כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

שפירא, בת 76, היא חברת קיבוץ שפיים בו נולדה וחיה עד עצם היום הזה ורבים מהשירים שכתבה, בהם "היי שקטה", "מה אברך", "כמו צמח בר", זכו לביצועים נפלאים ומצליחים של טובי האמנים, והפכו לחלק מכונן מפס הקול של כולנו. בשנת 1999 זכתה רחל בפעם הראשונה להוקרה רשמית על פועלה כשזכתה בפרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי.

הוועדה המייעצת לנשיא להענקת העיטור, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר, בחרה בשפירא לצד נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס, תא"ל במיל' פנחס בוכריס, ד"ר דליה פדילה, ד"ר חיים פרי ומנהיג מיהדות ארה"ב, מייקל סיגל. מלבד נשיא קפריסין, לו הוענק העיטור בטקס מיוחד, הזוכים יקבלו את העיטור במהלך חודש דצמבר.

בנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא במתן הפרס לפזמונאית נכתב: "שפירא היא מעצבת נדירה של פס הקול הישראלי. משוררת בחסד שלא קיבלה עד כה הוקרה לאומית ראויה.... בת התנועה הקיבוצית, מקיבוץ שפיים וככזאת היא מבטאת בהרבה משיריה אהבה לארץ, לנופיה ולערכיה השיתופיים. יצירותיה של שפירא הפכו לנכס צאן ברזל בבתים רבים בישראל, בזכות יכולתה לפרוט על נימי נפשה של החברה המורכבת מתוכה צמחה, ובה בעת לראות את הפרט בעין הסערה. יצירותיה היפהפיות חלחלו עמוק לתוך התרבות הישראלית והפכו, זה מכבר, חלק מהקנון הלאומי. מפעל חייה מבוסס על נכונותה ויכולתה לזקק חוויות לאומיות כאובות ורבות ממדים לכדי מילה אחת מדויקת וכדברי המשוררת — לברוא יופי מתוך הקושי. תרומתה לרוח הישראלית ולתרבות המופלאה של המפעל הציוני הינה יקרה מפז".

היום (חמישי, 10.11.22) פנו חברי "צוות 6" של ההנהגה החקלאית למנהל רשות המים ויו"ר מועצת רשות המים, יחזקאל (חזי) ליפשיץ ולסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, איליה כץ, בדרישה להקפיא את כל הדיונים בעניין יישום דו"ח שמרת, בו נדונו תעריפי היעד למטרת מים לחקלאות, עד לכינונה של הממשלה החדשה וקביעת קווי היסוד שלה. המכתב נשלח גם לח"כ בנימין נתניהו שצפוי לעמוד בקרוב בראשות הממשלה וליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה.

בפנייה הם מציינים: "הובא לידיעתנו כי בימים אלה אתם פועלים בבהילות ליישום מסקנות דו"ח שמרת ("תעריפי היעד למטרת מים לחקלאות, פברואר 2021 ע"ש אילן שמרת ז"ל), וכי במסגרת דיונים אלה אף צוין כי נציגי החקלאים "מסכימים" לכך. לאור זאת אנו מוצאים לנכון לפנות אליכם בכתב ולהדגיש כי אנו, נציגי החקלאים, מתנגדים מכל וכל ליישם דו"ח שמרת בעת הזאת". בנוסף, הדגישו במכתבם כי מעבר להתנגדות נחרצת להעלאת מחירי המים לחקלאות, במסגרת המו"מ להסכם על הרפורמה בחקלאות בין המדינה לחקלאים נדונה שורה ארוכה של נושאים הקשורים וכרוכים זה בזה כמקשה אחת, כאשר לא ניתן לנתק נושא אחד ממשנהו ולייחס להם הסכמה זו או אחרת לנושא אחד בלבד, וכי הם ימתינו עד לכינון ממשלה חדשה שאיתה יבואו שוב בדין ודברים בנושאים השונים לטובת חיזוק החקלאות הישראלית.

גם ארגון "מים לישראל" קרא לממשלה היוצאת שלא להעלות את  מחירי המים לחקלאות ולעצור כל דיון בנושא, ויו"ר הארגון, איתן ברושי, פנה לחברי הכנסת במפלגות שצפויות להרכיב את הממשלה הבאה וקרא להם להציג התכנית לחקלאות ולמים לקראת ניסוח קווי היסוד, שבמרכזה הקפאת מחיר המים השפירים לחקלאות והוזלת מי הקולחין, במטרה לעודד את צריכתם.

לסקר הקליטה הראשון, שנערך בקיץ 2020, היתה מטרה אחת מרכזית – לעגן בנתונים את תחושות הבטן, ההנחות וההשערות שהיו לעוסקות ולעוסקים בתחום הקליטה בתנועה הקיבוצית אודות הצמיחה והקליטה בקיבוצים: כמה קיבוצים קולטים לחברות מלאה? בכמה קיבוצים פועלות ועדות קליטה? איך בונים לחברים החדשים? מה עלויות הקליטה? מה האתגרים המרכזיים? ועוד ועוד.

הסקר הניח תשתית לתכנית העבודה של מחלקת צמיחה ופיתוח קהילה בתנועה, ובעיקר סיפק לקיבוצים שלל נתונים ותובנות שסייעו להם לקיים דיונים ולקבל החלטות בנושאים שונים. בהמשך לסקר ההוא, נערך ב-2021 סקר חברות וחברים חדשים, שבחן את נקודת המבט של הנקלטים בתהליכי קליטה. היום, יותר משנתיים אחרי, יוצא לדרך סקר קליטה חדש, המבוסס בחלקו על הסקר הראשון, אשר נועד לזהות התפתחויות ושינויים שחלו בקיבוצים, וגם לבחון את אופן ההתמודדות עם נושאים שלא נכללו בסקר הקודם, כמו קליטת יורשים, קליטה מרחוק, היערכות לבנייה רוויה ועוד.

היום, יותר משנתיים אחרי, יוצא לדרך סקר קליטה חדש, המבוסס בחלקו על הסקר הראשון, אשר נועד לזהות התפתחויות ושינויים שחלו בקיבוצים, וגם לבחון את אופן ההתמודדות עם נושאים שלא נכללו בסקר הקודם, כמו קליטת יורשים, קליטה מרחוק, היערכות לבנייה רוויה ועוד.

"לומדים קיבוץ" היא יוזמה ברוכה של ברוריה קרני הדס וגאולה רבי, מנהלות הקהילה בקיבוץ כרם שלום, שבשותפות עם ענת מרלא ממחלקת צמיחה דמוגרפית ופיתוח קהילה וצחי רם, רכז האזור בתנועה הקיבוצית בנו תכנית שמטרותיה הן עידוד וחיזוק שיח זהות קיבוצית, למידה מסודרת של אורחות חיים, נורמות, כללים, ערכים ועוד, השתלבות והשתתפות החברים בחיי הקיבוץ והיכרות וקרבה בין החברים והחברות לבין עצמם ובינם לבין ממלאי תפקידים. התכנית כוללת שישה מפגשים שיעסקו בעולמות התוכן השונים של הקיבוץ ויועברו על ידי ממלאי תפקידים וחברי.ות הקיבוץ, נציגים מהאזור ופעילי.ות התנועה הקיבוצית.

המפגש הראשון נערך ביום שישי לפני שבועיים והשתתפו בו כ-25 חברות, חברים, נקלטות ונקלטים. תחילה, העביר צחי רם הרצאה בנושא "הקיבוץ כמערכת ארגונית המחבר את הרבדים הרשמיים והמהות של ניהול קיבוץ" ולאחר מכן מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, נתן הרצאה מרתקת בנושא "הקיבוץ: עבר, הווה ועתיד". ההשתתפות הערה והמשובים הוכיחו כי יש צמא וסקרנות גדולה להעמיק בנושאים הללו.

"למידה ושיח משותף על המאפיינים המייחדים קיבוץ בכלל, ואת הקיבוץ שלנו בפרט, יכולה להיות רלוונטית לכל קיבוץ, ובוודאי קיבוץ שנמצא בתהליכים מתמשכים של קליטה", אומר צחי. "אנחנו בתנועה עומדים לרשות כל קיבוץ שמעוניין לבנות תכנית כזאת ונשמח לסייע לעשות זאת".

ביולי האחרון הסתיים המחזור הראשון של קורס גישור לממלאות וממלאי תפקידים בקיבוץ שהתקיים בתנועה הקיבוצית. בסיכום הקורס עלה צורך עז מהמשתתפים ומהמשתתפות למפגשי המשך, על מנת שיוכלו להעמיק את התרגול ולהטמיע את השפה שרכשו. אגף חברה וקהילה יחד עם המוסד לגישור ובוררות של התנועה הקיבוצית הרימו את הכפפה, ובימים אלו נפתחת ההרשמה לקבוצה חדשה וראשונה מסוגה המיועדת לממלאי וממלאות תפקידים בקיבוצים מכל הארץ, בוגרי ובוגרות קורס גישור או כלי גישור.

בסוף נובמבר יתקיים המפגש הראשון לקבוצת העמיתים והעמיתות, שיפגשו יחד ויעמיקו את המיומנות של השפה הגישורית ויקבלו כלים מעשיים כיצד ליישם את אותה שפה, בתפקידם בקיבוץ ובחיים האישיים. את הקבוצה ינחו אסתי אשכנזי, מגשרת ומאמנת חברת קיבוץ כפר חרוב, ואיילת הריס ממחלקת צמיחה ופיתוח קהילה בתנועה הקיבוצית.

כבר למעלה מעשרים שנה שאסתי מובילה תהליכים רחבים ורגישים וקבוצות התפתחות אישית ומקצועית בקהילות וארגונים כפריים ובכלל. לדבריה, "כל כך הרבה שינויים התרחשו בחצר החברתית והקיבוצית וזה נהדר שיש מי שלוקח את הלמידה הגישורית ומטמיע אותה בצעד קדימה אל החיים עצמם". רענן מיכאלוביץ, מנהל הקהילה בגזית שנרשם לקבוצה, מספר: "כמנהל קהילה הצורך בשפה הגישורית הוא הכרחי. ובדיוק כמו שסכין צריכה אבן משחזת, כך גם אני כמנהל קהילה צריך לחדד ולשפר את יכולות הגישור והשיח שלי".

תפקיד והרכב הוועדה מוגדרים בפרק ד' לחוברת הכחולה: "נוהל בחירת מזכיר/ת התנועה הקיבוצית". תהליך האיתור והבחירה של חברי וחברות הוועדה ינוהל על ידי ועדת גיוס רחבה.

כישורים נדרשים

כישורים ליו"ר הוועדה:

• חבר/ת קיבוץ (שלא בחופש), החבר בתנועה הקיבוצית.
• עורך דין / משפטן – חובה.
• אסרטיביות.
• יכולת עמידה בלחצים.
• כושר ביטוי טוב.
• היכרות של מערכות בחירות – עדיפות.
• ניסיון ניהולי, ניסיון בניהול "צוות משימה", ניסיון בניהול פרוייקטים.

כישורים לחברי הוועדה:

• חבר/ת קיבוץ (שלא בחופש), החבר בתנועה הקיבוצית.
• חברים/ות עורכי דין / משפטנים: עדיפות. (לפחות חבר/ת וועדה נוסף/ת במידה והיו"ר יידרש לפרוש)
• חברים/ות מתחום הפרסום, ניהול קמפיינים, היכרות עם מדיה חברתית.
• חברים/ות עם רקע במערכות מידע / מחשוב.
• אסרטיביות.
• יכולת עמידה בלחצים.
• כושר ביטוי טוב.
• היכרות של מערכות בחירות – עדיפות.

חברות ו/או חברים מוזמנות ומוזמנים לשלוח קורות חיים בצירוף תצהיר על היעדר ניגוד עניינים עד תאריך 24.11.22, לדוא"ל: iritg@tkz.co.il

תחומי אחריות:

1. מעקב וביקורת על תכני העיתון, תוך שמירה על עצמאותו.
2. שמירה על מסגרת התקציב של מערכת העיתון.
3. איוש ממלאי תפקידים במערכת, על פי הצורך, כולל פיקוח על עבודתם.
4. ייצוג צרכי התנועה מול המו"ל.
5. טיפול בבעיות הקשורות בהפקת והפצת העיתון.
6. כתובת לפניות / תלונות בהקשר לעיתון.
7. הגדרת עקרונות אתיקה ושמירה עליהם.

כישורים נדרשים:

1.  חבר/ת קיבוץ (שלא בחופש), החבר בתנועה הקיבוצית.
2. ניסיון עיתונאי / תקשורת – יתרון.
3. רקע משפטי – יתרון.

חברות ו/או חברים מוזמנות ומוזמנים לשלוח קורות חיים עד תאריך 24.11.22, לדוא"ל: iritg@tkz.co.il

כיום המכונית היא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של רוב חברי הקיבוץ. השימוש ברכב המשותף הצטמצם וגדל מאוד השימוש במכונית האישית. דבר זה מביא לתנועת מכוניות באזור המגורים, בו בזמן שאזור המגורים "הוותיק" תוכנן ונבנה בעידן של "רכב שיתופי" ואין בו תשתית לתנועת מכוניות ודי מקומות חניה.

בהשתלמות זו, המשותפת לברית פיקוח - מבט, התנועה הקיבוצית וק.מ.ה, יוצגו כלים להתמודדות עם המציאות החדשה שנוצרה בתחום המינוע והחניה ועם השפעות כלי הרכב החשמליים על חצר הקיבוץ. 

הקורס כולל ארבעה מפגשי זום בימי שלישי, בין השעות 09:00-12:30, שיתקיימו עד סוף 2022 בתאריכים: 29.11, 6.12, 13.12, 20.12.

התערוכה נוצרה כמחווה למייסדי בית שטורמן, הקיבוצים עין חרוד מאוחד, עין חרוד איחוד ותל יוסף, ומתמקדת בדמויות משלושת הקיבוצים, המייצגות מגוון תחומי עשייה ופעילות לאורך השנים. על אף השינויים והתמורות שחלו במאה השנים האחרונות, נוף ששינה פניו, צורות התיישבות שהשתנו ללא היכר, פרצופים שהתחלפו על מדרכות הקיבוץ – עדיין עולה מהמפגש עם אנשי העמק תחושה חזקה של התרפקות על העבר, של אהבה עמוקה ושורשית אל המקום המוכר והחם, הבית.

בתערוכה מוצגות לראשונה תמונות מארכיון הצילום ההיסטורי של מוזיאון בית שטורמן, הפוטותיקה, אשר הוקם ונוהל על ידי אליעזר סקלרץ (1905-1994), חבר קיבוץ בית אלפא. בארכיון בית שטורמן שמורים עשרות אלפי תצלומים, המתעדים את האזור, נופיו, אנשיו ותמצית הווי ההתיישבות בעמק. לצד צילומי ארכיון נדירים מוצגים בתערוכה תצלומי דיוקן עכשוויים שצילמה הצלמת ורדי כהנא בחודשים יולי-אוגוסט 2022. באמצעות שפה חזותית ייחודית מעניקה כהנא פרשנות אישית לדיוקנאות האנשים ולפועלם, ודרכם משרטטת דיוקן _עמק.