כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ארבע שנים לאחר הקמתה של רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית, התקיים בפעם השלישית הכנס השנתי של "הרשת" - פסגת הצעירים והצעירות של התנועה הקיבוצית. כבכל שנה, הגיעו לאירוע משתתפים רבים מכל חלקי הארץ שנושא הצעירים והצעירות בקיבוצים קרוב לליבם ומחבר אותם לעשייה משמעותית, בוגרות ובוגרי תכניות המנהיגות של "הרשת" ורכזי ורכזות ועדות צעירים. הדבר שבלט הפעם במיוחד היה הנוכחות המשמעותית של ממלאי וממלאות התפקידים שמהווים את המנהיגות הצעירה בקיבוצים בהווה ובעתיד.  

בתחילת הכנס, נפגשו המשתתפים והמשתתפות ברחבת הדשא של בית חנה סנש לזמן של קפה וכיבוד לאחר הנסיעה (שהייתה ארוכה לחלקם) והיכרות הדדית. בכניסה למתחם הוצב "קירשת" ובו סימנו המשתתפים מהיכן הגיעו. לאחר המינגלינג ההתחלתי, התכנסו כולם לחלק הפותח של הכנס.

בתום שלב הברכות, פתחה את הכנס עו"ד איילת רזין בית-אור (מעלה החמישה), ראשת הרשות לקידום מעמד האישה, שנבחרה לפני כשלוש שנים לאחת מהצעירים והצעירות המשפיעים בתנועה הקיבוצית. איילת סיפרה בהרצאתה על הבחירה שעשתה להיכנס לשירות הציבורי ועל שליחות ואקטיביזם היום עם מבט לדרכה של חנה סנש. אחריה, הציגו איילת הריס ממחלקת צמיחה דמוגרפית ופיתוח קהילה ודגן יראל, ממחלקת בניה וקרקעות בתנועה הקיבוצית את ההתפתחות של הקיבוץ לאורך ההיסטוריה. במהלך ההצגה הועלו שאלות מהותיות על תפקידם של הצעירים והצעירות בקיבוצים, ההתחדשות אל מול מסורת ומבט על איך יראה הקיבוץ העתידי. את החלק הראשון של הכנס חתמה מנכ״לית משרד ראש הממשלה, נעמה שולץ, האישה הראשונה אי פעם שממלאת תפקיד זה, שנענתה להזמנה של התנועה, סיפרה למשתתפים על הדרך שעשתה וכיצד הגיעה לתפקיד והשיבה למספר שאלות. 

החלק המרכזי בפסגה כלל את הדבר העיקרי שלשמו התכנסו – לשוחח על הנושאים הבוערים והחשובים לצעירים. את נושאי ארבעת הפאנלים, שהתקיימו במקביל, בחרו המשתתפים טרם ההגעה לכנס.

זו השנה השלישית שמפעילים בתנועה הקיבוצית, בשיתוף תנועת הקיבוץ הדתי, את  מיזם "מבשלים באהבה" עבור אוכלוסיות מעוטות יכולת ברחבי הארץ. הסבב הראשון של בישול מנות המזון ואריזתן מתקיים לפני ראש השנה ולאחר החג יתקיים סבב שני עבור יום כיפור וסוכות. המזון שנתרם מועבר לניצולי שואה, מקלטי נשים, בתי תמחוי ועמותות שמסייעות לנזקקים. כל קיבוץ בוחר את מידת ההתנדבות הקהילתית, כאשר הדגש הוא שילוב רב-דורי ורב גילי - מילדים ועד ותיקים,  שלכל אחד ואחת יש תפקיד מבישול ואפייה, כתיבת ברכות, שינוע ולחלוקה בשטח.

שיר גורן, רכזת צוותי מעורבות חברתית בקיבוצים ומובילת המיזם מטעם התנועה הקיבוצית, מספרת: "מאז ומתמיד היוו הקיבוצים דוגמא ומופת לחוסן קהילתי ולעשייה משמעותית כחלק מהחברה הישראלית במגוון תחומים. יחד עם זאת מרגש כל פעם מחדש לראות את ההתגייסות המדהימה של הקיבוצים למיזם מכל קצוות הארץ. לצערי, משנה לשנה הצרכים בשטח רק הולכים וגדלים ואנו במרוץ לגיוס עוד ועוד מנות מזון כדי שאנשים לא יישארו ללא ארוחה בחג. אני מודה מקרב לב לכל מי שלוקח חלק במיזם המשמעותי הזה".

עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית, מוסיף: "מיזם "מבשלים באהבה" הוא הזדמנות לגאווה ועוצמה קהילתית, בין אם דרך בישול מרכזי והכנת המזון על ידי כל משפחה או בעזרת בני הנוער והילדים. העיקר זו התרומה לחברה, חיזוק תחושת המסוגלות והיחד, תוך אמירה חינוכית לכל מי שלוקח חלק. תודה והערכה גדולות מסורות לכל צוותי המעורבות החברתית מעוררי ההשראה שמרימים את הכפפה (ואת הקהילה) כל השנה".

הצעדה נפתחה ביום ראשון שעבר, 18.9, בכפר גלעדי וק"ש בצפון וב"ש בדרום. ביום שני התקיימה בעראבה וברהט, ביום שלישי צעדה בטבריה, ביום רביעי בבית שמש, והסתיימה במאות צועדים ביום חמישי שעבר, 22.9, בכנסת. בין הצועדים והצועדות היו פעילים חברתיים, ראשי עיריות ומועצות אזוריות ומקומיות, חניכי תנועות נוער, ארגונים חברתיים ואזרחים מודאגים שצעדו יחד מדרום ומצפון לכיוון הכנסת בדרישה מראשי המפלגות להכיר בפערים הקיימים בין המרכז והפריפריה ולשלב במצען רשימה של דרישות שקיומן יקטין משמעותית הפערים הקיימים בין הפריפריה והמרכז.

כשלושים ארגונים חברו וגיבשו את "מסמך היעדים" שהוגש לחברי הכנסת ולראשי המפלגות. הקואליציה בנתה את שבוע הצעדה כשיא, אבל היא קואליציה לטווח ארוך שמתחייבת להמשיך ולפעול למען שוויון הזדמנויות בין הפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות למרכז הכלכלי. בישראל 2022 הסיכוי של ילד מהפריפריות לשפר את מצבו הכלכלי עד סוף חייו, הוא הנמוך במערב. פערי ציוני הבגרות אדירים, תושבי הפריפריות חיים בממוצע כ-4 שנים פחות מאשר החיים במרכז, והשכר הוא כחצי מהשכר במרכז הגיאוגרפי והכלכלי. 

המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי ילין, אמרה בפתיחת הצעדה בכפר גלעדי: "אנחנו מדינה צפופה ואי אפשר לחיות רק בין גדרה לחדרה. הפריפריה היא העתיד של המדינה הזו וחייבים להשקיע בה יותר משאבים. הקריאה לשיוויון מאחדת את כל תושבי הפריפריה, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, קיבוצניקים ועירוניים. התנועה הקיבוצית, ש-75% מקיבוציה נמצאים בפריפריה והשיוויון הוא אחד מדגליה החשובים מאז ומעולם, נרתמה לארגון הצעדה החשובה הזו. עשרות קיבוצניקים הצטרפו לאלפים שצעדו במהלך חמשת הימים, עד לסיום בכנסת. זוהי רק ההתחלה - נמשיך לדאוג לשיוויון עבור הפריפריה באמצעות השותפות שנרקמה בחודשים האחרונים!".

אסתי, רעייתו של אריה כהן, ראש המועצה האזורית מגילות ים המלח, הייתה אישה חמה, מלאת תקווה ואופטימיות ומעוררת השראה. נמרוד, בנם, הוא חלל צה"ל הראשון במצפה שלם ונפל ביומה הראשון של מלחמת לבנון השנייה בעת ששירת כלוחם בגדוד 50 של הנח"ל, חזר מלילה של שמירה ובמקום ללכת לישון התנדב לצאת עם חבריו כנהג הנגמ"ש בפעולה הראשונה היזומה לאחר חטיפתם של חיילי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר, זכרם לברכה. 

בטקס ההתייחדות השנתי עם זכרם של חללי הקיבוצים בשנת 2016 נשאה אסתי את דבר המשפחות השכולות וריגשה את הקהל, כאשר ייחדה את דבריה לתקווה לשלום: "השכול הוא סבל בלתי נסבל. הייתי רוצה שייצא קול גדול מכל שכבות העם הזה הקורא להפנות את פנינו ותשומותינו לעשות הכול למען השלום. הלא למען המלחמה כבר נעשה ומוצה הכול". שנה לאחר מכן, נשאה אסתי דברים בשם משפחות השכול בטקס בבית יד לבנים שפתח את אירועי יום הזיכרון והקדישה את דבריה לפילוג המחריף בעם, לליבוי היצרים, לגזענות ולתיוג אנשים לפי אמונתם, מוצאם, צבע עורם או נטייתם המינית: "לכל אחד מבנינו היקרים ששילמו בחייהם את המחיר הכבד ביותר כדי שהעם הזה יישב לבטח בארצו היו ערכים ותפיסות שהוא התחנך עליהם וחשב שהם הכי נכונים ובחירות והחלטות שהיו שונות בתכלית מאלה של חברו שנפל לצדו, אז במותם נקדש אותם ואת זכרם ובחייהם נוקיע אותם, את כל אלה השונים מאיתנו?". 

בשנת 2018, באזכרה השנתית מעל קברו של בנה, בחרה אסתי להקדיש את דבריה לחבריו של נמרוד, בני המשפחה המורחבת וכל אלו שלא נפגעו פיזית, אך נושאים עימם פצעים וצלקות בנפש שאינם זוכים לטיפול: "עשרות ואולי מאות אנשים שנגעו בנמרוד והוא נגע בהם, נותרו עם עובדת מותו הלומים, מבלי שייחשבו פצועים או שבורי רוח, כי הרי הם 'בריאים ושלמים'".

כזכור, בחודש יולי אישר דירקטוריון קק"ל סכום של ארבעה מיליון ש"ח לשדרוג תשתיות עבור בתי החיילים הבודדים בקיבוצי עוטף עזה, לאחר פנייה שנעשתה אליו ביוזמת מחלקת חיילים בודדים ואגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית להקצאת משאבים לטובת חבל ארץ זה, שלמרות מורכבות ביטחונית מעת לעת ממשיך כבר הרבה מאוד שנים לשמש בית חם ואוהב למאות חיילים בודדים.

שמונה קיבוצים משלוש מועצות אזוריות בעוטף עזה נענו לפנייה, ובתוך זמן קצת נערכו להגשת תכניות והתחלת התהליך. כל זה לא היה קורה ללא שיתוף פעולה הדוק עם נציגי המועצות האזוריות דרור אפרתי (סופה) ממוא"ז אשכול, יהל בן אריס (ארז) ממוא"ז שער הנגב, ורונן ליבנה, מנכ"ל החברה הכלכלית במוא"ז חוף אשקלון. כל קיבוץ יקבל כחצי מיליון ש"ח, אותם ישקיע במבנים לחיילים בודדים עולים ו/או ילידי הארץ.

הסיור כלל את הקיבוצים אורים, ניר יצחק, עין השלושה, גבים, כפר עזה, ארז, יד מרדכי וגברעם, ובכל אחד מהם פגשה המשלחת את נציגי ההנהלה ואנשי המקצוע מתחום הבינוי והתשתיות. הצוות התנועתי, שכלל את יעל אייזנר ואיציק עוז ממחלקת חיילים בודדים ואת עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה, לווה על ידי אנשי המקצוע הנפלאים מקק"ל - בוריס חנחיס, מנהל מפ"ק קק"ל, ושאול סוויד, מהנדס מרחב דרום בארגון. כבר בקיבוץ הראשון בו ביקרו כל הנוכחים הבינו ש"הבריאה", כדברי יעל אייזנר ממחלקת חיילים בודדים, כיוונה את האנשים הנכונים למקום הנכון. בוריס עלה בראשית שנות ה-90 עם אימו ואחותו במסגרת תכנית "בית ראשון במולדת" וחי שנה בלתי נשכחת בקיבוץ עין השופט. שאול, שעלה מברזיל, היה חייל בודד בעצמו (לא בקיבוץ) והתרגש מכל ביקור ושיחה בנושא.

השנה, כאשר הקורונה כבר אינה שחקן מרכזי וגם איום השביתות תופס מרחק, יכולים כולם להתרכז בתוך העשייה האמיתית, המחברת, הקהילתית, הרב גילית והערכית. המערך לחגי תשרי הציע מועדים, פעילויות טקסטים ועוד, שיכולים לחבר יחד את ילדי הגנים עם ותיקי וותיקות הקיבוץ לפעילות משותפת. בקיבוצים רבים אימצו את המערך ונוצרו מפגשים מקסימים שיימשכו עוד לאורך תשרי כולו. בקיבוצים רבים הפעילות מתקיימת מזה זמן והמשיכה גם השנה. 

קהילה קיבוצית במיטבה מייצרת חיבורים שמגשרים על גיל ועל פערים אחרים, ומאפשרת חוויות מהנות, שיח על ערכים, חגיגה משותפת ותמונת עתיד מיטבית. בשנה הקרובה נמשיך לעסוק בחיבורים רב גילים לצד חיבורים נוספים בקהילה באמצעות תרבות והוויה קהילתיים מקומית, ישראלית ויהודית, אל תוך הקהילות שלנו.

"כזה ראה וחדש, העוסקת בזהות היהודית הקיבוצית שלנו, החלה את דרכה לפני יותר מחמש שנים על מנת לאפשר לנו לחקור ולהעמיק בסוגיות הזהות המתדפקות על שער קיבוצינו", אומרות ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה, ודבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך. "המערך המקסים, אשר מחבר קבוצות גיל שונות דרך עיסוק ביהדות ובמסורת, הן היהודית והן הקיבוצית, מאפשר לעוד ועוד קיבוצים להביא את הזווית הייחודית שלהם לתוך הקהילה. התרגשות רבה אחזה בצוות כאשר ראינו כמה קיבוצים נהנים מהתפוקה של הצוות המשותף שבנה את המערך וזו גאווה גדולה לראות את העשייה מתרחבת בקיבוצים ומרחיבה את לבנו".

כל מי שפתח רדיו בחודשים האחרונים לא יכל לפספס את השיר המצויין "סתלבט בקיבוץ" שחרך את המצעדים השבועיים בכל תחנות הרדיו הרדיו וזכה להשמעות רבות, כמו גם מיליוני צפיות והאזנות ביוטיוב ובאפליקציות המוזיקה השונות.

השיר שאותו כתבו גל ניסמן, סולן פול טראנק שגר ברוחמה ועומר הברון (ג'ימבו ג'יי) שגר באור הנר והתגורר בעבר בדורות, מדבר על הרצון לעזוב את הלחץ והרעש שהעיר הגדולה מביאה איתה - ולמצוא נחת בקיבוץ. לשניים נמאס להתנצל שהם גרים במקום שגיאוגרפית מוגדר כ"חור", אז הם כתבו שיר אהבה שמאיר את כל הדברים הנפלאים בבחירה שלהם והצליחו לכבוש אנשים מכל המדינה. המתופף של פול טראנק הוא יותם אלעזרי מקיבוץ סער שמשמש רכז הנעורים בקיבוצו, בנוסף על פעילותו בלהקה, והקליפ לשיר צולם בקיבוץ רוחמה.

בראיון לאחר הזכייה אמרו יוצרי השיר כי זו זכות גדולה עבורם ומשמח לזכות בתואר שיר השנה. הם סיפרו שזה שיר שנעשה בהמון כיף וממקום תמים של שני אנשים שמבינים אחד את השני. מוחאים להם כפיים ולא רק בסוף השיר!