כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

טקס הזיכרון השנתי של התנועות הקיבוציות באנדרטה לזכר חללי הקיבוצים שביער הקיבוצים בתחומי המועצה האזורית מגידו, נערך הפעם במתכונת מצומצמת ובהשתתפות פעילי התנועה הקיבוצית, ראש המועצה האזורית מגידו גיל לין, מזכ"לית הקיבוץ הדתי שרה עברון, נציגות ארגון יד לבנים ומשפחות שכולות ומאות מתנדבי שנת השירות של התנועה הקיבוצית. הטקס הופק על ידי ריקי רז, מנהלת מטה התרבות בתנועה הקיבוצית, יחד עם איציק שפרן שאחראי על האנדרטה מטעם המועצה האזורית מגידו, רכז האזור בתנועה, רוני בר-ניר, יו"ר סניף יד לבנים הקיבוצי, ד"ר אירית בר-נתן, נועה יפת ומתנדבי ומתנדבות שנת השירות מקומונת עין השופט שלקחו חלק מרכזי בהנחיית הטקס ובחלקיו השונים. את אבוקת הזיכרון הדליק בטקס תומר איתמרי מכפר עזה, הרכז הטכני באגף חינוך, שהוריו לילי ורם ז"ל נרצחו בביתם שבקיבוץ בידי מחבלי החמאס בשבעה באוקטובר.

ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר בטקס: "הגיבורות והגיבורים המונצחים באנדרטה מספרים את סיפור תקומת עם ישראל שחזר לארצו. הם באו מההגנה, הפו"ש והכשרות הפלמ"ח, צה"ל וכל כוחות הביטחון. התיישבות וביטחון תמיד היו ביחד ותמיד יהיו". שמחה נשא את דבריו זמן קצר לאחר שמטה משפחות החטופים הפיץ את סרטון חטיפת התצפיתיניות ממוצב נחל עוז, והתייחס לנושא החטופים: "החברה הישראלית ספגה מהלומה קשה באוקטובר. אני קורא לראש הממשלה ולשרי קבינט המלחמה להכריע בעד חזרת החטופים. זהו ציווי ראשון במעלה. רק כך תוכל החברה הישראלית להתחיל בתהליך השיקום".

ראש המועצה האזורית מגידו, גיל לין: "מראשית ימיה הייתה התנועה הקיבוצית בחוד החנית של החברה הישראלית. ראשונים להתיישבות, ראשונים לחקלאות, ראשונים להתנדבות וראשונים להילחם בחזית ההגנה על מדינת ישראל לדורותיה. כה רבים ורבות מבני ובנות התנועה הקיבוצית לא שבו הביתה ממלחמות ישראל. והשנה, לדאבון לבנו, כה רבים ורבות מאזרחי ישראל, ביניהם חברי וחברות קיבוצי הנגב המערבי הצטרפו לרשימת החללים שהולכת ומתארכת, ו-125 חטופים שעדיין מצויים בשבי חמאס, בהם עשרות מחברינו וחברותינו שנחטפו מקיבוציהם, מבתיהם, מלב הקהילות הפורחות והנפלאות שהקימו ולבן נשבר לרסיסים ולבנו עמן. כאשר ייתמו יום קרב וערבו, וכאשר ישובו כל חטופינו אלינו, מחכה להם ולחברה הישראלית כולה התמודדות ארוכה, מורכבת וכואבת, עם אובדן של חיים כה רבים ועם צלקות המלחמה. לעולם נזכור את קורבנם של חללי התנועה הקיבוצית, ונאבק כל חיינו, להיות ראויים לזכרם".

כשלוש שעות לפני הטקס הגיעו השינשינים ליער הקיבוצים, בו נמצאת האנדרטה לזכר חללי הקיבוצים, והתחלקו לקבוצות שהתיישבו לשיחה עם ארבע משפחות שכולות אשר בניהן התנדבו לשנת שירות לפני שירותם הצבאי, במהלכו נפלו – ניצה ושמוליק, הוריו של מורן כהן ז"ל מאשדות יעקב איחוד, בועז, אביו של תום כיתאין ז"ל מנווה שלום, עדי לוגר, אמו של אסיף לוגר ז"ל מיגור ואיתן (מלווה קומונת הש"ש בפנימיית בית אפל), אביו של עידו ברוך ז"ל מגדרה. המשפחות סיפרו לשינשינים את סיפורם האישי של הבנים שנפלו על הערכים שלאורם פעלו ועל מורשתם, ועסקו במנהיגות ובמשמעותה של עשייה ערכית למען החברה. 

סמ"ר מורן כהן ז"ל התנדב בכפר הנוער נווה הדסה ונפל במלחמת לבנון השנייה בעת ששירת כלוחם וחובש בסיירת צנחנים, סמ"ר תום כיתאין ז"ל התנדב לשנת שירות בשומר הצעיר ונפל באסון המסוקים בעת ששירת כמפקד בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל, סמל אסיף לוגר ז"ל התנדב בכפר הנוער נירים ונפל בחודש נובמבר האחרון בצפון רצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל בעת ששירת כלוחם בגדוד 77 של חטיבה 7 בחיל השריון וסמ"ר עידו ברוך התנדב לשנת שירות במסגרת עמותת "קדימה" בבית לנוער בסיכון באור יהודה ונפל בפיגוע ירי בעת שאבטח עם צוותו מפלס"ר גבעתי את "צעדת השומרון", סמוך לשבי שומרון.

לאחר מכן התקיימו מעגלי שיח, בהובלת פעילי התנועה, לעיבוד וסיכום המפגשים עם המשפחות והתובנות שעלו מהם ושיחה על איך הערכים שהנחו אותם משתלבים במהלך שנת השירות ובהמשך הדרך של השינישינים. בתום המעגלים נפגשו כל השינשינים עם סא"ל (במיל') משה ברומר מקיבוץ נען בן ה-64, שבבוקר ה-7/10 החליט לקפוץ מביתו עם אקדחו האישי ולסייע לכוחות השונים בשטח. בתום השיחה לקחו השינשינים חלק מרכזי בטקס, ובמיוחד קומונת עין השופט שהייתה אחראית עליו ביחד עם הכוחות התנועתיים.

אלעד אורמיאן ודודו מלול, עוזריו של מזכ"ל התנועה ליאור שמחה, הפיקו את הערכה, אשר בפתחה הוא מסביר המטרה שלשמה נועדה, והיא ל"וודא היום שאנו ערוכים לאירוע של מחר". עוד כותב שמחה כי "המטרה בשעת חירום היא יצירת רצף תפקודי ב-72 השעות הראשונות לאירוע, בביטחון, בהצלחה ובבריאות, בחינוך וברווחה".

הערכה כוללת בין ההנחיות המוצעות בה הכנת רשימת אוכלוסייה עדכנית המקיפה גם תושבים זמניים ועובדים, רשימה של בעלי צרכים מיוחדים, הכנת הקיבוץ ושלבי קליטת קיבוץ מפונה, הכנת תיק פינוי והתייחסות לכל סוגי האוכלוסיות, קביעת ממלאי תפקידים הנדרשים להישאר בקיבוץ בעת פינוי, בדיקת ציוד רפואי ותרגול א.נשי הרפואה בקיבוץ. בתחום הלוגיסטיקה נכתב בערכה כי הכנת ציוד בשגרה תאפשר לתת מענה ראשוני לחברים ותעניק לקיבוץ עצמאות תפקודית בשעות הראשונות לאירוע. המוכנות כוללת הכנת מיכל סולר לחירום או יצירת מינימום מלאי סולר ואפשרות שאיבה ללא חשמל, חיבור מערכות חיוניות - מים ודלק - לגנרטור חירום. הכנת מלאי מים ל-72 השעות הראשונות, בהיקף של שמונה ליטר מים לנפש, מעל גיל שנתיים, והכנת מלאי מזון בסיסי לשלושת הימים הראשונים, פנסים וסוללות בכל בית, ערכות עזרה ראשונה, מטען נייד לסלולרי לממלאי תפקידים, מקלטי רדיו וסוללות גיבוי גם למכשור רפואי חיוני.

תחומים נוספים אליהם התייחסות בערכה הם קיום משק החי, היערכות מערכת החינוך לאירוע חירום, כמו מילוי "מסמך היערכות מערכת החינוך למצב חירום", זהות ממלאי התפקידים, הכנת ערכות חירום חינוכיות, ותיק עזרה ראשונה מלא בכל מסגרת. בערכה התייחסות לנושא המידע לציבור, לו תפקיד חשוב ביצירת האמון, ובהשגת שיתוף פעולה של הציבור. חשוב להגדיר "דובר" לקיבוץ שיעמוד מול תקשורת חוץ ופנים והכנת רשימת מספרים עדכנית ליידוע הציבור. בחלק האחרון של הערכה מידע על מרכז הפעלה בחירום של התנועה הקיבוצית, זהות מנהלי המכלולים ודרכי התקשורת אליהם.

פעם בשנתיים עורך אגף חברה וקהילה סקר שכר קיבוצי מקיף, שמהווה כלי עבודה חיוני להנהלת הקיבוץ בניהול מדיניות השכר. הסקר מהווה תשתית לבחינת שכר במשרה קיימת ובמשרה חדשה בהשוואה לקיבוצים אחרים שהם קבוצת הייחוס בנושא. בסקר הנוכחי נכללו 143 עיסוקים שונים, לאחר שצורפו עיסוקים חדשים לפי בקשת מנהלי ומנהלות מש"א, ולעומת זאת נשמטו עיסוקים שכבר כמעט ולא קיימים בקיבוצים.

"יותר משני עשורים עברו מאז שהחלו לראשונה תהליכי שינוי אורחות החיים בתנועה, ובמרבית הקיבוצים קיימת כיום מדיניות שכר מקצועית שעל פיה מתמחרים מחדש משרה לקראת גיוס ובודקים בכל שנה את שכר החברים והשכירים בענפים השונים", מדווחת שלומית צימרינג, מנהלת היחידה לפיתוח הון אנושי שערכה את הסקר. "תמחור משרה מתייחס למאפייני המשרה, למחירי שוק אלטרנטיביים וליכולות הכלכליות של העסק או הענף. בתהליך קביעת השכר האישי לעובד יש להתחשב גם בנתוניו האישיים, תרומתו בעבודה ומהלך קידומו בעתיד" מוסיפה שלומית.

בהשוואה לנתוני השכר שנאספו בסקר הקודם שיצא בשנת 2022, ניכרת מגמת עליה בשכר בכל המגזרים שיכולה להגיע גם ל-10%. מגמה זו אופיינית לעדכוני השכר הכלליים במשק בעקבות עליית המדד ועדכון שכר המינימום מלפני שנה. החל ממשכורת אפריל שכר המינימום עלה מ-5,572 ש"ח ל-5,880 ש"ח, לאחר קבלת נתוני הסקר. בקרב משרות הניהול הבכיר, הייתה עליית שכר משמעותית בתפקידי ניהול קהילה וניהול עסקי (8-15%). עליות שכר נוספות נרשמו גם בחלק ממשרות הניהול בתחומי החינוך, הבריאות, בשירותים ובחקלאות.

בשנת 2006 פרץ משבר כלכלי קשה בכלל התנועה הקיבוצית, והקיבוץ נאלץ למכור את המפעל "דלתות חמדיה" והתמודד עם קושי תזרימי של תשלום לספקים וחוסר יכולת להפריש למימון הפנסיות לחברים. חבל ההצלה הגיע מהתנועה הקיבוצית ומהארגון הכלכלי האזורי, אשר נחלצו לעזרת הקיבוץ. במקביל, נעתר רשם האגודות השיתופיות לבקשת התנועה ואישר לקיבוץ תשלום פנסיה מופחת בגובה של 1,800 שקל, בעוד התנועה הקיבוצית באמצעות קרן סל"ע השלימה לסכום של 80% מגובה 'פנסיית הרשם'. אפיק סיוע נוסף הגיע מכיוון קרן קמ"ע למתן ערבויות לקיבוצים.

בעשר השנים הבאות חמדיה היה מנוהל על ידי מפרק-מפעיל מטעם בית המשפט, ולאחר מכן על ידי ועד ממונה מטעם רשמת האגודות השיתופיות במשך שמונה שנים. המטרה הייתה לייצב את הקיבוץ ולחזור לניהול עצמי, וכך אכן קרה. "כיום, "משלם הקיבוץ ממקורותיו פנסיה בסך 3,500 שקל, וקרן סל"ע משלימה את הסכום למספר חברים", אומרת מנהלת הקהילה בקיבוץ ענת גרה (אפיקים). לדבריה, ״כדי להבטיח את היציבות הכלכלית, הוגשה תכנית חומש לרשמת האגודות השיתופיות, והיא אישרה אותה כתנאי למעבר לניהול עצמי". ההמלצה לעבור לניהול עצמי זכתה לרוב של 96% מהחברים, והייתה על דעת נציגי הגופים שכיום יושבים בוועד הממונה.

בחמדיה, שהוקם בשנת 1942, 190 חברים, ובשנים האחרונות הקיבוץ הפך יעד מבוקש להצטרף אליו, והקליטה בעיצומה. "כמעט כל הפעילויות בקהילה נעשות בהתנדבות, יש תרבות מפותחת ומנהלת חינוך פעילה, והמהלך של חזרה לניהול עצמי הוא היסטורי ומרגש את כולנו״, אומרת גרה בגאווה.

השנה, יותר מתמיד, יש לפעילות הקיץ תפקיד חשוב ביצירת עוגנים לילדים, בני הנוער, ההורים והצוות, כחלק מהתמודדות עם מצבי חוסר השגרה בעקבות מלחמת "חרבות הברזל". בנוסף, פעילות הקיץ מהווה בסיס לתחילת שנת ההדרכה הבאה ולוקחת בחשבון גם את ימי ההערכות וההתארגנות. כדי לסייע למערכות בהתארגנות לקראת החופש הגדול, הכינו באגף חינוך מסמך העוסק בשלבים השונים של בניית תכנית הקיץ.

בבסיס התכנית השנה ממליצים באגף למערכות החינוך לקחת בחשבון את הצרכים של כלל קהל היעד ולשים דגש על תכנית חליפית במידת הצורך, כמו כן מומלץ לרענן את תיק הצח"י של החינוך. התכנית בנויה מחמישה חלקים: הגדרת מטרות (מה רוצים להשיג במהלך התכנית ובסופה), מיפוי (תמונת מצב בזמן נתון לגבי משאבים, חוזקות וחולשות במערכת), בניית תכנית הקיץ ותכניות מגירה (מהם השלבים בבנייה ואיזה דגשים יש לשים בכל שלב), קשר עם ההורים (כיצד ניתן לייצר שותפות עם ההורים במרחב החינוכי הבלתי פורמלי) וסדירויות ארגוניות וחלוקת עבודה (מהן הפעולות שיש לבצע על מנת לפעול בצורה האפקטיבית ביותר).

דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך: "אנו מבקשים להביע הערכה והוקרה גדולה לצוותי מערכות החינוך אשר יוצרים מענה חינוכי יומיומי במסירות ומקצועיות רבה, ומקווים שהמסמך שיצרנו יהיה להם לעזר רב בבואם לבנות תכנית לקיץ".

לפני כארבעה חודשים החליטה התנועה הקיבוצית על הקמת מכינה קדם צבאית חדשה שתיפתח בשנה"ל תשפ"ה תחת השם 'דרור'-מרחבים - המכינה לציונות וצדק חברתי. המכינה הוקמה תוך התייחסות לאסון השבעה באוקטובר ומתוך רצון לייצר דור ממשיך של מנהיגים ומנהיגות, שיחונכו ברוח הערכים והגבורה של קיבוצי ואנשי הנגב המערבי, וכוללת שלוחה קיבוצית-עירונית בסגנון "קיבוץ בלב העיר" שתפעל בגוש דן, ועוד שלוחה נוספת - "שלוחה התיישבותית" שתוקם עוד בשנה"ל הקרובה באחד מקיבוצי העוטף, שצוות התאגיד 'מרחבים' שמפעיל אותה עמל על השגת האישורים הנדרשים להקמתה.

בעקבות פתיחת שלוחה בעוטף, מכינת דרור קיבלה אישור מיוחד לקבל חניכים בשלב מאוחר של השנה, והחליטה לשריין שלושה מקומות נוספים למסיימי י"ב שנאלצו להתפנות מבתיהם לאחר אותה שבת נוראה וטרם מצאו מכינה או מסגרת שנת שירות. אתם עונים על קריטיונים אלה? בואו להיות חלק ממחזור א׳ של מכינה חלוצית לציונות וצדק חברתי. כבר מצאתם מכינה? תעבירו הלאה לחברים וחברות מתאימים!

הרשמה למכינה מתבצעת בקישור >>> לחצו כאן

צוות מערך ההדרכה כולל 30 מדריכות פדגוגיות ויועצים למערכות חינוך לגיל הרך ולמערכות החינוך החברתי - קהילתי, כולם בעלי השכלה מתאימה וניסיון רב במערכות החינוך הקיבוציות.

בשבועות האחרונים זכו חברי וחברות צוות מערך ההדרכה לשני ימי עיון שנועדו להקנות להם ידע, כלים ואפשרות ללמידה והתפתחות אישית ומערכתית. כותרת ההכשרה הייתה "מדברים על טראומה בילדות", והיא התקיימה בשותפות עם מכון חרוב ומכללת אורנים ובתרומת 'קרן ברכה'. היום הראשון הוקדש לגיל הרך וכלל הרצאות שונות על השפעות טראומה על ילדים צעירים בחיי היומיום שלהם, והיום השני הוקדש לכלל הרצף הגילי ושמעו במהלכו הרצאות על התמודדות עם טראומה במסגרות חינוכיות וטיפוליות ועל חשיבות הדיבור הישיר עליה ואיך עושים את זה. בהמשך להכשרה זו יתקיימו מפגשי זום עבור מנהלי החינוך לתמיכה בשגרת החינוך בתקופה כל כך מאתגרת קהילתית, חינוכית וצוותית.

"הצוות שלנו בעבודתו עם מערכות חינוך קיבוציות מאילות ועד הגליל העליון ורמת הגולן, שותף לעשייה החינוכית, ולהתלבטויות הרבות שעולות בתקופה זו במסגרות השונות. ימי העיון האלה עוזרים ותומכים בנו בדיוק הידע, ואופני החשיבה ומשכללים את "ארגז הכלים" המקצועי הנדרש כל כך היום בהתמודדות של צוותי החינוך", אומרת נעה שחר פיצר, מנהלת מערך ההדרכה והייעוץ של אגף חינוך. "מערך ההדרכה הוא חלק מאגף חינוך ודרכו ובזכות עבודתו נוצרה ונבנתה רשת ארצית של שותפים ושותפות שהחינוך הקיבוצי הוא השליחות שאליה הם קמים בבוקר", מוסיפה ראשת אגף חינוך בתנועה הקיבוצית דבי ברא"ס.

המתופף והמלחין עדן הר-גיל, חבר קיבוץ יקום שמתגורר כיום בניו יורק לצורך לימודי מוזיקה, הוציא בחודש אפריל את אלבום הבכורה שלו, לאחר שחודש קודם לכן שחרר את סינגל הבכורה מתוך האלבום - "Nethermead" - שנקרא על שם חלקת דשא בפרוספקט פארק בשכונת ברוקלין. לאורך השנים ליטש עדן את כישרונו תחת הדרכתם של אגדות ג'אז כגון לני וויט, בילי דרומונד וביל צ'רלפ. מאז שעבר לניו יורק בשנת 2018, הוא ניגן ושיתף פעולה עם מגוון רחב של מוזיקאים בינלאומיים, ואלבומו החדש "Hearts of Palm" מסמן את נקודת השיא של חוויות אלו, ומציג את הסאונד הייחודי של הר-גיל ולהקתו. 

אל הר-גיל מצטרפים שני אמנים מהשורה הראשונה של הג'אז העולמי: הסקסופוניסטית קרוליין דייוויס והבסיסט דזרון דאגלס. דייוויס, זוכת "כוכב עולה - סקסופוניסטית אלט" לשנת 2018 מטעם Downbeat Critic's Poll, מביאה לכתיבה של הר-גיל את הוירטואוזיות שלה והשפה המוזיקלית הייחודית לה. דאגלס, תלמידו של אגדת הג'אז ג'קי מקלין וכוכב עולה בג'אז העכשווי, מניח קרקע יציבה ומלאת נשמה כמו העצים העתיקים של הפארק. האלבום יצא בחברת התקליטים העצמאית XJAZZ! Music, הממוקמת בברלין, גרמניה. הלייבל מתמקד במוזיקה חדשנית המשלבת השפעות ג'אז, אלקטרוניקה וניאו-קלאסית. 
לחצו כאן לפרטים על האלבום.