חינוך לעבודה - עבודת גמר בקורס ניהול מערכות חינוך

מבוא

החיים בקהילה המתחדשת בקיבוץ שונים מהחיים בקיבוץ הישן. הפרט הפך להיות אינדיבידואל עם ההפרטה, והערכים של ערבות הדדית, קיבוץ שיתופי, התנדבות ועשייה למען הכלל הלכו ודעכו. כאשת חינוך, אשר מאמינה כי העבודה והעשייה למען האחר בקהילה תורמת לחוסן קהילתי ולחיים מלאים ושמחים, בחרתי בפרויקט אשר משלב עבודה במשק ועשייה התנדבותית תוך מעורבות בקהילה, באמונה שתכנית מהסוג הזה תוביל לשינוי בתפיסה של הערכים שהלכו והתעמעמו עם השנים. אוסיף ואומר כי לא רק האני מאמין שלי הביא אותי לחשוב על הפרויקט, כי אם גם הצורך שראיתי העולה מהסביבה הקרובה והאנשים החיים בקיבוץ.

עבודה בקרב ילדים זה חלק חשוב מכישורי חיים שחובתנו כמחנכים להקנות לחניכים שלנו. הפרויקט הנ"ל מציע שילוב ילדים מכל שכבות הגיל המתחנכים במערכות החינוך בקיבוץ, בעבודה למען הקהילה ולמען עצמם.

העבודה יכולה להיות כפעילות התנדבותית ואו עבודה בתשלום. על ידי כך תבנה הזיקה של הילדים למקום, תוגבר תחושת הערכיות למקום, לרכוש, לסביבה ולאנשים בקיבוץ. העבודה ההתנדבותית בונה אמפתיה ומעלה את תחושת השייכות והאכפתיות. זה נותן לילדים תעסוקה עם תוצרים שהם בעצמם יהינו מהם, מחבר את שכבות הגיל (הבוגרים והמבוגרים ירצו לעזור ולהדריך, להעביר מסורות). זהו פרויקט שבא לחבר בין כל שכבות הגיל ואף בינם ובין שאר הקהילה.

לביצוע בהצלחה של הפרויקט שותפים קודם צוות מערכת החינוך. אליהם מצטרפים עובדת הרווחה מטעם הקיבוץ, מנהל הקהילה, אחראי ענף הנוי, עובדי הנהלת חשבונות והמזכירות, סטודנטים המשתתפים בפרויקט סל"ה (סטודנטים למען הקהילה).

עבורי, הפרויקט החינוכי לעבודה, מוסר עבודה ורצון לתרום לקהילה ולקיבוץ זה קודם חזון. לכן החשיבות להתחיל מהגיל הרך. על הילדים וההורים לעבור תהליך שמתחיל בפגישות הסברה. חלק מהפגישות יהיו מחולקות לפי קבוצות גיל, אבל גם מפגשים משותפים (ילדים עם הורים, ילדים וגורמים אחראים בקיבוץ). אני רואה בעבודה דרך להתחבר למקום, להצמיח בו שורשים, לאהוב ולהעריך, וכן, ישנה חשיבות גדולה בעייני לעשייה התנדבותית בקהילה בה כל אחד דואג לצרכי האחר, זה מה שבונה קהילה חזקה ומגובשת.

סקירה ספרותית

למעורבות והתנדבות של בני הנוער בקהילה השפעה רבה על התפתחותם הרגשית ועל עיצוב זהותם. מעורבות קהילתית כוללת בתוכה מגוון פעילויות בנושאים שונים, כגון עבודה ישירה עם אנשים במצוקה, ילדים, קשישים, פעילות בעלת חשיבות לרווחה הנפשית והפיזית של האחר ועבודה ישירה מול גורמים שונים בשירותים הקהילתיים. מחקרים מראים כי פעילויות והתנדבותיות בקהילה הן בעלות השפעה חזקה חיובית על התפתחותם של בני נוער המעורבים בהן. התנדבות ופעילות קהילתית מחוץ למסגרת הלימודים הפורמלית שונות מהנעשה בבית הספר, במקום העבודה או במשפחה, מכיוון שהן מאפשרות חופש ועצמאות, וממקמת בני נוער במצבים לא מוכרים וחדשים וכן בהקשרים חברתיים שמהם הם יכולים ללמוד וליישם התנהגויות ומיומנויות חיים שונות (הראל, 2014).

במחקרו של פישר (1999) נמצא כי ישנם הבדלים בין מתנדבים ללא מתנדבים לגבי המשאבים האישיים והחברתיים. בקרב המתנדבים נמצאו משאבים אלה גבוהים יותר. בנוסף, נמצא כי המתנדבים הינם בעלי תחושת העצמה ותחושת שייכות ומעורבות גבוהה יותר מאשר אלה שאינם מתנדבים.

כמו כן, מומלץ לעזור למתנדבים להמשיך ולפתח את תחושת העצמה והמשאבים שלהם ע"י יצירת גופי ידע והשתלמויות וכדי לתעל אותם לטובת הקהילה ופיתוחם האישי (פישר, 1999).

הספרות המחקרית בנוגע למעורבות בני נוער בקהילה מראה שלהשתתפות בפעילויות חברתיות והתנדבות בקהילה יש השפעות חיוביות רבות, הן על הבריאות הפיזית והן על הבריאות הנפשית, מנבאת הישגים לימודיים גבוהים יותר, פחות בעיות התנהגות וקשרים קהילתיים וחברתיים חזקים יותר. פעילות והתנדבות בקהילה מלמדת את בני הנוער להיות אחראים לעצמם ולאחרים, ועל כן נמצא שמעורבות קהילתית קשורה לתוצאות חיוביות בנוגע לתחושת מסוגלות, תפיסה עצמית חיובית ומודעות עצמית. היא תורמת לתחושת אחריות חברתית, התפתחות מוסרית, אמפתיה, אלטרואיזם וערכים פרו-חברתיים. נמצא כי מעורבות של בני נוער בפעילויות חברתיות ובהתנדבות בקהילה תורמת לפיתוח מודעות עצמית גבוהה ומובילה להתנהגות דומה בעתיד (הראל, 2014).

מטרות התהליך

מטרת התהליך הינה לטפח מעורבות בחיי הקהילה בקיבוץ בקרב הילדים, הנוער והמבוגרים. נכונות לקבל תפקידים ולמלא אותם מתוך מסירות ואחריות קהילתית, רצון לעזרה הדדית ותרומה לקהילה. הכנת בוגרים ואזרחים להשתלבות במעגל העבודה, בעלי ערכים ויחס של כבוד ואחריות לסביבה. בנוסף, טיפוח אקלים קהילתי המעודד מעורבות קהילתית, שותפות, התנדבות ועשייה למען הכלל.

תיאור התהליך בהתייחס למצפן הערכי התאמה או חוסר התאמה לכנפי המצפן

הפרויקט הינו תהליך שנתי ומתייחס לכל גילאי הילדים המתחנכים בקיבוץ בהתאמה. הנחת היסוד היא כי חינוך לערכי עבודה ומעורבות קהילתית מתחיל מגיל צעיר. על כן, התכנית פרוסה על כל בתי הילדים בקיבוץ.

פעוטון לידה עד 3.

אחריות לסביבה

במסגרת טיולי היום ברחבי הקיבוץ וחשיפתם לטבע השופע, תוך כדי הסבר ומשחק מה שייך לטבע ומה לא, ילמדו הילדים לאסוף לכלוך, למיין אותו ולהשליכו לפח המתאים. עד גיל שלוש כבר הילדים יודעים לקשור את פעולתם הפיזית לחשיבותה לסביבה ולקהילה. צוות הפעוטון אחראי על תחום ההסברה והובלת התהליך. יציאה לטיול עם שקיות איסוף אשפה.

בגן הילדים 3-6

אחריות לסביבה

הרחבת מערך הפעילויות למען הסביבה והקהילה. הילדים מודעים לחשיבותה  של סביבה נקיה ולצד איסוף של הלכלוך בטיול, הפרדת הפסולת בגן ויותר מאוחר בבית,  הם יכולים להיות שותפים בניקיון בבית הילדים באופן סדיר לפי תורנויות.

בהתאם לגיל וליכולות המוטוריות של הילדים, הם יכולים להיות מעורבים בטיפוח הגן הקהילתי בהדרכה ופיקוח של הגנן. הם יקימו פינות של צמחים למאכל שיצטרכו לטפל בהן. צוות הגן אחראי לתכנן לוח זמנים, לתאם את המפגש עם הגנן. לפי היקף הפעילויות. מנהל החינוך ביחד עם צוות הגן והגנן צריכים לבדוק עלויות ולגייס כספים.

התייחסות וכבוד לאנשים בקהילה

בגיל זה הילדים כבר נוטים ליותר אינטראקציות חברתיות ופוגשים את האחר. מתוך השאיפה לחנך את ילדינו לראות את האחר ולגרום לו לתחושה טובה, הם יהיו אחראים להכין ברכות לחגים לבתי הילדים האחרים, לענפים השונים ולבעלי תפקידים בקהילה.

טיפוח אקלים קהילתי ומעורבות הורית

כדי שהחינוך למעורבות קהילתית יהיה משמעותי יש לפעול בשיתוף ההורים, לגייס אותם להסברה ולעבודה יחד עם הילדים. הדוגמה האישית היא מרכיב חשוב ללמידה. דרך העבודה המשותפת עם ההורים והדוגמא האישית שהם מראים, הילדים מבינים שגם הם חלק מקהילה ואחראים על המקום שהם גרים בו.

חלק מהפעילויות יתקיימו גם אחרי שעות הגן עם נוכחות צוות הגן בכדי לאפשר להורים את העבודה המשותפת.

צעירון א'-ג' 6-9

את הילדים בגיל בית הספר המתחנכים בחינוך החברתי, אפשר לגייס לפעילות מורחבת ומורכבת יותר. "לעשות את מה שראוי, גם אם הוא קשה; ולא לעשות את מה שקל, אם הוא לא ראוי" (עמית חיים, פסיכולוג חינוכי).

יצירה עצמית, תרבות וחגים

הילדים יהיו אחראים על הכנת החגים. בזמן החופשה יש להם את הזמן ביחד בחינוך החברתי, את האמצעים וההדרכה הצמודה. הם יכינו תפאורה, כרזות, שלטים וישתתפו במופעי החגים. האמצעי שפונה בצורה הכי טובה לנפש הילד בגיל בית הספר היסודי, ונותן את המענה העמוק ביותר לשאלה הפנימית, הוא אומנות (חינוך ולדורף). הרצון שלהם לקיים את מסורת החגים אשר זכורה להם מתקופת הגן, והביטוי האמנותי יחד הם פוטנציאל נהדר לעשייה בהנאה.

ד'-ו' 10-12

אחריות ומעורבות בחברה

הילדים בקבוצת הגיל 10-12 מתעסקים המון במעמד החברתי שלהם. גם היכולות המוטוריות שלהם יותר מפותחות וכן, גם יכולת התכנון. הם יעזרו לחבריהם הצעירים יותר במטלות שלהם ובנוסף הם יכולים לארגן פעילויות נוספות, כגון, יוזמה לבית קפה אחר הצהרים עם קפה ועוגה לרובד מסוים בקהילה (הורים, ותיקים, משפחות חדשות), פעילות מסוג זה מקרבת אותם לאוכלוסיות האחרות, נוצרת היכרות ואכפתיות. ניתן, לערוך פעילות שכזו גם במטרה לגייס כספים לצרכים שונים. פעילות זו מאפשרת לילדים תחושת עצמאות ומימוש יכולות אישיים. לכל אחד מהילדים יש את התפקיד שלו בתכנון ובביצוע.

חלוקת שי בחגים על ידי הילדים בצעירון. הם מתחילים להכיר מקרוב את האנשים, מקומות ושבילים בקיבוץ והופכים להיות מודעים לסביבתם, ולאנשים בקהילתם באופן אישי יותר.

תפקיד הצוות החינוכי הוא יצירת קשר עם ועדת תרבות ובניית לוח זמנים, מעורבות בתהליכים, תיווך וליווי הילדים. הילדים צריכים את תמיכתם והפיקוח של המדריכים בכדי להשלים את העבודה שהם לוקחים על עצמם.

נעורון 13-18

קואופרציה, אחריות ומעורבות חברתית

לילדים שנמצאים במועדון הנוער יש יותר חופש פעולה ויכולת ליזום פעילויות. הם יהיו מעורבים בחגים באופן שוטף, החל מתהליכי ההכנה והארגון. השתתפות במופעים, בניית והפעלת כתובות אש ביום העצמאות, השתתפות בטקס יום הזיכרון, תחנות הפעלה לילדים הצעירים בפורים ועוד.

ישנם הרבה תחומים שהנערים כבר יכולים לקחת בהם חלק בהתנדבות ואפילו בשכר. רוב העבודות הם עושים בחופשים מכיוון ששעות הפעילות שלהם במועדון הנוער מאוחרות. עבודה בחינוך בגיל הרך, כאשר הם בעדיפות ראשונה. עבודה מסוג זה תאפשר מפגש והיכרות של הנערים עם ילדי הגיל הרך ואף הם יהוו דוגמא אישית ומשהו לשאוף אליו בעייני הקטנטנים.

הנערים יכולים אף להשתתף בעבודות בענפים אחרים כמו הנוי ועבודות החצר, בהדרכה, בלול, בכלבו וכדומה.  עבודות בענפים אשר בתוך הקיבוץ יאפשרו להם גם להתפתח, לרכוש מוסר עבודה ולהגביר את תחושת השייכות וגם להבין שהקיבוץ הוא מקום שצריך להשקיע בו משאבים ולא רק כמקום מטופח כמובן מאליו.

בהדרכת עובד רווחה, הנערים יכולים לעזור לוותיקי הקיבוץ ולאנשים אחרים שמתקשים. הם יכולים לעשות קניות בחנות המקומית עבורם, יכולים לטייל איתם בשעות הערב או לארח להם חברה על בסיס קבוע. זו הזדמנות טובה לשמוע סיפורים מההיסטוריה של הקיבוץ, מסורות שהתקיימו בעבר וסיפורי חיים.

המצפן הערכי

התכנית לחינוך לעבודה מותאמת בהלימה למרכיב העיקרי של המצפן הערכי – הערבות ההדדית. הערבות ההדדית הייתה בסיס קיומה של המערכת הקיבוצית בעבר, וכיום לאחר ההפרטות והשינויים של הקיבוץ המתחדש קיים הרצון לשמר חלק מהערכים של הערבות ההדדית. הכנף הראשונה שאתייחס אליה היא שותפות קהילתית. התכנית מבוססת על שיתופיות, קואופרציה ונוגעת בקהילה לדורותיה. נראה זאת בעבודה של ילדים גדולים עם ילדים צעירים יותר, בקשרים של הילדים עם ותיקי הקיבוץ, העבודה המשותפת עם הענפים השונים וכן המעורבות ההורית המשתלבת. הכנף השנייה, ראה וחדש, באה לידי ביטוי בתכנית ביצירה העצמית של הילדים בעשייתם ויוזמותיהם בקהילה תוך השתלבותם בעשייה התרבותית סביב חגי השנה. הכנף השלישית, דמוקרטיה פעילה, נעשית באופן יומיומי דרך פעילויות משימתיות ועשייה בקהילה אשר תוצרתן אחריות ומעורבות חברתית, מניקיון השבילים בגילאים הצעירים, הכרת המשק דרך עבודה בענפים, הזמנת הוותיקים לקפה אחר הצהריים ועד הרמת חג לקיבוץ בגילאי הנוער. הכנף האחרונה, אהבת הארץ, מתקשרת ונלמדת מן ההתחלה בגיל הרך דרך טיולים בסביבה הקרובה, הכרת הקיבוץ והתפעלות מן הטבע ויופיו, טיפוח המקום בעזרת אנשי הנוי, עבודה בענפי החקלאות במקביל לאהבת המקום דרך הידיים והעשייה. השאיפה לעתיד היא שמתוך העבודה בקיבוץ ובענפיו השונים הילדים ילמדו לאהוב, להרגיש שייכות ובעתיד כמובן יבינו את חשיבות ההתיישבות במקום.

ההזדמנויות והאתגרים בעקבות התהליך

הקיבוץ לאורך כל השנים ועד היום מוכן להשקיע בחינוך ורואה בו ערך עליון. זאת הזדמנות לגייס את החינוך לשמירת קיום הקיבוץ והעלאת רמת החיים הקהילתית. זאת הזדמנות לחבר בין האנשים, לעורר שיח על החינוך ומטרותיו, להוציא את החינוך החוצה לשבילים ולהכניס אותו לליבם של האנשים. זה לא יהיה רק המקום של גירעון שנתי של הקיבוץ והוצאה כבדה לכיס של ההורים. אלא מקום צמיחה ומימוש עצמי כמו שהיה פעם ואפילו יותר. ילדים עובדים בקיבוץ, מודעים לסביבה, מכירים את הצרכים והקשיים של הקיבוץ וגם את הנפלאות והייחודיות שלו, הם שומרים יותר על המשאבים וירצו להישאר בתוך הקהילה.

על אף ההזדמנויות, האתגרים הם רבים. הפרויקט דורש התגייסות מרבית של הרבה אנשים, אם הם עובדי חינוך, ילדים, הורים, בעלי תפקידים, מתנדבים וסטודנטים. זהו מערך מסובך של תזמונים ומסעות שכנוע. כדי שהפרויקט ייצא לדרך צריך ראשית את תמיכת מזכיר הקיבוץ וחברי ההנהלה, רתימת הצוות החינוכי בהתלהבות לפרויקט. גיוס הורים לעבודה משותפת, ליווי והסברה ומכיוון שרוב העבודה בימינו עברה לעובדים זרים, צריך את שיתוף הפעולה של האחראים בענפים השונים. כמובן שההצלחה תלויה בעיקר בפרסום נכון של הפרויקט ולכן ארחיב על כך בהמשך.

אתגר הפרסום

על צוות החינוך לעבור הסברה והכשרה לקראת פרויקט מהסוג הזה. יש להלהיב אותו ולגייס אותו לטובת הרעיון והביצוע. התפקיד לגיוס הצוות מוטל על המנהל אשר עליו להיות בטוח בדרך ויהווה בסיס יציב לביטחון הצוות. הובלת המנהל צריכה להיות מטפחת, אמפטית ומעצימה. בדך זו יאפשר שותפות ואקלים חיובי בצוות למימוש התכנית (מתוך: העצמת עובדים מתוך בסיס בטוח ופיתוח תחושת מסוגלות). כך יוכל המנהל להפוך אותו להיות שותף פעיל וחלק אקטיבי בתכנית. הצוות הופך להיות נציגי הפרסום הראשוניים במפגש היום יומי שלהם עם ההורים והילדים. חברי הקיבוץ והתושבים רואים אותם בפועל בשבילים מלווים את הילדים בעבודות שלהם. במפגש על השבילים תמיד נוצר שיח, כך אנשי הצוות והילדים יוכלו לפרסם מפה לאוזן ובחיוך והנאה את אשר הם עושים. כמו כן, כמובן שקיימים דרכים נוספות לפרסום: תיאור הפרויקט דרך מסרונים לטלפונים הניידים, פוסטים ברשתות החברתיות ובאתר הקיבוץ באינטרנט, פלאיירים בתאי הדואר, מערכת תקשורת "מקומי", כרזות, שלטים במקומות ציבורים, דוח שבועי בדף האינטרנטי של החינוך וטור בעלון החודשי של הקיבוץ. המטרה שכולם יכירו את הפרויקט וידברו עליו.

המלצות כיצד ניתן להפוך את האתגר להזדמנות

בכדי שאתגר הפרסום יניב פירות משמעותיים ויביא לתוצאות רצויות וגיוס הקהילה, יש להלהיב ראשית את הצוות. הצוות ילהיב את הילדים ואז ייתן לכל בית ילדים לנסות ליצור את הכרזות באופן היפה ביותר, המקורי ביותר שהם יכולים לחשוב עליו וליצור טיזרים שיעוררו עניין וסקרנות. הילדים יעברו בבתי המשק עם פרח ופלאייר שמסביר את עבודתם בקהילה ואת התכניות, כך גם ייצרו קשרים אישיים ויתנסו בביטוי עצמי על היצירה העצמית שלהם. לבסוף לגייס את כולם לפרסום ולעשות מנושא הפרסום הפנינג אחד גדול.

סיכום רפלקטיבי

כתיבת העבודה הביאה אותי להפוך רעיון וחזון פנימיים שהיו קיימים בי כבר המון זמן לפרויקט ממשי בעל מטרות ברורות ובעל השגה. אף על פי שאת חלק מהדברים אני מממשת הלכה למעשה בחיי היומיום בעבודתי עם הילדים, החזון והרצון זה ליצור את המציאות הזו בחיי הקהילה בקיבוץ בו אני חיה.

כתיבת העבודה, כמו כן, גם השתתפותי בקורס, עוררו בי מוטיבציה להיות שגרירה להנחלת הערבות ההדדית והמעורבות החברתית בקהילה. אני מאמינה שכמו שהערכים של הערבות ההדדית היו חסרים לי, הם חסרים לעוד הרבה אנשים. אנשים זקוקים לחברה אכפתית ומיטיבה עימם, חברה שיתופית ותומכת. על כן נראה לי כי הפרויקט הנ"ל הינו משמעותי, הכרחי וחשוב לקיבוץ שלי ובכלל בקהילות אחרות.

אני רואה את ההזדמנויות הרבות שמביא איתו הפרויקט, את הקניית הערכים מגיל צעיר לאהבת הקיבוץ, לתחושת השייכות, להעצמת הילדים וליצירת אזרחים ראויים ויעילים לחברה. כמו כן, לצד ההזדמנויות ישנם גם אתגרים רבים, בגיוס האנשים, בהלהבת הצוות והילדים וביצירת שיתופי הפעולה השונים. אולם המוטיבציה, החזון והאמונה מניעים אותי לקדם את הפרויקט.

אני מאמינה כי תפקיד איש החינוך אינו רק לבצע מטלות ומשימות נקודתיים, עליו לראות את העבודה שלו בחינוך כחלק מתהליך ארוך שלו השפעות ארוכות טווח. החינוך של ילדי הפעוטון אינו נגמר שם, אלא מהווה בסיס להמשך הדרך החינוכית. אנשי הצוות החינוכי צריכים לעבוד בהתאמה ולדבר בשפה זהה בכדי להנחיל את העקרונות החינוכיים הללו. דרך כך אנו מחנכים הן את הילדים והן את הקהילה. כי חינוך בונה קהילה בונה חינוך.

ביבליוגרפיה

הראל, י' (2014). נוער בישראל: בריאות, רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות סיכון בקרב בני נוער בישראל. תכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני נוער, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן

חינוך ולדורף, התפתחותו של הילד בגיל בית הספר היסודי (נדלה מתוך: לחצו כאן )

פישר, א' (1999). הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן.

מתוך מצגות הקורס: העצמת עובדים מתוך בסיס בטוח ופיתוח תחושת מסוגלות. התנועה הקיבוצית – אגף חינוך ומשימות.