עין חרוד מאוחד

ראשיתו של הקיבוץ עם גלי העלייה השלישית, כאשר בי"ט באלול תרפ"א (1921) עלו 74 חברי "גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור" להתיישב במדרון הגלבוע, ליד מעיין חרוד, באדמות גוש נוריס. הייתה זו חבורה שדגלה ברעיון הקיבוץ הגדול בניגוד לקבוצה הקטנה, האינטימית, שדגלה במסגרת של עד 25 משפחות. משק עין-חרוד דגל בקיבוץ בן 100 משפחות ויותר, פתוח וקולט לא על פי זיקה אישית אלא על פי זיקה רעיונית ונכונות לניידות והיענות לתביעות שונות של בניין הארץ, רעיון שהגו נחמן סירקין ויצחק טבנקין.

הקיבוץ חווה שלושה פילוגים במהלך ההיסטוריה: בשנת 1923 התפלג גדוד העבודה בגלל מחלוקות רעיוניות על השותפות. בשנת 1929 עברו מקצת מחבריה, שדגלו במשק משפחתי למושב כפר ויתקין. בשנת 1952 התרחש הפילוג השלישי והמפורסם בקיבוץ המאוחד כולו.

בקיבוץ עין חרוד פעלו מראשיתו אנשי ציבור ידועים ובהם: יצחק טבנקין, חיים שטורמן, אהרן ציזלינג, שלמה לביא, רות הקטין ואברהם תרשיש.

הקיבוץ עבר שינוי אורחות חיים למודל "מתחדש" ופרנסתו מורכבת ממשק חקלאי מפותח, מפעל "דיקם" המתמחה בתחום הדפוס ועיבוד נייר, כולל לשימושים רפואיים, שותפות בחברת "רדיוס" המייבאת אלפי מוצרים איכותיים ופתרונות מקיפים לביתו ענף תיירות מתפתח.