כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

בתום מאבק עיקש שהתחולל בשבוע האחרון מאחורי הקלעים, אישרה היום, חמישי (16.12), מועצת מקרקעי ישראל, להאריך את הסדר הביניים בתהליך השיוך בקיבוצים בשנה נוספת לקיבוצים הנמצאים כבר בתוך התהליך. בנוגע לקיבוצים שטרם קיבלו החלטה ניתן חלון של שלושה חודשים להצטרף ולהיכנס להסדר הביניים. גורמים במועצת מקרקעי ישראל פעלו בימים האחרונים להאריך את הסדר הביניים בשלושה חודשים בלבד, במהלכן תכננו לאשר את דוח ועדת עדיאל שמרון שמטרתו לחסל הלכה למעשה את חלופת האגודה לשיוך דירות בקיבוצים.

רק לפני חודש, הצהיר מנכ"ל מקרקעי ישראל, עו"ד יעקב (ינקי) קווינט בכנס הנהגות הקיבוצים, כי הסדר הביניים יוארך. למרות זאת, הופתעו גורמים בתנועה לגלות, כי גורמים במועצת מקרקעי ישראל פועלים לשים מקלות בגלגלים ולקשור את הארכת הסדר הביניים לאימוץ "דוח שמרון" המבקש לבצע שינויים קיצוניים בחלופת האגודה תוך שהוא מבטל הלכה למעשה את זכות הקיום של הרעיון הקיבוצי.

בסופו של הדיון שהתקיים היום במועצת מקרקעי ישראל הוחלט כאמור כי הסדר הביניים יוארך בשנה אחת לקיבוצים הנמצאים כבר בתהליך וכי קיבוצים נוספים יכולים עדיין להיכנס להסדר במהלך שלושת החודשים הקרובים.  "דוח שמרון" לחיסול חלופת האגודה אוזכר בדיון אך לבסוף לא התקיים לגביו דיון עקרוני. לתנועה הקיבוצית הובטח כי היא תוזמן להביע דעתה על הדוח בכל דיון שיתקיים בעניינו.

בימים האחרונים פעלה התנועה הקיבוצית מול כל מפלגות הקואליציה על מנת לבלום את המהלך שנעשה ללא תיאום ובאופן חד צדדי. מזכ"ל התנועה, ניר מאיר: "אנחנו יודעים שיש גורמים במועצת מקרקעי ישראל שמאוד רוצים, ופועלים ללא הפסקה לחסל את זכות הקיום של הרעיון הקיבוצי. הם רק שכחו שזה אינו תפקידם".

במסגרת "יום הפרידה" עברו הפעילות והפעילים את כל קומות הבניין המפורסם, החל מקומה מינוס 2, שם שוכן אולם הכנסים ושכנה בעבר המסעדה הידועה של בית הקיבוץ הארצי, ועד לגג הבניין. אחרי למידה בקומת המרתף, שמעו הרצאת טד מרגשת מהאיש והאגדה, מנהל הבית, מרדכי הר-אבן, שביחד עם המעבר מהבניין מסיים כמעט שלושים שנות פעילות בגיל שמונים ושתיים. מרדכי סיכם את דבריו ואמר: "בניין הוא סה"כ בטון וברזל, אבל בתוך הבניין יש עקרונות וערכים והכי חשוב – נשמה". פרידה רשמית ומרגשת ממרדכי תארך בבית התנועה החדש. לאחר מכן עלו הפעילות והפעילים כאמור ו"נפרדו" מכל קומה בפעילות מגבשת ומחברת.

בטקס הסיום בקומת הגג אמר מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, בין היתר: "אחת הסיבות שהתקשינו לקבל החלטה מתבקשת ולעבור מכאן לא היתה כרוכה בכרך הסואן אלא קשורה בקשר הנפשי העמוק לבניין הזה. יחד עם זאת, התנועה הקיבוצית היא לא בית בתל אביב, אלא כשישים אלף חברות וחברי הקיבוצים וכ-180 אלף נשים, גברים, ילדות וילדים שחיים בקיבוצים ומסמנים את דרך החיים שלנו מגבול הצפון ועד דרום הערבה".

כזכור, השכרת הבית, שאושרה בישיבת מועצת התנועה לפני מספר חודשים, הינה מהלך המשלב פן כלכלי וערכי: ערכי – יציאה של בית התנועה מתל אביב לקיבוץ, תוך שדרוג בית התנועה החדש ומיצובו כאתר מייצג, אטרקטיבי ומודרני; כלכלי - הגדלת התרומה מהנכס בתל אביב, באמצעות השכרה ארוכת טווח לגורם המתמחה בהשכרת נכסים, ובעל יכולת כלכלית מוכחת תוך שמירה על מורשת הבית. התמורה שתתקבל מהשכרת בית התנועה בתל אביב, גבוהה בהרבה מעלות שכירת בית התנועה החדש.

הוריו של באר שעלו לישראל בשלהי שנות ה-40 והיו חלק מהגרעין המייסד של קיבוץ געתון, הנחילו את לימודי המוזיקה והריקוד לבאר עוד מגיל צעיר. באר החל ללמוד מחול במסגרת האולפן למחול בקיבוץ געתון ולא עצר לרגע. אפילו לאחר גיוסו בחופשות מהצבא, שמר על קשר עם פעילות המחול בגעתון והיה מגיע לרקוד ככל שהדבר התאפשר.

עם שחרורו מהצבא בשנת 1980 הצטרף באר "ללהקת המחול הקיבוצית" אותה הקימה וניהלה במשך שנים יהודית ארנון גם היא חברת געתון, כרקדן ומיד גם ככוריאוגרף. לאורך השנים הרחיב באר את פעילות המחול בגעתון, כאשר המקום הפך למרכז בינלאומי למחול המהווה אבן שואבת לרקדנים, אמנים ויוצרים מהעולם כולו.

מנימוקי השופטים לפרס מפעל החיים: "באר, הנחשב יוצר פורץ דרך בעל קול אמנותי ייחודי ושליטה מלאה בכלל המרכיבים הבימתיים, פיתח במרוצת השנים את שפתו הרב תחומית הייחודית וכיוצר טוטאלי מטפל בכל מרכיבי היצירה, הן במישור התוכן והן במישור הצורה והעיצוב. לצד אלה, היה מי שעם שותפיו, הגה והקים את כפר המחול הבינלאומי שבקיבוץ געתון, המנקז אליו אלפי רקדנים מישראל ומרחבי העולם כולו ומשמש כמרכז הפעילות וביתה של הלהקה".

אורי שמחוני נולד בגינוסר בשנת 1936 להורים שהגיעו מנהלל, ושם גם גדל. הוא בן דודו של אסף שמחוני, אלוף פיקוד דרום במבצע קדש. הוא התגייס לצה"ל באוגוסט 1954, התנדב לצנחנים, ושובץ בפלוגה א' בגדוד 890. שמחוני השתתף בפעולת התגמול בעזה ולאחר קורס מכ"ים הוצב בפלוגה ב' והשתתף במבצע הר געש ובמבצע כנרת. לאחר שסיים קורס קציני חי"ר שימש כמפקד מחלקה בפלוגה ה' בגדוד 890 של הצנחנים, השתתף בפעולות התגמול במבצע יהונתן, מבצע לולב, מבצע שומרון וצנח במיתלה במבצע קדש. לאחר שחרורו מצה"ל כעבור שלוש שנים, חזר לגינוסר ועבד בדיג בכנרת ובענפי המשק השונים. הוא הצטרף לצי הסוחר הישראלי ושירת כימאי באוניות א/מ פלמ"ח וא/מ פלי"ם של חברת הספנות הקיבוצית "תרשיש". שמחוני החל כמלח פשוט והגיע לרמה של רב מלחים.

בשנת 1964 חזר שמחוני לשירות קבע כקצין מודיעין במחלקת המודיעין של פיקוד הצפון. כעבור שנתיים מונה לקצין מודיעין של חטיבת גולני ושירת בתפקיד בתקופת מלחמת ששת הימים ובתקופת מלחמת ההתשה. באוגוסט 1970 קיבל לידיו את הפיקוד על סיירת אגוז.  ב-1972 מונה לקצין אג"ם של פיקוד הצפון, ומילא תפקיד זה במהלך מלחמת יום הכיפורים. לאחר המלחמה התמנה למפקד חטיבת אלכסנדרוני ומאוחר יותר למח"ט גולני, מפקד בה"ד 1 והיה קצין חי"ר וצנחנים ראשי במבצע ליטני. בשנת 1981 הועלה לדרגת אלוף ונתמנה לראש מחלקת ההדרכה. במינוי משני שימש סגן מפקד פיקוד הצפון ומילא תפקיד זה במלחמת לבנון הראשונה. בשנתיים האחרונות לשירותו הצבאי כיהן כנספח ההגנה בארה״ב וקנדה. 

בינואר 1989 מונה למנכ"ל מפעל הנשק "סולתם", שהיה שקוע בהפסדים עקב שורה של זעזועים שספג, בהם ניתוק הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל ואיראן, אליה הופנה חלק ניכר מייצוא החברה. בתום תפקיד זה מונה לאחראי על הייצוא החקלאי למזרח אירופה במשרד החקלאות.

הימים הם ימי שגרה לצד מגפת הקורונה. למדנו לקיים שגרת חינוך קהילתי לצד אתגרים וגלי הדבקה שבאים והולכים. שגרה בה אגף חינוך ממשיך את הקשר הקבוע עם כלל מעגלי השותפים, החל מהגיל הרך וכלה בשנת השירות. עם תום מסע י"ב, יציאה לדרך של המיונים לשנת השירות תשפ"ג וההכנות במעבר מעונות היום למשרד החינוך - אנו מפנים את מלוא המרץ לתכנון וארגון כנס החינוך השביעי שלנו!

הכנס ישלב הרצאות מעוררות השראה עבור מנהלי ומנהלות החינוך החינוך (הגיל הרך וחינוך חברתי) ונציגי המועצות האזוריות, לצד שיח עמיתים, יצירת כלים לעבודה מיד עם תום הכנס, סיעור מוחות מצוין ומקדם, וכמובן, זמן איכות תרבותי מלא בקצב, מוסיקה ובחוויית היחד שכל כך נחוצה לכולנו. בינתיים, נוכל לגלות לכם כי בכנס ישולבו שלוש יחידות תוכן:

1. יחידת עיבוד להרצאה מעוררת השראה שתפתח את הכנס, ותתקיים בחלוקה – הגיל הרך, חינוך חברתי ושנת שירות.
2. יחידה שתעסוק באתגרי מערכות החינוך, כפי שעולה מהסקר שהתבצע בקרב מנהלי החינוך.
3. יחידה מרכזית ביום השני של הכנס שתעסוק באתגר כוח האדם במערכות החינוך.

וכמובן, צפו גם לחלקים מטעיני אנרגיה ומרחיבי לב: הפתעה קצבית לפתיחת הכנס, מופע "בין הקולות" עם אילה מינקר ואיך לא - ערב תרבות כמיטב המסורת להגברת הגיבוש וההנאה. תוכנית מפורטת תשלח בימים הקרובים.

כחלק מאירועי הקונגרס הקואופרטיבי העולמי ה-33 נערך כנס מחקרי שבו השתתפו עשרות חוקרות וחוקרים מרחבי העולם. הנושא המרכזי של הכנס היה זהות קאופרטיבית - על היבטיה המגוונים והאופנים שבהם היא מקבלת ביטוי במציאות, ובפרט, יכולתם של ערכים קואופרטיבים לחזק את החוסן של קהילות, ארגונים ומדינות לנוכח עם משבר הקורונה, המשבר הסביבתי העולמי ואתגרים נוספים.

במסגרת הכנס הציגו עו"ד מרב ניב, מהיחידה לקידום הקואופרציה בתנועה הקיבוצית,  ענת מרלא, ממחלקת צמיחה דמוגרפית ופיתוח קהילה, וד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה, מאמר שכתבו על האופן שבו ערכים קואופרטיביים באים לידי ביטוי בחיי היומיום בקיבוצים. המאמר מתאר את תהליך החיבור והגיבוש של תפיסת "קהילה קיבוצית במיטבה" על ידי התנועה הקיבוצית, ובוחן – באמצעות הממצאים משני סקרים שערכה התנועה בתקופת הקורונה בקיבוצים, האם ועד כמה רווחים מרכיבי הליבה של התפיסה בפועל.

המאמר מחזק את מה שמרבית חברות וחברי הקיבוצים חוו על בשרם במהלך המגיפה: מערך הערבות ההדדית פעל באופן רחב ומשמעותי, הבעלות המשותפת על נכסים והגיוון בפעילות הכלכלית מיתנו את הפגיעה הכלכלית בקיבוצים וסייעו לשמירת החוסן, נערכו התאמות טכנולוגיות שאיפשרו להמשיך לקיים מערכת דמוקרטית השתתפותית, המנהיגות המקומית (צוותי צח"י קורונה) איפשרה המשכיות של הובלה ומתן שירותים, והדגש על רב-דוריות הבטיח דאגה לכל שכבות הגיל בהתאם לצרכים שלהם. 

אגף חברה וקהילה, יחד עם אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית, שמו לעצמם למטרה לעודד מעורבות צעירים בקיבוציהם באמצעות מתן מלגות (על סך 5000 ₪, כל אחת) עבור פרויקטים שיתרמו להעצמת הקהילה וחיזוק הקשר הבין דורי בקיבוץ. הפרויקטים הזוכים מתבססים כולם על ההצלחה לחבר את הקהילה לתשוקה האישית של היזמים, על הרבה יצירתיות ועל התמדה לאורך זמן. קבלו את המלגאיות והפרויקטים הזוכים:

הפרויקט של עדן שילוח, ״דורות של רכיבה״, מייצר מפגש בלתי אמצעי סביב הקשר עם הסוסים בין ותיקים, מבוגרים, נערים וילדים. כולם יחד לומדים להכיר אחד את השני. במסגרת הפרויקט חוגגים ימי הולדת, מציינים את החגים ובעיקר יוצאים יחדיו לרכיבות בטבע היפה והמשתנה לאורך עונות השנה.

"מוסיקיץ" הוא פרויקט מוסיקלי חינוכי-קהילתי של גליה בן סדון, שנוצר על מנת לתת לבני הנוער בקיבוץ עברון אפשרות לקחת חלק בתהליך נגינה בהרכב. בפרויקט משתתפים כל הנערים והנערות שלומדים נגינה על כלים או פיתוח קול, מכיתה ו' ועד י"ב, אליהם מצטרפים מוסיקאים בוגרים מהקיבוץ לתמיכה. נקודת השיא היא מופע מושקע ורציני שמתרחש כל קיץ. 

מטרת הפרויקט של רננה ברקאי, "שיח על קיבוץ בעיניים רב דוריות" הייתה להפגיש בני קיבוץ מדורות שונים שישוחחו על תחנות בחיי הקיבוץ. כל השיחות שודרו ברדיו "קול הגליל העליון" וזמינים לשמיעה כפודקאסטים. במסגרת השידורים שוחחו בני דורות שונים על נושאים קיבוציים.

בית הספר הבינלאומי בגבעת חביבה מחפש משפחות מארחות לתלמידים מקסימים בכיתות י"א-י"ב שהגיעו מיותר מ-20 מדינות ברחבי העולם וחיים יחד בפנימיה. הנערים והנערות גרים בארץ כבר מספר חודשים וקיבלו חיסונים נגד קורונה. 

בבית הספר מחפשים משפחות מארחות שיעניקו בית חם ואוהב לתלמידים והתלמידות בסוף השבוע הארוך של חג המולד בין הימים 22-26.12.

במידה ואתם מעוניינים לשמוע עוד בנושא ולקבל פרטים נוספים, צרו קשר -

נעם: 058-4251199 או ענבל: 054-5473184

הסדרה הינה שיתוף פעולה בין המוזיאון ועמותת הוותיק של המועצה האזורית מטה אשר, אך מיועדת לכל מי שחפץ לקחת חלק במפגשי תרבות ודעת. הסדרה תחל בחודש ינואר 2022 והמפגשים יתקיימו בימי חמישי, פעם בחודש, בשעה 09:00 באודיטוריום במוזיאון בית לוחמי הגטאות. 

מחיר מנוי יחיד: 125 ₪  מחיר מנוי זוגי: 230 ₪. מחיר המנוי כולל כניסה לסדרה כולה (חמישה מפגשים).

 * הכניסה תתאפשר לבעלי תו ירוק בלבד
 * בגין ביטול האירוע בעקבות הנחיית משרד הבריאות, יינתן החזר כספי מלא
 * מס' המקומות מוגבל