דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

חברות או נסמכות – מה זה אומר?

בשנת 2012 אישררה מדינת ישראל את האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, שנחתמה באו"ם בשנת 2006. מטרת האמנה היא לקדם  את ההשתתפות המלאה והשווה של כל האנשים עם מוגבלויות בחברה. בשבוע שעבר, השתתפו כ-150 ממלאות וממלאי תפקידים מהקיבוצים השונים במפגש בנושא המסלולים העומדים בפני בנות ובנים עם מוגבלות להסדרת מעמדם בקיבוץ
מימין: יעל רז לחייני, חברת נחל עוז עם שיר טרנטו שהתקבלה לחברות בקיבוץ. משמאל: תמר שי, יו"ר 'אהדה'
מימין: יעל רז לחייני, חברת נחל עוז עם שיר טרנטו שהתקבלה לחברות בקיבוץ. משמאל: תמר שי, יו"ר 'אהדה'

המפגש התקיים לקראת הדיון שייערך במועצת התנועה הקיבוצית הקרובה. פתח אותו מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, בהדגישו שלאורך השנים קיבוצים דאגו לבנות ובנים עם צרכים מיוחדים במגוון תחומי החיים. עם השינויים במציאות החיים השתנו גם המענים הנדרשים. המסלולים העומדים בפני בנות ובנים עם מגבלות, הן מסלול בן נסמך והן מסלול החברות, מחזקים את התפיסה של חברה שוויונית, הדואגת לכלל חבריה ומאפשרת סולידריות, תחושת שייכות, חוסן ולכידות חברתית.

מחלקת בריאות ורווחה והמחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית יחד עם ארגון 'אהדה' הציגו את המסמך שגובש על ידי ארגון אהדה במשותף עם גורמי התנועה, ומרכז את האפשרויות העומדות בפני בנות ובנים עם מוגבלות בעניין מעמדם בקיבוץ. המסמך מעודד את ממלאי התפקידים בקיבוצים לקיים תהליך (אלה שטרם קיימו או קיימו מזמן) עם הבנות והבנים, עם הוריהם ועם הקהילה. מטרת התהליך היא לאפשר בחירה בין קבלה לחברות על כל המשתמע מכך ובין מסלול מותאם של נסמכים בכל גיל עד סוף חייהם. אין תשובה גנרית מה טוב ומה לא, התשובה היא שלכל בת ובן, לכל משפחה ובכל קיבוץ יש צרכים שונים ויש צורך לדבר ולהסכים על האפשרויות וההתאמות למענים הנדרשים. חשוב להדגיש שאין במסמך קריאה להעדפה של בנות או בנים עם מוגבלות על פני בנות ובנים אחרים, אלא להסרת חסמים.

המפגש התחיל בשני סיפורים אישיים. שיר טרנטו, חברת קיבוץ נחל עוז, עברה תאונת דרכים קשה בגיל 16 וחוותה שיקום ארוך ששינה לחלוטין את מסלול חייה. היא התנדבה לצבא בגיל מאוחר יותר מחבריה והפער שחשה בשל התאונה והשיקום החל להצטמצם. למרות ששיר גם היום חווה תופעות שמלוות אותה מתאונה ומשפיעות על היכולות שלה בתחומים מסוימים, תחושת היותה שווה בין שווים התחזקה לאורך השנים. כשחבריה החלו להעמיד עצמם לתהליך קליטה ולקבלה לחברות בקיבוץ גם היא עברה את האבחונים, עמדה בקריטריונים הנדרשים לקבלה לחברות, והתקבלה פה אחד בהצבעה בקלפי כחברה מן המניין. תמר שי, יו"ר ארגון אהדה, סיפרה על התהליך שעברה עם ביתה גיל כאשר הבינה שבשל תסמונת נדירה של ביתה מעמד החברות לא יהיה מותאם עבורה. תמר ומשפחתה החלו תהליך בקיבוצם, מעלה החמישה, וחתמו על הסכם על מנת להבטיח את הטיפול המותאם לביתה עד סוף חייה באחריות משותפת של המשפחה והקיבוץ.

בהמשך התייחסו ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה, עו"ד מרב ניב מהמחלקה המשפטית של התנועה ועו"ד תמר שי למסמך, ונתנו הבהרות לתוכנו. החלק האחרון של המפגש כלל שיחות בקבוצות קטנות בהנחיית פעילות ופעילי תנועה וחברי מזכירות אהדה על ההיבטים החברתיים של 2 המסלולים ועל המצב הקיים בקיבוצם או בקיבוץ בו הם ממלאים תפקיד. סיכום השיחות ותשובות לשאלות שעלו במפגש יפורסמו בימים הקרובים.

לחצו כאן לצפייה במצגת המסכמת שהוצגה במפגש.

הבחירה הוולונטרית בקיבוץ כבית עבור אנשים עם מוגבלויות יש בה כדי להעיד על טיב החיים בקיבוץ וההתייחסות ההוגנת לכולם. חשוב לקיים תהליך פתוח ושקוף עם הבת או הבן ועם המשפחה ולהתמודד בתבונה עם האתגרים שהבחירה עלולה להביא איתה. גורמי התנועה השונים עומדים לרשות הקיבוצים בנושאים אלו – עדי רמות ממחלקת בריאות, המחלקה המשפטית, עו"ד תמר שי, יו"ר ארגון "אהדה", עו"ס מיקי כהן מ"המרכז ליעוץ ושיקום של התנועה הקיבוצית" ותקוה טננבוים, ראש "המוסד לגישור ובוררות" של התנועה הקיבוצית.

המסמך שהיווה את הבסיס לדיון יעלה בשבוע הבא לאישור מועצת התנועה. אנו מבקשים מכל המשתתפות והמשתתפים להעביר את רוח הדברים לצירי המועצה ואנו תקווה כי הוא יהווה בסיס לשיח בקיבוצים ויהווה בהמשך ישיר תשתית למעגלי דיון נוספים בתחומי רווחה, קבלה לחברות, מענים מותאמים וערבות הדדית. לחצו כאן לקריאת המסמך.

לצפייה בהקלטת המפגש: https://youtu.be/tr4KFyqtALg

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.