פורים – לימוד מגילת אסתר

לימוד – מגילת אסתר 

המגילה היא סאטירית ומוגזמת וזה מה שהופכה למעניינת ומאפשרת.

 

המגילות:

איכה

קוהלת

שיר השירים

רות

אסתר

 

המלך אחשוורוש – מולך על 127 מדינות מהודו ועד כוש בשנה השלישית למלכותו עושה משתה – והוא ההתחלה לסיפור המרתק המתרחש במגילת אסתר .

הסיפור מתחיל במשתה אותו עושה המלך אחשוורוש לכל שריו ,עבדיו ,האצולה הפיקודית – הגברים .

180 יום מסיבה + 7 ימים לכל העם .

השתייה במסיבה היא כחוק אך אין אונס לשות – מעיד על אחשוורוש שבטוח במקומו.

לרוב כאשר מלך שותה כולם מחויבים לשתות על מנת שלא יהיו מזימות כנגדו.

השתייה נעשית בהשקת כוסות.

 

במקביל למשתה של אחשוורוש עושה ושתי המלכה מסיבת נשים בבית המלכות.

לאחר 7 ימים המלך מבקש להביא את ושתי בפני הגברים – ושתי מסרבת לבוא. (חז"ל מנסים לפרש את סירובה של ושתי ע"י העובדה שושתי התבקשה להגיע "בכתר מלכות בלבד").

7 – מספר טיפולוגי החוזר מספר פעמים במגילה.

7 סריסים 

סריס – הוא גבר שעבר פרוצדורה של ניתוק צינור הזרע, מנטרל את היצר.

המלך מקיף עצמו בסריסים:

1. האדרה
2. שלא יהוו איום על כס המלכות
3. לא יוכלו לשכב עם נשותיו.

 

לאחר סירובה של ושתי ,אחשוורוש  שואל לעצתם של מקרוביו הרואים את  כעסו .

אחשוורוש עושה לאורך המגילה הרבה הצגות של כבוד (7 אנשים מביאים ,7 מקיפים )

הדרמה היא אל מול כל הגברים הוא מקיש מהתנהגותה של ושתי על כך שחטאה לכל האומה הגברית והיא הדוגמא לערכי הכבוד של כל הנשים בממלכה .

 

כפועל יוצא מכך מחליט להוציא חוק ולהעניש.-כדי שתהיה אחידות בין כל הגברים.

אישה שוררת תוחלף בטובה ממנה.

ושתי נענשת והמלך מורה להחליפה בטובה ממנה.

 

כשנרגעה הסערה –אחשוורוש נזכר במה שקרה עם ושתי.

וכעת מחפשים מלכה חדשה נשים מגיעות מכל ההמלכה לבית הנשים=הרמון

הגא- הוא הסריס שומר בית הנשים הוא הנותן להם תמרוקים ומכינם לפני הבאתם בפני המלך .

 

בפרק ב ' לראשונה מוזכר מרדכי

"איש ימיני"- איש משבט בנימין –הקשור לשושלת המלוכה הוא הגיע מירושלים לשושן.

 

שתי הגליות היו:

1. ישראל – אחרי רצח גדליה (לא אנשי האליטה)
2. יהודה – הגליה של האליטה כל מי שעשוי היה לעשות מרד –חכמים ,אנשי דת, חרשי ברזל הוגלו ע"י נבוכדנצאר – מלך בבל.

מרדכי – בן שבט בנימין צאצא לשושלת המלוכה של שאול בן קיש והוא יהודי מרדכי – שם עם קונוטציה לאל היווני החזק ביותר בפנתאון האלים – מורדוק  זהו שם של מתיוון .

מרדכי לוקח את אסתר לבת בגלל שהתייתמה מאב ואם

 

אסתר – שם עם קונוטציה לאלה אשתר – מעורר דילמה.

אסתר- הדסה היא גם יפת תואר וגם טובת מראה  והיא מובאת ע"י דודה להרמון הנשים בארמון המלוכה .

השם הדסה הוא טיטוגרפיה=טחיבה  על מנת ליישב את הדילמה בשם אסתר והוא השם העברי לאשתר, כמו כן השם נועד ליישב את הדילמה בו שם האלוהים לא מוזכר .

מגילת יהודית – סיפור מראה למגילת אסתר (לא תפסה מקום בקרב העם)

אסתר מוצאת חן בעיני הסריס הגי הוא מביא לה את כל מבוקשה ודואג ש 7 נשים תדאגנה לה.

אתר לא חושפת את דבר היותה יהודייה ,בציוויו של מרדכי ,אסתר צייתנית

ומוצגת כפסיבית .לאורך השנה בה היא שוהה  בהרמון הנשים מרדכי מתצפת עליה.

 

הפרוצדורה שאישה עוברת עם הגעתה לארמון אחשוורוש:

שנה הכנות

נקראת למלך – ביום שבו נקראת מותר לה לאכול ולשתות מה שהיא רוצה (כמו לפני גזר דין מוות)

כל אישה נשארת ללילה בארמון המלך.

בית ראשון – בית הנשים

בית שני – בית הפילגשים – נשים שהמלך שוכב איתם אבל הם לא בעלות מעמד מלכות .

מדרש חז"ל – עוסק בדילמה שעולה מהסיפור כיצד אחשוורוש לא ידע שאסתר נבעלה ע"י מרדכי והם כותבים שאסתר הייתה צרה כאילה לכן הסוד לא נחשף.

 

בגתן ותרש –

מרדכי היושב סביב חומות העיר שומע את בגתן ותרש מדברים בדבר הריגת המלך .

על אף היותם סריסים יש בהם את ייצר ,ואסתר שיש לה את הצורך בחשיפת שמו של מרדכי בפני המלך  היא מעבירה את המידע והם מוצאים להורג .

 

פרק ג' מתחיל בסיפור שעבדי המלך סיפרו להמן שמרדכי לא משתחווה בפני המלך , אדם הלא משתחווה בפני המלך – ממרה את פיו של המלך .

המן מתמלא חמה מהמידע שהועבר אליו

כפועל יוצא מזה המן רוצה להרוג את מרדכי אבל לא רק אותו אלא את כל בני עמו, מזכיר את הסיפור של ושתי שהמרתה את פי המלך וכפועל יוצא מזה הוקש על כל נשות הממלכה .

המן – משושלת האגג.

שמואל הורה לשאול המלך להרוג את כל בני האגג ,שאול הורג את כולם מלבד הצאן והבקר שמצא לנכון שיהיו טובים לזבחים אבל  גם את מלך האגג לא הרג –מתוך מקום של חמלה למקום שדומה למקומו – המלך ,באותה נקודת זמן למעשה שאול מאבד את מלכותו לדוד.

הטלת הפור = גורל

העם היהודי מפוזר והוא לא עומד בחוקי (דת ) המלך ,קושי בתקשורת .

המן מציע להרוג ולבזוז את העם הזה ובעד זה ארמון המלך יקבל כסף למלא את קופת המלך.

חותמת המלך בטבעתו הוא צו שלא ניתן לבטלו

הצו – להרוג את היהודים, הדבר היחיד שניתן לעשות הוא לתת ליהודים התר להתנגד.

צורר היהודים – המן.

ההנחיות נשלחו – והעיר שושן נבוכה

 

פרק ד' קורה ישר לאחר היוודע עניין הטבח המתוכנן ,מרדכי נוהג מנהגי אבלות ,אסתר מתחלחלת למראה בגדי האבלות האסורים ע"פ חוק  בחצר המלוכה – מכאן אנו יכולים לשער שיתכן  והיא לא יודעת אודות הצו.

 

אסתר שולחת למרדכי בגדים לבנים והא מספר להתך הסריס את שקרה .

מרדכי מבקש מאסתר לבטל את רוע הגזירה ואסתר בתגובה אומרת שהיא לא יכולה ללכת למלך מבלי שנקראה בפניו.

כשמרדכי שומע את תגובתה של אסתר הוא מציין בפניה שלא משנה אם היא תעשה ממעשה על מנת לבטל את רוע הגזירה או לא העם היהודי ינצל, כאן הוא מעורר את השאלה עד כמה היא מעורבת בהצלת העם שלה – זוהי סוג של מניפולציה של מרדכי על אסתר.

בסוף פרק ד הופכת אסתר מדמות פסיבית לדמות אקטיבית "לכו, צומו וכו"

אסתר מורה להתנהג ולקיים את מנהגי האבלות – מכאן מגיעה "תענית אסתר"- היא הולכת לסכן את חייה כי הולכת לדבר בני המלך מבלי שנקראה.

הצום – הוא מיקוד לקראת המשימה הקשה שהיא הולכת לקראתה.

תענית אסתר הוא אחד מהצומות הקטנים.

צום קטן= מבוקר ועד שקיעת החמה (תענית אסתר, צום גליה,י"ז בתמוז)

צום גדול= משקיעה לשקיעה (יום כיפור, ט' באב )

כשאסתר מגיעה אל אחשוורוש הוא מסכים לדבר אתה " עד חצי המלכות ויינתן לך " .

אסתר מזמנת לשני משתים אליהם מוזמן גם המן – המן כועס על כך שמרדכי אינו משתחווה בפני המלך ובהצעת אשתו זרש הוא מכין עץ לתליית מרדכי בגובה 50 אמה .

בללה נדדה שנתו של המלך והוא ביקש להביא את ספר זיכרון הימים ,ושם קוראים לו אודות מרדכי שהציל אותו מבגתן ותרש .

אחשוורוש מזמן את המן למחרת ושואל אותו :

מַה-לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וַיֹּאמֶר הָמָן, בְּלִבּוֹ, לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר, יוֹתֵר מִמֶּנִּי.  

המן שהגיע לספר למלך על תכניותיו לתליית מרדכי ,חושב שהמלך מדבר עליו ורוצה בטובתו ,ולמעשה לא כך הדבר.

 אחשוורוש מורה להמן:

"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, מַהֵר קַח אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וַעֲשֵׂה-כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי".

 

המן חוזר הביתה אבל וחפוי ראש מנסה להתנחם ע"י אשתו לפני שנלקח חזרה למשתה הנוסף.

כאשר אסתר נשאלת בשנית ע"י אחשוורוש מה היא מבקשת היא מספרת על המן הרשע ועל רוע הגזירה שהוא הביא את המלך לעשות .

אחשוורוש יוצא בחמתו מהמשתה והוא נכנס לבית המלוכה ורואה את המן שבא לבקש את נפשו מאסתר שכוב על מיטת אסתר

אחשוורוש מורה להרוג את המן בגלל נגיעתו באסתר ולא בגלל שחתר תחתיו.

 

אחשוורוש נותן למרדכי את בית המן ומאפשר להם הוצאת צו המורה ומאשר ליהודים לטבוח ולבזוז את כל מי שבא להרוגם.

הָרָצִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ, הָאֲחַשְׁתְּרָנִים, יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים, בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ; וְהַדָּת נִתְּנָה, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.  {ס}  טו וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.  טז לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר.  יז וּבְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל-עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, מִתְיַהֲדִים--כִּי-נָפַל פַּחַד-הַיְּהוּדִים, עֲלֵיהֶם.

 

כל העמים מתכוננים למלחמה.

תולים את המן במרכז העיר ואת בניו ,התקיים טבח נוראי .

בפרק ט מספרים כיצד הופכים את הסיפור ליום של חגיגה .

בערים מפורזות בה היו יומיים לחימה ורק ביום השלישי נחו ומשתה .

ארבע  מצוות בפורים :

1. משתה
2. משלוח מנות
3. מתנות לאביונים – צדקה אלמנט של נתינה
4. קריאת המגילה

נהפוכו – תנועת המטוטלת על מנת להחזיר למרכז הליכה לעולם הפנטזיה על מנת שנוכל להתבונן כאן ועכשיו .

המילה אלוהים לא מוזכרת אף לא פעם אחת במגילה .

השימוש באלוקים – הוא סוג של הרחקה .