דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

התנועה הקיבוצית זוכרת ומתאבלת

ביום ראשון (6.10.24) התקיימו במקביל בעשרות קיבוצים ברחבי הארץ טקסי זיכרון לציון שנה ל-7 באוקטובר, בהם לקחו חלק אלפים. המשתתפים הרבים התייחדו עם זכרם של הנרצחים באותו יום נורא והנופלים במלחמת 'חרבות ברזל', בהם 319 חברי ותושבי קיבוצים (גופות נרצחים נוספים מהקיבוצים מוחזקות בעזה), ולא שכחו את 101 החטופות והחטופים - החיים והמתים - שמציינים גם הם שנה בשבי חמאס, וחובה עלינו לפעול למען שחרורם בהקדם. צפו בווידאו המסכם

הטקסים בקיבוצים השונים נערכו ביום ראשון בערב (6/10) וביום שני (7/10) במרבית בקיבוצי הנגב המערבי, בהשתתפות נציגי התנועה הקיבוצית. כל הטקסים התקיימו בארגונם המסור של מנהלות ומנהלי התרבות ומתנדבים. בקיבוצים רבים הורד הדגל לחצי התורן לאות אבל והזדהות עם משפחות הנרצחים והנופלים, ושולבו בטקס מיצגים הקוראים להחזרת 101 החטופים המוחזקים עדיין בידי חמאס בעזה.

בין המשתתפים בטקסים, במקומות מגוריהם הזמניים - אלפי חברים וילדיהם המפונים כבר שנה מקיבוצי הנגב המערבי וגבול הצפון. בקיבוצי הצפון והעמקים נערכו הטקסים בהתאם להגבלות פיקוד העורף, עם נוכחות מצומצמת של משתתפים. הטקס שודר והועבר לאנשי הקיבוץ שנותרו בביתם.

במרבית הטקסים הוקראו הדברים שכתב שכתב ההיסטוריון והסופר מוקי צור מעין גב:

"זוכרים את אלפי הטילים המתנפצים, את פריצת הגדרות, את אלפי עיני השנאה בבתינו, את החורבן, החטיפות, ההתעללות, את הרצח. 
זוכרים את הגלות בתוך הארץ. זוכרים את קרבות הגבורה, את המלחמה הקשה, את האחריות שהגיחה מכל פינה. 
את הגעגוע הצורב לחטופים, לנרצחים, לנופלים במערכה. בכל אלה עמד עם ישראל ובתוכו קהילותינו – קיבוצינו. במיוחד אלו בנגב ובגליל. 
מתוך הזיכרון והאבל, מתוך הסירוב להאמין, הכעס, צמחה לאט-לאט הקבלה של העובדות הקשות. 
נקום מאבלנו זוכרים נדחפים אל תיקון. לתקווה. כל אחד בדרכו, בזמנו. והתקווה יודעת לחבק ולא להרדים. ליצור ולא לשכוח. לחלום עם עיניים פקוחות. 
לא פחד מאויב אכזר יניע אותנו למעשה הנדרש. לא כניעה להגיון המלחמה אלא רצוננו הנחוש להגן ולממש את היקר לנו. אף על פי כן".

הוספת תגובה חדשה