כוחו של היחיד בחברה - הכנה לצה"ל

פתיחה:

 ניתוח שירים (נספח 1)

חניך אחד מקריא את הקטע "כמו כולם" וחניך שני את השיר "אני ואתה נשנה את העולם"

דיון:

• איזה מהקטעים יותר דיבר אליכם? מדוע?
• האם בן אדם אחד באמת יכול "לשנות את העולם"?

חלק א' -  הכרות עם אנשים שהצליחו לחולל שינוי

סיפור:

לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, הוטלו גזרות כלכליות קשות על בני האדם מהן נפגעו גם נשים החיות לבד עם ילדיהם. בוקר אחד קמה אחת הנשים ואמרה "לא עוד! אני לא אתן להם לפגוע בנו ככה". לקחה תיק על הגב ויצאה בצעדת מחאה לכיוון בית הנבחרים משך ימים רבים.

דיון:

• האם יש לצעדה שלה איזו חשיבות?
• האם היא באמת יכולה לשנות את רוע הגזירה?
• הרי היא רק אחת. מי ישים עליה?

ויקי כנפו הייתה מנהיגת מאבק האמהות במשפחות החד-הוריות, המוחות נגד מה שנקרא בפיהן "הגזרות הכלכליות", כלומר, קיצוץ הקצבאות שיזם שר האוצר כחלק ממהלך כולל להפחתת ההוצאה הממשלתית בתחומי סעד ורווחה, בפרט בכל הנוגע להבטחת הכנסה של מגזרים חלשים, דוגמת האמהות החד-הוריות. ביולי 2003 יצאה קנפו בהליכה, כמחאה, מביתה שבמצפה רמון למשרד האוצר שבירושלים. את הדרך לירושלים עשתה כשהיא עטופה בדגל ישראל. לאחר מסע של 205 קילומטר, שערך שבוע ושבמהלכו הצטרפו אליה אמהות ממשפחות חד-הוריות נוספות, הצטרפה למאהל מחאה של אמהות חד הוריות באזור משרדי הממשלה בירושלים, ובכך העניקה למאהל זה פרסום ארצי. בעקבות צעדתה של קנפו, הצטרפו אחרים למעגל המחאה, ביניהם, בין השאר, נציגי הנכים והקשישים, הצפויים אף הם להיפגע מן הקיצוץ. דעת הקהל בישראל עוצבה מחדש. הצעדה אומנם לא הביאה לשינוי משמעותי בגזירות, אך היא העלתה למודעות הציבורית את היכולת של כל אדם להביע דעתו, ולנסות להשפיע. אנשים רבים הצטרפו והביעו תמיכתם במהלך הצעדה והתקשורת ליוותה אותה לאורך כל הדרך וכך קולה של אשה אחת הפך לקול העם.

הסבר- הדוגמא של ויקי כנפו היא אחת מיני רבות לאנשים שלא נתנו למציאות "לחלוף על ידם". רצוי מאוד למצוא חברי קיבוץ שעשו דברים דומים ולהפגישם עם הנעורים. זאת כדי להמחיש את העשיה ולהראות שאין מדובר כאן באנשים מיוחדים אלה בבחירה מיוחדת של אנשים כמונו. אם כולנו היינו מאמינים כי "אני רק אחד, מה אני כבר יכול לשנות" – באמת שום דבר לא היה משתנה. המעורבות שלנו במציאות בה אנחנו חיים יכולה להתבטא בכל -   בהצבעה בבחירות, בהתנדבויות ופעילויות קהילתיות, תרומות, ואפילו רק בהתעניינות והבעת תמיכה/ התנגדות.

דיון:

• איך אנחנו יכולים להשפיע?

לדוגמא: הצבעה, מעורבות קהילתית, גיוס לצבא, הפגנות, שמירה על מעורבות – צפייה בחדשות, התעניינות בסביבה, השתייכות לעמותות כמו גרינפיס, צער בעלי חיים..

חלק ב' קבוצות דיון – כיצד ניתן לחולל שינוי

הסבר כעת נעסוק במקרים נוספים של אנשים שבכוחות עצמם הביאו לשינוי בחברה

חלק את הקבוצה ל-2 וחלק לכל קבוצה  קטע קריאה (מופיע בנספח 2)

1. אליס מילר- נאבקה על פתיחת קורס טיס לבנות
2. מוכטר מאי-אישה מפקיסטן לוחמת למען זכויות נשים

יש לבקש מכל קבוצה להציג את המקרה במליאה ולהסביר כיצד אותן נשים הצליחו לחולל שינוי.

לסיכום, תמיד נמצא תירוצים למה לא לעשות משהו, תמיד נעדיף שהאחר יעשה זאת במקומנו. בצבא תכירו משפט מפורסם שאומר כי לכל עניין יש מאה תירוצים אבל רק תוצאה אחת.

תמיד הסתכלו איך אתם מתנהגים ולא איך השני. אם אתם בטוחים בצדקת דרככם, אתם תהיו מאושרים בלי כל קשר לשאר העולם. התרכזו במה שאתם כן יכולים לעשות ולא במה שאינכם יכולים לעשות. בשנה שעברה קבוצה של נערים באחד הקיבוצים, שיפצה גן ילדים מוזנח. האם אין בכך תועלת? מדינת ישראל ברוכה באנשים טובים. כל מה שאנחנו רואים סביבנו הוא בבחינת יש מאין. כל אדם בישראל צריך לראות את עצמו כחלק מהמפעל הציוני. יש הרבה מאוד אזרחים שמושכים את המדינה לאחור, אך אל להם להחליש את רוחנו. תפקידנו למשוך את העגלה הזו. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו. בכל משימה  עלינו לבצע את המיטב בצורה שבה נוכל להביט בדמותנו במראה ולומר לעצמנו בכנות: עשינו את המקסימום. עמידה זו מול המראה היא המבחן האמיתי של כל אזרח ואדם במדינת ישראל.