כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

התנועה הקיבוצית מחדשת את ההתיישבות הקיבוצית בנגב המערבי, וכנס המתעניינים שנערך ביום שישי (29.11) ומשך אליו מאות רבות של מתעניינים ועוד רבים אחרים שנרשמו למהלך, היווה את נקודת הזינוק לכך. בכנס הוצגו מגוון אפשרויות של מעבר לקיבוצים, שחלקם כבר חזרו הביתה אחרי פינויים מאז אותה שבת שחורה, והורגשו רוח ההתלהבות, האמונה והנחישות שמובילות את התנועה הקיבוצית בהתחדשות ההתיישבות הציונית בנגב. את הכנס יזמו, ארגנו והפיקו אנשי חמ"ל המשימות וההתיישבות של התנועה, שמובילים את תהליך ההתיישבות מחדש, ושותפה לו גם ההסתדרות הציונית העולמית.

ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדגיש בדבריו בכנס את החשיבות הלאומית של חיזוק ההתיישבות, ואמר: "שיקום קיבוצי הנגב המערבי הוא המשימה הציונית החשובה ביותר של דורנו. זה הזמן לחזק את הקהילות, לבנות מחדש וליצור עתיד משותף". לכתב עיתון 'הארץ' רן שמעוני אמר מזכ"ל התנועה כי "קיבוץ זה אורחות חיים, וכל מי שיגיע צריך להבין שלדבר הזה הוא מגיע. זה לא מעניין אם לאדם יש כיפה או לא, אם הוא שמאלני או ימני, אלא אם הוא אדם שיודע ורוצה להחזיק שותפות, אם הקולקטיב גדול יותר מהאינדיבידואל".

דרור מורג, ראש המחלקה למעורבות חברתית ותיקון עולם בהסתדרות הציונית, התייחס לחשיבותה של ההתיישבות ולעמידתה האיתנה: "תושבי העוטף, שקבעו את גבולות הארץ בקו מחרשתם, בלמו בגופם את ההתקפה. ההתיישבות אינה רק ביטחון – היא תשתית לחברה חזקה, כלכלה משגשגת ותרבות עשירה". ניר מצגר, מנהל הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ ניר עוז שספג אובדן אישי קשה ב-7 באוקטובר ולאחריו, שיתף ברוח ההתחדשות והנחישות: "אנחנו חוזרים. הקיבוץ הכריע לחזור, ואנחנו כבר מקימים גרעין משפחות שיצטרפו למשימה החלוצית. זו זכות לשקם את ניר עוז – לזכרם של חברינו שאינם עוד עמנו".

כבר מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' שטפו את הקיבוצים והישובים שנפגעו המוני מתנדבים, מתוך תחושת מחויבות, שייכות ומשמעות. בהתחלה, הגיעו מתנדבים לעזרה בעיקר בענפי החקלאות והתעשיה השונים, ולאחר מכן, עזרה בארגון הקהילות במקומות אליהן הגיעו ובמעבר והתארגנות בשלב הביניים. עם התחלת עבודות השיקום והחזרה הביתה, נוצר צורך במתנדבים נוספים בקיבוצים, כדי להכין את חצר הקיבוץ, מבני הציבור ובתי החברים. מרבה השמחה, אנשים רבים מתנדבים לתקופות שבין יום אחד למספר שבועות.

מתוך ההבנה שלקיבוצים יש צורך במתנדבים כמשאב, אך פעמים רבות אין פניות להפעילם, צמחה תכנית "חיבוק עוטף", תכנית חדשה מבית אגף צעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית ובשותפות עם המועצה הישראלית להתנדבות, המשלבת בין גמלאי שנת שירות (גש"שים) אשר מגיעים לתקופה ארוכה של חצי שנה עד שנה, לבין מתנדבים מהארץ ומחו"ל המגיעים להתנדב בתקופות קצרות טווח ומתגוררים בבתי מתנדבים בקיבוצים. "התכנית עוטפת את הקיבוץ ומסייעת לקהילה להפעיל מתנדבים בקלות באמצעות הגש"שים. מנהלי הענפים בקיבוץ מעלים את הצרכים המשתנים ישירות לגש"שים, והם מתאמים מתנדבים דרך מוקד ההתנדבות של התנועה הקיבוצית ומפעילים אותם בשטח. ברגע הגעת המתנדבים, הגש"שים דואגים לכל צרכיהם ומלווים אותם בהתנדבויות השונות", מספרות קרן פרדו ושיר גורן, מנהלות התכנית מטעם התנועה הקיבוצית. לילך צאיג אבן צור, רכזת התכנית, מוסיפה: "התכנית מייצרת חיבור אישי בין הקיבוץ לגש"שים ולמתנדבים, מסייעת בהקמה ואבזור של בתי המתנדבים ומאפשרת חיבור ערכי של המתנדבים בהתאם לצרכים של כל קיבוץ וקיבוץ. כמו כן, התכנית מציעה תכנית הכשרה, העשרה ופנאי לגש"שים ולמתנדבים ,בהתאם לקבוצות שמגיעות להתנדבות".

כיום, פועלים ברחבי העוטף שישה בתי מתנדבים במודלים שונים ובהתאם לצרכי הקיבוץ (מפלסים, ארז, כפר עזה, חולית, סופה וניר יצחק), ובמהלך החודש הקרוב ייפתח בית המתנדבים השביעי בעין השלושה. במקביל, תכנית בתי המתנדבים לאזור הצפון (גליל מערבי וגליל עליון) כבר נמצאת בתהליכי עבודה. מנהלות התכנית מספרות כי התכנית מקיימת שותפות אסטרטגית עם ארגון 'פרויקט תגלית', וכבר בדצמבר מתוכננות להגיע לבתי המתנדבים הקבוצות הראשונות להתנדבות בשיקום קיבוצי העוטף, שכוללות משתתפים מכל העולם. "כל קבוצה תגיע למינימום של ארבעה ימי התנדבות עם מגורים בקיבוץ, שיאפשרו להכיר מקרוב את הקיבוץ והסיפור המקומי שלו, לייצר מפגשים עם צעירים מהאזור ולהתחבר לקהילה", הן מוסיפות.

בדיון שהתקיים  במהלך המפגש המשותף עלה כי מהבחינה הרגשית קיים חיבור חזק, הנשען על אורח החיים הדומה והערכים המשותפים, המאפשר טוויית חיבורים בין התנועות. עוד עלה כי בצד החיבור הטבעי מרגישה כל תנועה צורך להגדיר ולתחם מהו "מגרש העבודה" המשותף ומה לא, מה שונה ומיוחד וראוי להתייחסות נפרדת בכל אחת מהתנועות, כמו למשל עניינים של זהות, חינוך, נוער ופוליטיקה. לעומתם, התחומים הכלכליים והמשפטיים הם תחומים משותפים, וכבר כעת יש בהם פעולה משותפת,  ברית אמיתית, שת"פ שמתחיל מהשטח ולעיתים אף מקדים את ההנהגות.

בדיון עלה עוד הצורך לבנות מודל שיידע לעבוד עם זהויות מובחנות, תוך מתן כבוד למקום הייחודי. על השאלה האם החיבור בין התנועות יצמיח "קומה" ברמה הלאומית נאמר כי חיבור אמיתי ימשוך אליו שותפים. המשימה המשותפת של התנועות הקיבוציות אינו רק שיקום הקיבוצים והשבת החטופים, אלא התהליכים בעם ישראל, לקרב הסכמות בקהילות, לדבוק באחדות. למצוא וליישם פעולות של שיתופי פעולה, של חיבור חזק למשימה משותפת הדוברת את שפת היחד. מפגשי הנהגות התנועות, ושיתופי פעולה יימשכו באירוע בחג חנוכה, בכנס הנהגות הקיבוצים (פברואר), ובהפקת כנס החקלאות הקיבוצית (מאי). 

עשרות משתתפות ומשתתפים מקיבוצים שונים התכנסו בקיבוץ בארי בכנס הארצי של ארגון אהדה, הפועל למען הבטחת עתידם וחיזוקם של אנשים עם מוגבלויות בתנועה הקיבוצית ובני משפחותיהם, ובכלל זה תמיכה וסיוע בהשגת הסכמים אישיים המגדירים את זכויותיהם וחובותיהם של הקיבוץ, האדם עם המוגבלות ומשפחתו, למען הבטחת כבודו ושילובו המירבי בחברה. איילת הריס ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית ציינה בדבריה את העבודה המסורה של יו"ר הארגון, עו"ד תמר שי, של חברי וחברות ארגון אהד"ה ושל עדי רמות מהמחלקה לבריאות ורווחה בתנועה. איילת הציגה שורת נתונים מהשנתון האחרון שפרסם אגף כלכלה בתנועה על התמודדות הקיבוצים עם הסדרת בעלי הצרכים המיוחדים, אותם הגדירה "תמונה מעודדת, אך גם מדאיגה".

הנתון המעודד הוא שבארבעה מכל חמישה קיבוצים (82%) קיימת ועדה לצרכים מיוחדים, ובעוד 11% מהקיבוצים ועדה כזו כבר נמצאת בתהליכי הקמה. הנתון המדאיג הוא שרק ב-44% מהקיבוצים קיימים הסדרים עם רוב או כל הא.נשים עם צרכים מיוחדים. את הנתון הזה הגדירה עדי רמות, האחראית על נושא הצרכים המיוחדים בתנועה, "המנוע שלנו לפעול, ביחד עם ארגון אהדה, בהרחבת הידע והחשיבות של כתיבת תקנונים וחתימת הסכמי אהדה, על מנת להטיב את החיים לבנים והבנות עם מוגבלויות, ולתת ביטחון להוריהם חברי הקיבוצים, כי זכויות ילדיהם יישמרו גם לאחר פטירתם".

יו"ר הארגון, עו״ד תמר שי, סקרה שורת אתגרים העומדים על סדר היום, וביניהם קליטה לחברות של ילדים וילדות עם צרכים מיוחדים, הסדרת תקנונים והסכמים לבנים ובנות הנסמכים על הורים חברי הקיבוץ, וקליטת משפחות עם ילדים עם צרכים מיוחדים בקיבוץ. איילת הריס הזכירה כי הטיפול והדגש המיוחד בנושא נובע מליבת ערכי החברה הקיבוצית, שקיבלו תוקף מחודש במסמך "חברה קיבוצית במיטבה", שבין ערכיה אחריות חברתית פנימית, ערבות הדדית וסולידריות, אחריות הדדית בין הפרט לכלל בהיבטים של השותפות החברתית והכלכלית, כולל בעלות משותפת על הנכסים, וקיומו של מרחב מוגן והוגן לכלל החברים.

בבוקר של השבת השחורה, בשבעה באוקטובר 2023, קיבל מזכיר קיבוץ שפיים, ליאור עידוד, החלטה מהירה לפנות מהמלון של קיבוצו את כל האורחים ולהיערך לקליטת אחד מקיבוצי הנגב המערבי. מאז, כבר יותר משנה מאז פתח את שעריו ואת לבו, קיבוץ שפיים משכן ומחבק את קיבוץ כפר עזה. 

בשבוע שעבר, יותר מ-400 ימים אחרי אותה שבת נוראה, התקיים טקס הוקרה לפעילי ופעילות סביבה באזור השרון - פרי של שיתוף פעולה בין שבעה ראשי רשויות: כפר סבא, רעננה, הוד השרון, מ.א. דרום השרון, מ.א. חוף השרון, כוכב יאיר-צור יגאל, וקדימה-צורן. בטקס חולקו שני אותות הוקרה מיוחדים - "חומה של תקווה", ואחד מהם הוענק לקיבוץ שפיים על "אימוץ" כפר עזה. האות הוענק על ידי ראש המועצה האזורית חוף השרון, אלי ברכה.

בטקס סופר כי בימים ובשבועות הראשונים לאחר השבעה באוקטובר, לצד הכאוס, האבל הכבד, הדאגה וחוסר הידיעה, ארגון לוויות ושבעות, ודאגה לכל צורכי המפונים מכפר עזה, הוקמו מערכות קהילתיות לכפר עזה בתוך קיבוץ שפיים - גנים ומבני חינוך לנוער, מרכז לוגיסטי, משרדים לניהול הקהילה ועוד. קהילת שפיים וליאור עידוד במרכזה נרתמה מעל ומעבר החל מפינוי כל מבנה אפשרי לטובת משפחות מכפר עזה ועד הפקת לוויות, ארגון ציוד, קיום חגים משותפים ועוד. בין הקיבוצים נוצרה מערכת יחסים קרובה הברה לידי ביטוי בשורה ארוכה של שיתופי פעולה לטובת המפונים, ונוצר מתווה של תחומים משותפים ונבדלים והכול במטרה לעזור לאנשי כפר עזה. זוהי הזדמנות נוספת להודות ולהוקיר את קיבוץ שפיים על התגייסותו הבאמת מרגשת ויוצאת מגדר הרגיל.

ערן ירקוני, מנכ"ל מכון שיטים, פתח את המפגש בדבריו וציין את המחויבות והכוח של מובילי התרבות לכנס את הקהילה בעמדת 'אף על פי כן' משותפת מול המציאות, ולנצל את תכני החג לחיזוק הקהילה והאנשים במאמץ "להפוך את מגמת החורבן למגמה של תקומה".

ריקי רז, מנהלת מטה התרבות בתנועה הקיבוצית ברכה על שיתוף הפעולה המתקיים לאורך השנים עם מכון שיטים, ובמיוחד בימים אלה. ריקי חיזקה בדבריה את מנהלות ומנהלי התרבות על עשייה תרבותית מבורכת בשנה מורכבת ומאתגרת זו, וציינה את כוחה של התרבות בתקופות משבר כמרחב להבעת רגשות, שחרור ממתחים וחיזוק החוסן הקהילתי.

מרים הולצמן, מפתחת תכני חג ומועד ומלווה של מנהלי ומנהלות תרבות בעוטף במסגרת מיזם 'צומחת שוב' של שיטים, הציגה במפגש את מחקרה העוסק בייחודיות הקיבוצית באופן ציון חג החנוכה. מרים, העמיקה בתכני 'גבורה חלוצית' שנוספו לחג בקיבוץ ובתיאור מנהגי חג קיבוציים אופייניים. מרים, סיימה בהצגת ברכות חנוכה ברוח המסורת הקיבוצית, שלאורך השנים מתאימה את חגיה למציאות האקטואלית, כתוספת לברכות המסורתיות (מופיעות באתר מכון שיטים). לאחר מכן, נציגות מקרב מנהלי ומנהלות התרבות שיתפה בתכניות החג של קיבוצם, שנרקמות בימים אלה.

המעוניינים והמעונינות יכולים לקבל הקלטה של המפגש ורעיונות 'מדליקים' לפעילויות חנוכה תשפ"ה - שלחו הודעת וואטסאפ לריקי רז בטלפון: 050-5493319.