דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content_top

מרכז הדרכה "שבילים"
"שבילים" - ארגון מערכות החינוך החברתי-קהילתי

content

התמודדות קהילה עם אסון ומשברים

רותי שבס
הקדמה

חוסן קהילתי הוא סך כל המאמצים של הקהילה לנקוט פעולה מכוונת, המשלבת את היכולת האישית והקולקטיבית של תושביה ומוסדותיה, להגיב ביעילות על מצב משברי, כד להשפיע על מהלכיו והשלכותיו העתידיות על הקהילה. כלומר, זו היכולת לתפקד גם במצבי לחץ נוכח הפרעות, שיבושים, שבירת שגרה, קונפליקטים פנימיים וכו', כמו גם היכולת להתמודד באופן מוצלח וחיובי גם במצבים של חוסר ודאות.

מהמחקרים עולה כי חוסן קהילתי מבוסס על: אמון במנהיגות וממלאי תפקידים בקהילה, יכולת התארגנות בישוב – איתור צרכים ואתגרים ושיתוף פעולה באופן מיטבי, קשרים ותקשורת, רוח המקום – אמונה במסוגלות ותרבות של מוכנות והתגייסות.

חוסן נבנה בשגרה ונבחן בשעת משבר!!!

מדוע חשוב לעסוק בנושא זה?

מאחר ומערכת החינוך הינה מערכת מרכזית בקהילה, מצבים משבריים בקהילה שולחים אדוות ומקבלים ביטוי גם במערכות החינוך. לכן, יש לעסוק בנושא, להתכונן אליו, ולהכין את התשתית לעבודה משותפת עם מוסדות הקהילה.

במערכת החינוך קיימת רמת החיכוך הגבוהה ביותר בין חברים/הורים לבין הממסד ולכן מערכת החינוך מושפעת ממצבים משבריים של הקהילה. קורה לא פעם שעל רקע אי אמון בממסד הקהילתי מערכת החינוך סופגת את הכעסים והופכת להיות "קולטת הברקים".

במצבים של משבר, מערכת החינוך נדרשת לשתי רמות של התערבות: מניעה ראשונית ושניונית. בהתערבות ממעלה שניה (תגובה) נדרשים קודם כל למזער נזקים ולעבד נכון את האירוע. מצופה ממערכת החינוך לתת תשובות ומענים לילדים והוריהם, בשלב המידי. ההתערבות ממעלה ראשונה (מניעה) עשויה לסייע לצוות לפעול באופן מיטבי ויעיל במצבים אלה.

מהן המטרות האופרטיביות (איך עושים את זה?)
  1. צוותים חינוכיים ייחשפו לתחומים הרבים בהם קהילה עלולה להיקלע למשבר (מוות פתאומי, מעשה פלילי, אירוע בטחוני....) ויקיימו תהליכי למידה מותאמים.
  2. מיפוי הגורמים בקהילה וגורמים חיצוניים המסייעים לה (רווחה במועצה, ייעוץ, שפ"ח וכד') והבנה מה תפקידו של כל גורם.
  3. בניית מערכות קשרי עבודה עם הגורמים השונים בקהילה ומחוצה לה, על מנת שיפעלו באופן מיטבי בעת משבר.
  4. הכרת העקרונות לפיתוח החוסן הקהילתי:

א. התארגנות עצמית, ומיצוי מקסימלי של משאבי הקהילה.

ב. מרחב לשונות וייחודיות לקבוצות שונות (גיל, ותק, תרבות, טמפרמנטים שונים וכו')

ג. יצירת מרחבים קהילתיים משותפים

ד. מנהיגות אפקטיבית

5. הכרת מעגלי התכנון והפעולה לפיתוח החוסן הקהילתי:

א. פיזי – מתייחס בעיקר להיערכות למשבר על רקע בטחוני

ב. ארגוני – צוותי משימה. תרבות של שיתופי פעולה ונהלים ברורים.

ג. רגשי – בניית מערכות יחסים של עזרה הדדית ותמיכה בצד נחישות ומוכנות.

ד. רוחני – טיפוח ערכים ונורמות המהווים תשתית לקהילה בריאה – חשיבה חיובית, אמונה ביכולות ובמסוגלות, אופק של תקוה.

תקציר דגשים ועמדת "שבילים"
  • כל מצב משברי הינו מצב של שבירת הרצף. כל תגובה בקהילה, של מבוגרים או ילדים, הינה בדרך כלל תגובה נורמלית למצב שהוא לא נורמלי, ויש להתייחס לכך בסמיכות לאירוע המשברי.
  • מערכת חינוך מקצועית חייבת לתת מענה לשעת משבר ועליה להתכונן לכך מראש.
  • מערכת חינוך צריכה לייצר עבודה שגרתית מיטבית עם גורמים בקהילה (מנהלים, רווחה, הורים) על מנת שבעת הצורך, העבודה המשותפת בין הגורמים תהיה יעילה ומיטבית.
  • מערכת חינוך שתמנע מלהתכונן ולהגיב למצבים משבריים בקהילה, עשויה להשאיר את הילדים והוריהם בתחושת נטישה.
  • חשוב לספק לצוותים תמיכה והכלה על מנת שיוכלו לעשות זאת בהמשך, לילדים. 
  • תרגול מועיל ביותר הינו למידה דרך סימולציות של הסיטואציות.
מערך ארגוני

מערך ארגונימערך ארגונימערך ארגונימערך ארגוני

אתגרים/קשיים והזדמנויות

חשוב לקיים מערך סדור של פגישות עם מנהל הקהילה או מי מטעמה, על מנת ליצור שפה משותפת ולחדד את המטרות והקשרים של הקהילה ומערכת החינוך.

חשוב לקיים מפגש התארגנות עם מינהלת/ועדת חינוך שמטרתו הכנת תכניות מגירה להתמודדות בעת משבר.

חשוב לפנות זמן מהשוטף בהיערכות למשימה שלא בטוח ומתי שתקרה.

העיסוק בנושא החוסן הקהילתי יכול לחשוף את הצוותים לתחומים שיש בהם נגיעה לתחום הטיפולי ולצנעת הפרט. חשוב להדגיש בפני הצוותים את חשיבות השמירה על גבולות התפקיד והאתיקה המקצועית.

בישובים פועלים צוותי צח"י, שתפקידם לתת מענה במצבי משבר שונים, ולאו דווקא על רקע בטחוני. נציגות החינוך חייבת להיות חלק מהצח"י, ולייצר נהלים ברורים של שיתופי פעולה עמם.

מדברים עם הצוות על זה

מטרות המפגש:

למידת מרכיבי החוסן הקהילתי ואילו פעולות יש לעשות על מנת להקיש מכך לחיזוק של חברת הילדים/נערים.

  1. עם אילו מצבי משבר יכולה הקהילה להתמודד שיהיו לה השלכות על מערכת החינוך?

המדריכים משתפים בסוגיות שנחשפו או שמעו עליהן בעבר (התאבדות הורה, הטרדה מינית בקהילה, אירוע בטחוני/פלילי....)

שיח בעקבות השיתוף:

  • אילו רגשות עולים אצלם בעקבות סיפורי האירוע?
  • אילו מחשבות מעורר אצלם האירוע (עמדות, תפיסות, ערכים).
  1. מי הם הגורמים שעשויים לסייע לנו בעת משבר? מה הוא תפקידו של כל גורם?
  2. מה תפקידי המדריכים בעת משבר? איסוף כלל הרעיונות ויצירת רשימה סדורה

לדוגמא: הכלה, שיח מותאם גיל, להיות נוכח במפגש עם הילדים בסמיכות המקסימלית לאירוע, להיות רגיש לתגובות ילדים, להקשיב לשיחות ילדים ולהגיב בצורה מותאמת, לייצר משימות מותאמות שמייצרות עשייה הנותנת תחושה של שליטה במצב, ולהתייחס לכלל הקבוצה כקבוצה שדורשת התייחסות.

קבצים מצורפים
האם הפעילות עזרה לי?

הוספת תגובה חדשה