כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

כבכל שנה, גם הכנס השמיני, המיועד לממלאי וממלאות התפקידים המרכזיים בקיבוצים - יו"ר/ית, מזכיר/ת קיבוץ, מנהל/ת קהילה, מנהל/ת עסקים יעסוק בנושאי הליבה שעל סדר היום של הקיבוצים, ממלאות וממלאי התפקידים והתנועה הקיבוצית, וכמובן בעניינים שעל סדר יומה של החברה בישראל בכלל. מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר יציג את סיכום שנה והתכניות לעתיד של התנועה הקיבוצית, המשנה למזכ"ל, הדס דניאלי ילין תציג מבט מבפנים ומבחוץ על התנועה הקיבוצית.

עד כה, אישרו את בואם לכנס שר הביטחון וסגן ראש הממשלה, ח"כ רא"ל (במיל') בני גנץ, שרת התחבורה, ח"כ מרב מיכאלי, שר הבריאות, ניצן הורביץ, השר לבטחון פנים, עמר בר-לב ועוד. בכנס יתקיים פאנל – "על המשמר" בהשתתפות חברי וחברות הכנסת "הקיבוציים" - סגן שר הביטחון אלון שוסטר ויעל רון בן משה (כחול לבן), רם שפע (העבודה), נירה שפק, ענבר בזק ומשה (קינלי) טור- פז (יש עתיד). בנוסף אליהם, רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד שלומית שיחור-רייכמן תישא דברים.

ההרצאות המרכזיות שיתקיימו בכנס (רשימה חלקית ביותר): הרצאתה של החותרת הפאראלימפית המעוטרת מורן סמואל "לעבור את הקו - סיפור של עוצמה", הרצאתה של מלי אלקובי, המתמחה בייעוץ לארגונים בתחום האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים: "ספונטניות בעידן אי ודאות", הרצאתה של ד"ר תמר עילם גינדין, בלשנית המתמחה בפרסית ובאיראן הקדומה והמודרנית: "מבט מבפנים על איראן", ועוד. בערב הראשון יצחיקו את באות ובאי הכנס הקומיקאיות אורנה בנאי ויעל לבנטל, ובערב השני הזמר אברהם טל יעיף את הגליל באוויר.

לפני שבוע פורסם כאן מאמר מאת ד"ר בני נוריאלי וד"ר הני זובידה, שכותרתו: "הנה תנסו: 'שכונת גבת' בעפולה". זהו מאמר המשך למאמר שפורסם אף הוא ב"הארץ" (28.7), שכותרתו "מה משותף לקיבוצים ולמתנחלים? ביזה ברשות המדינה ובעידודה". המאמרים הללו הם חלק ממסע הסתה נגד התנועה הקיבוצית, המתנהל במסווה אידיאולוגי ובסיוע "אקדמי" של שני המלומדים. על פניו נראה כי כוונתם היא לחולל בישראל רפורמה מקיפה בסוגיית הקרקעות, אבל מתחת לפני השטח יש להם מטרה גדולה בהרבה — לפרק את הקיבוצים.

נוריאלי וזובידה, כמו חלק מהפקידים ברשות מקרקעי ישראל בשנים האחרונות, מנסים לחסל את התנועה הקיבוצית באמצעות מנגנון של הקצאת הקרקע לבנייה, מגורים ופרנסה, בשטח המחנה. אלה וגם אלה מינו את עצמם ל"פקחי הצדק החלוקתי". במקום לאפשר הסדרת שימושים חורגים באותו שטח, הם מונעים מקיבוצים לבנות ולקלוט חברים חדשים מבחוץ, ובכך מנסים לנהל את אורח חיינו, שאינו לטעמם. ובכן? מי שמם לקבוע בעבורנו את צורת החיים הקיבוצית בת 110 השנים?

נוריאלי וזובידה טוענים שהקיבוץ הוא "יצור מוזר". ראשית, הקיבוץ הוא לא יצור, אלא יצירה מופלאה וייחודית שנוצרה יש מאין. התרבות הקיבוצית אינה אשכנזית ואינה מזרחית. התרבות הקיבוצית היא תרבות מקורית. למורת רוחם, התנועה הקיבוצית חיה ומשגשגת. קיבוץ אינו רק יישוב. הקיבוצים היום, כולם, הם קואופרטיבים משוכללים, המקיימים בין חבריהם מערכת הדוקה של שותפות וערבות הדדית. כך בקיבוצים השיתופיים, וכך גם בקיבוצים המתחדשים (גם הקיבוץ המתחדש ביותר מקיים שותפות מלאה בין חבריו על גורמי הייצור ועל שטחי הקיבוץ, וערבות הדדית בין כלל חבריו). לקביעה הזאת שותפים חברינו ב–ICA, ברית הקואופרטיבים הבינלאומית, ארגון "קטן" המונה כ–1.3 מיליארד בני אדם בכל רחבי העולם.

279 קיבוצינו — הפרושים מאל־רום ברמת הגולן, משגב עם בגליל העליון, עמקי הצפון וגבול הלבנון, דרך בקעת הירדן ועוטף עזה, ועד קיבוץ אילות, בואך אילת — חווים תקופה של פריחה וצמיחה, ומקיימים פעילות נרחבת גם מחוץ לגדרות הקיבוצים. אנחנו רואים במרחב הגיאוגרפי שבו אנחנו חיים את מרחב האינטרס המשותף שלנו עם שכנינו, ומשתדלים ככל יכולתנו לשתף פעולה עם ערי השדה ועם המושבים והכפרים באזורי הארץ השונים. נוריאל וזובידה קוראים לנו בית חרושת לביזה? מאמריהם הם לא פחות מבית חרושת לשקרים ובושה.

כחלק מתפיסת העבודה של המטה השיתופי, אותו מובילים צחי רם (רביבים) ויניב הגי (בארי), הכנס נבנה והונחה בכוחות פנימיים של אנשי התנועה (המטה השיתופי ומחלקת צמיחה ופיתוח קהילה) ומזכירי הקיבוצים עצמם, מה שתרם לתחושת החיבור והרלוונטיות. הנושא המרכזי שליווה את המשתתפים לאורך היומיים היה מנהיגות, בקיבוץ ובכלל - האתגרים המלווים אותה, והמשאבים, הכלים והדרכים השונות לחזק אותה ובאמצעותה את הקהילות בהם פועלים המזכירות/ים והמנהלות/ים.

בדברי הברכה שלה למשתתפות/ים ביום הראשון, ציינה המשנה למזכ"ל התנועה, הדס דניאלי-ילין, מאפיין המשותף לקיבוצים השיתופיים: נכונות יוצאת דופן להירתם למשימות שמחוץ לעצמם, לסייע במקרי חירום ומשבר לאומיים, לפעול למען החברה הישראלית ולקיים בתוכם פרוייקטים של עשייה חברתית. ממלאות וממלאי התפקידים בקיבוצים השיתופיים, הדגישה הדס, פועלים יום יום לחזק סדר יום ערכי משמעותי בתוך המורכבות של הובלת קהילה קיבוצית.

התכנים בכנס היו מגוונים – מנהיגות וניהול, נקודות לחץ ודרכי תגובה והתמודדות, סדר היום המקצועי והקיבוצי וכיצד ניתן לקדם אותו באופן משמעותי. האמצעים – שיחות עומק בפורמטים שונים (מהליכה דיאלוגית בזוגות, עבור בשיחות בקבוצות, ועד דיונים רחבים במליאה), אימפרוביזציה מלאת רגש והומור בהנחיית רועי רשקס (סאסא), הרצאות קצרות, שאלוני מנהיגות אישיים ועוד ועוד. הגיוון במתודות נועד לא רק לאפשר מפגש מעניין, אלא גם לתת כלים בידי המשתתפות/ים, שיוכלו לקחת חזרה הביתה לקיבוץ. בנוסף, נערך סיור מרתק בנאות סמדר והיכרות עם תפיסת העולם המיוחדת המובילה אותו, הליכת בוקר והתבוננות במדבר, בסגנון מיינדפולנס ייחודי למקום, וערב זמר ישראלי מרחיב לב (ומצחיק) בהנחיית עודד פלוט, מנהל הקהילה בחצרים וחבר ברור חיל.

בחלקו הראשון של המפגש, העבירה חופית קדם עטר (מבוא חמה), יועצת כלכלית, הרצאה פוקחת עיניים על האחריות שמוטלת על הקיבוץ בהנגשת מידע, ליווי ותמיכה של משפחות נקלטות בהיבט הפיננסי. קדם עטר סיפרה על התהליך הרגשי והמורכב שעוברות משפחות בדרכן להפוך לחברי וחברות קיבוץ. מכיוון שבמרבית הקיבוצים, הקליטה כרuכה בבנייה של בית, ההוצאות הכספיות וההתחייבויות הפיננסית הן משמעותיות מאד, הלחץ הפיננסי והאתגר עלולים להוביל משפחות רבות למצבי דחק ולמשברים משפחתיים. על מנת לתמוך ולסייע למשפחות החדשות לצלוח את האתגר המורכב, על הקיבוץ לגלות רגישות, ערנות ותשומת לב לציר הכלכלי. בחלק גדול מהקיבוצים, אחריות הקיבוץ על הציר הכלכלי, מסתיימת באבחון הכלכלי בו מעריכים את האיתנות הכלכלית של משפחה לעמוד בתשלומי בניית ביתן ולשאת בהוצאות הקיבוץ השוטפות.

למדנו על בשרנו כי בדיקה אחת בנקודת זמן אחת אינה יכולה לתת ודאות על העתיד. המציאות רבת תהפוכות ושינויים, תכניות לחוד וחיים לחוד. על כן, הוצגו מגוון של כלים ופתרונות (חלקם ממש בחינם) על מנת לתמוך ולסייע ולהרחיב את הערבות הדדית שלנו גם בתהליך המורכב הזה. המטרה המרכזית בתהליכי הקליטה היא להביא חברים וחברות לתוך השותפות החברתית-כלכלית שנקראת קיבוץ. על מנת שהחברים והחברות החדשים והחדשות יוכלו לקחת חלק פעיל, מועיל, יוזם ומשמעותי, עלינו לתת להם להרגיש את אותה התחושה על ידינו (הקולטים). על כן, מלבד הגברת המודעות למגוון הקשיים שעוברות משפחות נקלטות נרצה להעמיק את התמיכה והליווי.

בדיון שנערך בחלקו השני של המפגש, התייחסו המשתתפים, ביניהם ממלאי תפקידים ונקלטים חדשים, לדילמות והמורכבויות שמייצר הנושא. ענבר טובול, מנהלת מחלקת קליטה במועצה האזורית חבל אילות, סיכמה את המפגש כמשמעותי ונחוץ מאוד. "התפיסה שהוצגה משקפת פן אחר לגמרי של האבחון הכלכלי ומרחיבה את ההבנה שלנו לגבי אחריות הקיבוץ הקולט כלפי המפגשות הנקלטות", הוסיפה ענבר.

את האירוע פתחו רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית ועפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה, שסיפרו על מטרות התכנית וחשיבות ההשפעה במרחב האזורי. 

לאחר מכן, שמעו חברות וחברי התכנית, אותה ינחה ויוביל נטע אראלי בן אור (העוגן), את מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, שבירך את המשתתפים ונתן הסבר על חשיבות הקשר בין המועצה, הארגון האזורי והתנועה הקיבוצית. עמית בן צור, מנהל מכון המחקר 'יסודות', חיבר את הבאות והבאים להשפעה על השלטון המרכזי, קביעת המדיניות וסדרי העדיפויות בישראל. לקראת סיום האירוע דיבר אסיף איזק, ראש המועצה האזורית חוף כרמל, שהחדיר בנוכחים מוטיבציה לעשייה במרחב המועצתי והאזורי.

התכנית תעסוק בהיכרות מעמיקה עם הגופים הרלוונטיים במרחב האזורי, רכישת ארגז כלים, בניית קהילת עמיתים והקניית ידע על המרחב האזורי, בדגש על החיבור למרחב הקיבוצי והכפרי. בין הנושאים שבהם עוסקת התוכנית: השפעת התפיסות הכלכליות והחברתיות בישראל על השלטון המקומי, התנועה הקיבוצית – עבר, הווה, עתיד, מבוא לשלטון המקומי והמבנה הדו- רובדי, סוגי ישובים במרחב הכפרי ומנופי השפעה חיצוניים, מליאת המועצה, קואופרציה, ארגונים כלכליים אזוריים וכלכלה אזורית, השתתפות הציבור ועוד...

העצרת אמורה הייתה להתקיים כמיטב המסורת במוצ"ש הבא, 30.10, במלאת 26 שנים לרצח יצחק רבין, ואמורה הייתה להתקיים בפעם האחרונה בכיכר רבין בשנים הקרובות, שכן בקרוב תיסגר הכיכר לציבור בשל עבודות תשתית של הרכבת הקלה שיתחילו בקרוב.

מטעם הארגונים השותפים להפקה נמסר: "אנו מבקשים להודות לתנועה הקיבוצית ומספר תורמים פרטיים שהתגייסו, אך לאור היענות נמוכה של ארגונים ותורמים משמעותיים אנו נאלצים לבטל את האירוע".

כזכור, מזכירות התנועה הקיבוצית דנה בישיבתה האחרונה ביום ראשון שעבר בבקשת המארגנים לקחת חלק גם השנה ולהשתתף בארגון העצרת. המזכירות אישרה את בקשתם של המארגנים לסיוע כספי מהתנועה ע"ס 50 אלף ש"ח והשתתפות בצוות ההיגוי והארגון של העצרת.

ניהול קרקעות הקיבוץ מורכב ומסובך בשל המבנה הקנייני והתכנוני הייחודי של המשבצת הקיבוצית, מגוון ייעודי הקרקע השונים, מגוון זכויות הקיבוץ בקרקעותיו ועוד. ניהול מושכל וחכם של זכויות הקיבוץ בקרקעותיו מחייב ידע בסיסי, התמקצעות ומידע עדכני בתחום ניהול מקרקעין במרחב הכפרי. למרות מגפת הקורונה, רשויות המדינה העוסקות במקרקעין המשיכו לפעול, לטפל בפניות היישובים, לתקן תקנות ולשנות את מדיניות הממשלה לגבי קרקעות הישובים הכפריים. הקורס יקנה למשתתפיו ידע בסיסי לניהול קרקעות הקיבוץ, כמו גם במה לשיח משותף והכרה של עמיתים מקיבוצים אחרים

הקורס מיועד ל: יו"ר קיבוץ/כלכלי/עסקי, רכזי/ות ועדות מקרקעין וועדות תכנון, מנהלי/ ות עסקים, מנהלי/ות קהילה, מנהלי/ות כספים, חברי/ות ועד הנהלה, חברי/ות הנהלה כלכלית, רו"ח ועו"ד העוסקים/ות בתחום.

ניהול אקדמי: ד"ר שרה אדום | ליווי וייעוץ משפטי: עו"ד מיכי דרורי (התנועה הקיבוצית) | ליווי מקצועי: רו"ח אסנת כהן (ברית פיקוח-מבט)

המפגשים בקורס הם שבועיים ומתקיימים בימי שלישי שבין התאריכים 23.11.21 - 04.01.22, בשעות 09:00-13:00.