נספח 1 – עובדים זרים – בעד ונגד ומידע נוסף

טיעונים בעד גירוש ילדי עובדים זרים

• מדינת ישראל הינה מדינה יהודית, האם אנו באמת רוצים בעידוד ההתבוללות של העם היהודי בתוך מדינת ישראל? חשבו על הבעיה הדמוגרפית שתהיה כאן בעוד 20 שנה. כבר היום יש בעיה עם אותם עולים ומהגרים שאינם יהודיים.
• לעיתים מדובר בילדים שנולדו למהגרים לא חוקיים. האם עצם הגעתם לכאן בדרך לא חוקית מכשירה את אזרחותם של ילדיהם? עצם אישור העניין ייתן עידוד למהגרים נוספים להגיע לישראל וגם ככה לא כל כך קשה להסתנן לישראל.
• בעצם עניין זה אנחנו יוצרים פערי מעמדות נוספים בתוך החברה הישראלית. בדיוק כמו בארצות הברית, גם אצלנו יהיו ילדים אלו אזרחים סוג ב' ובבגרותם יקבלו עדיפות נמוכה יותר מול ישראלי "צבר".
• חלק מהורי הילדים הרי יהיו בכל זאת מגורשים גם אם ילדיהם ייזכו להשאר. במקרים רבים הילדים נמסרים לידי רשויות הרווחה. האם כך יש לאשר גדילתם של אותם ילדים במדינת ישראל? יש גם מצב שהם יתדרדרו לפשיעה.
• נכון שאף אחד לא אוהב לעשות שימוש במילה "גירוש" ויתרה מזו, אסור לעשות שימוש ציני בילדים בנושאים שכאלו. יש להסתכל על העניין בטווח הזמן הארוך.
• הנתונים לא מדויקים. יש מדינות קולטות לאותם מהגרים לא חוקיים על ילדיהם.

טיעונים נגד גירוש ילדי עובדים זרים

• העובדים הזרים נטלו את מקומם של העובדים הפלסטינים, לכן אין לטעון שאלו גוזלים את מקומות העבודה מהישראלים.
• כל משק מודרני זקוק לכעשרה אחוזים של כוח עבודה מהגר (250,000). עובדים אלו עובדים בתחומים של שלושת המ"מים: מסובך, מלוכלך ומסוכן.
• המדינה היא זו שהביאה אותם לכאן מלכתחילה ולכן על המדינה לקחת אחריות ולהבין כי עם הזמן יהיו מי שיבקשו להשתקע בארץ ואף יביאו ילדים. לא הייתה מדיניות עקבית של המדינה להתייחסות מסודרת לעניין. זהותם העכשווית כישראלים היא שקובעת.
• מה אשמים הילדים, שמעולם לא היו מחוץ למדינת ישראל, גדלו ולמדו עברית בארץ כישראלים לכל דבר ואין להם כל קשר למדינת המוצא של הוריהם.
• אסור לנו לשכוח כיצד נהגו מדינות אחרות ביהודים. האם אנו באמת רוצים להתנהג כך? ישראל הינה מראשיתה מדינת מהגרים.
• לילדים אלו אין שום קשר עם מדינות מוצא הוריהם. יתרה מזו, בחלק ממדינות אלו הם צפויים לאורח חיים קשה ביותר שלא ייתן להם סיכוי לאורח חיים תקין אם בכלל.

מידע נוסף:

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים איציק פרי יוצא בקריאה נדירה לרשויות ההגירה, המשטרה והעובדים הסוציאליים לסרב פקודה ולא לשתף פעולה עם החלטת הממשלה לגרש כ-400 מילדי העובדים הזרים.

במאמר מיוחד שמתפרסם היום במדור הדעות של מעריב וב-nrg מעריב כותב פרי: "מדובר בהחלטה המענישה 400 ילדים שנולדו, גדלו והתחנכו בארץ, המשלמים עכשיו את מחיר היעדר מדיניות ממשלתית לאורך שנים".

לדבריו , "מדינת ישראל, שמיום הקמתה ביקשה להגדיר את עצמה כמדינת רווחה, הופכת היום למדינת טרנספר. מדינה שבה נחקקו במרוצת השנים החוקים הכי מתקדמים בעולם בהגנה על ילדים, שומטת בהחלטה אומללה את מדיניות הרווחה ומרעה עם אותם ילדים, גוזרת עליהם הגירה למדינה שמעולם לא חיו בה, אפילו אינם דוברים את שפתה, והופכת אותם על כורחם להיות ילדים בסיכון ובסכנה".

עוד הוסיף פרי: "במקום להחליט על גירוש, הייתה הממשלה צריכה לקבוע מדיניות של "מכאן והלאה". הרי העובדים הזרים ימשיכו להגיע, ימשיכו לטפל בהורינו הקשישים הסיעודיים, לעבוד בחקלאות ובבנייה, במקום הישראלים המסרבים לעבוד בעבודות אלה, ומדיניות הדלת המסתובבת של הבאת עובדים זרים תימשך".

ארגוני הסיוע יעתרו לבג"ץ

פרי מציין כי הוא מתנגד לסירוב פקודה מכל סוג ובמיוחד של חיילים, אולם לדבריו, "החלטה כזו, על גירוש 400 ילדים, היא החלטה בלתי הגיונית ובלתי סבירה בעליל. לא די לנו בחתימה על אמנות בינלאומיות שישראל מחויבת אליהן, אנחנו מחויבים גם לקיימן, ולדאוג לשלומם ולרווחתם של אותם ילדים גם מהבחינה הערכית, גם מהבחינה ההומניטרית וגם מבחינת השכל הישר וההיגיון".

ביום ראשון תחל רשות האוכלוסין בטיפול בהסדרת מעמדם

של ילדי העובדים הזרים והוריהם אשר עומדים בקריטריונים של הממשלה. קבלת הקהל תתקיים בתל אביב, באר שבע וחיפה, ותימשך לפחות 21 ימים, שבמהלכם יידרשו הורי הילדים להציג את המסמכים הדרושים.

גורם ברשות האוכלוסין אמר: מי שיגיש בקשה ויחסר לו טופס מסוים, לא נגרש אותו". במקביל , קואליציית הארגונים המסייעת לילדי הזרים תגיש בימים הקרובים עתירה לבג"ץ בדרישה להאריך משמעותית את תקופת הסדרת מעמדם של הילדים.