המפנה הגדול בבריאות של האנושות (במיוחד בחלק המערבי) במהלך המאה ה-20, הוא המודעות למחלות הזיהומיות, שימוש בסבון ודומיו, ולא החיסונים השונים.
אין ספק שיש חיסונים אשר השפיעו בצורה דרמטית על בריאות האנושות (אבאבועות שחורות, פוליו, טטנוס וכו'), ויש חיסונים אשר השפעתם היתה פחותה באופן ניכר.
כאשר מחסנים מחד, ומאידך מתבססים על "חיסון העדר", מבינים שהחיסון עצמו, אינו מספיק טוב.
חשוב להבין שישנן מחלות ילדות, שהחיסון להן כיום, עלול לפגוע המבוגר בעתיד, מכיוון שאלו מחלות שילדים עוברים די בקלות, ואילו אצל מבוגרים, הן מחלות קשות מאוד (אדמת, חצבת, חזרת וכו'). כך שבעוד 20 שנה, כאשר החיסון כבר לא יהיה אפקטיבי, אותם מבוגרים שהתחלנו בילדות, יהיו פגיעים למחלות אלו.
לכן לחסן את כולם, בהכל, היא טעות אפידמיולוגית, שנשלם עליה בעתיד במלואה קשה.
במקום להטיף ש"צריך להתחסן", ראוי היה שתסבירי להורים מה היתרון (והחסרון) של כל חיסון, במועד כזה או אחר.
הרבה בריאות
אין ספק שיש חיסונים אשר השפיעו בצורה דרמטית על בריאות האנושות (אבאבועות שחורות, פוליו, טטנוס וכו'), ויש חיסונים אשר השפעתם היתה פחותה באופן ניכר.
כאשר מחסנים מחד, ומאידך מתבססים על "חיסון העדר", מבינים שהחיסון עצמו, אינו מספיק טוב.
חשוב להבין שישנן מחלות ילדות, שהחיסון להן כיום, עלול לפגוע המבוגר בעתיד, מכיוון שאלו מחלות שילדים עוברים די בקלות, ואילו אצל מבוגרים, הן מחלות קשות מאוד (אדמת, חצבת, חזרת וכו'). כך שבעוד 20 שנה, כאשר החיסון כבר לא יהיה אפקטיבי, אותם מבוגרים שהתחלנו בילדות, יהיו פגיעים למחלות אלו.
לכן לחסן את כולם, בהכל, היא טעות אפידמיולוגית, שנשלם עליה בעתיד במלואה קשה.
במקום להטיף ש"צריך להתחסן", ראוי היה שתסבירי להורים מה היתרון (והחסרון) של כל חיסון, במועד כזה או אחר.
הרבה בריאות