כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

לאחרונה אני מוצא את עצמי נדרש להגיב לא פעם למאמרים בעיתון הארץ התוקפים את התנועה הקיבוצית. אחרי שורה של מאמרים מטעם הקשת המזרחית שפורסמו בעיתון זה וכללו חצאי אמיתות, שקרים וטרמינולוגיה מסיתה, כעת אני נדרש להגיב לשני מאמרים של עיתונאית "הארץ", מירב מורן, בת קיבוץ, שפורסמו בשבועיים האחרונים בעמודי הדעות של העיתון: "אלקין, שר שיכון מצויין. לקיבוצניקים" (12.9.22) ו-"בגידת הקיבוץ החדש", (18.9.22). כשקראתי את המאמרים שאלתי את עצמי, מדוע בת קיבוץ מבקשת לתקוף את קיבוץ ילדותה ואת התנועה בה גדלה מעל דפי העיתון. לאחר מכן, התעצבתי למצוא במאמריה את אותה טרמינולוגיה פופוליסטית בה עושים שימוש אלה המבקשים את רעתנו. מוזר חשבתי לעצמי.

תהה הסיבה אשר תהה אני מבקש להעמיד את הדברים על דיוקם :

1. בניגוד לטענת הכותבת ואולי בניגוד לתקוותיה, הקיבוץ לא מת, לא הקיבוץ של הוריה זכרם לברכה, ולא 270 הקיבוצים בכל רחבי הארץ, שיתופיים ומתחדשים כאחד, הממשיכים לצמוח, לקלוט, לגדול, להתחדש ולהתאים את אורח חייהם תוך שמירה על עקרונות הערבות ההדדית והתרומה לחברה הישראלית.
2. חיים בקיבוץ אינם עסקת נדל"ן. בית בקיבוץ  אינו דירה להשקעה ולא עסקת הורשה, אלא בית למגורים, להקמת משפחה, לגידול ילדים, להמשכיות קיומו של הקיבוץ כקהילה. אנשים הבוחרים לחיות בקיבוץ עושים זאת מתוך רצון לחיים בקהילה, בה החברות והחברים ערבים זה לזו וזו לזה. כך היה תמיד וכך גם היום.
3. כבר שנים ארוכות לא נשמעה במחוזותינו הטענה שהקיבוץ חמס את חבריו הוותיקים. זו טענה שיכולה להישמע מקוממת לקורא ההדיוט, והיא מקוממת עוד יותר לקורא היודע את העובדות כי היא פשוט אינה נכונה. בעשרים השנים האחרונות שופר מצבם של ותיקי הקיבוצים ללא היכר. צרכיהם מובטחים להם עד יומם האחרון, לא בחסד כי אם בזכות. מעט תמוה בעייני כי הכותבת נדרשה לעניין זה, רק לאחר פטירת הוריה. מעניין מדוע.
4. סוגיית השיוך בקיבוצים הינה סוגיה מורכבת. די מסובך להסביר אותה למי שאינו בקיא בפרטים. על כן קל כל כך, ואף מקומם, שכותבת המאמר, שאינה בקיאה בפרטים מעוותת את האמת, ומפריחה אמירות לא מבוססות. על כן חשוב להעמיד דברים על דיוקם:

בפני קיבוצים הבוחרים לשייך את דירות המגורים לחברים, עומדות מספר חלופות כנגד תשלומים גבוהים לרשות מקרקעי ישראל ולרשויות המס. שיוך הדירות לחברים הוותיקים, כמו לחברים צעירים יותר, מתקיים רק בתוך שטח הקיבוץ המותר לבניה. מספר הבתים הניתנים לשיוך קבוע, מוגבל, ואינו ניתן לשינוי. בשום תרחיש, הקיבוצים אינם "משתלטים על אדמות" או על קרקע חקלאית כדי לבנות בתים כפי שהמציאה הכותבת ואינם "שומרים קרקעות לילדים שטרם נולדו להם" כפי שהתבטאה בראיון אצל אראל סגל ברדיו. זו וגם זו אמירות פופוליסטיות, מסיתות ושקריות.

והנה האמת: מי שעיכב את תהליך השיוך בקיבוצים אינם הקיבוצים בדרך כלל, אלא בעיקר הביורוקרטיה הישראלית, ובעיקר רשות מקרקעי ישראל. הקיבוצים שבחרו בתהליך השיוך רוצים מאוד להשלים אותו עבור חבריהם. מי שבלם זאת לאורך השנים האחרונות היו דווקא הסיבוכים הבירוקרטיים והעבודה האיטית בעיקר ברמ"י . בשל עיכובים אלה תמכו בהנהלת רמ"י, לאורך השנים הללו, בהארכת "הסדר הביניים", שאיפשר הסדר מוגבל של בניה בקיבוצים שבחרו בשיוך אך טרם הצליחו להשלים אותו. לעניין זה אציין, כי דווקא בימי הכהונה של המנכ"ל הנוכחי של רמ"י, ינקי קווינט, נראה כי עבודת רמ"י בקשר לשיוך הואצה, ואולי בכך יהא כדי לסייע לסיום מוצלח ומהיר יותר של מהלך זה.

מחיר כבד, כבד מנשוא גבתה מאיתנו המלחמה ההיא. אחד מכל חמישה נופלים היה בן קיבוץ. אנחנו גאים במורשת שהשאירו אחריהם, גאים במדינה שלנו ומתחייבים, יחד עם רבים מאוד בחברה הישראלית, להמשיך ולשמור עליה מכל משמר. היום כמו אז, לא נירתע ולא נשנה את דרכנו. נילחם בכל מקום בו נידרש לכך, ונגן על היקר לנו. נמשיך ונפעל למען עתידה, ביטחונה וצביונה של ישראל. 

באנדרטה מונצחים יותר מ-3100 נופלים מהקיבוצים במערכות ישראל ובפעולות האיבה, מתוכם 425 שנפלו במלחמת יום הכיפורים. איציק שפרן (עין השופט) שאחראי על האנדרטה מטעם המועצה האזורית מגידו, מספר: "מדי שנה, פוקדים בעונת החגים מאות מבקרים את אתר ההנצחה לחללי הקיבוצים. רבים מהמבקרים הם בני משפחה וחברים לנשק של בני הקיבוצים אשר נפלו במלחמת יום הכיפורים. האתר נגיש לכל וממנו נשקף עמק יזרעאל המשובץ בשדות כותנה לבנים ושדות חרושים הממתינים לזריעה".

יהי זכרם ברוך ונשמתם צרורה בצרור החיים ובדברי הימים של עם ישראל.

הכנס עסק בהיבטים השונים של המשבר הדמוקרטי - בהשפעה העולמית על מדינות שונות, ובהיבטים שונים כגון  תקשורת, הרשתות החברתיות, לאומנות ומיעוטים, מקומם של הצעירים ועוד. בכנס נשאו דברים, בין היתר, נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי (בשיחת וידאו), מזכ"ל האו"ם לשעבר, באן קי מון, ראש ממשלת תוניס לשעבר, מהדי ג'מע ומנהיגים נוספים ואנשי רוח מכל רחבי העולם.

"הכנס היה מעמיק ומרתק. אנו חווים משבר בדמוקרטיות החזקות והגדולות בעולם, בדיוק כמו בישראל שניצבת רגע לפני בחירות חמישיות בתוך שלוש שנים, והיה מעניין לשמוע זוויות שונות ממדינות שונות - חלקן מתמודדות כבר שנים רבות עם משבר דמוקרטי עמוק, כמו טורקיה והונגריה, וחלקן סופגות את השפעת המשבר העולמי, כמו אוקראינה", אומרת הדס דניאלי ילין. 

"אני יוצאת מהכנס עם שתי תובנות מרכזיות", מוסיפה הדס. "הראשונה היא שהמשבר בדמוקרטיה כאן כדי להישאר ואנחנו בישראל חווים את השפעתו ביתר שאת. הפופוליזם בישראל, כמו בעולם, מביא להקצנה ולהתפתחות של לאומנות ופאשיזם - אנחנו יודעים איך זה מתחיל, אך אני חוששת מאד שאיננו יכולים לצפות כיצד הדברים יתפתחו. אני מרגישה שהמאבק על הדמוקרטיה הליברלית בישראל נמצא בעיצומו ויש לנו, כאזרחים וכתנועה, תפקיד חשוב בו. התובנה השנייה היא שרק מדיניות של שוויון ושל רווחה לכל יכולה להוות משקל נגד למשבר העולמי. הגעתי שוב לתובנה שערכינו הבסיסיים כתנועה המקדשת שוויון, דמוקרטיה ופלורליזם רלוונטיים וחשובים לישראל גם בעת הזו". 

לפני שבועיים נפגשה השרה הנפאלית עם סגן שרת הכלכלה והתעשייה, ח''כ יאיר גולן, ועם ראשת האגף לאיגוד שיתופי ורשמת האגודות השיתופיות, עו''ד שלומית שיחור-רייכמן. מעבר למידע אודות התנועה הקיבוצית ופעילותה, ביקשו השרה ופמלייתה לשמוע על הקיבוץ והאתגרים העומדים לפתחו בשנים הבאות כקואופרטיב, קהילה ויישוב. תשומת לב מיוחדת ניתנה להסדרי המקרקעין החלים על אגודות שיתופיות בכלל ועל קיבוצים בפרט וכן לפעילות התנועה בנושאי קידום שוויון מגדרי ופעילות המחלקה הבינלאומית בתנועה. כמו כן נפגשה השרה עם נציגי אג'יק - מכון הנגב וביקרה במפעל 'מצרפלס' של קיבוץ מצר, שם שמעה על טכנולוגיות ההשקיה המתקדמות אותן מיישם המפעל בארץ ובעולם.

השרה ופמלייתה סיירו גם בקיבוץ רמת הכובש ביום חמישי שעבר ושמעו מפי סגן ראש המועצה האזורית דרום השרון ויו''ר הקיבוץ בעבר, אורי מרגלית, אודות הקיבוץ והאתגרים איתם הוא מתמודד. לביקור הצטרפו נציגי התנועה הקיבוצית, בראשות המזכ"ל, ניר מאיר, אשר ציין בפניה כי "המודל של הקיבוץ, כמודל ייחודי של קואופרטיב, קהילה ויישוב, קם מתוך צורך לאומי ובתמיכה לאומית רחבה והתאפיין במניע אידאולוגי מובהק. במשך השנים התאים עצמו והשתנה על מנת לשמור על ערכי הדמוקרטיה, הערבות ההדדית והסולידריות והבעלות המשותפת הייחודיים לו". בנוסף למאיר, משלחת התנועה כלל גם את עו"ד מרב ניב, ראש היחידה לקידום הקואופרציה, עו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית, קרן פרדו, מנהלת המחלקה הבינלאומית, והילית בן צבי, מנהלת היחידה לשוויון מגדרי.

עו"ד מרב ניב, ראש היחידה לקידום הקואופרציה בתנועה, ציינה "ביקור רשמי זה, שנעשה בשיתוף פעולה עם משרדי החוץ, הכלכלה והתעשייה, מהווה הזדמנות לא רק לספר את הסיפור הקואופרטיבי הקיבוצי, אלא גם לייצר ולהרחיב שיתופי פעולה חדשים וקיימים, בתחומי פעילותם של התנועה וקיבוציה".

הקורס עוסק במגוון הנושאים איתם מתמודדת הנהגת כל קיבוץ בימינו, וייחודו הוא בכך שהוא שם דגש על חיזוק הזהות הקיבוצית ועיצוב קהילה קיבוצית מיטבית ומספק ידע רב בתחומי חברה וכלכלה, כגון: היבטים משפטיים של האגודה השיתופית והחברות בה, הובלת תהליכים חברתיים ודרכים לחיזוק הסולידריות החברתית בקיבוץ, הממשק בין החברה והקהילה למשק ותאגידיו ,שמירה על נכסי האגודה השיתופית, בנייה וניהול תקציב הקהילה ועוד.

הקורס יתקיים במרכז האקדמי רופין, וכולל 15 מפגשים המתקיימים בימי חמישי, אחת לשבועיים, בין השעות 09:00-15:00. משתתפי הקורס מחויבים לפרויקט גמר המבוסס על מודל תחקיר מוקיר.

הנושאים הנלמדים בקורס הם בשני מעגלים: הובלה חברתית וערכית של הקהילה הקיבוצית וניהול מערך השירותים הקהילתיים והוועדות. כמו כן, מקנה הקורס כלים ניהוליים מעשיים ומפגיש את המשתתפים עם עמיתים מנהלי קהילה ומזכירים מכהנים וכאלו המתעתדים למלא את התפקיד. לאורך מפגשי הקורס מתקיים קורס אקדמי בנושא "סוגיות פסיכולוגיות בניהול" על ידי ד"ר הדס הרמתי, מרצה בכירה במרכז האקדמי רופין. העומדים בדרישות הקורס זכאים לתעודת גמר של המרכז האקדמי רופין.

לפני כשנה וחצי התקיים בזום המחזור הראשון של קורס קיבוצומח, קורס תשתית ומבוא עבור מובילי ומובילות הצמיחה והקליטה בקיבוצים. בקורס הקודם השתתפו 33 רכזות ורכזי צמ"ד וקליטה, שסיכמו אותו כמשמעותי וכזה שמקנה כלים להובלת התחום בקיבוץ.

בתחילת דצמבר (6.12.22), ייפתח המחזור השני של הקורס, גם הוא בזום, מתוך רצון להנגיש את הידע לממלאות וממלאי תפקידים מכל רחבי הארץ. הקורס יורכב משישה מפגשים שיעסקו בהיבטים הרבים והמגוונים של התחום המתפתח של קליטה לקיבוץ, ובתוכם – הכנת הקהילה לקליטה, היבטים משפטיים, שיווק פנימי וחיצוני, תהליכי הערכה ומיון, המרכיב הכלכלי, תכנון פיזי, חברתי ודמוגרפי, קליטה ושילוב, בינוי קהילה ועוד. את ההרצאות יעבירו מומחי תוכן מאגפי התנועה השונים, לצד שותפים מומחים בתחומם מהזירה הארצית.

מטרת הקורס היא לפרוס בפני המשתתפות והמשתתפים את התמונה הרחבה של המגמות והתהליכים המשפיעים על הקליטה לקיבוצים כיום, לחשוף בפניהן/ם תפיסות, עקרונות וכלים להובלת התהליכים בקיבוצים בצורה מיטבית ולאפשר שיתוף ידע, דוגמאות וניסיון.

לפרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן

נטע@ וירטואל הוא פרויקט חדשני וראשון מסוגו - תנועת הנוער הוירטואלית הראשונה בעולם. מדובר בארגון נוער טכנולוגי הפועל מזה 20 שנה במטרה ליצור שוויון טכנולוגי בישראל, מבית עמותת 'תפוח' הוותיקה, המוכר על ידי משרד החינוך. הארגון פועל ב-21 סניפים ברחבי הארץ וחברים בו מעל 2000 חניכים וכ-5000 בוגרים. בארגון אין דרישה לידע קודם - במהלך השנה רוכשים ידע ומיומנויות טכנולוגיות בעולמות שונים, מבניית אתרים, דרך UX/UI, ניהול מדיה ועד צילום ועריכה. בנטע@ וירטואל שמים דגש על ערכים, רוכשים Skills אישיים ומקצועיים, יוצרים Networking וחברויות עם בני נוער בכל קצות הארץ, תוך יצירת פרויקטים ייחודיים.

לכל חניך.ה קבוצה קבועה ומדריך.ה קבוע שתמיד זמין עבור הילדים. נפגשים פעמיים בשבוע בזום בנושא שבחרו החניכים בתחילת הסמסטר, ובמהלך השנה נפגשים פיזית לאירועים טכנולוגיים העשרתיים, שמערבים גם היכרות עם תעשיית ההייטק. הפעילות מיועדת לחניכים בכיתות ו'-ט', והעלות מסובסדת - 600 ₪ בלבד לשנת פעילות שלמה.

נטע@ מתאים לכל נער.ה - מכל מקום בארץ: אנחנו חולמים, שכל נער.ה בארץ, ובייחוד בקיבוצים המרוחקים, יכירו את נטע@ וירטואל ויוכלו להתחבר לפעילות המיוחדת הזו – ללא מגבלת מרחק ונסיעות. מדובר בפרויקט חדשני, פורץ דרך וראשון מסוגו, בו כל נער.ה, מכל מקום, יכולים לקבל הזדמנות להיחשף לטכנולוגיה ולקחת חלק בפעילויות קהילתיות.

הפעילות תחל בתאריך 1.11.22. במהלך תהליך ההרשמה ניתן יהיה להגיע למפגשי היכרות על מנת להכיר את הצוות ולהתנסות בפעילות. 
לפרטים נוספים: לחצו כאן או כאן. יש שאלות? דברו עם מאיה: 0544662430