת לגיל 45, 35% בין גילאי 45-55, 30% בין גילאי 55-65, 15% מעל גיל 65) - השינויים הללו בהחלט נראים לעין, של המשתתפים, המארגנים והדוברים.

הכנס השנתי מציב בפנינו שלוש מטרות: למידה משותפת של הנושאים שנמצאים על הפרק, חיזוק הקשר בין ממלאי וממלאות התפקידים, ובינם לבין התנועה, והצגת חשיבותה של התנועה כלפי חוץ. בכל שנה מגיעים לכנס פוליטיקאים אולם הפעם, בשל השינוי הפוליטי שעברנו, הגיעו שרים בכירים - מנהיגי המפלגות שמובילים את המחנה הפוליטי אליו רובנו המכריע משתייכים - ודיברו על הדברים הרלוונטיים לחיינו, מתחבורה דרך בריאות ועד ביטחון. התחושה היתה של התחדשות, צמיחה ולראשונה חשתי שבאמת ובתמים יצאנו מחוזקים מהמשבר הקשה שליווה אותנו ב-30 השנים האחרונות.

מבחינתי, הגשמנו בכנס הזה שלוש מטרות נוספות: הראשונה, יצירת תחושה של תנועה, של משהו שאינו מתבטא רק בכותרת אלא בשייכות אמיתית לרעיון ולדרך. את המטרה הזו נרחיב לכלל חברי הקיבוצים דרך תהליך שאנו קוראים לו "תנועה מחוללת תנועה", ובו נקיים שיח על הזהות הקיבוצית המתחדשת ועל החזון המשותף, בהמשך לועידת התנועה השישית.

המטרה השנייה, בלטה הפעם יותר מבעבר, היא החשיבות בה כולנו רואים במשותף דרך ערכית שמטרתה היא עשייה למען החברה הישראלית. גם בשנות המשבר הארוכות התנועה לא נטשה את העשייה וההתנדבות אולם בלי ספק היינו עסוקים בשיקום פנימה, ואילו הפעם, בהשראת ועידת התנועה, השיח על התרומה שלנו לחיזוק החברה הישראלית היה ברור ומקיף יותר. את הדרך עוד נתווה יחד, כולנו - כל חברי הקיבוצים שיחפצו בכך, אבל את ההבנה וההכרה בחשיבות המעשה, ראיתי אצל מנהיגות הקיבוצים והתרגשתי. הרבה עבודה לפנינו אבל התחושה היא שההזדמנויות רבות ואנו רק צריכים לקחת אותן קדימה.

המטרה השלישית השנה הייתה הוקרה לממלאי התפקידים שעסקו בשנתיים האחרונות במשימה כמעט בלתי אפשרית, ויכלו לה. הקיבוצים עברו את הקורונה בצורה מצויינת והוכיחו כמה טוב לחיות במערכת סוציאל דמוקרטית, וזאת בזכותם של ממלאי וממלאות התפקידים שמובילים אותנו באתגרי היומיום.

לסיום, חשוב לי להודות לשותפים ולשותפות הרבים שתרמו להצלחת הכנס. הכנס כולו מופק על ידי פעילות ופעילי התנועה הקיבוצית והוא פרי יצירתנו המשותפת. הצוות המוביל (שכולל את שלומית צימרינג, נועה יפת, ענת מרלא, ריקי רז, יאיר פז ולאחרונה התווספה אליו גם נטע קדם) מתווה את הדרך, אולם כל הפעילים, הפעילות, העובדים והעובדות של התנועה רתומים במשך ימי הכנס ופועלים להצלחתו, ועל כך תודתי להם ולהן. זוהי זכות גדולה להיות חלק מצוות כה מחוייב ומרשים.

גם הצוות המקסים של מלון גליליון, השייך בחלקו לקיבוץ כפר גלעדי, שנרתם לסייע בהובלת המנהל ארז משה (חבר כפר בלום), תרם להרגשת הבית שחשנו. נותני החסויות הרבים שתומכים ומביעים את אמונם שנה אחר שנה, יחד עם עדי כהן שדואג להם, מאפשרים לנו לבנות כנס מושקע ומיוחד. המועצה האזורית הגליל העליון תמכה בכל דרך ונרתמה כל כולה למשימה. תודה לכולם ולכולן.

עכשיו למשימה הבאה: מסע י"ב - 1000 שמיניסטים רוכבים על אופניים בשבוע הבא בערבה הדרומית!