מערכת החינוך החברתי בקיבוץ המשתנה

אם בעבר היה ברור שתפקידו המרכזי של החינוך הקיבוצי בכלל ושל מערכת החינוך בכל קיבוץ בפרט הוא "להכין את הילדים והנוער לחיי קיבוץ בוגרים", הרי שעם השנים נוצרו בקיבוצים דפוסים גמישים, של מערכות חינוך. כיום, במציאות מורכבת בכלל מערכת החינוך, ושינויים בדפוסי קהילתיות של קיבוצים, מבקש המחקר לפתוח צוהר להגדרה מחודשת למהותה של מערכת החינוך.

מטרת המחקר, בהובלתה של ד"ר אופיר שפר מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, הייתה להציג תמונת מצב עדכנית של מערכת החינוך החברתי בקיבוצים ולעמוד על אתגרי השעה בקיבוץ המתחדש. המחקר נערך בשנים 2022-2020 בתמיכת היחידה לחקר החינוך בקיבוץ ובמרחב הכפרי והתבצע תוך שיתוף פעולה בין מספר חוקרות וחוקרים ממוסדות אקדמיים שונים יחד עם מחלקת "שבילים" - החינוך החברתי קהילתי באגף חינוך של התנועה הקיבוצית. בין היתר נבחנו במחקר היבטים של תפיסות, עמדות ותפקוד החינוך הקיבוצי, וכן יחסי הגומלין בין מערכות החינוך לבין הזהות הקהילתית ומאפייני החינוך החברתי, מתוך התבוננות על הבדלים בין המצוי לראוי.

מבין תוצאות המחקר, הדוחות השונים מעידים כי מערכת החינוך הקיבוצית היא אחד השחקנים הקהילתיים המרכזיים, וביכולתה לעצב את דמותו של דור המחר ולהבטיח את השתלבותו כדור בוגר בקהילה ובחברה. לשם כך, עליה למצוא את שביל הזהב בין פיתוח הפרט לבין טיפוח הקבוצה והקהילה ולגבש את שני המרכיבים הללו. החוקרים טוענים כי על מנת לממש את מרכזיותו של החינוך החברתי בקהילה, יש לבסס את מטרותיו על יסודות ערכי הקהילתיות (שייכות, מעורבות), ואת יעדיו על הגברת החוסן הקהילתי וחיזוק הזהות. מערכת חינוך ראויה יכולה לשמש כר פעולה מרכזי לעיצוב נורמות קהילתיות, לחיזוקן ושימורן, ולביסוסה של הקהילה כמקור ליצירת שייכות ומחויבות בעבור המשתתפים.

 ממסקנות המחקר עולה שהאמצעי החשוב ביותר להפעלתה של מערכת חינוך חברתי ראויה הוא יחסי הגומלין בינה לבין סביבתה. מערכת אפקטיבית מתרגמת אידיאולוגיה וסדר יום קהילתי לעשייה חינוכית המלווה בשיח רעיוני. במובן זה, הקיבוץ המתחדש המחפש את דרכו יכול להיעזר ואף להישען על מערכת החינוך החברתי כזירה למימוש, חידוש ועיגון של ערכיו. אימוץ ערכי הקהילתיות אל ליבת מטרות החינוך החברתי תסייע למערכת לעגן את ייעודה כסוכן שינוי בקהילה, והיקף נרחב יותר של פעילות חינוכית המכוונת לחיזוק הקהילתיות, יכול להיטיב את הזיקה בין השחקנים השונים בקהילה.

מסקנה נוספת נגעה לכך שהמערכת תופסת את עצמה כארגון נפרד הפועל בתוך הקהילה, וכפועל יוצא מכך, מתפתחת בתוכה תפיסה של רמת המקצועיות הנדרשת לניהול מערכת חינוך איכותית. בנייתה של מערכת החינוך החברתי כארגון חינוכי מקצועי בתוך הקהילה תאפשר לתהליכים ארגוניים של התמקצעות להתקיים, ותשפיע על קיומה של תפיסה קהילתית ומטרות ברורות, על התמדה של עובדים ועל תפיסתם את העבודה כמקצוע משמעותי. מקצועיות תסייע למערכת למצב את מקומה כשחקן מרכזי בשדה החינוך הבלתי פורמלי המציע כיום לבני הנוער מספר רב של מסגרות השתייכות, שמרביתן מנוהלות על ידי ארגוני חינוך מקצועיים המהווים תחרות לחינוך הקיבוצי.

אורי פלד נקש, מנהל "שבילים", מברך על המחקר ומוסיף: "מערכות החינוך בקיבוצים עברו שינויים גדולים בשנים האחרונות, משינוי ערכי הליבה ועד שינוי אופן הפעולה שלהן. המחקר נותן לנו בסיס לעבודה ומתקף חלק גדול מהפעולות שאנו עושים בשנים האחרונות. אנו נמשיך ונקדם את הקשר עם המוסדות האקדמאיים על מנת לשפר את המקצועיות של מערכות החינוך החברתי שלנו".

מצ"ב למטה שני הדוחות שהופקו במהלך המחקר