כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

"אני מצדיעה לאורנה שמעוני על כל פעולה", "את לא צריכה פרס, את הפרס בעצמו למדינת ישראל", "אורנה אישה יקרה וצנועה שמובלת על ידי ערכי היסוד של החברה הישראלית" - אלו רק חלק מהתגובות בדף הפייסבוק שנפתח – "פרס ישראל לאורנה שמעוני".

הראשון שהביע תמיכה במועמדותה של אורנה היה נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שאמר בסרטון ברכה ששלח לפתיחת ועידת התנועה הקיבוצית ה-6, בין היתר, כי הוא "תומך בכך שאורנה שמעוני, נציגת הקיבוצים, תקבל את פרס ישראל על מפעל חיים כיוון שהיא מביאה לידי ביטוי את הסיפור המופלא של התנועה הקיבוצית".

אורנה, בת תל יוסף וחברת אשדות יעקב מאוחד, שכלה את אחיה, שמואל ז"ל, שהיה טייס ונהרג בתאונת אימונים, וכעבור שנים גם את בנה, סגן איל שמעוני ז"ל שנפל  בזמן שירותו הצבאי בדרום לבנון, בסמוך למוצב ריחן. אורנה הייתה פעילה מרכזית במאבק למען יציאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון, הקימה ומתחזקת שנים רבות את "גבעת הפרחים שנקטפו" – אתר זיכרון באי השלום להנצחת שבע הנערות שנרצחו על ידי חייל ירדני בנהריים והיא הרוח החיה והפועלת מאחורי "בית איל" – בית לזיכרון הנופלים ולקידוש החיים – המשמש מרכז לשילוב אנשים עם מוגבלות או צרכים מיוחדים יחד עם כל גווני הקהילה השונים, באמצעות פעילות תרבותית, חינוך, בריאות וספורט. בבית איל פועל גם המרכז  להנצחת הנופלים על  אדמת לבנון ובפעולות האיבה שיצאו ממנה.

תקנה 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) התשס"ה - 2005 כפי שהיא מנוסחת היום, אינה מתאימה לצורת ההתנהלות והחשיבה בקיבוץ המתחדש. לפיכך, מתנהל מזה זמן סיג ושיח עם משרד רשמת האגודות השיתופיות בניסיון לעדכן את נוסח התקנה. מטרת ההצעה אותה ניסח ודחף עו"ד עמר כהן ממשרד שלמה כהן, בשיתוף התנועה הקיבוצית, הנה להתאים את מנגנון "הפנסיה הקיבוצית" לשינויים ולתמורות שחלו בקיבוצים ובמדינה מאז שנקבע נוסחן המקורי של התקנות בשנת 2005, כפועל יוצא מהמלצות הועדה הציבורית לעניין הקיבוצים (ועדת בן רפאל).

הנושאים העיקריים הנכללים בהצעה:

1. הטלת חיוב על חברים לצבור מקורות גמל החל "מיום השינוי" ולהעביר מידע בעניינם לקיבוץ.
2. הגדרת חובת הקיבוץ בעניין הפנסיה כחובה להשלים את מקורות הגמל של החבר ושימוש באמות מידה של "רשת הביטחון" לעניין זה.
3. מעבר לבחינה של יחידה משפחתית לעניין חובת הצבירה והרחבת הגדרת מקורות הגמל גם לזכויות גמל של בן/בת הזוג של החבר.
4. אפשרות להגדרה בהסכמה של נכסים אחרים (שאינם בהכרח "נכסים פנסיוניים") כמקורות גמל.

עו"ד עמר כהן ממשרד שלמה כהן, הציג נוסח הצעה שהתגבש בסדרת דיונים, הצעות והסכמות, להם היו שותפים, בין היתר, רשמת האגודות השיתופיות והוא עצמו – נוסף על גורמים תנועתיים. בסופו של דבר החליטה מזכירות התנועה לסמוך את ידה על נוסח בו הוכנסו מספר שינויים בהתאם לדברים שנאמרו בדיון. בהמשך, תועבר החלטת מזכירות התנועה לרשמת האגודות ותידון במועצת התנועה הקיבוצית.

במכתב מציינים ראשי ההנהגה החקלאית: ״החקלאות היא אבן יסוד עבור מדינת ישראל. החקלאות היא שמירה על ביטחון המדינה וביטחון הגבולות, שמירה על ביטחון המזון ואספקת תוצרת חקלאית טרייה ואיכותית עבור כל האזרחים והחקלאות היא גם ערך כלכלי בשוק המקומי ובייצוא.

אנו, ראשי הנהגת המרחב הכפרי פונים אליך היום ודורשים ממך למנוע את הצווים החד צדדיים וחסרי האחריות אשר הוציא שר האוצר, אביגדור ליברמן ושר החקלאות, עודד פורר בענף הביצים, הדבש והדגים. כראש ממשלה, אנו מצפים ממך להסתכל בראייה לאומית, מערכתית וכלכלית אשר שומרת מצד אחד על הצרכנים ובאותה הנשימה אינה מחסלת ענפים שלמים בחקלאות בישראל.
 
הצווים אותם פרסמו השרים, הינם בכייה לדורות עבור החקלאות הישראלית. מדובר בתהליך אל חזור. משק שייסגר לא ייפתח והמשמעות עבור הצרכן הישראלי לטווח הארוך היא שלא תהיה תוצרת חקלאית טרייה בעתות לחימה או מגיפות עולמיות ומשבר אקלימי כאחד".

לסיכום הם כותבים: ״ראש הממשלה, נפתלי בנט – החקלאות הישראלית זקוקה לרפורמה אבל רפורמה שתעשה תוך שיתוף פעולה ותוך מו"מ אמיתי ולא באופן חד צדדי. פנינו למו"מ ולהסכמות. כך היה וכך יהיה. אנו קוראים לך לעצור באופן מידי את הצווים החד צדדיים ולקיים איתנו פגישה״.

השבוע התקיים ביקור של מטה תכנית "יתד" בקיבוץ משמר העמק, במסגרת תכנית תל"מ. תכנית יתד – התכנית הלאומית לצעירות וצעירים במצבי סיכון של משרד הרווחה מממנת ומלווה מקצועית את תכנית תל"מ, לאחר שזו עברה למשרד הרווחה מהמשרד לשוויון חברתי.

בחלקו הראשון של הביקור פגשה אלונה אילת, מנהלת תכנית יתד, יחד עם צוות המטה שלה מעסיקים ומקשרים ממשמר העמק ומעין השופט, אשר סיפרו על התמודדויות שונות בהעסקה ובליווי של צעירי תל"מ. המעסיקים סיפרו על המחויבות הרבה שלהם לתכנית ועל ההשקעה הנדרשת בכל צעיר וצעירה, על מנת שאלה יחוו חוויית הצלחה והתפתחות אישית ומקצועית משמעותית בעת שהותם בקיבוץ. נציגי הקיבוצים אף שיתפו במורכבויות העולות סביב סוגיות כמו דיור ומשרות מגוונות בקיבוצים בהם יש מצוקת דיור הולכת וגדלה, ועל הבחירה השבה ונשנית של הקיבוצים לייעד דירות ומשרות לתל"מ על מנת שהפרויקט ימשיך להתקיים.

צעירי תל"מ שהשתתפו בחלקו השני של הביקור שיתפו בחוויותיהם מהתכנית, ובראש ובראשונה מהליווי המשמעותי שמקבל כל צעיר וצעירה בתל"מ. הצעירים חלקו את עמנו את בחירותיהם ושאיפותיהם לעתיד, וכן את תהליך ההתפתחות האישי שכל אחד מהם עבר ועובר בתכנית.

בקיבוץ תיארו את שורשיה של התכנית ככאלה הנטועים בשנת 2005 - כבר אז, ההשלכות הדמוגרפיות של התבגרות והזדקנות הקהילה החלו להיות ברורות והקיבוץ קלט לשורותיו חברים וחברות חדשים. ההתחדשות בעיסוק בניהול הצמיחה הדמוגרפית בשנים האחרונות התבססה על הצורך להיערך לקליטה של 130 חברים וחברות נוספים, והיה ברור שצריך לנהל ולתכנן את קצב הקליטה, לבחור טוב את השותפים והשותפות העתידיים בקיבוץ ולוודא שהתשתיות יוכלו לתת מענה לגידול הצפוי.

תמרה קשת, מנהלת הקהילה של כפר החורש, תיארה רקע קהילתי רעוע והרבה סימני שאלה לגבי תפיסת העתיד של הקיבוץ. מתוך הקושי, ועם הרבה אמונה וגיוס שותפים ושותפות, כפר החורש יצאו לדרך על מנת להתוות ביחד את שביל הצמיחה המחודש. הצעד הראשון היה לגייס את גלעד תלם לתפקיד מנהל הצמיחה הדמוגרפית של הקיבוץ.

תלם: "מהר מאוד הבנו שהסיפור פה הוא לא ניצול של תכנית בניה מאושרת, אלא שהצמיחה של כפר החורש צריכה לשרת את החלום הדמוגרפי של הקהילה שלנו - לגדול בקצב ובצורה נכונה שתאפשר לנו לעצור בגודל שעדיין ישמור על ה-  DNA שלנו - שותפות ומעורבות בכל מה שקורה פה על הרכס הקטן שלנו ועדיין להישאר קהילה רב-דורית שמתחדשת באופן טבעי ללא צורך בגידול נוסף".

דמי הצטרפות לקיבוץ (הנקראים לפעמים גם דמי כניסה או דמי קליטה) מהווים בדרך כלל מרכיב חשוב בתהליך הקליטה. בבסיסם עומד העיקרון שעם הקבלה לחברות בקיבוץ, מצטרפים החברים החדשים כשותפים הן בקהילה, בחזונה ובערכיה והן בנכסים המשותפים, התשתיות הפיזיות והקהילתיות ומערך הערבות ההדדית, ושהשותפות הזאת צריכה לקבל גם ביטוי כספי.

לצד זאת, לאורך השנים היו נהוגות שיטות שונות ומגוונות לקבוע דמי הצטרפות לקיבוץ, לא תמיד על פי קווים מנחים ברורים – עקרוניים, כלכליים ומשפטיים -  ולעתים ללא הנמקה ברורה מספיק עבור הקיבוץ, הנקלטים והעולם שסביב. גם המערכות החיצוניות לקיבוץ, כגון רשות המסים, רשות מקרקעי ישראל ורשמת האגודות, בחנו ובוחנות נושא זה, וגם אצלן אין עדיין כללים ברורים לגבי דמי הקליטה.

מפגש זום שייערך ביום חמישי 03.03.22, בין השעות 14:00-15:30, יעסוק בעקרונות הבסיסיים של דמי ההצטרפות – מה מהותם ומטרתם, כיצד נכון לגשת לתהליך קביעתם, מה המגבלות והשיקולים שיש לקחת בחשבון ועוד. כמו כן נדבר על מגמות ועדכונים בתחום זה מעולמות המשפט, המיסוי והאגודות השיתופיות.

במסגרת אירועי 100 שנים להולדתה של חנה סנש, נחנך לפני קרוב לחצי שנה באירוע מרגש, בית חנה סנש המחודש, לאחר שהסתיימו עבודות השימור, השיפוץ והעמדת התצוגה על הצנחנית בת הקיבוץ, שהוצאה להורג על ידי הנאצים. הטקס נערך במעמד נשיא המדינה, יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, ומאז הפתיחה המחודשת הספיקו לבקר בבית 20 אלף איש ואישה.

הבית המחודש הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, משרד התרבות והספורט, החברה הממשלתית לתיירות, אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת, המועצה האזורית והקיבוץ. בבית, שלאחר השימור והשיפוץ יכול לארח קבוצות ויחידים, נמצאים כתבי יד אותנטיים של חנה ומיצג המתאר את קורות חייה. במרכז המבקרים מוצג חיזיון אורקולי המספר את סיפור חייה, שליחותה ומותה של חנה סנש (החיזיון בשש שפות), ובאולם גם פינה המוקדשת לסיפור חייהם של ששת הצנחנים האחרים שנרצחו בשליחות, כולל תצלומיהם, וכן אנדרטה שהובאה מבית העלמין בבודפשט.

ליאור פרץ, מנהל הקהילה, ניהל את הביקור מטעם הקיבוץ, גיורא ווגמן, היו"ר הכלכלי, וטל לב ארי, הגזבר של הקהילה, ותום, מנהלת הכספים של המגזר העסקי, התלוו לחברי וחברות המטה הנרגשים שנפעמו מהדרך בו הוצג סיפורה של חנה סנש. צביה, חברת שדות ים, שמנהלת את הבית וגם ליוותה את השיפוץ המדהים, הנחתה את ההדרכה במוזיאון. 

בחמישי האחרון זכו חניכי ובוגרי מסלול הנח"ל לפגוש את פרופ' דני גוטווין, ד"ר טל אלמליח, ואת אורי וולטמן, ‏‏‏‏‏‏‏‏אורגנייזר ארצי וחבר הנהלה בתנועת "עומדים ביחד" לדיונים סוערים בנושא "מעמד הצעירים" המתהווה, על תפקיד האקדמיה ביצירת מנהיגות המובילה לשוויון וצדק חברתי, ולחשיבות של אקטיביזם בתקופה הסטודנטיאלית. אחר כך נפגשו חניכי ובוגרי המסלול עם הקבוצות השיתופיות החיפאיות של מעגל הקבוצות: "גפן", "מפרש" ו"עלמא" לשיחה על עשייה חברתית וחיים בקבוצה שיתופית. היה יום מלמד ומעורר מחשבה בארגונם של רכזת מסלול הנח"ל, נופר לוצטו, ורכז הקבוצות הצעירות של מעגל הקבוצות, עידו רוט.

בסוף השבוע נפגשו החיילים הטריים מהגרעינים "טוריה" ו"אלבלו" של מסלול הנח"ל לסמינר הראשון שלהם בשירות הצבאי. גרעין אחד שהה בנוף הגליל, התארח במכינת תבור ונפגש עם הקיבוץ העירוני "משעול" של תנועת המחנות העולים לקבלת השראה, והגרעין השני התארח בנעורים המפנקים של גן שמואל ואפילו ביקר ב"מציאון" המקומי (חדר יד שנייה שווה כמו שיש רק בקיבוץ). שני הגרעינים עסקו בעיבוד חוויית הגיוס ובדיונים מרתקים על מקומם של המפקדים בצבא העם, ואנחנו בטוחים שעוד נכונו להם גדולות ונצורות בהמשך השירות.

הפורום הארצי למובילי ומובילות ועדות צעירים בקיבוצים גרף בשנה האחרונה הצלחה אדירה. מה שהתחיל כמגבלת התקהלות ומפגש פיזי התגלה מהר מאוד כפתרון נהדר לאסוף את כל מובילי ומובילות הוועדות מכל קצוות הארץ למפגש זום במטרה להכיר, ללמוד, לדון ולהוביל שינויים בתחום הצעירים בקיבוצים. באגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית נרגשים להזמין  לערב הראשון בעונה השנייה של סדרת המפגשים.

כמו בכל מפגש גם הפעם יעסקו בנושא מרוכז והפעם - מאפייני הצעירים היום, אתגרים והזדמנויות.

אז מה מחכה לבאות ולבאים?

• הרצאה של אלעד גולן - פסיכולוג קליני שיסייע לנו להבין טוב יותר מהן המוטיבציות של הדור הצעיר למעורבות והשפעה.
• רישות, חיבורים ושיתוף – איסוף דוגמאות מהשטח ומתן השראה הדדית.