כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

השבוע התחיל עם בשורה מטלטלת וכואבת על מציאתם של שש גופות חטופים שנרצחו בשבי חמאס בעזה - הירש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב, אורי דנינו וכרמל גת ז"ל מקיבוץ בארי. סמיכות הזמנים בין מציאת הגופות, ירויות, להחלטת הקבינט להעדיף להחזיק ב"ציר פילדלפי" על פני קידום עסקת שחרור חטופים הבהירה כי ההחלטה גזרה את גורלם של אחינו ואחיותינו המוחזקים במנהרות עזה. 

ההודעה מפלחת הלב החישה נחשול של זעם גדול בציבור הישראלי והתארגנות לקראת גל הפגנות "שירעיד את המדינה" כהגדרת מטה משפחות החטופים. בהודעת התנועה הקיבוצית אחרי הבשורה המפלחת נכתב "אנו משתתפים בצערן העמוק של משפחות הנרצחים והנרצחות, שחייהם נגדעו בידי מחבלים ארורים, וקוראים לחברי הקיבוצים בכל רחבי הארץ להצטרף למאבק הארצי כנגד המשך הפקרת החטופים הישראלים למרצחים. גם הסתדרות העובדים נכנסה למערכה והשביתה מגזרים במשק. הזעם הציבורי היתגרם להפגנה אדירת ממדים של מאות אלפי בתל אביב, והפגנות קצרות יותר בצמתים שונות ובירושלים. אלה המשיכו בהיקפים קטנים יותר לאורך השבוע, לקראת התעצמות מחודשת בסוף השבוע. 

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה נאם בהפגנת הענק בתל אביב, שם אמר כי "חילוצן של שש גופות חטופים, שככל הנראה נרצחו זמן קצר לפני גילוין, מראות שוב כי מחיר העסקה יקר, אך מחיר הבריחה ממנה - יקר עוד יותר. החטופים נרצחים בידי שוביהם, וממשלת ישראל סופקת ידיים מבלי להושיט עזרה. אנחנו מחויבים להתנגד למציאות של הפקרת החטופים הנרצחים בשבי החמאס. לא נוכל לחיות פה עם הידיעה שאנחנו מפקירים אותם, שלא עשינו הכול בכדי להחזירם. התנועה הקיבוצית קוראת לכל חבריה בקיבוצים בכל רחבי הארץ לקחת חלק בגל ההפגנות ופעולות המחאה להצלת מי שעוד אפשר".

הצוות שעובד בחודשיים האחרונים מטעם התנועה הוקם בהחלטת מזכירות התנועה וחברים בו ממלאי תפקידים בעבר או בהווה מהתנועה הקיבוצית, מהארגונים הכלכליים הקיבוציים ומהמועצות האזוריות. בראש הצוות עומד שחר לוי מקיבוץ בית ניר, לו ניסיון עשיר במגזר הקיבוצי. מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה שיזם את הקמת הצוות הסביר כי "אנחנו נדרשים לנושא מתוך תחושת חובה מוסרית. זו סוגיה מורכבת ולכן נידרש לכמה פתרונות וחשיבה מחוץ לקופסא, תוך בחינת שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה ותנועות התיישבות נוספות, וייתכן ואף יידרש הליך חקיקה".

"הזרז להקמת הצוות הייתה ההבנה שיש חברים או תושבים ששוקלים לא לשוב לקיבוץ האם, ואינם מקבלים מענה דרך המסלולים הקיימים, למשל דרך מתווה החזרה של מנהלת 'תקומה'", אומר יו"ר הצוות שחר לוי. "אחת המשימות שלנו היא גיבוש מתווה כזה, שמעבר לחוב מוסרי לסייע, יאפשר להשאיר במערכת הקיבוצית חלק ניכר מהמתלבטים, או מי שהחליטו שלא לחזור לקיבוץ האם, אך מעוניינים להצטרף כחברים בקיבוצים קולטים אחרים, ובכך גם לסייע להם באתגרי הצמיחה הדמוגרפית".

שחר מספר כי "במפגשים שערכו חברי הצוות עם הנהלות הקיבוצים המפונים כדי להבין את עמדת הקיבוץ בנושא המורכב, ניכר היה כי מטפלים בעניינים של 'כאן ועכשיו' אולם קיימת מודעות לנושא", ומוסיף "בשטח יש קבוצות במספר קיבוצים שהחלו התארגנות לבדיקת הסוגיות הכרוכות במימוש החלטה כזו, ולכן חשוב לנו להחיש את גיבוש המתווים". במסמך הביניים מדווח הצוות כי המתווים יציעו מספר מסלולים ופתרונות עבור אוכלוסיות חברים / תושבים / 'בנים', הרוצים לעבור לקיבוץ אחר כקבוצה, כיחידים, ואף עבור כאלו הרוצים לעזוב בכלל את המסגרת הקיבוצית ועוד. המסלולים יתייחסו להיבטים קהילתיים, פתרונות כלכליים ופתרון משפטי.

ביום ראשון ביקרה הנהגת התנועה הקיבוצית בקיבוץ יד מרדכי, שם נפתחה קומונה חדשה שכוללת שמונה מתנדבי שנת שירות ("שינשינים") יחד עם קומונה נוספת בעלת מספר דומה של שינישינים שנפתחה בשכנות אליה במוסד החינוכי האזורי 'שקמה', בו לומדים 150 חניכים.

השנה, בעקבות השבעה באוקטובר הוחלט באגף חינוך התנועתי על מדיניות של הקצאת יותר שינשינים לקיבוצי הנגב המערבי וגבול הצפון, וזאת כדי לסייע לקיבוצים להשתקם לאחר החזרה הביתה או במקום המגורים הזמני. השינשינים יסייעו בעיקר במערכות החינוך החברתי והגיל הרך, ובענפי חקלאות השונים בקיבוצים כרם שלום, בארי, עין השלושה, גבולות, מפלסים, יד מרדכי, ניצנים, כרמיה וגברעם. בצפון נפתחו ארבעה קומונות שינשינים, מהם ייצאו שינשינים לתגבר את מערכת החינוך וענפי החקלאות. וכמדי שנה יתר מתנדבי ומתנדבות שנת השירות חולקו למשימות ביותר מ-100 כפרי נוער חקלאיים, פנימיות לנוער בסיכון ופנימיות חינוכיות, הדרכה ומסגרות לאנשים עם צרכים מיוחדים. 

במפגש ביד מרדכי אמר מנהל הקהילה, עומרי פרי, כי "החינוך החברתי נמצא בלב הקיבוץ, בכמה מובנים. אנחנו שומעים את שאון הילדים על המדרכות, על הדשא, וזה נותן תחושה חזקה של חיות לקיבוץ וממחיש כי חזרנו הביתה". אייל גרנסיה מנהל החינוך החברתי ציין את ההתגייסות הקהילתית המרגשת להכנת הגנים "עד הפרט האחרון" לקראת שנת הלימודים. "חינוך חברתי הוא זהות ושייכות, והשינשינים הם עזרה מוחשית וחלק מהבנייה מחדש אחרי הפינוי", אמר אייל. השינשינים סיפרו כי התרגשו מקבלת הפנים החמה, וסיפרו כי הרגישו שהצטרפו אל משפחה גדולה ועוטפת: "אנחנו כבר צוללים אל המשימות שלנו במערכת החינוך ובחקלאות, וזו התרגשות גדולה עבורנו להתחיל". ליאור שמחה מזכ"ל התנועה בירך את השינשינים ואמר להם שהוא "רואה בהם את אלומות האור שכל כך נחוצות היום לחברה ולכולנו בימים אלה". רון ויצנר, מנהל מחלקת שנת שירות באגף חינוך ציין כי הוא גאה בהם והזמין אותם להיות מעורבים ומשמעותיים בקהילה, בענפים, בחינוך, בשיקום.  

ביום חמישי שעבר נפתח מחזור קיץ נוסף של גרעיני צבר, ועל אף המלחמה לא ירד מספר הצעירים שבחרו לעלות להתגייס ולשרת בצה"ל כ"חיילים בודדים". כ-300 צעירים ממדינות שונות הגיעו לישראל בימים שקדמו לטקס - כמחציתם יאומצו לתקופת השירות הצבאי בקיבוצים עין המפרץ (מתחם נעמן), רמת יוחנן, מעוז חיים, עין החורש, לביא, טירת צבי וצרעה. המחצית השנייה - בכפר "צבר" ברעננה. 

יעל אייזנר ממחלקת חיילים בודדים מספרת כי השפעות המלחמה והשלכותיה מייצרות אדוות רבות ואתגרים. היקף הצעירים בגרעינים מחייב מציאת מספיק קיבוצים שיירתמו לארח במהלך השירות הצבאי. הטבח ופינוי קיבוצי העוטף וגבול הצפון, שחלקם קולטים באופן מסורתי גרעיני צבר (בעוטף היו עתידים להיקלט 4-5 גרעינים בקיץ זה), יצרו מחסור גדול ביכולת לענות על הצרכים. "לאחר השתדלות רבה הצלחנו למלא את החסר ושיתוף הפעולה המופלא והפורה, שנמשך כבר 33 שנים, בין תנועת הצופים והתנועה הקיבוצית יעמוד בכל יעדיו. הקיבוצים הקולטים, עשו מאמץ עילאי כדי לאפשר את המשך קליטת חניכי צבר, למרות שהם גם מארחים אצלם מפונים במקביל, ולמרות המלחמה. בנכונותם הם הוכיחו את עוצמתם ועוצמתנו כתנועה, את רוחב ליבם ומחויבותם למשימה הציונית של קליטת עולים, שבעוד זמן קצר יעלו על מדים וייכנסו 'מתחת לאלונקה' בהגנה על המדינה".

בטקס הפתיחה שנערך באולם סמולארש באוניברסיטת תל אביב נישאה תפילה לשובם של כל החטופים, ביניהם עידן אלכסנדר (מגרעין חצור) ועומר נאוטרה (גרעין אפיקים), והוזכרו באהבה 4 חיילי ובוגרי צבר ו-2 מדריכים שנפלו או נרצחו מאז השבעה באוקטובר.  יו"ר תנועת הצופים רז פרל סיפר על הקמת גרעין תקומה באחד מקיבוצי העוטף, בתקווה שכבר בחורף הקרוב, ויו"ר הסוכנות היהודית דורון אלמוג דיבר על החשיבות של הגדלת מספר העולים לארץ והציב יעד שאפתני של הגדלת גרעין צבר ל-4000 צעירים מדי שנה. שר העלייה והקליטה, ח"כ אופיר סופר, התחייב להמשיך ולתמוך בתכנית ובשותפיה. מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה הודה בחום לחניכים על התגייסותם למשימה הציונית, ולנציגי הקיבוצים שנרתמים מדי שנה עם לב ענק כדי לאפשר לחניכים נחיתה רכה ובית חם ותומך לכל אורך השירות. הוא הדגיש כי התנועה והקיבוצים גאים להיות שותפים בתכנית, לה תרומה חשובה לביטחון ישראל, לחברה ולרוח הישראלית. שמחה הוסיף כי "על אף ולמרות כול מה שעובר עלינו - האויב לא ישבור אותנו".

תנאי סף וכישורים נדרשים:

• חבר/ת קיבוץ (שאינו/ה בחופש), המשתייך/ת לתנועה הקיבוצית.
• זמינות לישיבות מזכירות במטה התנועה ו/או ברחבי הארץ אחת לשבועיים (נכון להיום: בימי א' בשעה 12:00).
• ניסיון בתפקיד ניהולי בקיבוצו/ה או בקיבוצים אחרים  - יתרון.
• היכרות עם פעילויות מטה התנועה - יתרון.
• רקע ציבורי ו/או ניהול ארגון ציבורי ו/או חבר/ת דירקטוריון/הנהלה – יתרון.
• על המועמד/ת להגיש יחד עם קורות החיים רשימה של שלושה ממליצים חברי קיבוץ, שאחד מהם לפחות חבר/ת הקיבוץ של המועמד/ת ואחד מהם לפחות חבר/ת קיבוץ אחר.
• המועמד/ת רשאי/ת לתאר בקיצור בקורות החיים את תפיסת עולמו/ה לגבי קיבוץ והתנועה הקיבוצית.

חברות וחברים מוזמנות ומוזמנים להגיש את מועמדותם ולשלוח קורות חיים בקובץ Word בלבד, יחד עם המסמכים המפורטים לעיל, עד לתאריך 19.09.24, לדוא"ל: rinatfein@gmail.com.