דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

שמו של ברק לופן ז"ל נוסף השבוע לשמות 3,099 החללים המונצחים באנדרטה לחללי הקיבוצים. הרמטכ"ל הקדיש את נאומו בטקס פתיחת יום הזיכרון להצגת סיפורה של משפחת שטורמן מעין חרוד. האחיות שמצאו פיסת מידע על האח מהמעברה שנפל בסיני דווקא בארכיון הקיבוץ הקרוב. יש חגיגה בלי זיקוקים, וכמובן - מי הם מצטייני הנשיא לשנת תשע"ב מהקיבוצים? ניוזלטר שבועי מיוחד של התנועה הקיבוצית ליום הזיכרון ויום העצמאות ה-74 של ישראל
אירוע הענקת תעודות ההצטיינות "אות מצטיין הנשיא" ביום העצמאות ה-74. צילום: דו"צ
אירוע הענקת תעודות ההצטיינות "אות מצטיין הנשיא" ביום העצמאות ה-74. צילום: דו"צ
 04/05/2022
לחצו כאן לצפייה בעמוד זה בדפדפן

זוכרים את 3,100 בנות ובני וחברות וחברי הקיבוצים שנהרגו בעת שירותם הצבאי ובפעולות האיבה

ערב יום הזכרון תשפ"ב נוסף השבוע לשמות 3,099 החללים המונצחים באנדרטה לחללי הקיבוצים שביער הקיבוצים שמו של ברק לופן, ז"ל בן קבוץ גנוסר שנרצח בפיגוע הנפשע ברחוב דיזינגוף בתחילת אפריל. לופן ז"ל הוא ההרוג הקיבוצניק האחרון שנוסף על קיר האנדרטה מאז יום הזיכרון תשפ"א
קיר ההנצחה השבוע. צילום: איציק שפרן

האנדרטה, אשר ממוקמת ביער הקיבוצים שבתחומי המועצה האזורית מגידו (בסמוך לקיבוצים עין השופט ומשמר העמק), הוקמה ביוזמת התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי ובעזרת משרד הביטחון, קק"ל והמועצה האזורית מגידו ונועדה להנצחת אלפי החללים מבני וחברי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה. ייעוד נוסף הוא לספר על מורשתם ותרומתם של הקיבוצים ליישוב הארץ, ההגנה על גבולותיה וביצור ביטחונה. באפריל 2018, ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, הכריז שר הפנים דאז אריה דרעי על האנדרטה כעל אתר הנצחה רשמי.

האנדרטה תוכננה על ידי הפסל והאדריכל סלו שאול מעין גב. היא בנויה בצורת מגדל תצפית עשוי מבטון חשוף עם גרם מדרגות ספיראלי המגיע לראש המגדל וממנו תצפית מרהיבה על עמק יזרעאל, מפרץ חיפה, והגליל התחתון. ממרומי המגדל ניתן להאזין להסברים על המקום וזיקתו לאתרי מורשת נוספים, ביניהם: מערת הפלמ"ח במשמר העמק, הסליק בעין השופט וג'וערה.


באנר חוברת אירועים, כנסים והשתלמויות 2022

"הם עשו זאת מבלי לשאול מה יוצא לי מזה. דור שלישי להגנה, דור שלישי לסכנה, דור שלישי שמקווה לאיל ואיל לא הופיע"

הרמטכ"ל אביב כוכבי נשא נאום בטקס פתיחת יום הזיכרון בכותל והקדיש את מרביתו להצגת סיפורה של משפחת שטורמן מעין חרוד שארבעה מבניה מסרו את נפשם בהגנה על המולדת לאורך שלושה דורות
הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, נואם בטקס הזיכרון בכותל. צילום: סנטרל הפקות
הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, נואם בטקס הזיכרון בכותל. צילום: סנטרל הפקות

הדרך הייתה שקטה, לוחמי השייטת התקדמו בצלילה ומאחור בסירות, לוחמי סיירת מטכ"ל. ליל חצי ירח, 1969. הם נעו אל האי גרין שבלב ימת סואץ. הם נעו אל לב הסכנה ועוד רגע יפתחו בהתקפה. צרורות המקלעים הפרו את השקט באחת. הלוחמים הסתערו על האי, הם תקפו את המצודה שבמרכזו, וניהלו לחימה מטווחים קצרים. הכדורים שרקו לכל עבר וגם לכיוונו של חיים שטורמן, שמחיר הסכנה היה צרוב בו מילדות. הוא נקרא על שם סבו, שנהרג ממוקש במהלך משימת סיור. חיים הסבא גדל באוקראינה, וראה את משפחתו ואת הקהילה היהודית כולה נתונות לאלימות ולהתקפות קבועות.

"קום לך לך לעיר ההריגה" כתב ביאליק על הפרעות ביהודים, ולא חסך ביקורת על הגישה הקורבנית ועל חוסר המעשה. חיים ומשפחתו עשו מעשה, הם ראו את ההשפלה, שמעו את קול הצעקה והקשיבו לקולם הפנימי שאמר להם, 'קום לך לך לארצך', והם ענו הנני. הם ידעו שרק הארץ שלנו עם כוח מגן משלנו, יאפשרו להם חיים בטוחים. חיים עלה לארץ עם משפחתו, יחד עם חבריו הקים את קיבוץ עין חרוד והצטרף ל'שומר', הארגון שאימץ את העיקרון שבו האמין, הגנה עצמית.

הנני אמר פעם אחר פעם, עד לפעם ההיא, שבה יצא למשימת סיור שממנה לא שב, אבל הוריש לבנו משה את רוח ההגנה ואת עקרון ההולכים ראשונה. הבן משה גדל והיה בין ראשוני הלוחמים של הפלמ"ח, וכשהגיע תורו, כמו בירושה מאביו אמר הנני, אמירה שמשמעותה להיענות לקריאה ולהתייצב למשימה. הוא הגן על ביתו ממש כשהוביל במלחמת העצמאות את מחלקתו לכיבוש משלט באזור בית שאן. גם הוא לא חזר מן הקרב, וכמו אביו, הוריש לבנו חיים את רוח ההגנה ורוח ההולכים ראשונה.

הלחימה באי גרין נמשכה, וחיים שטורמן הנכד, בנו של איש הפלמ"ח ונכדו של איש 'השומר', המשיך להתקדם ולהילחם ביחד עם חבריו. הם עשו זאת מבלי לשאול מה יוצא לי מזה. דור שלישי להגנה, דור שלישי לסכנה, דור שלישי שמקווה לאיל ואיל לא הופיע. חיים נורה ונהרג, ואיתו עוד חמישה מחבריו, אך המשימה הושלמה. לא עברו חודשים ספורים, ואמיר ברין, בן דודו של חיים, נכד נוסף של חיים הסבא, נהרג כמוהו כשהטנק בו לחם עלה על מוקש. הסב, הבן ושני הנכדים קבורים יחדיו באותו בית עלמין.


באנר ביטוח חקלאי

60 שנה לאחר נפילת יצחק בסיני, אחיותיו מצאו פיסת מידע יקרה עליו בארכיון של הקיבוץ הסמוך

טוראי יצחק זכי מסיקה שעלה לארץ מטריפולי, לוב, בשנת 1949, היה המפרנס היחיד של משפחתו שהגיעה ארצה שנה אחריו ולכך הקדיש את כל מעייניו. נפילתו בקרב בסיני בשנת 56' שבר את לב הוריו שלא התאוששו מכך עד יום מותם ולא דיברו עליו לילדיהם. הרצון לדעת עוד על אחיה הגדול בעבע בשושנה כעבור 60 שנה, והמקום שסיפק לה אותו היה ארכיון הקיבוץ השכן, מעברות, שם עבד יצחק לפני מותו
שושנה (עומדת), אחותה מזל ואחייניתם קוראות את ההספד שנכתב על יצחק ז"ל בעלון מעברות
שושנה (עומדת), אחותה מזל ואחייניתם קוראות את ההספד שנכתב על יצחק ז"ל בעלון מעברות

יצחק (זכי) מסיקה נולד בטריפולי, בירת לוב, בשנת 1931. הוא היה חניך בתנועת הנוער השומר הצעיר ולאחר שקיבל הכשרה במחנה התנועה, עלה ארצה באמצעותה בעליית הנוער, ללא הוריו שהגיעו כעשרה חודשים אחריו, זמן קצר לפני שהתגייס לצבא. תחילה גרו במעברת "שבות עם" בפרדסיה וחודש לפני נפילתו של יצחק עברו לשיכון ותיקים בנתניה. אחרי שהשתחרר מהשירות הצבאי, עבד כרפתן בקיבוץ מעברות הסמוך. הוא היה המפרנס היחיד של משפחתו ואת כל שכרו הביא הביתה כדי לכלכל את הוריו ואת ששת אחיו ואחיותיו. לכך הקדיש את כל מרצו.

עם פרוץ מבצע קדש, זומן יצחק לחזית בסיני ונהרג מרסיסי פגז בזמן ההסתערות על מוצב מצרי ברפיח. כאשר נהרג בגיל 25 הייתה אחותו הקטנה שושנה בת שנתיים בלבד, ולכן לא זכתה להכיר אותו. כתוצאה מהאבל הנורא על מותו של בנם, הוריה סירבו לדבר על האח  שנפל או להזכירו, כאילו בכלל לא היה חי, וכך לשושנה לא היה את מי לשאול אודותיו או לבקש תמונות שלו. בגיל 63 בעבע בשושנה הרצון לדעת עוד על אחיה ועל כן פנתה לארכיון של קיבוץ מעברות בתקווה שאולי שם יוכלו לספק פרט מידע אודותיו או תמונה. נשות הצוות בארכיון הקיבוץ התרגשו מאוד מהפנייה ומייד השיבו לשושנה כי יעשו הכל כדי למצוא.

אחר שבדקו במחברת הדמוגרפיה בה מתועדים כל מי שהגיע לקיבוץ ונשאר בו לתקופה מסוימת, ועברו על עשרות מסמכים שונים, החליטו לבדוק בעלוני הקיבוץ, שם מצאו בעיתון מתאריך 14.12.56 דברי הספד על יצחק שכתב אפרא פורת שעבד עמו ברפת.הן העבירו לשושנה את ההספד והיא התרגשה עד דמעות והתקשרה להודות להן. יום למחרת הגיעה לבקר בארכיון ביחד עם אחותה מזל ושתי אחייניותיה, בנותיהן של אחות נוספת שהלכה לעולמה, ושושנה אמרה כי "הגילוי הזה הוא החרוז שהיה חסר לי במחרוזת חיי". מאז המפגש נשארה משפחתו של יצחק בקשר עם עובדות הארכיון, ומאוחר יותר התברר כי אחד מחברי הקיבוץ שירת עמו בחיל השריון.


באנר משקארד

החלל ה-74

רדי פילס ז"ל מגעש היה חובש קרבי בחטיבת הנח"ל בזמן אסון המסוקים ומהראשונים שהוקפצו והגיעו לזירה בשאר יישוב, דקות ספורות לאחר נפילת המסוקים, כדי לטפל בניצולים. המראות הבלתי אפשריים לא עזבו את רדי שנים אחרי והוא סבל מפוסט טראומה. רדי שם קץ לחייו ב-21 ביולי 2019 והוכר כחלל ה-74 של אסון המסוקים. ביום הזיכרון שודרו סרט וכתבה אודות סיפורו
רדי פילס ז"ל
רדי פילס ז"ל

רדי נולד כבן רביעי לחיה ושבתאי, שעלו מאורוגוואי והצטרפו כחברים בקיבוץ געש. עד הצבא גדל כילד טבע בקיבוצו שליד הים. בתום התיכון התגייס לצבא ושרת כחובש קרבי בחטיבת הנח"ל. ב-4 לפברואר 1997 בשעות הערב התקבלה ידיעה בגדוד על התנגשות של שני מסוקים מעל היישוב שאר יישוב באצבע הגליל. מפקד הגדוד הנחה את מפקד הפלוגה המסייעת לנוע עם הפלוגה לשטח ולסייע בכל הנדרש. ראשונים יצאו לאירוע מפקד הפלוגה ושלושה חובשים בפלוגה ביניהם רדי פילס. בהמשך פינו עשרות הרוגים מאחד המסוקים, עד שעות הבוקר המוקדמות. עם אור ראשון חזרה הפלוגה לבסיס ונערכה להמשך פעילות. שלושה ימים לאחר מכן שני צוותים של הפלוגה נכנסו למארב חודר בעומק אזור הביטחון ממש על קצה גבול רצועת הביטחון. רדי ביחד עם מחלקתו התמקמו ככוח תצפית.

בשעות הבוקר המאוחרות נפתחה אש תופת על הכוח בוואדי במקביל לאש מרגמות חזקה מאוד שנורתה על הכוח של רדי, שהיה בתצפית. כתוצאה מהירי נפצעו שבעה לוחמים תוך הסתערות וחיסול שני מחבלים, ובמקביל הפעלת ירי וחיפוי ממחלקת הדרגון בתצפית מעל הוואדי. שבעה פצועים היו בכוח, אך הפצוע הקשה מכל היה רדי. פצוע שקט, אשר סחב את תמונות אירועי פינוי ההרוגים מאסון המסוקים וההתקלות בוואדי נפחא כל חייו, עד שלא יכול היה להמשיך עוד. עברו שנים ארוכות מדי עד שהוכר כהלום קרב (100%) וזכה לטיפולים.

ביום שלישי שודר בערוץ "YES דוקו" הסרט "החלל ה-74" שמספר על המאבק של הוריו של רדי והוריו של טל הררי, קצין צעיר מחיל הרפואה, שפיקד על זיהוי גופות הנספים באסון, להכרה בבניהם כחללי צה"ל שמתו כתוצאה מאותו אסון נורא, על הניצחון המר של אותם הורים, ועל חייהם של טל ושל רדי, שהתהפכו ב-4 בפברואר, 1997. במהדורת החדשות של ערוץ 12 בערב יום העצמאות שודרה כתבתו של ציון נאנוס בעקבות הסרט, בו התראיינו הוריו של רדי.


באנר מרכז קליטה

זוכרים באנימציה

כבר עשור שבית אבי חי מוביל את מיזם ההנצחה הייחודי "פנים.יום.זיכרון". הפרויקט רותם את טכנולוגיות האנימציה למלאכת החייאת רסיסי זיכרון מחייהם של חיילים שנהרגו, ומפגיש בין משפחות החללים לבין יוצרי אנימציה ויחד, מחיים זיכרון מאדם שאינו בחיים לרגעים מצוירים לנצח
תמונה מתוך סרטון האנימציה לזכרו של ליאור יונתן ז"ל מקיבוץ שריד. לחצו על התמונה לצפייה בווידאו

עבור רבים, יום הזיכרון מוקדש להתייחדות עם זכרם של אלה אשר הקריבו את חייהם למען הזכות לחיות כאן, אך עבור בני המשפחות השכולות, יום זה הוא מועד רשמי בלבד, מכיוון שמבחינתם כל יום הוא יום זיכרון - יום ההולדת, יום הנישואים, החופשה האחרונה. כל רגע צופן בחובו רסיסי געגוע. פרויקט פנים יום זיכרון מלקט את הזיכרונות והגעגועים הללו וביחד עם יוצרי אנימציה מגוונים הופך אותם לסרטי אנימציה קצרים.  בית אבי חי יפתח לקראת יום הזכרון את מאגר סרטי ההנצחה. כ-50 סרטים מעשור של זיכרונות וגעגועים ושל חיים.

במאגר סרטי ההנצחה ניתן למצוא סרטונים על מירה בן ארי מקיבוץ ניצנים, אמיר זוהר מגלאון עם סרטון שמקוריין על ידי ילדיו, סרטון לזכרו של ליאור יונתן משריד, וכן על דימה לויטס  מקיבוץ גשור, ועזרא אשר מקבוצת יבנה.


פייסבוק התנועה

היסטוריה מסופרת

ביום שני התקיים במוזיאון יד מרדכי יום עיון, אשר זכה להצלחה יתרה בהשתתפות כ-150 איש ואישה, מרביתם מקיבוצי האזור. היה זה אירוע ראשון בהיסטוריה בו סופרו תחת קורת גג אחת סיפוריהם של הקיבוצים שלחמו במצרים ב- 48', על ידי בני הלוחמים שפונו מהקיבוצים בילדותם. פרופ' עמיה ליבליך שהשתתפה ביום העיון, סיכמה את רשמיה מהיום בבלוג שלה
גיבורים בעל כורחם

את יום העיון, שזכה לכותרת "גיבורים בעל כורחם", יזם וניהל יו"ר מוזיאון יד מרדכי, ניתאי קרן. הוא כמובן לא כלל את הגיבורים עצמם - חברי וחברות הקיבוצים והלוחמים באיזור - שכבר מתו. בני הדור השני, שהיו ילדים או בני נוער בשנת 1948, והיום הם כבר ותיקים, היו הדוברים שעל סדר היום, וגדשו עד אפס מקום את האולם בו התכנסו. גם אחדים מהדור השלישי היו בין הדוברים. האסוציאציה לנושא דור שני לשואה ריחפה מעל המפגש האנושי. כנראה יש צורך בחלוף שנים רבות כדי ששיחה והתכנסות שכאלה יוכלו להתרחש.

אחרי הרצאה מאלפת של ההיסטוריון זאב זיוון על המערכה באזור, הושמעה מפי בני ובנות הדור השני ה"אמת הנרטיבית"; מה שזכרו מילדותם, ומה שסיפרו להם הוריהם ומוריהם במשך השנים. בכל הישובים שנציגיהם נפגשו ביום העיון התקיים פינוי הילדים ואימהותיהם בשלבים שונים של המערכה, נושא שעורר מחלוקת בימים ההם. הפליאו לעשות שתי נשים – הדסה מקיבוץ ניצנים, ונורית מ'יד מרדכי', שמסרו עדות מפורטת ומטלטלת על המאורעות. גם שלמה מ'בארות יצחק' עסק בזיכרונות ממש, אולם אלה היו של אביו, ונכתבו מפיו. הדברים יצאו מהלב ונגעו בלבבות. אחרים דיברו באופן כללי יותר, על ליקחי אותם הימים עבורם.

כשעליתי אחר הצהריים לסכם את מה שנאמר בהקשר של ההבנה הפסיכולוגית, שניתן לייחס ליום מפגש שכזה, דיברתי על חשיבותם של סיפורים כדי לעצב את זהותנו כאנשים ונשים, להבין את עצמנו, ולמצוא את מקומנו בחברה. זה היה מפעים בעיני, וכך אמרתי, לראות את הקהל המבוגר הגדול הזה שבא לרב שיח והאזין בשקט – אם כי ודאי מוכרות לכל אחד גירסאות שונות לאותן התרחשויות.דרך הסיפור עלו הפצעים המדממים עדיין והצלקות שנוצרו במשך השנים. נעשה עוד צעד או שניים לכיוון של טיהור דברים קשים שנאמרו והענקת סליחה לדוברים. עם השנים וניסיון החיים מתגברת ההבנה לגיבורי האירועים ואיתה, ניתן לקוות, הקבלה. דרך הסיפור מופיע כל 'גיבור', 'בת גיבור' או 'בן גיבור' פשוט כבן אדם. 


באנר חוברת אירועים, כנסים והשתלמויות 2022

מוזמנים ומוזמנות לטקס הזיכרון השנתי לזכרם של חללי התנועות הקיבוציות

הטקס יתקיים ביום שלישי, 17.5.22, ט"ז באייר התשפ"ב
הטקס יתקיים ביום שלישי, 17.5.21, ט"ז באייר התשפ"ב

15:30: מפגש משפחות שכולות - מפגש עם נציגי אגף משפחות והנצחה, ארגון יד לבנים וסניף יד לבנים הקיבוצי. ההתכנסות ב"מרכז תרבות" - מועצה אזורית מגידו (בצמוד לקיבוץ עין השופט).

17:00: התכנסות באתר ההנצחה - הסבר והדרכה על האנדרטה והאזור.

17:30: תחילת הטקס  

בתוכנית: הדלקת אבוקת הזיכרון, דבר המשפחות השכולות, נציג ממשלת ישראל - השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, נציג משרד הביטחון - סגן שר הביטחון, ח"כ אלון שוסטר, נציג צה"ל, מזכ"ל התנועה הקיבוצית - ניר מאיר, ראש המועצה האזורית מגידו - איציק חולבסקי, הנחת זרים, קטעי קריאה, שירה - מיה יוהנה מנחם וסוף סלע.

19:00: סיום משוער.

לאישור השתתפות: רבקה - 050-7309653 \ www@tkz.co.il.
משפחות הזקוקות לסיוע בהגעה ולפרטים נוספים - מוזמנות לפנות אלינו.
ההתכנסות והטקס יתקיימו בהתאם להנחיות.


באנר משקארד

תמונת השבוע: יש חגיגה בלי זיקוקים

תמונת השבוע: יש חגיגה בלי זיקוקים
האסם בעין השופט מואר בכחול ולבן

סוזן רז, רכזת התרבות המעולה של רמת השופט החלה כבר לפני כחודשיים , בכנס תרבות וחברה ביחד עם צור ורדי מאלונים, מאיה דודקביץ' מעין דור, לילך אגרא מאילון וגלי יגודה מעין שמר, ביוזמה צנועה ביחד - השנה חוגגים ללא זיקוקים. רעיון שתפס את אוזנם ומחשבתם של רכזות ורכזי התרבות בקיבוצים אחרים, שיותר ממאה מהם הצטרפו גם הם לאמירה של סוזן - "זיקוקים הפכו לסמל של חגיגות העצמאות שלנו ואין ספק שהם תורמים ומוסיפים לאויריה החגיגית, אך יש רבים מאתנו שנפגעים מהם. הסביבה שלנו, בעלי החיים ואף חלק גדול מאתנו, אשר בזכותם יש לנו את האפשרות לחגוג את עצמאותנו! לקראת יום העצמאות החלטנו לשמור על נפשם של כל אלו, ואנחנו אומרים - לא לזיקוקים! בטוחות ובטוחים שנחגוג בשמחה גם בלעדיהם. 

כאמור, אל היוזמה הצטרפו קיבוצים רבים, ובקיבוץ עין השופט הסמוך, החליט האיש והאגדה, רכז התרבות איציק שפרן, להמיר את הרעש והעלות של הזיקוקים, בהתקנה והפעלה של מופע אורות דקורטיבים ומוזיקה על מגדל האסם, שלמרגלותיו מתקיימת מסיבת החג. את המערכת עיצבו והתקינו צוות "אלתם-מערכות תאורה" מהמפעל המקומי, שמתמחה בתחום. ברקורד שלהם תאורת מגדל דוד, כנסיות בירושלים ועוד עשרות פרוייקטים. 


באנר ביטוח חקלאי

תנו להם בכבוד -
מצטייני הנשיא לשנת תשע"ב מהקיבוצים

השנה התברכנו בשמונה חיילים וחיילות שזכו באות מצטיין הנשיא לשנת תשע"ב. 5 מהם אומצו בקיבוצים כחלק מתכנית אימוץ חיילים בודדים שמפעילה התנועה הקיבוצית ו-3 הם בני קיבוץ. כולם יקבלו ביום חמישי תעודת הצטיינות מנשיא המדינה בטקס המרגש של יום העצמאות ה-74 לישראל. מזכ"ל התנועה: "בתנועה הקיבוצית תמיד חינכו, מחנכים ונמשיך לחנך ולטפח לשירות משמעותי ומיטבי בצבא ובמערכת הביטחון למען המדינה וכלל אזרחיה"
אירוע הענקת תעודות ההצטיינות "אות מצטיין הנשיא" ביום העצמאות ה-69. צילום" מארק ניימן, לע"מ
אירוע הענקת תעודות ההצטיינות "אות מצטיין הנשיא" ביום העצמאות ה-69. צילום" מארק ניימן, לע"מ

טקס מצטייני נשיא המדינה ליום העצמאות ה-74 למדינת ישראל התקיים ביום חמישי בבית הנשיא. הטקס נערך במעמד נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, ראש הממשלה, ח"כ נפתלי בנט, שר הביטחון, ח"כ רא"ל (במיל') בני גנץ, הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, חברי פורום המטה הכללי ומשפחות המצטיינים. במהלך הטקס העניק נשיא המדינה תעודות הצטיינות וסיכות ל-120 קצינים, נגדים וחיילים מצטיינים מכלל יחידות צה"ל.

מבין 120 מצטייני הנשיא, 69 גברים ו-51 נשים, מתוכם 19 קצינים. בנוסף, 68 מכלל המצטיינים הם לוחמים, 25 משרתים כתומכי לחימה ו-27 בתפקידים עורפיים.

המצטיינים זכו בתואר מצטייני הנשיא בזכות החתירה למצוינות, הפגנת המסירות, המקצועיות והאחריות המאפיינת אותם וכן בזכות עשייתם הענפה המהווה דוגמה ומופת לצה"ל כולו. ארגון ״יחד למען החייל״ חילק מלגות לימודים לכל המצטיינים בתרומת מר אדי פיית. כל חייל מצטיין יקבל מלגה לתואר אקדמי לאחר השחרור מצה"ל.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, בירך את מצטייני הנשיא לשנת תשע"ב, ואמר: "כמו בכל שנה, גם הפעם התברכנו ביום העצמאות בחיילים וחיילות מהקיבוצים שמקבלים את אות ההצטיינות מנשיא המדינה. מצטיינים אלו מצטרפים לחבריהם המקבלים אותות הצטיינות בחטיבות וביחידות השונות, ולעשרות בני וחברי קיבוצים המשתייכים לפיקוד הבכיר ביותר בצה"ל.

בתנועה הקיבוצית תמיד חינכו, מחנכים ונמשיך לחנך ולטפח לשירות משמעותי ומיטבי בצבא ובמערכת הביטחון למען המדינה וכלל אזרחיה. התנועה לקחה על עצמה להמשיך ולחבר את הדור הצעיר, כמו גם את כלל חברות וחברי הקיבוצים, לתרומה מתמשכת לטובת כלל החברה בישראל בכל דרך אפשרית. פרויקט החיילים הבודדים שפועל בקיבוצים כבר יותר משלושה עשורים סיפק גם הפעם מצטייני נשיא ואנו גאים בו מאוד".


באנר מרכז קליטה

סג"מ שגב ירדן - עין השופט

משרת בתור קמב"ץ קש"ח באוגדת עזה
סג"מ שגב ירדן - עין השופט. צילום: דו"צ
צילום: דו"צ

בן 26, מרבית חייו גדל בארה״ב בבית שעוסק בחינוך וציונות. החיידק הציוני דבק בו ואת הערכים שספג ממשפחתו, ובתנועת הבונים דרור כרכז מחנה, החליט להגשים בעלייתו ארצה לאחר לימודיו באוניברסיטה וקבלת תואר ביחסים בינלאומיים. שגב מאמין שיחסים בין העמים במזרח התיכון הם הכרח, ולאור שאיפתו  להקדיש מאמצים רבים למשימה זו התנדב לשרת בצבא כחייל בודד ביחידת קשרי חוץ. במסגרת שירותו יצא לקורס קצינים אותו סיים בהצטיינות, וכעת זכה  להגיע למקום המכובד של מצטיין הנשיא. כיום משרת כקצין ביחידה לקשרי חוץ באוגדת עזה. שגב חדור באהבת הארץ והאדם, תמיד משקיע בחברה, רואה לפניו את היחיד והכלל ולא חוסך במאמצים לשיפור הקיים.


פייסבוק התנועה

סמל עדן פריג' לוינסון – גזית

משרתת בתור לוחמת ומפקדת בגדוד 611 של חיל התותחנים
סמל עדן פריג' לוינסון. צילום: דו"צ
צילום: דו"צ

עדן עלתה לארץ מארה"ב באוגוסט 2020 והגיעה לקיבוץ גזית במסגרת גרעין צופים צבר. לאחר שלושה חודשי קליטה ואולפן ללימוד עברית היא התגייסה בתור לוחמת תותחנים ושובצה בגדוד עיטם (611), גדוד מעורב שמתפעל מערכות מכ"מים ומטאורולוגיה מתקדמות ופועל במבצעים רבים - גלויים ונסתרים. הוריה של עדן הם ישראלים לשעבר המתגוררים בלוס אנג'לס, שם היא נולדה וגדלה. סבתא של עדן מצד אמא גרה באריזונה וסבא וסבתא של עדן מצד אבא גרים בישראל. עדן מספרת כי רצתה לעלות לישראל מתוך תחושת גאווה במדינה, לאור כך שגדלה על ערכי הציונות. בזמן שביצעה את מסלול ההכשרה ועוד מחזור כלוחמת בגדוד, היא יצאה לניו-יורק במסגרת משלחת של ארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF), שוחחה עם תורמים על שירותה הצבאי ועזרה בגיוס תרומות. לאחר מכן היא יצאה לקורס מפקדים בשבטה, וכיום היא מפקדת בגדוד ומתעתדת לצאת לקצונה.

תחביביה הם בישול, כושר, קריאה, לטייל ולבלות עם חברים. המקום האהוב עליה בארץ הוא קיבוץ גזית, שלדבריה, הפך לבית שלה.


באנר חוברת אירועים, כנסים והשתלמויות 2022

רב"ט מיקה כהן – כברי

משרתת בתור אפסנאית במספנת חיפה של חיל הים
רב"ט מיקה כהן. צילום דו"צ
צילום דו"צ

מיקה התגייסה בדצמבר 2020 לתפקידה הנוכחי. היא אוהבת חיות, לעשות ספורט, לצייר ולטייל בטבע. המקום האהוב עליה בארץ הוא הבית שלה והאדם הראשון לו סיפרה על כך שנבחרה למצטיינת נשיא היה אבא שלה.


באנר ביטוח חקלאי

סמל בנימין אפל – מעגן מיכאל

משרת בתור לוחם בסיירת צנחנים
סמל בנימין אפל. צילום: דו"צ
צילום: דו"צ

בנימין בן 22 ועלה מארגנטינה באוגוסט 2019. הוא אומץ במעגן מיכאל בתור חייל בודד ומשרת כבר שנתיים בתור לוחם בפלס"ר צנחנים. לבנימין זוג הורים, אחות ואח הגדולים ממנו שמתגוררים בארגנטינה והקשר איתם טוב מאוד. הוא מאוד אוהב לטייל בארץ, אוהב את מעגן מיכאל ואף ציין שמדובר בקיבוץ הטוב היותר בישראל. בנימין שואף ללמוד הנדסת מחשבים לאחר שישתחרר מצה"ל.


באנר משקארד

רב"ט נעמה שרמן – לוחמי הגטאות

משרתת בתור מדריכת הנדסה קרבית בבית הספר להנדסה צבאית
רב"ט נעמה שרמן. צילום: דו"צ
צילום: דו"צ

נעמה בת 20, עלתה לארץ מאנגליה במסגרת גרעין צבר בקיץ 2020 ונקלטה עם הגרעין בלוחמי הגטאות. היא נולדה בישראל והתגוררה עם משפחתה בכרמיאל, וכשהייתה בת 11 עברה משפחתה ללונדון בעקבות עבודתו של האבא. בלונדון היא למדה בבית ספר יהודי והייתה פעילה בצופים. בגיל 18 החליטה לוותר זמנית על האוניברסיטה והחיים הנוחים באנגליה ולעשות עליה עם גרעין צבר בעקבות רצון עז להתגייס, לשרת, לחוות ולתרום למדינה. לאחר קליטה של ארבעה חודשים היא התגייסה לחיל ההנדסה בתור מדריכת לוחמה תת קרקעית של לוחמי החי״ר, לוחמי יחידות יהלו"ם ו"סמור", לוחמים של גדודי הנדסה ומילואים. במסגרת תפקידה היא מעבירה כל שבוע קורס אחר הקשור לתת קרקע, המשלב שיעורים בכיתה, שטח, חבלה ותרגילים מסכמים. לדבריה, התפקיד מגוון ומעניין מכיוון שהמקצוע נמצא כל הזמן בהתפתחות מתמדת.

העליה לארץ לבד הייתה מאתגרת עבורה, היא הייתה צריכה להסתגל למגורים רחוק מהמשפחה אבל התרגלה ומקבלת תמיכה מהאנשים שאיתה בגרעין. היא אוהבת לאכול, ולהיות עם המשפחה בעיקר, והמקום האהוב עליה בארץ הוא אילת.


פייסבוק התנועה

סמל ריקרדו רזניק מסינג – רגבה

משרת בתור לוחם בגדוד 605 של חיל ההנדסה
סמל ריקרדו רזניק מסינג. צילום: דו"צ
צילום: דו"צ

ריקרדו נולד וגדל במקסיקו ועלה ארצה בחודש אוגוסט 2019 במסגרת גרעין צבר שהגיע לרגבה. לריקרדו שתי אחיות גדולות והוריו הם יהודים ילידי מקסיקו. סבו שירת גם הוא בצה"ל. ריקרדו מספר כי מאז שהיה קטן לימדו אותו על ישראל וצה״ל, והוא היה מסתכל על לוחמי צה"ל כגיבורים. הוא תמיד הרגיש חלק מישראל ולא יכל שלא להתגייס. הרגעים הכי משמעותיים שלו בשירות הם כשמישהו אומר לו תודה שירותו, כי זה נותן הכי הרבה משמעות לכך. לאחר שעשה טירונות במחו"ה אלון ושיפר את העברית שלו, הוא שובץ במפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש). הוא נלחם על מנת לקבל שיבוץ ליחידת לוחמה ולאחר למעלה משנה הוא קיבל את האישור המיוחל, התגייס להנדסה קרבית וסיים טירונות בהצטיינות.

התחביבים שלו הם מוזיקה, סקייטבורד, ספורט וים, והמקום האהוב עליו בארץ הם חופי הים בצפון. 


באנר חוברת אירועים, כנסים והשתלמויות 2022

סמל ל' - קיבוץ במועצה האזורית עמק חפר

משרת בתור לוחם ביחידת החילוץ 669 של חיל האוויר
צללית

ל' הוא חייל בודד שעלה מאלסקה בשנת 2019 במסגרת גרעין צבר. כשהיה בכיתה ח' הוא שהה בישראל במשך שנה ולאחריה התגעגע מאוד לארץ והתחבר לרעיון של הגיוס. "חשבתי שזה לא פייר שהחברים שהיו לי באותה השנה יתגייסו ואני אלך לקולג' יחד עם בני גילי בארה"ב. ידעתי שאני רוצה לבוא חזרה, להיות בקרבי ולעשות הכי הרבה למען מדינת ישראל. המחשבה על גיוס דווקא ל-669 בא מחוויה שהיתה לי באלסקה. יצאתי לטיול עם אבא שלי ועוד קבוצה, נקלענו לסערה, כולם היו במצב של היפותרמיה והזעקנו מסוק חילוץ של צבא ארה"ב. באותו רגע ידעתי שאני רוצה להתגייס ליחידת החילוץ של צה"ל ולתת לאנשים שיהיו במצב דומה את ההרגשה שהם בידיים בטוחות, כמו שאני הרגשתי באותם רגעים לא פשוטים".

בזמנו הפנוי ל' אוהב לגלוש, לתופף, ולטייל בטבע והמקום האהוב עליו בארץ הוא חוף נעורים.


באנר מרכז קליטה

סמ"ר ה' - קיבוץ במועצה האזורית עמק המעיינות

משרת בתור לוחם ל"א בחיל התקשוב
צללית

במהלך לימודיו בתיכון למד סמ"ר ה' פיזיקה וכימיה והתנדב במד"א, ולפני גיוסו לצה"ל יצא לשנת שירות. הוא התגייס ליחידה בה הוא משרת ויצא לקורס מ"כים לאחר 6 חודשים. כאשר סיים את הקורס החל מבצע "שומר החומות" בו לקח חלק, וכחודשים לאחר מכן הוא נכנס לתפקיד מפקד מחלקת אש ומים - שם הוביל פעילות ראשונה של מערכת שעד אז לא הייתה מבצעית, והם פעלו במגוון גזרות. 

התחביבים שלו הם לטייל ברגל, לשחק במחשב והכלב שלו, והמקום האהוב עליו בארץ הוא כור מחצבתו - עמק המעיינות. הוריו היו הראשונים לשמוע ממנו על בחירתו למצטיין נשיא.


 
 
 
 
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו.
 
2ab06947-5784-40e5-b5f5-5e70f4a846db.jpg
 
 
 
Copyright © 2022 התנועה הקיבוצית, כל הזכויות שמורות 

הוספת תגובה חדשה