כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

בתפקיד יו"ר הישיבה שימשה הפעם סול לביא בן שימול (אלמוג) שהסבירה בתחילתה כי אם לא ישתתפו במועצה 171 קיבוצים, סעיף שינוי התקנון לא יידון. הדו"ח הקבוע "ממועצה למועצה" עסק בנושאים רבים ומגוונים אך התרכז בשניים מרכזיים: 

המשנה למזכ"ל התנועה, הדס דניאלי ילין, המנהלת את כלל פעילויות התנועה אל מול האתגר האוקראיני, דיווחה על פועלם הנרחב של גופי התנועה ושל הקיבוצים מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. הדס אמרה כי "זוהי שעתה היפה של התנועה הקיבוצית על גופיה השונים" וסקרה את שיטת הפעולה ותחומי הפעילות המגוונים, הנערכים בתיאום עם גורמים רבים ובראשם מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, שמונה ע"י הממשלה לתאם את תהליך הקליטה בארץ. לצד פעילות נרחבת ומגוונת בחו"ל, ולאיסוף ארגון ומשלוח ציוד לאירופה, פנתה הדס לצירי הקיבוצים וביקשה כי ידווחו בהקדם על "כושר הקליטה שלהם", בהתאם למתווה הקליטה המשוער, ביקשה כי יפתחו את שעריהם לעולים ולפליטים בליל הסדר והסבירה כי אנו זקוקים למימון שלל הפעילויות שהוצגו ולכן נשמח אם הקיבוצים יתרמו בעין יפה להרחבת הפעילות.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר סקר את מצב הרפורמה בחקלאות על רקע הצעדים החד-צדדיים שנקטו שרי החקלאות והאוצר. מאיר הדגיש כי "אנחנו רוצים רפורמה נכונה ומתאימה, אך התאכזבנו לגלות כי כל השיח שהתקיים איתנו היה למעשה "מסך עשן". אין מצב – זה לא ייגמר ככה. עכשיו נכנסו לגישור אנשי משרד רה"מ, ואם יכשלו יגיע כנראה תורם של אנשינו בכנסת לסמן את גבולות הכוח".

לאחר מכן עברו לעסוק באישור המלצת ועדת הגיוס הרחבה לבחירת נציגי ציבור למזכירות התנועה. יו"ר הוועדה רינת פיין רז (עין חרוד איחוד), סקרה את הליך המיון והראיונות של המועמדים. וסיפרה כי נציגי הציבור בוועדה הם אלה שקבעו בסופו של דבר את רשימת המומלצים, בהתאם לקריטריונים עליהם דיווחה. המועמדים: ורד טל (דביר) ודניאלה לבנסארט (כרמים) – לקדנציה שניה, ונוהר קראנץ (ניר דוד), ניר לובל (אליפז) ודיאנה בוגוסלבסקי (אלומות) – כמצטרפים חדשים. 

הסעיף הבא על סדר היום עסק בבחירת הנהלה רחבה ו-ועד מנהל לחבצלת החדשה. יו"ר חבצלת, עמוס רבין (יקום), אמר למועצה כי "ההצעה המובאת לאישור הרכב ההנהלה הרחבה והוועד המנהל של חבצלת החדשה, מסמלת נדבך נוסף באיחודה של התנועה הקיבוצית על זרמיה השונים ואת רצוננו למעורבות והשפעה בחברה הישראלית. הבחירה הפעם היא לשנתיים, כשבהמשך הבחירה תהיה לקדנציה של ארבע שנים עם אפשרות הארכה לארבע שנים נוספות. הבחירה היא של ההרכב כולו ולא של כל מועמד בנפרד. אני בטוח שכל המומלצות והמומלצים ראויים לתפקידם". 

הסעיף האחרון על סדר היום עסק בהמלצת התנועה לתיקון תקנה 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) התשס"ה – 2005 (ראו הרחבה). ניר מאיר תאר את התהליך הארוך והסדור שבו הוכן הנושא לדיון, שיתוף פעולה בין מטה התנועה, עו"ד עומר כהן ממשרד שלמה כהן ושות', ורשמת האגודות השיתופיות עם צוותה. "בסופו של דבר", אמר מאיר, "מי שאמור לכתוב את התקנות הוא משרד הרשמת שיעשה את זה בהליך חקיקה מסודר, ואולם, הרשמת ביקשה לדעת את עמדתה העקרונית של התנועה הקיבוצית בסוגיה של שינוי תקנה 3".

עו''ד מרב ניב, מהמחלקה המשפטית בתנועה, הציגה את  הנושאים העיקריים הנכללים בהצעת תיקון התקנה, ביניהם עיגון חובת הצבירה הפנסיוני של החברים והסדרת חובת הקיבוץ כחובה להשלים את מקורות החבר ולא כחובה שאינה תלויה בדבר. במהלך הדיון שהתפתח לאחר הצגת ההצעה, ניתן על ידי עו''ד ניב מענה לשאלות והתייחסויות שעלו מקרב הצירים, לרבות שאלות לגבי מרחב שיקול הדעת הניתן לקיבוץ במסגרת השינוי המוצע. ''תקנות הערבות ההדדית קובעות את המסגרת להתנהלות הקיבוץ וחבריו. בתוך מסגרת זו - על הקיבוץ וחבריו להפעיל שיקול דעת ולהתאים את ההחלטות בקיבוץ למציאות הקיימת ולרצון החברים''.

25 משפחות יקלטו ביישובי מטה אשר במהלך השבועות הקרובים במסגרת שלב א' בקליטה המתוכננת. כ-15 מתוכן צפויות להיקלט בקיבוץ יחיעם, אשר נערך עם צוות קליטה מתוגבר לטובת האתגר.

הדס דניאלי-ילין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית: "אנחנו גאים בקיבוץ יחיעם ובקיבוצים והישובים במטה אשר על שפותחים את דלתם וליבם למען מי שברח מהתופת בביתו. בתנועה הקיבוצית הבנו כי כדי למנוע את טעויות העבר של שנות התשעים - חייבים לתת לעולים גם פתרון קהילתי ולא רק פתרונות דיור. אנחנו הפתרון. אנחנו הקהילה. בקיבוץ כל עולה הוא חלק מקהילה, לא עוד דייר בשכונת קראוונים או שיכון עולים". 

עידן רז, מנהל הקהילה ביחיעם: "הבנתי מהר מאד שהמצב באוקראינה יביא לצורך לקלוט עליה, ומיד השתלבנו בתוכנית "בית ראשון למולדת". מנהלת התוכנית הארצית, ילנה קוברסקי, הגיעה בתוך יומיים בכדי לראות את כל הקיבוץ, הדירות הפנויות לקליטה, מערכות החינוך, המרפאה ואפילו הכולבו. כל מה שיש בקיבוץ שיאפשר ויכיל את קליטת העולים כמו חללים שיותאמו לכיתות אולפן. גיבשנו צוות קליטה מקומי שילווה את המשפחות לאורך הדרך וינהל את הצרכים הקהילתיים העולים מן השטח".

ילנה קוברסקי, מנהלת תוכנית בית ראשון במולדת בסוכנות היהודית וחברת קיבוץ משאבי שדה: "מזה 15 שנים אני מרכזת פעילות של קליטת עולים בקיבוצים - חילוניים ודתיים כאחד - במסגרת בית ראשון במולדת מטעם הסוכנות היהודית והתנועה הקיבוצית.  ב"בית ראשון במולדת" נותנים מעטפת קליטה איכותית, פרטנית, תומכת במבוגרים וילדיהם שמבקשים להתרכז בלימודי עברית בסביבה דוברת עברית בחודשים הראשונים שלהם בארץ ולהבטיח לילדים קליטה מיטבית מערכות החינוך המצוינות בקיבוצים". 

המשבר ההומניטרי בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה מציב גם בפני החברה הישראלית אתגרים לא מעטים, ובראשם קליטת עליה מאסיבית הן מאוקראינה והן מרוסיה, וכן מתן מענה להגעת פליטים שאינם יהודים על פי מדיניות המותווית ע"י ממשלת ישראל.

בעת הזו, נערכים דיונים בין משרדי הממשלה על מתווה קליטת העולים, אך כבר ניתן לסמן כי קיימת נכונות לפתוח מהר ככל הניתן את מרבית החסמים הן בתחום המימוני והן בתחום התכנוני והרגולטורי על מנת לאפשר את הגעתם של העולים.

בתנועה הקיבוצית מונה צוות לרכז את הקשר הממשלה וגופיה בנושא קליטת העלייה, בראשות המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין, ובהשתתפות מיכי דרורי, יועמ"ש התנועה, דגן יראל אחראי הקרקעות ונרי שוטן מהמחלקה הפוליטית.  וחבריו נמצאים בדיאלוג מתמשך עם כלל הגורמים ליצירת מתווה הוליסטי למהלך חשוב זה. השבוע קיים הצוות פגישה עם ממונה הקליטה והעליה – "הפרויקטור", שמשמש גם מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר. בפגישה הועלו הצרכים מצד המדינה, והוצגו היכולות של התנועה הקיבוצית בהיבט של קליטת העולים המגיעים לארץ.

לאחר שנתיים שהם המעטנו כולנו לחגוג את ליל הסדר ביחד, בפסח הקרוב שבים בתנועה הקיבוצית למסורת האירוח וכבר כעת פונים לקיבוצים ולחברות וחברי הקיבוצים לארח בערב החג עולים חדשים ופליטים מאוקראינה.

כידוע, כבר שנים ארוכות התנועה הקיבוצית פותחת את ליבה ומארחת חיילים בודדים לצד משפחות ובודדים בליל הסדר הקיבוצי, השנה מצטרפים אליהם אירוח של עולים חדשים ופליטים מאוקראינה השוהים במרכזי קליטה ובמלונות שונים.

עופרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית: "אנחנו שמחים שגם השנה הקיבוצים יפתחו את דלתם ולבם במטרה לסייע לעולים החדשים ולפליטים מאוקראינה ולחגוג ביחד את  ליל הסדר. זוהי מצווה אנושית לחבר בין מי שאין לו איך או עם מי לחגוג, ובין קיבוצים ברחבי הארץ אנו קוראים לקיבוצים ולמשפחות המעוניינים  לארח בליל הסדר משפחה או יחידים מאוקראינה לשלוח לנו מייל ואנחנו נייצר את החיבורים."

קיבוצים  או משפחות המעוניינות לארח, מוזמנים לשלוח הודעה: pesach@tkz.co.il

המגפה אשר השפיעה ושינתה את אורחות חיינו בשנתיים האחרונות, לא פסחה גם על התרבות הקיבוצית ועל אופן החשיבה וההתנהלות של קברניטי התרבות בקיבוצים. כנס התרבות הוא הזדמנות למנהלי ומנהלות התרבות לעצור לרגע מהיום יום השוחק - ללמוד, לחשוב יחד, לרכוש כלים רלוונטיים, להיפגש עם מי שכמוהם מחויבים ומובילים את העשייה התרבותית בקיבוצם.

יומו הראשון של הכנס התמקד 'בתרבות וקהילתיות' ובסדנה על 'תפיסת התרבות הקיבוצית המיטבית' בהנחייתה של איילת הריס (פיתוח קהילה וצמיחה). הכנס אפשר עיסוק בנושאים שמלווים את העשייה החשובה בקיבוצים: משמעות התרבות וא.נשי התרבות בקהילה, איך מחזיקים משמעות עבור קהילה שלמה? הדגשת הכוח הגדול של התרבות בקהילה הקיבוצית וריבוי הכישורים והמיומנויות הנדרשים ממנהל.ת התרבות קיבלו ביטוי באמצעות יצירה קבוצתית שהמחישה זאת.

היום השני לכנס הוקדש להעשרה ולהשראה, וגולת הכותרת של היום הזה הייתה "מצעד הגאווה" - 5 מנהלי ומנהלות תרבות סיפרו על פעילות תרבות אחת מהשנה האחרונה שהסבה להם ולקיבוץ גאווה - פעילות שישתפה וסחפה קהל מגוון מהקהילה בדגש על יצירה מקומית –הצגת התוצרים אפשרה למשתתפים להעשיר את עצמם ולקבל השראה ורעיונות לקראת החזרה לקיבוצים.

לפגישה שנערכה בשלישי בערב לבקשת מזכיר הממשלה, שלום שלמה, הגיעו נציגי ההנהגה החקלאית עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי ויעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים.

במהלך הפגישה ובהנחיית מזכיר הממשלה, סוכם, כי במהלך השבועיים הקרובים יתכנסו לשולחן מרובע בראשותם של מנכ"ל משרד רה"מ ומזכיר הממשלה – נציגי האוצר, החקלאות וההנהגה החקלאית  על מנת לדון ולהגיע להסכמות ברפורמה המתוכננת בחקלאות. ככל שלא יגיעו להסכמות, יוכרע גורלה של הרפורמה במליאת הכנסת.

שר האוצר, אביגדור ליברמן ושר החקלאות, עודד פורר עודכנו גם הם על קיום הפגישה. ליברמן ופורר יכולים לחתום על הצווים להורדת המכסים ללא אישור הכנסת, אך אם לא יגיעו להסכמות לאחר הפגרה ינסו חברי הכנסת מהשדולה החקלאית לבטל אותם במליאה, ומסתמן כי כרגע יש להם רוב לכך. ניר מאיר מזכ"ל התנועה הקיבוצית הוסיף "כי נוכח הפערים שאינם עמוקים במיוחד, אין ספק כי ניתן יהיה להוציא לדרך רפורמה אמיתית וטובה לתועלת החקלאות הישראלית ולרווחת הצרכנים גם יחד".

על רקע פרסום הרפורמה בחקלאות והורדת מכסים התכנסה הבוקר ועדת הכלכלה לדיון דחוף בפגרה, ביוזמת היו"ר ח"כ מיכאל ביטון, על מנת לבחון את הנתונים הסותרים בדבר פערי התיווך בשיווק פירות וירקות והשלכות הורדת המכסים המתוכננת על ענף החקלאות. היו"ר ביטון אמר שהעברת הרפורמה כפי שהיא מזעזעת את הקואליציה וקרא לשר האוצר לעצור את הורדת המכסים האגרסיבית ולהביא לרפורמה בהסכמה.

מנכ"ל משרד הכלכלה ומנכ"לית משרד החקלאות דחו את הטענות על סתירה בנתונים. מנכ"ל משרד הכלכלה, רון מלכא, שעמד בראש הועדה לבחינת פערי התיווך, הוסיף: "מצאנו גם מקומות שצריך לשפר את התחרות ואף אחד לא שם אצבע מאשימה על החקלאים, אף אחד בשרשרת לא מושלם. ועדת פערי התיווך בדקה את שרשרת האספקה של הפירות והירקות מהחקלאי ועד הצרכן מבחינת חסמים וכשלי שוק בסטנדרטים סטטיסטיים אקדמיים בינלאומיים תוך עריכת השוואה בינלאומית ככל הניתן".

ראש תחום חקלאות בלמ"ס, ד"ר משה ינאי, הציג את מחקר הלמ"ס שהתבסס על נתוני שנת 2017 ובחן את פערי התיווך, ואמר: "הנתונים של הלמ"ס שונים מהנתונים שהציגה הועדה של משרד הכלכלה, כשבירקות נמצא פער כולל של מעל 100%, 300% בפירות הדר ו-180% במטעים אחרים". ינאי הוסיף שבדומה לדוח שהוצג הלמ"ס ניתח כל שלב בשרשרת השיווק והממצאים שלו כמעט הפוכים – כשעל כל 10 ₪ ירקות ופירות 41% מגיעים לחקלאי ו-59%  מגיעים לקמעוני ולסיטונאי".

חיים חבלין, מנהל תחום חקלאות בתנועה הקיבוצית: "פערי התיווך בין המחירים שמקבלים החקלאים למחיר לצרכן נמצאים אצל חברות הבת של הקמעונאים הגדולים. בזמן שחברות הקמעונאות הגדולות מציגות רווח קטן בפירות והירקות, חברות הבת שלהן רוכשות תוצרת טרייה מהחקלאים ומוכרת לחברת האם הקמעונאית ברווח של מאות אחוזים. שם מתחבא הכסף ואת זה הוועדה לבחינת פערי התיווך לא בדקה".

בגיל 14 עזבה אלה טברדי את ביתה ומשפחתה בחרקוב ועלתה לארץ לבדה, במסגרת פרויקט נעל"ה. כבר שש שנים שהיא מתמודדת עם החיים בלי אמה ואחיה. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה התקשתה החיילת הבודדה, שמשרתת כלוחמת ביחידת החילוץ וההצלה בצה"ל, להיות רחוקה מהבית בעיר המופגזת. לפני שלושה ימים, ואחרי מסע מפרך, נחתה האם אלינה בישראל.

"עברתי דרך לא קלה מאז שיצאתי מהבית שלי בחרקוב ועד שנחתי כאן ופגשתי את הבת שלי", סיפרה אלינה בהתרגשות. "לשמחתי פגשתי בדרך הרבה אנשים טובים שעזרו לנו". בנה דניאל הגיע איתה לגבול מולדובה-אוקראינה, אך שם נאסר עליו לצאת. 

בינתיים אלה לא בזבזה זמן וחיפשה מקום מגורים לאמה. היא קיבלה חופשה ממפקדיה בצבא, ובסיוע יעל אייזנר, האמא של החיילים הבודדים מטעם התנועה הקיבוצית, מצאה לה דירה בשכונת הדר בחיפה. אייזנר דאגה גם לתרומות של רוב הציוד מאנשים טובים.

לקריאת הכתבה המלאה באתר ynet 

התכנית תעסוק בהיכרות מעמיקה עם הגופים הרלוונטיים במרחב האזורי, רכישת ארגז כלים, בניית קהילת עמיתים והקניית ידע על המרחב האזורי, בדגש על החיבור למרחב הקיבוצי והכפרי. בין הנושאים שבהם עוסקת התוכנית: השפעת התפיסות הכלכליות והחברתיות בישראל על השלטון המקומי, התנועה הקיבוצית-עבר, הווה ועתיד, מבוא לשלטון המקומי והמבנה הדו- רובדי, סוגי ישובים במרחב הכפרי ומנופי השפעה חיצוניים, מליאת המועצה, קואופרציה, ארגונים כלכליים אזוריים וכלכלה אזורית, שיתוף ציבור ועוד...

עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה הישראלית, התנועה הקיבוצית: "השפעת המרחב האזורי, במיוחד המקום המרכזי של המועצות האזוריות על חיינו בקיבוץ, הולכת ועולה עם השנים. הקשרים במרחב הכפרי הינם משמעותיים וחשובים לקיבוץ, לחברים ולחברות. אנו רואים חשיבות רבה בפיתוח המנהיגות האזורית וקידומה כבסיס לפיתוח הקיבוצים והמרחב הכפרי כולו. זהו כר נרחב לעשייה משמעותית המשפיעה על הקיבוץ, המרחב הכפרי והמדינה ומהווה בסיס להצמחת מנהיגות ערכית גם ברמה הארצית".

רז נור, מנכ"ל משקי עמק יזרעאל: "הארגון הכלכלי האזורי פועל לפיתוח מנהיגות בתחומי הכלכלה, החקלאות והתשתיות התומכות בהן. בארגון רואים חשיבות להצמחת מנהלים בקיבוצים, במועצות האזוריות ובגופים נוספים במרחב, על מנת לקדם צמיחה ושגשוג של הקיבוצים".