ל"ג בעומר – ספירת העומר מקורות

▪ ויקרא כג, ט-יא

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן: וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהֹוָה לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן:

▪ ויקרא כג, טו-טז

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה" 

▪ דברים טז, ט-י

"שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת: וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ"

▪ ספר אבודרהם, תפלות הפסח

והטעם שצוה הקב"ה לספור את העומר, מפני שכל אחד מישראל היה עסוק בקציר שלו והיו מפוזרים כל אחד בגרנו וצוה למנות כדי שלא ישכחו זמן עלייתם לרגל. טעם אחר במדרש: משל לאחד שהיה חבוש בבית האסורים וצעק למלך להתירו ולתת לו בתו, והיה מונה והולך עד בא הזמן - כך עשו ישראל בצאתם ממצרים.

ויש אומרים טעם אחר: מפני שעולם בצער מפסח עד שבועות על התבואות ועל האילנות כדאיתא [=כמו שנמצא] פרק קמא דראש השנה (טז, א): תניא אמר ר' יהודה: מפני מה אמרה תורה 'הביאו עומר בפסח'? מפני שהפסח זמן תבואה הוא, אמר הקב"ה: הקריבו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות. ומפני מה אמרה תורה 'הביאו שתי הלחם בעצרת'? מפני שעצרת זמן פירות אילן הוא, אמר הקב"ה: הקריבו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות אילן. ומפני מה אמרה תורה 'נסכו מים בחג'? מפני שחג זמן גשמי שנה הוא, אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה וכו'. ולפיכך צוה הקב"ה לספור ימים אלו, כדי שנזכור צער העולם, ולשוב לו בלבב שלם ולהתחנן לפניו לרחם עלינו ועל הבריות ועל הארץ, שיהיו התבואות כתקנן, שהם סבת חיינו, שאם אין קמח אין תורה. וזה שאמר הכתוב (ירמיה ה, כד) ואמרו בלבבם נירא נא את ה' אלהינו הנותן גשם יורה ומלקוש בעתו שבועות חוקות קציר ישמר לנו - אלו שבעה שבועות שבין פסח לעצרת.

ספר ירמיה פרק ה

(כד) וְלֹא אָמְרוּ בִלְבָבָם נִירָא נָא אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ שְׁבֻעֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנוּ:

אבודרהם: ר' דוד ב"ר יוסף אבודרהם חי בספרד במאה הי"ד. ספרו המכונה 'ספר אבודרהם' כולל הלכות, מנהגים ופירושים על התפילה, והוא מהספרים החשובים מסוגו. נדפס לראשונה בליסבון שבפורטוגל בתקופת גירוש ספרד, ואח"כ פעמים רבות.