טור מיוחד - מה הקשר בין ט' באב לחולצה השומרית ולמה שני אלו קשורים לחתונה שלא ברבנות?

כשפתחתי את תיבת המייל שלי לפני מספר שנים הופתעתי לקרוא את ההודעה הבאה: "...באמת שנים שלא דברנו, מקווה שאתה עדיין זוכר אי שם במרתפי הזיכרון... הייתי תלמיד שלך בקורס תנ"ך... מאז עברו הרבה מים בנהר, מפה לשם התארסתי עם אהובתי משכבר הימים... כחלק מההכנות לחתונה החלטנו להתחתן בטקס יהודי ישראלי אלטרנטיבי ובאופן טבעי השם הראשון שעלה לי בראש כשחשבתי על מי הייתי רוצה שיערוך את הטקס – היית אתה..."

אירועי השבוע האחרון המצוי בימי בין המצרים שלקראת ט' באב מחדדים את החובה להמשיך ולחתן זוגות בישראל מחוץ לרבנות הראשית. הזמנת הרב דובי חיון מהקהילה המסורתית (קונסרבטיבית) בחיפה לחקירה קושרת אותי כמו רבים ורבות העורכים חופות ליברליות ושיוויוניות בישראל להמשך פועלנו וייעודנו.

מלבד העובדה המצערת כי מדינת ישראל אינה מכירה חוקית באפשרות כי ישנה יותר מדרך אחת להיות יהודי, אני מניח ומקווה כי הזמנת הרב הליברלי לחקירה רק תחזק ותעצים את המהפכה השקטה שמאיימת על הממסד הדתי. מאז שנות התשעים בין היתר גם כתוצאה מרצח רבין חלה התעוררות ומודעות גוברת לצורך בקיום דיאלוג מחודש עם זהותנו היהודית ישראלית תוך הבנה כי עקב פלגנות, קנאות ושנאת חינם חרבו מקדשנו ואבדה ריבונותנו בעבר וזו מאיימת להתרחש בדרכה שלה גם בהווה. כך בוחרים גברים נשים בלימוד מחודש עם מקורות היהדות שהודרו מרבים מהם כתלמידיי החינוך הממלכתי תוך נכונות למעורבות ושותפות בטקסי מעגלי החיים השונים, במועדים וחגים על פי מחזור השנה ובעשייה חברתית המקיימים את רוח הדברים שבמסכת אבות "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים".

בהתאם לכיתוב על חולצת השומרית של בנותיי "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" בחרנו במעשה. הדיאלוג עם היהדות מתחייב היום יותר מתמיד, אל מול המציאות הפוליטית הקיימת והצביון היהודי הנלווה לה,  כך שהיחיד יוכל להתקשר לסיפור הגדול של עמו זה המרומם את חירות המחשבה והרצון החופשי, כמו גם את חיי האדם וכבוד האדם בהיותו נברא בצלם אלוהים".

חקיקות השבוע בדמות חוק הלאום המעיד על פגיעה במעמדה של השפה הערבית, בזיקה ליהדות התפוצות ובערך התיישבות ובמחויבות ל"פיתוח הארץ לטובת כל תושביה" כמאמר מגילת העצמאות. כך גם חקיקת חוק הפונדקאות המונעת את הזכות השווה גם לאבות יחידנים ולזוגות גברים גאים. אלה רק מדגישים כי אקטיביזים הכולל יצירת אלטרנטיבה לרבנות הראשית הוא הכרח של אחריות ציונית ואזרחית המעצבת את דמותו של מי שבארי צימרמן כינה ה"יהודי חַלוני" לעומת "היהודי התריסי". הראשון חלונותיו פתוחים ונשקפים אל יהודים אחרים, אל אפשרויות אחרות, תוך מודעות לכך שיש גם חלונות אחרים מהם מביטים בו. השני תריסיו מוגפים "בתוך חדרו המוגף יתגורר, לא ישקיף ולא יושקף. חד-אמת עצמותיו תאמרנה. אף לא ידע כי תריסים מוקף הוא. רבים המראות שיראה בחלונותיו המוגפים, אך את עצמו יראה בהם כבמראה. לא אותי, לא את שאר היהודים החלוניים, המביטים בתריסיו בעד חלונותיהם הפתוחים".

אמשיך בעריכת חופות ליברליות ושוויניות כי זאת הדרך הראויה לצקת תוכן רלוונטי ציוני ומשמעותי למלים המסורתיות הנהוגות בהכנסת ספר התורה לארון הקודש: "כִּי לֶקַח טוב נָתַתִּי לָכֶם תּורָתִי אַל תַּעֲזבוּ... דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נעַם וְכָל נְתִיבתֶיהָ שָׁלום..." (משלי ג 17-18, משלי ד' 2 , איכה ה', 21)

נרגש מההזמנה השבתי במייל חוזר לתלמידי לשעבר: "...יש פעמים שהברכות השגרתיות ביותר מבטאות בפשטות את הלך הנפש הטבעי והמדויק ביותר- מזל טוב. אשמח לשוחח ובמידת האפשר לייעץ לכם בבחירת הנתיב הנכון בעבורכם..."

*רגב יעקובוביץ – אב לארבעה, חבר קיבוץ להבות חביבה, מורה ומחנך, ד"ר לפילוסופיה, רב סטודנט בתוכנית לרבנות ישראל של התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמית)