כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

יותר מעשרה חודשים אחרי שנחטף בטבח 7 באוקטובר, יחד עם אשתו, בתו ונכדו היחיד - עודכנה משפחת מונדר כי אברהם מונדר מניר עוז נרצח בשבי, וגופתו חולצה מעזה, יחד עם גופותיהם של יורם מצגר, יגב בוכשטב, נדב פופלוול, חיים פרי ואלכס דנציג זכרם לברכה. הם נחטפו בעודם בחיים, ובבוקר יום שלישי, אחרי יותר מעשרה חודשים בשבי האויב, הוחזרו גופותיהם. אברהם מונדר ז"ל בן ה-79 נחטף יחד עם אשתו רותי, בתו קרן, ונכדו היחיד אוהד בן ה-9 ששוחררו בעסקה. בנו רועי מונדר ז"ל נרצח בטבח.הוא היחיד מבין החטופים שגופותיהם הושבו שצה"ל לא קבע את מותו בשטח העזתי עד למבצע, ולמעשה היה בחזקת חטוף שבחיים עד למציאת גופתו.

המבצע נוהל בעקבות מודיעין מדויק של שב"כ ויחידה 504 באמ"ן, והפעולה הייתה במוקד הפשיטה של אוגדה 98, עם חטיבות הצנחנים וחטיבה 7, על חאן-יונס, בשבוע האחרון. כעת, נותרו בשבי חמאס 109 חטופים. ביום חמישי אחר הצהריים הודיע דובר צה"ל כי סימני ירי אותרו על גופותיהם של ששת החטופים. על גופות שוביהם, שאותרו גם כן במנהרה, לא היו סימני ירי ונבדקת אפשרות שהמחבלים עצמם מתו כתוצאה מחנק בעקבות שריפה שפרצה במהלך תקיפה של צה"ל באזור במבצע קודם בחאן יונס, לפני כחצי שנה.

בהודעת אבל של התנועה הקיבוצית נכתב "מחבקים את משפחות הנרצחים וכואבים עם קהילות נירים וניר עוז בשעתכם הקשה. אנחנו מבקשים להודות לכל המפקדים והלוחמים שסייעו בחילוץ וסגירת המעגל הטרגי, בכך שהביאו את חברינו הביתה לקבר ישראל". בעניין המשא ומתן לשחרור החטופים אמרה התנועה הקיבוצית כי "במקביל להצלחה המודיעינית והמבצעית שהביאה לחילוץ גופות החטופים, מתנהל בימים אלה משא ומתן חשוב מאין כמוהו על עסקת חטופים. היינו מעדיפים לא לחתום על עסקה קשה וכואבת עם הרוצחים השפלים שהמיטו עלינו את האסון של שבעה באוקטובר, אולם גם היום חשוב לומר את האמת בקול צלול וברור - לא תהיה אפשרות להחזיר את כל החטופים בלי עסקה. ללא השבת כול החטופים לא ייתכן שיקום מאסון שבעה באוקטובר".

התנועה הקיבוצית תקפה השבוע את החלטת הממשלה לקיים טקס ממלכתי במלאת שנה לטבח ואסון 7 באוקטובר, ולהפקיד את ניהולו בידי השרה מירי רגב, שכבר מיהרה להודיע בתדרוך לכתבים כי היא תוביל את ניהול האירוע על אף "רעשי רקע", הטקס יתקיים ללא נוכחות קהל ואף יוקלט מראש. במקביל, הקיבוצים - נירים, בארי, כפר עזה, רעים, ניר עוז ונחל עוז הודיעו - כל קיבוץ בנפרד - כי לא ישתתפו בטקס הממלכתי המתוכנן, ומנו שורת סיבות, ביניהן הכאב והדאגה מכך שיותר ממאה חטופים עדיין בעזה, המלחמה נמשכת, ולא פחות מכך - קיים חוסר אמון גדול בממשלה אחראית להפקרתם וכעת מבקשת לקיים טקס זיכרון ולקבוע את תכניו.   

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה הסביר את התנגדות התנועה להחלטת הממשלה על הטקס והשרה האחראית, בכך שהאסון הלאומי שחוותה כל המדינה, אך הנפגעים הראשיים בו הם תושבי הנגב המערבי בקיבוצים, בערי הדרום ובמושבים שחוו את הטבח. זאת ועוד, במלחמה שפרצה נפלו מאות לוחמים מכל זרועות הביטחון. הטקס צריך לבטא זיכרון, כאב ותקומה, עם רגישות מרבית, והתייחסות מכבדת ואוהדת כלפיי כל הקהלים. הפקדת המשימה בידי השרה מירי רגב מעידה על חוסר רגישות וחוסר תום לב, ולכן חוסר האמון בה מוצדק.

לאחר התדרוך לכתבים של השרה רגב מזכ"ל התנועה אמר כי "אם מישהו היה צריך הוכחה למה רגב לא מתאימה להוביל טקס ממלכתי וקדוש של כל חלקי העם - היא סיפקה לו היום עשר סיבות", והוסיף "אנחנו מקווים שהממשלה תתעלה לגודל השעה, תתייחס לביקורת הציבורית העניינית". עוד ציין כי התנועה תקיים אירוע זיכרון מרכזי, וכך גם כל קיבוץ. 

לחברים ולחברות שלום, 

לאור הפרסומים הרבים בתקשורת בימים האחרונים, בנושא טקסי הזיכרון לשבעה באוקטובר, אנו מבקשים לעדכן כי התנועה הקיבוצית תקיים מספר  טקסי זיכרון. 
התנועה לקחה על עצמה אחריות מלאה לארגון טקס הזיכרון הקיבוצי שבו ייקחו חלק כל הקהילות הקיבוציות בנגב המערבי ובכל רחבי הארץ. בימים אלה אנו עובדים על הפקת הטקס. 

בנוסף לכך, צפויים להיערך טקסים משותפים בכל הקהילות הקיבוציות בארץ אותם מרכזת התנועה. בימים הקרובים נעביר לקיבוצים חומרים לטובת הטקסים. כמו כן, יתקיים טקס זיכרון באנדרטה לזכר חללי הקיבוצים במסגרתו תונח אבן פינה לקיר הזיכרון לנרצחים והנרצחות, הנופלים והנופלות מהתנועות הקיבוציות.

הודעה מסודרת על מועדי האירועים תופץ בימים הקרובים.

בברכה, 
ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה
נגב בוטנסקי, המשנה למזכ"ל
הגר ראובני, מנכ"לית התנועה

גם השבוע הגיעו עשרות מתנדבים מטעם התנועה הקיבוצית לעזור במספר קיבוצים בעבודות שונות של הכנת הקיבוץ לקליטת החברים. המתנדבים נרשמים בחמ"ל המשימות התנועתי או באגף צעירים ומעורבות ומחולקים בהתאם לצרכים שמעלים הקיבוצים, ביניהם פריקת ציוד ציבורי וציוד של משפחות, ניקיון ועישוב בנוי, צביעת גנים וכיתות והכנתן להגעת תלמידים.  

ביום רביעי הגיעה לקיבוץ ניר יצחק קבוצת צעירים מחו"ל, כחלק מתכנית 'תגלית', להתנדבות בקיבוץ וסיוע בהכנת גני הילדים לקראת שנת הלימודים החדשה. במקביל קבוצה של חברים מקיבוץ בית זרע הגיעה להתנדב ולסייע בקיבוץ גונן שבגליל העליון. ביום חמישי העשייה נמשכה, כשקבוצות נוספות הצטרפות והגיעו לסייע בשיקום גני ילדים ומרכזי קהילה בקיבוצים ארז וניר יצחק, וטיפוח הגנים בקיבוץ כרמיה, הכל כדי להקל על הקהילות והתושבים לחזור לחייהם.

השבוע הגיע מספר המתנדבים הרשומים בחמ'"ל המשימות וההתיישבות של התנועה הקיבוצית ליותר מ-1000, והם מגיעים מקיבוצים בכל הארץ אך גם מערים ומושבים. תודה ענקית לכל המתנדבים על הנתינה והאנרגיות החיוביות! 

המפגש אורגן על ידי מטה מאבק הקיבוצים, והונחה על ידם של אילה בריליאנט משפיים ואלדד שלם ממעברות. נושאי הדיונים כללו את השאלה כיצד ממנפים את היכולת הארגונית של התנועה לצד הפריסה הגיאוגרפית, את המשימתיות והמחויבות האישית של מאות פעילי המחאה להמשך פעולה אפקטיבית ולעליית דרגה במאבק. משתתפי הכנס קראו להרחבת המאבק להחזרת החטופים ולהקמת וועדת חקירה וכן דנו בדרכים להגברת האפקטיביות בעשייה ולהגדלת מעגל השותפים והפעילות.

בתום המפגש אמרו אילה בריליאנט ואלדד שלם כי "אחת ממטרות הכנס היתה לצאת עם תחושה שיש מה לעשות ויש עם מי לעשות. דברי המשתתפים בסוף הכנס העידו כי זה התממש".

הכל החל בחודש פברואר 2022, כאשר קבוצת הקט-סל של אליצור אפרת סירבה לשחק מול הפועל מטה יהודה, מכיוון שאיילה הצעירה שיחקה אז לצד הבנים, מכיוון שלא הייתה קבוצת בנות בגילה באזור. הילדה מקיבוץ צרעה, אז בת 10 וחצי, נאלצה לרדת לספסל, ורק בעקבות אולטימטום שהציב במקום מנהל הקבוצה של מטה יהודה, התרצתה הקבוצה מאפרת והמשחק התקיים כשימין על המגרש. חודש לאחר מכן פרסם איגוד הכדורסל תקנון חדש שמתיר לקבוצת בנים להודיע שאינה מסכימה לשחק נגד קבוצה שמשתתפות בה ילדות בכפוף להודעה מוקדמת.

איילה ואמה, עדית, סירבו לוותר ופנו לתנועת "ישראל חופשית" שעתרה באמצעות באי כוחם עו"ד חגי קלעי ועדיה שיינוולד ממשרד קלעי, רוזן ושות', שליוו את התנועה ומשפחת ימין לאורך כל התהליך והובילו את המאבק המשפטי העיקש מול איגוד הכדורסל. בית הדין העליון של איגוד הכדורסל דן בעתירה, אולם במאי 2023 דחה אותה. על אף ההחלטה, משפחת ימין ו"ישראל חופשית" הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב ודרשו ממנו להורות על בטלות פסק הדין ואי חוקתיות הוראות התקנון. לאחר שנה של דיונים, בית המשפט המחוזי בתל אביב החזיר את הדיון לבית הדין העליון של איגוד בצעד חריג, כדי שידון מחדש בפסיקתו אשר התירה לקבוצות בליגות הילדים לסרב לשחק מול קבוצות ששילבו שחקניות בקבוצה.

בשבוע שעבר, לאחר דיון נוסף בעתירה, נקבע בפסק דין של השופט בדימוס עודד מודריק, נשיא בית הדין העליון של איגוד הכדורסל, עו"ד שרון סתיו וד"ר אסף הראל כי "בהיעדר שוני רלוונטי פיזיולוגי בין ילדים לילדות, אין למנוע משחקניות שמתגוררות באותו ישוב, בשל מגדרן, את הזכות להשתתף ולשחק נגד קבוצת ילדים או קט-סל בנים". איילה הנרגשת אמרה לאחר מכן כי "אני זוכרת עד היום את אותם רגעים. זה היה מרגיז וקצת מעצבן. לא עשיתי שום דבר, רק רציתי לשחק כדורסל. לכן תחושת הסיפוק היום, שאני יודעת שיש פחות אפליה".

אגרו-וולטאי שהוא שילוב בין אנרגיה סולארית לגידול חקלאי באותו תא שטח, מסתמן בישראל כדרך לייצור אנרגיה מתחדשת בעלת פוטנציאל עצום. בכדי שנצליח לעמוד ביעדי המדינה לייצור אנרגיה מתחדשת ובכדי להשתוות במשהו למקובל במדינות מפותחות (OECD), הייצור הסולארי בישראל צריך להמשיך לגדול בקצב מהיר יותר ממה שהיה עד כה. האגרוולטאי מתאפיין באתגר יסודי של מציאת איזון בשימוש בקרני השמש על ידי הפאנלים לבין הצומח תחתיו. מדינת ישראל בעלת מאפיינים מתאימים להיות גורם משמעותי בפיתוח תחום האגרוולטאי לאור הצפיפות, מיעוט הקרקעות במדינה ואולי בעיקר היכולות המפותחות במחקר חקלאי בישראל.

גורמי המדינה השונים רואים בשנים האחרונות את האגרוולטאי כתחום מתאים לישראל ונותנים לו רוח גבית, למשל בהקמת תוכנית הפיילוטים. התוכנית חתרה לייצר וודאות דרך תוצאות בשטח של שילוב מתאים בין פאנל לצמח ובכך לקדם את התחום. פרוייקט הפיילוטים החל בכ-500 הצעות מישובים עם יזמים וחוקרים, כמו כן נבחרו כ-120 חלקות לבחינת פעילות האגרוולטאי תוך בחינה רחבה של אופן פריסת פאנלים בשילוב גידולים חקלאיים מסוגים מגוונים. כיום בפועל לא ממש הוקמו פיילוטים במסגרת התוכנית. הסיבות לכך מגוונות: לא ניתנו אישורי חיבור מחח"י לרבים מהפרוייקטים, התעריף שהובטח לפיילוטים לא מספק - 20.93 אג' לק"ו (בינתיים חל שיפור עם פתיחת האפשרות לתעריף דו שימוש של כ-30 אג' לפי המדרגות הקבועות ובתנאי שהפרוייקט עד 630 ק"ו). העדר הפיילוטים משאיר במידה מסויימת עננת אי-ודאות לגבי הצלחת השילוב סולארי-גידול ובראיה ארוכת טווח של התחום נקווה שיקומו פיילוטים שיספקו מידע וודאות לכולם.

פרוייקטי אגרוולטאי יקרים מאוד מטבעם עם אומדן עלות של כ-5000 ₪ ל-KWP כאשר כוללים את האגירה. כלומר, בפרוייקט של כ-200 דונם מגיעים לעלות הקמה של 100 מלש"ח, עלויות שהן הרבה מעבר ליכולות של הרוב המכריע של הקיבוצים וגם היזמים נסמכים בפרוייקטים אלו על מימון בנקאי של כ-80% מעלות הפרוייקט. המשמעות היא שקיבוצים לא יוזמים פרוייקטים כאלו בעצמם בניגוד למה שנהוג בפרוייקטים אחרים של דו שימוש.

תנאי סף וכישורים נדרשים:

• חבר/ת קיבוץ (שאינו/ה בחופש), המשתייך/ת לתנועה הקיבוצית.
• זמינות לישיבות מזכירות במטה התנועה ו/או ברחבי הארץ אחת לשבועיים (נכון להיום: בימי א' בשעה 12:00).
• ניסיון בתפקיד ניהולי בקיבוצו/ה או בקיבוצים אחרים  - יתרון.
• היכרות עם פעילויות מטה התנועה - יתרון.
• רקע ציבורי ו/או ניהול ארגון ציבורי ו/או חבר/ת דירקטוריון/הנהלה – יתרון.
• על המועמד/ת להגיש יחד עם קורות החיים רשימה של שלושה ממליצים חברי קיבוץ, שאחד מהם לפחות חבר/ת הקיבוץ של המועמד/ת ואחד מהם לפחות חבר/ת קיבוץ אחר.
• המועמד/ת רשאי/ת לתאר בקיצור בקורות החיים את תפיסת עולמו/ה לגבי קיבוץ והתנועה הקיבוצית.

חברות וחברים מוזמנות ומוזמנים להגיש את מועמדותם ולשלוח קורות חיים בקובץ Word בלבד, יחד עם המסמכים המפורטים לעיל, עד לתאריך 19.09.24, לדוא"ל: rinatfein@gmail.com

דרישות התפקיד:

1. חבר/ת קיבוץ.
2. השכלה אקדמאית.
3. ניסיון ניהולי קיבוצי.
4. תפיסה ניהולית ערכית.
5. יכולת ניהול תהליכים בזירה מורכבת.
6. יכולת לתאם ולפעול בשליחותם של גורמים שונים.
7. יכולת בעבודת צוות ויחסי אנוש טובים.
8. כושר הבעה בכתב ובעל פה.

היקף משרה: מלאה
כניסה לתפקיד: מיידית

הרואה עצמו/ה מתאימ/ה לתפקיד מוזמנ/ת להציע את מועמדותו/ה ולשלוח קורות חיים לאירית גולדברג
עד לתאריך 15.08.24, בדוא"ל: iritg@tkz.co.il