כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

התנועה הקיבוצית עברה לנוהל מיוחד, עקב המצב, ואנחנו כאן בשבילכם לכל שאלה ועזרה. עדכונים ייצאו אל ממלאי תפקידים בקיבוצים לפי תחום הפעילות. עדכון כללי לכל הקיבוצים - בהתאם למצב. 

אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו: 

ליאור שמחה, מזכ"ל: 050-8885686
אלון ביטון, קב"ט התנועה והמועצות האזוריות: 053-8302014
הגר ראובני,ראשת מערך החירום: 052-3990615
עופרי רביב, מרכז הפעלה חירום: 053-4270323
עמוס פרג'ון, ענייני כלכלה ואנרגיה: 052-4572052
דבי ברא"ס, חינוך: 052-2755323
איילת הריס, קהילה ואוכלוסיה: 052-8022072
דביר בשן, ביטחון: 052-8204784
יואב מרגלית, ביטחון: 050-5550300
אביב לשם, דוברות, לכל עדכון והתייעצות בנושאים הקשורים לתקשורת: 050-7677913

בהמשך לשאלות רבות שהגיעו אלינו מהקיבוצים, על המשמעות של הכרזת "מצב מיוחד בעורף", והרחבתו ל"משק בשעות חירום", המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית מבארת בפניכם את המשמעות המשפטית עבור הקיבוצים ובפרט – עבור המעסיקים: ביום שבת (22.9) הכריזה הממשלה על "מצב מיוחד בעורף"  לצורך הגנת המדינה, ביטחון הציבור וקיום הספקת שירותים חיוניים במשך כל תקופה ההכרזה. יומיים אחר כך (24.9) חתם שר העבודה על צו המרחיב את חוק שירות עבודה בשעת חירום לכלל שטחי המדינה עד יום 30.09.24, כלומר, הוכרז מצב מל"ח ברחבי הארץ, המסדיר פעולת מפעלים, שירותים ומוצרים חיוניים במשק לשעת חירום, על מנת לאפשר שגרת חיים תקינה ככל האפשר בעורף.

משחתם שר העבודה על הצו, רשאי עסק שהוגדר כ"מפעל חיוני" או מפעל למתן שירותים קיומיים ("מפעל קיומי") להמשיך ולפעול באופן סדיר חרף המגבלות ובכפוף להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף: (1) הוא רשאי לחייב את העובדים הכלולים ברשימה שהועברה למשרד העבודה, להמשיך להגיע לעבודה באופן סדיר, גם במצבים בהם ככלל, אין לדרוש מעובד להגיע לעבודה (למשל בשל הוראות פיקוד העורף באזור הרלוונטי). אי התייצבות עובד הכלול ברשימה לעבודה במפעל חיוני עלולה במקרים מסוימים להוות עבירה פלילית. (2) הוא אינו כפוף לחלק מחוקי המגן החלים על עובדים ומעסיקים. (3) במקרים חריגים וייחודיים, ניתן אפילו לגייס לעבודה (בהליך נוסף ונפרד של הוצאת "צו ריתוק" על ידי שר העבודה) גם אדם שלא עבד בעסק קודם לכן או אינו מועסק בו בימים כתיקונם.

משרד העבודה מנהל רשימת מפעלים חיוניים ומפעלים לשירותים חיוניים גלויה לעיון. ההגדרות שלהם הן "מפעלים חיוניים" ו"מפעלים קיומיים", והם מוגדרים כאמור על ידי משרדי ממשלה הרלוונטיים לתחום פעילותם, ומאושרים לתקופת זמן קבועה על ידי ועדה מייעצת רחבה. מפעל חיוני הוא עסק (או חלק מעסק) הפועל או שניתן להפעילו לצרכי הגנת המדינה, ביטחון הציבור, או להספקת או מתן שירותים חיוניים, ואשר אושר ככזה. מפעל קיומי הוא עסק (או חלק מעסק) אשר אושר בצו כמפעל קיומי בשל כך שהוא מעניק שירות קיומי. על עסק שקיבל אישור מפעל חיוני או מפעל למתן שירות קיומי להודיע לעובדיו על הגדרתו כמפעל חיוני/מפעל לשירותים קיומיים ולהעביר למשרד העבודה את רשימת העובדים, להם ניתן לקרוא לשירות עבודה במקרה הצורך.

החקלאים בצפון – בגליל ובעמקים הצפוניים - יוצאים לעבוד על אף הסכנה להיפגע ממטחי האויב. הנפילות ב"שטחים פתוחים" הן לפעמים במטע או בשדה, והנזקים נערמים. אבל את העבודה צריך לעשות, ובכלל – חקלאים זה גזע מיוחד. שניים מהחקלאים, יואב גירש שמנהל את מטע אבוקדו בכפר מסריק וזוהר רודולף, מנהל מכוורת "גליל" בקיבוץ דן, שוחחו עם העיתונאית והמגישה אלכסנדרה לוקש מאתר YNET על המציאות החריגה, והמסוכנת לעיתים, שבה הם נאלצים לתפקד בימים אלה. "אחרי לילה סוער אספתי את כל העובדים לפני תחילת העבודה ועשיתי להם תדריך מקרים ותגובות. כעבור כחצי שעה נפל טיל באחת החלקות, 30 מטר בלבד מצוות עובדים. תודה לאל אין פגיעות בגוף, אבל האפקט הפסיכולוגי בהחלט הורגש", סיפר יואב גירש.

"הטיל שפגע בנו זה לא חלקים של מיירט וזה לא ריקושטים", הוסיף גירש, "אנחנו בשטחים פתוחים, לא יבזבזו עלינו מיירטים, ולכן אנחנו חשופים. מצד שני, למחרת הנפילה כמעט כל העובדים התייצבו מחדש ואנחנו נמשיך ונעשה מה שצריך, ובעתיד ניטע פה מחדש את כל מה שדרוש". להערכתו נגרם למטע נזק של עשרות אלפי שקלים: "עצים שנשרפו עד היסוד פשוט התאדו. ענפים שנשברו. עצים שההדף הפיל, קילף אותם מעלים ופירות. הצוות שהיה פה כבר התחיל בקטיף, אז הפרי מוכן לקטיף וזה נזק רציני".

עוד צפונה משם, בקיבוץ דן, הכוורות יושבות בשטח שמוגדר שטח בר, זה לא שטח מיושב ולכן אין יירוטים. "בדרך כלל את הנפילות אתה שומע לפני שאתה שומע אזעקות ביישובים הסמוכים, אם בכלל, והצוותים כבר מתורגלים לשכב על הרצפה ולנסות להציל את עצמם", אומר זוהר רודולף. "הכוורות עצמן נשרפות משטחי מרעה שפשוט נשרפים בגליל. למעשה כל שטחי הגליל העליון, אפס עד שני קילומטר ואפילו רחוק, שרופים. זה דברים שפוגעים בדבורים ודברים שפוגעים בענף הדבוראות". לדבריו, "הגיע הזמן שמדינת ישראל תדע למצוא איזשהו מתווה שפותר את בעיות הדבוראים, כי אנחנו בכלל מתחת לרדאר, אף אחד לא רואה אותנו".

המאבק למען השבת החטופים המוחזקים בידי מחבלי חמאס נמשך כל העת, גם בקיבוצים, גם כאשר תשומת הלב מופנית אל הצפון אל במלחמה המסלימה מול חיזבאללה. ישנן כמובן הפגנות הענק בערים הגדולות, ישנן הפגנות בצמתים מרכזיות ברחבי הארץ, ובקיבוצים רבים נמשכות יוזמות מקומיות יצירתיות של נאמני המאבק, להקים מיזמים במרכזם הצבע הצהוב המזוהה עם מטה משפחות החטופים.

אילת סלע יונגרמן שמנהלת מטעם התנועה את הקשר עם מטה משפחות החטופים מציינת את האלפים הרבים מהקיבוצים שמשתתפים בהפגנות, ואת מאות הפעילות והפעילים שממשיכים בנחישות גדולה לארגן הסעות, ליזום הפגנות בצמתים, לדאוג לשלטים ולאביזרים המזוהים עם המאבק. הדברים הללו חשובים מאוד בימים אלה בהם תשומת הלב נודדת, באופן טבעי, אל החזית הצפונית, אולם 101 החטופים עדיין מוחזקים במנהרות חמאס ואנחנו חייבים להצליח להחזירם הביתה עכשיו.

עוגות לנזקקים לזכרו של יגב ז"ל: לפני השנה החדשה, משפחת בוכשטב ביקשה מהציבור לקחת חלק במיזם מרגש - אפיית עוגות לזכרו של יגב בוכשטב ז"ל, שנחטף מקיבוץ נירים ונרצח בשבי חמאס. בני המשפחה של יגב דורשים להחזיר את כל החטופים, ולאורך כל התקופה שבה נאבקו בשביל שחרורו של יגב מהשבי, הם הבטיחו לו ולעצמם שגם בתוך הרע הם ימשיכו לעשות טוב. הם מספרים כי יגב תמיד ידע לראות את האנשים שחסר להם, ולכן, למרות הסוף המר, הם רצו להמשיך לקיים את הבטחתם ולפתוח את השנה הבאה במעשה של חסד לזכרו ולמענם של 101 החטופים שעדיין נמצאים בשבי חמאס  - אפיית עוגות שיחולקו לעמותות חסד בכל הארץ שמסייעות לנזקקים. הציבור התגייס וחלוקת העוגות התבצעה ביום חמישי.

בסיס התוכנית הוא הערך של יישוב הגבולות באוכלוסייה המחויבת לערכי הקיבוץ ולעקרונות דמוקרטיים-ליברליים. השלב הראשון הוא בחירה של הנהלת הקיבוץ להיכנס לתהליך של בניית תכנית התיישבות צמיחה, מיפוי צרכים בטווחי הזמן השונים וזאת בעזרת מומחי התוכן שתעמיד לשם כך התנועה הקיבוצית, שגם תסייע בכל שלב בתהליך. התכנית הינה מודולרית וניתן להיכנס בכל שלב המתאים לקיבוץ - מליווי בניית צוות ייעודי בקיבוץ שיעסוק בהתיישבות, כתיבת תמונת עתיד ובינוי קהילתי, בניית תכנית צמיחה דמוגרפית ועד שלב איתור פוטנציאל וההשתלבות הקהילה.

במפגש החשיפה שהתקיים בשבוע שעבר השתתפו מנהלי קהילה, יו"רים, רכזי צמ"ד ותקומה של קיבוצי הנגב המערבי וצוות ההתיישבות וצמ"ד של התנועה הקיבוצית. לאחר תקופת החגים ובסוף חודש נובמבר יתקיים כנס התיישבות ראשון, פרטים נוספים בהמשך. 

"אנו רואים במשימת השיקום, ההתיישבות והצמיחה משימה ראשונה במעלה. התכנית המוצעת תלווה את קיבוצי הנגב המערבי במשימה החשובה של התיישבות וצמיחה, כל קיבוץ לפי הקצב והבשלות שלו. המטרה היא לסייע לקיבוצים שיבחרו בכך באיתור וחיבור הון אנושי מותאם לצרכי הקיבוץ, לטווח זמני וקבוע. לטובת חיזוק, שמירת הרצף ההתיישבותי קיבוצי ואופיו הקהילתי של כל קיבוץ וקיבוץ. אנו מזמינים את הקיבוצים המתעניינים לפנות אלינו, ואת המעוניינים בכך להצטרך לצוות ההיגוי".

להצטרפות ופרטים נוספים: רותם שניצקי: 050-4233584 / אדם לטרולו, רכז התיישבות בחמ"ל: 054-9719555 

נטע (51), נשוי+4, החליף בתפקיד את דגן יראל, שהתמנה למנכ"ל התאחדות יצרני החלב. נטע בעל תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר אילן והוא בוגר התכנית למנהלי קהילה בקיבוצים של המרכז האקדמי רופין והתנועה הקיבוצית, קורס מנהיגות וניהול קהילה מתקדם מטעם מכללת כנרת ומרכז "שדמות" וקורס ניהול מוניציפאלי וכלכלי ליישוב הכפרי מטעם מכללת כנרת ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. ניסיונו התעסוקתי כולל את ניהול המפעל למוצרי תמרים של קיבוצו - "חצר כנרת", מנהל קהילה ויו"ר ועד ההנהלה בקיבוצו ומנהל קהילה בחפצי-בה, תפקידיו השונים הקנו לו ניסיון באישור ההחלטות הפנימיות בנושא שיוך הדירות וסיום הטיפול התכנוני בוועדה המקומית ומול רמ"י, הוצאה לפועל של שכונת בנים, הן בהיבט התכנוני והן בהיבט של תקנון קליטה מותאם, אישור מודל כלכלי חדש בפנסיה ובהתנהלות הכלכלית עם עסקי הקיבוץ. 

עידו (45), נשוי+3, החליף בתפקיד את גיא גרסול, שנבחר למנהל תחום החינוך החברתי-קהילתי באגף ("שבילים). בהשכלתו הוא דווקא הנדסאי מכונות מטעם מכללת רופין, ועד לשנת 2019 עבד במפעל "צורון" של מעגן מיכאל, המתמחה בייצור ובעיבוד עדין של חלקי מתכת לשוק הביטחוני ושוק המיקרואלקטרוניקה, ובאגף תכנון הנדסי של חברת החשמל. מאז שנת 2019 ניהל עידו את מערכת החינוך הבלתי פורמלי בקיבוצו, החותרים, מכיתה א' ועד י"ב הכוללת כ-200 ילדים וצוות של 12 עובדים. התפקיד כלל קשר רציף עם הילדים וההורים, תכנון וניהול תכנית עבודה שנתית ותקציב של כמיליון ש"ח ועבודה מול הנהלת הקיבוץ, מחלקת נוער במועצה האזורית חוף הכרמל, מינהל חברה ונוער במשרד החינוך ועוד.

ניהול המשק הקיבוצי, המורכב ממגוון פעילויות בתחומי החקלאות, תעשייה ועסקים, דורש ידע, הבנה וכלי ניתוח נוספים לאלו הנלמדים באקדמיה בתחומי הכלכלה ומנהל עסקים. אי לכך, אגף כלכלה והיחידה לפיתוח הון אנושי בתנועה הקיבוצית, בשיתוף עם המרכז האקדמי רופין, פיתחו קורס רב תחומי שנועד עבור מרכזי משק ומנהלי עסקים בפועל ולכאלו המכינים את עצמם לתפקיד.

מטרת הקורס היא חיזוק הידע של המנהלים העסקיים בתחומים הייחודיים הנוגעים למשק הקיבוצי וחיזוק הכלים הניהוליים, באמצעות למידה ממומחי ידע ועמיתים, המביאים עמם ידע וניסיון רב - כל אחד מהרקע המקצועי שלו. הקורס ייפתח בתאריך 12.12.24 ויתקיים במרכז האקדמי רופין, במתכונת של 8 מפגשים בימי חמישי, אחת לשבועיים, בין השעות 09:00-15:00. המפגש האחרון הוא סיור.

הקורס עוסק בנושאים רבים ומגוונים, כמו למשל: תפקידו של המנהל.ת העסקי.ת - מיקומו במבנה הארגוני, תפקיד ההנהלה הכלכלית, יחסי משק – קהילה ויחסי קיבוץ – מפעל; כלכלת ישראל וכלכלת הקיבוץ; כלכלה שיתופית, בדגש על קואופרטיבים: מאפייניה יתרונותיה וחולשותיה; תקנות האגודות השיתופיות; שיוך נכסים ובתים; אנרגיה מתחדשת וחשמל ;משק המים; היחסים עם משרד החקלאות, רמ"י, המועצה האזורית והארגון הכלכלי; מיסוי; ניהול המשאב האנושי ודיני עבודה; פיתוח עסקים קטנים והשקעות ועוד נושאים רבים אחרים.

לפרטים והרשמה – פנו לשלומית צימרינג בדוא"ל: hr@tkz.co.i

תנאי סף וכישורים נדרשים:

• חבר/ת קיבוץ (שאינו/ה בחופש), המשתייך/ת לתנועה הקיבוצית.
• זמינות לישיבות מזכירות במטה התנועה ו/או ברחבי הארץ אחת לשבועיים (נכון להיום: בימי א' בשעה 12:00).
• ניסיון בתפקיד ניהולי בקיבוצו/ה או בקיבוצים אחרים  - יתרון.
• היכרות עם פעילויות מטה התנועה - יתרון.
• רקע ציבורי ו/או ניהול ארגון ציבורי ו/או חבר/ת דירקטוריון/הנהלה – יתרון.
• על המועמד/ת להגיש יחד עם קורות החיים רשימה של שלושה ממליצים חברי קיבוץ, שאחד מהם לפחות חבר/ת הקיבוץ של המועמד/ת ואחד מהם לפחות חבר/ת קיבוץ אחר.
• המועמד/ת רשאי/ת לתאר בקיצור בקורות החיים את תפיסת עולמו/ה לגבי קיבוץ והתנועה הקיבוצית.

חברות וחברים מוזמנות ומוזמנים להגיש את מועמדותם ולשלוח קורות חיים בקובץ Word בלבד, יחד עם המסמכים המפורטים לעיל, עד לתאריך 05.10.24, לדוא"ל: rinatfein@gmail.com.

התערוכה "הפילוג" שנפתחה לאחרונה במוזיאון בית שטורמן בעין חרוד, עוסקת בפילוג שפקד את עין חרוד ואת התנועה הקיבוצית לפני שבעים שנה. התערוכה מבקשת לבחון את הנושא שנותר עד היום בגדר פרשה עלומה, טראומטית ולא מעובדת, מנקודת מבט היסטורית ובראי האומנות. לראשונה קיבל עליו מוסד תרבות ומורשת קיבוצי להעלות את הנושא מתהום השִכחה וההדחקה ולהתבונן בו באמצעות עבודות אומנות ומסמכי מקור.

האתגרים שעמדו על סדר היום הקיבוצי לפני שבעה עשורים רלוונטיים ואקטואליים מתמיד במדינת ישראל גם כיום. המתח, הפילוג והקוטביות המכרסמים בחברה הישראלית בשאלות של מהות וזהות יכולים להצמיח הבנה לְמה שאירע בעבר. בכוחו של סיפור הפילוג להשליך תובנות ואמיתות כואבות על התפיסה העכשווית של החברה הישראלית את עצמה ואת הכיוון שהיא הולכת אליו.

בתערוכה מוצגות עבודות אומנות של אומנים מובילים מהחברה הקיבוצית ומחוצה לה, ולצידן מסמכי מקור מארכיוני עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד הנחשפים לראשונה. בין האמנים המשתתפים בתערוכה: רדי בוברוב, הדר גד, אפרת גל-נור, יאיר גרבוז, מלי דה-קאלו, מירב הימן, יעקב חפץ, טליה ימיני, אילת כרמי, נירה לב, הראל לוז, משה מירסקי, סתיו רוזנטל, גיא רז, מיכל שכנאי.

התערוכה פתוחה לקהל הרחב (בהתאם למצב הביטחוני): ימים א'-ה': 09:00-15:00 | שישי: 11:00-13:00 | שבת: 11:00-15:00. לתיאום ביקור של קבוצות וסיורים מודרכים - אנא צרו קשר בטלפון: 04-6486328.