"לא עומדים מהצד" - יום האינטרנט הבטוח

1. מסכים/לא מסכים – אני והאינטרנט

יש להזיז את השולחנות לצידי הכיתה ולתלות על קיר אחד בריסטול עם המילה "מסכים" ועל הקיר השני בריסטול עם המילה "לא מסכים". נבקש מהתלמידים לעמוד במרכז הכיתה, כאשר בכל פעם המורה יציג היגד ועל התלמידים להיצמד לבריסטול המכיל את עמדתם בנוגע להיגד המוצג (מסכים/לא מסכים ) (נספח א').

2. "מי אשם" ?"איך אפשר אחרת?":

מקריאים לתלמידים את הטקסט הבא: "ביום שלישי, 4 בינואר 2011, סמוך לשעה 15:00, חזר הביתה  דוד-אל (15 וחצי), מבית הספר אורט תעופה וחלל במעלה אדומים, הדליק את המחשב ונכנס לחשבון הפייסבוק שלו. "כלב, הייתי הורג אותך, אבל בגלל שאומרים תנו לחיות לחיות, אז לא נהרוג אותך", כתב לו בן כיתתו על הקיר הפומבי (וול). "דוד-אל, מפגר קטן, עושה לייק לעצמך, לוקח משפטים מגמדים.co.il", כתב אחר. היו שם עוד כמה עלבונות צורמים, שנמחקו כעבור יומיים על ידי תלמיד אחר.

דוד-אל, תלמיד כיתה י', קרא את כל מה שכתבו לו. הוא לא היה יכול לשאת עוד את ההקנטות וההתעללויות של חבריו לספסל הלימודים על קומתו הנמוכה ועל כך שאהד את מכבי חיפה בכדורגל, ולא את בית"ר ירושלים. על פי הערכת המשטרה, בסביבות השעה 16:00 הוא ניגש לחדר האמבטיה, עלה על כיסא ותלה את עצמו. אחותו הקטנה מצאה אותו תלוי, ללא רוח חיים. היא הזעיקה בצרחות את ההורים שהיו בחצר הבית, אבל זה היה כבר מאוחר מדי. עמוד הפייסבוק של דוד-אל עדיין היה פתוח על מסך המחשב." (מתוך ניוזלטר 24.02.2012 – ישראל היום).

דיון: למה דוד-אל התאבד? מי אשם? כיצד היה ניתן למנוע זאת? האם אתם נתקלים בהשמצות והצקות ברשת? מה אתם עושים עם זה? מה הייתם ממליצים לחברים לעשות במידה ומציקים להם