כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

הדס דניאלי ילין, חברת יגור, החלה את דרכה במטה תנועה הקיבוצית בשנת 2017 בתפקיד מנכ"לית התנועה, כשהחליפה את מיכל וינברג. לפני יותר משנה נבחרה לתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה במקומו של גיל לין, ובחודש אוגוסט הודיעה כי החליטה לסיים את תפקידה.

באירוע הפרידה אמרה הדס לפעילי ופעילות התנועה: "אני רוצה להגיד לכל אחד ואחת מכם תודה. תודה על שנים של עשייה משותפת, במהלך התקופה הזו הובלנו יחד שינויים רבים, ואני רוצה להודות לכם על היוזמה ועל הפתיחות, על ההכלה ועל הסבלנות. תודה על היותכם צוות מגובש שנעים תמיד להיות חלק ממנו, תודה על הגב שנתתם לי לאורך השנים, תודה על החברות ועל השותפות. אני גאה על התקופה המשותפת שלנו, גאה על היותי חלק מצוות כל כך מיוחד ואני אמשיך להיות גאה בכם גם בהמשך. אני סומכת עליכם ועליכן שתמשיכו להוביל את התנועה קדימה!".

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, נפרד מהדס: "הדס מסיימת בימים אלה חמש וחצי שנים, משמעותיות מאוד בהובלת צוות הפעילים המסור של התנועה הקיבוצית. הן כמנכ"לית ובעיקר כמשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, היתה השפעתה של הדס רבה מאוד. בשנה ויותר בהן שימשה הדס כמשנה למזכ"ל היא נשאה בעיקר הנטל בשורה ארוכה של משימות תנועתיות. לא כל חברי הקיבוצים מודעים לתרומתה של הדס, אבל אני מודע... היטב, ואני אסיר תודה. הדס יוצאת בימים אלה לזירה חדשה, הקרובה מאוד לליבה ואני משוכנע שתצליח מאוד גם שם. אני סמוך ובטוח כי יש להדס דניאלי ילין עוד הרבה מה לתרום לתנועה הקיבוצית ולקיבוציה ואני מאמין כי הדברים יבואו לידי ביטוי בעתיד. תודה לך הדס, ובהצלחה".

פרטים נוספים בקרוב.....

בינתיים - סמנו ביומן ורשמו לעצמכם את התאריך, המיקום ועם מי אתם.ן נוסעים.ות באוטו.

לחסויות ותצוגה בכנס: עדי כהן - 03-7486674

מרום, אחיו הגדול של מפקד חיל הים שלעבר, אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, היה איש התיישבות וחקלאי בכל רמ"ח איבריו ותרם רבות לחקלאות הישראלית, לגליל ולמרחב הכפרי. בנוסף, שימש כיו"ר הוועד המנהל של כפר הנוער נווה הדסה, הוביל את הכפר במשך עשרות שנים ועשה למענו ככל יכולתו.

במודעת האבל שפרסמה התנועה הקיבוצית בצער על מותו של מרום, כתב מזכ"ל התנועה, ניר מאיר: "צביקה מרום ז"ל היה איש התיישבות, חבר ושותף אמת של התנועה הקיבוצית בעשייה ובמאבקים למען ההתיישבות והחקלאות. התנועה הקיבוצית משתתפת בצער משפחתו וחבריו הרבים. יהי זכרו ברוך".

העובד הציוני נוסדה כתנועת התיישבות בשנת 1936. התנועה ראתה עצמה כחלק מהמחנה של זרם הציונים הכלליים, ולמרות שלא ראתה עצמה כחלק מהמחנה הסוציאליסטי פעלה לאור ערכי תנועת העבודה, הקימה מושבים, ואף שישה קיבוצים – אושה, הסוללים, כפר גליקסון, ניצנים, עין השלוה ותל יצחק, הנכללים בתנועה הקיבוצית. עקרונות תנועת ההתיישבות העובד הציוני, הפועלת כחלק מתנועת המושבים, הם חיזוק היסודות הלאומיים והחלוציים בעלייה ובפעולת ההתיישבות, עבודה עברית, שלום חברתי ומעמדי בארץ, שהם תנאי עיקרי להחשת הגשמת הציונות.

תמיכת הקרן הנורבגית מסייעת בין השאר להענקת טיפול רגשי למשתתפי התכנית ומחשבים ניידים ללימודיהם. בסיור השתתפו נציגות הקיבוץ – איילת המקשרת בנען ורעיה בן אברהם, מנהלת הקהילה, וצוות תל"מ, שכלל את שחר שדה, סיוון רוט ושגב בן שלום, בהובלת איציק עוז שמחליף לבינתיים את אילת ארנוני, מנהלת התכנית שיצאה לחופשת לידה. עפרי רביב, מנהל אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית, תרגם והנחה את הביקור.

הסיור החל בהיכרות והצגת תכנית תל"מ בנען (שפועלת בקיבוץ כבר כ-20 שנים) והצגת התכנית בקיבוצים כיום. הביקור עסק רבות בשינוי שעברה התכנית בשנתיים האחרונות עת החלה לקלוט צעירים בסיכון מכל גווני החברה הישראלית, ולא רק מבין יוצאי אתיופיה. בנוסף, נערך דיון על מאפייני הצעירים כיום, בתקופה שלאחר הקורונה, והקושי של הצעירים להתחייב לאורך זמן. במהלך הפגישה הצטרפו שתי חניכות תל"מ, אחת מהן היא בוגרת התכנית שממשיכה להתגורר גם כיום בנען, עובדת בגני הילדים ומתכוננת להתחיל לימודים אקדמיים בשנת הלימודים הבאה, והשנייה היא חניכה חדשה שמשתתפת בתכנית מזה ארבעה חודשים.

לאחר הצגת הדברים, התקיים סיור באזור מקומות העבודה בקיבוץ בהם המשתתפים משולבים וחדרי המגורים שלהם. נציג הקרן, מר אווינד, היה נרגש מאוד והתרשם מאיכות התוכנית ומהשינוי שעברה תל"מ לקליטת צעירים בסיכון מכל גווני החברה הישראלית.

לאחר איומי וגזרות השנה האחרונה על החקלאות הישראלית והצורך להעלות מחדש את קרנה של החקלאות גם בקרב הדור הצעיר בקיבוצים, הוחלט בתנועה הקיבוצית, ביחד עם הקיבוץ הדתי, למסד כנס שנתי בן יומיים לכלל החקלאים הקיבוציים. בתכנית הכנס: הרצאות מרתקות של טניסאי העבר אנדי רם, אלוף (במיל') גיורא איילנד וד"ר יעל דורון, מעגלי שיח, מפגש ומינגלינג והופעה בערב של השחקנית והקומיקאית רותם אבוהב.

במכתב הזמנה לחקלאים בקיבוצים הסביר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, כי "מטרת הכנס היא גם ליצור מפגש בין חקלאי הקיבוצים - מענפים ואזורים שונים, ולהגביר את מעורבות חקלאי הקיבוצים במערכת קבלת ההחלטות הארצית על הכיוונים אליהם תצעד החקלאות הישראלית. בכנס יתקיימו מפגשי דיון בנושאים רלוונטיים כמו אתגר מיגור הפשיעה החקלאית, הצגת טכנולוגיות מתקדמות וייעול, יחסי גומלין בין רפת לגד"ש, עידוד צעירים להשתלב בחקלאות, חידושים והתארגנות לשיווק משותף. אל מול מהלכים כוחניים להחלשת כוחנו והאשמות יוקר המחיה אנחנו נוקטים מהלך של גאווה בחקלאות שלנו, ונשמח שיבואו כמה שיותר משתתפים לכנס".

יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות הארגוניים הכלכליים הקיבוציים הוסיף כי "אל מול האיומים על החקלאות ניצבת החקלאות שלנו מאוחדת. אנו בהנהגה החקלאית הקיבוצית מצפים ממרכזי הענפים ומהעובדים בחקלאות  להיות מקצועיים ומעודכנים. בכנס יהיה גם מפגשי רעים וגם דיונים והחלפת מידע בנושאים שנמצאים על סדר היום של כל הקיבוצים".

אלימות במשפחה היא תופעה חברתית הכוללת אלימות פיזית, מילולית, התעללות נפשית תקיפה מינית או אלימות כלכלית בעיקר של גברים כלפי נשים וילדים. הנושא החמיר במהלך ואחרי תקופת הקורונה, כאשר השתנו תנאי העבודה ויותר נשים וגברים החלו לעבוד מהבית או כלל לא עבדו. משפחות רבות מצאו עצמן כלואות זמן רב בדירות המגורים שלהן ותנאים אלו יוצרים ככל הנראה רקע מוגבר לתופעות אלו.

בארגון נעמ"ת מעריכים שבישראל חיות כ-200 אלף נשים תחת אלימות. על פי מדד ויצ"ו נמנות מדי שנה כ-30 אלף עבירות אלימות גופנית ואיומים שבוצעו בתוך המשפחה או בין בני זוג, כשמספר זה נמצא בעליה (כאשר שנות הקורונה היו הגרועות ביותר).

על מנת ללמוד יותר על הנושא וכיצד מתמודדים אתו, יתקיים בשבוע הבא מפגש בזום, ביום שני 21/11 בשעה 14:00, בשיתוף עמותת "ל.א. לאלימות נגד נשים", במטרה להעלות את המודעות בתחום זה. המפגש מיועד למנהלות/י בריאות ורווחה, ועדות לצרכים מיוחדים, ממונות למניעת הטרדה מינית ולציבור הרחב. במפגש תרצה העו"ס קלינית נעם טופל ותיתן למשתתפים ידע חיוני בנושא כמו למשל: מהי אלימות במשפחה?, סוגי האלימות השונים, מעגל האלימות ודינאמיקה של אלימות אינטימית ונורות אדומות לנשים נפגעות אלימות. בנוסף, יחשפו משתתפי ומשתתפות המפגש לסיפור אישי של אישה נפגעת אלימות.

שיתוף הפעולה של אגף צעירים ומעורבות בחברה עם העמותות נוצר לאחר המפגש בנושא אומנה ואירוח ילדי פנימיות שהתקיים השנה, בהובלה משותפת עם אגף חברה וקהילה, לחברי התנועה הקיבוצית.במהלך המפגש הציגו עמותת אור שלום ומטב לתנועה הקיבוצית נתונים קשים, לפיהם, בכל רגע נתון ממתינים כ-70 ילדים חילוניים למשפחת אומנה שתעניק להם בית ותפתח עבורם את הלב.

לאור הצורך הרב, יזם אגף צעירים ומעורבות בחברה מהלך לעידוד האומנה בקיבוצים. צוות האגף והעמותות פונים לבעלי תפקידים בהנהלות קיבוצים במרחב גאוגרפי בו יש חוסר מהותי במשפחות אומנה על מנת לקבל את ברכתם לקידום האומנה, ותמיכתם בהפצת חומרים מקדימים בנושא בקרב חברי הקיבוצים שיעודדו שיח פנימי בנושא וערבי חשיפה במועצות האזוריות.

סנונית ראשונה תצא לדרך בקרוב, בערב חשיפה שיתקיים בשותפות עם המועצה האזורית גזר במועדון לחבר של קיבוץ נען, ביום חמישי 1.12, בשעה 20:00, ומיועד לתושבות ותושבי המועצה והסביבה. ערב הסברה זה מיועד למשפחות מהמרחב הכפרי אשר מעוניינות בהכנסת ילדי אומנה למשפחתם ויגיעו לשם קבלת פרטים נוספים והכוונה ליציאה לדרך. במהלך המפגש ינתנו דגשים מקצועיים יחד עם עדות אישית של משפחה אומנת, שתספר על המסע לאומנה, האתגרים והמורכבויות של גידול ילד במשפחת אומנה בקהילה קיבוצית יחד עם נקודות החוזקה של סביבה תומכת והמקומות בהן הקהילה יכולה להשתלב במסע המשפחתי.

בית הספר למנכ"ליות העתיד נוצר עבור נשים שאפתניות המעוניינות להתפתח בעולם העסקי לתפקידי ניהול בכיר, במטרה להעלות את מספר הנשים בעמדות ניהול כלכלי ועסקי בכיר בתעשייה הקיבוצית ובקיבוצים ככלל. התוכנית מוכוונת לקידום שוויון מגדרי בנקודות השפעה והכרעה.

הילית בן-צבי, מנהלת המחלקה לקידום שוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית: "אנו מאמינות כי במפגש הנשי גלומות אפשרויות לתהליך עמוק, מחזק ומשמעותי אשר יוביל להגדלת מספר הנשים המכהנות כמנכ"ליות ומנהלות בעמדות מפתח ולצמצום הפערים המגדריים בעמדות הניהול וחשוב לא פחות, ליצירת ניהול מאוזן ומגוון יותר בקיבוצים ומפעליהם. אם גם את כמנהלת בדיוק חושבת שהגיע הזמן לעשות את הצעד הבא, אם גם את רוצה לקבל נקודות מבט שונות, חשיבה משותפת והתלבטות מפרה בדילמות עמן את מתמודדת - הירשמי, אנחנו מחכות לך!".

התכנית שתחל בחודש דצמבר מורכבת מ-8 מפגשים שיערכו אחת לשבועיים בימי רביעי, בין השעות 14:00-18:00, החל מהתאריך 14.12.22 בבית התנועה הקיבוצית, במתחם GreenWork שביקום. במהלך המפגשים יחזקו המשתתפות את תחושת המסוגלות האישית שלהן לצד רכישת כלים ניהוליים ייחודים ויצירת קהילת עמיתות שיאפשרו להן לצלוח את הדרך מעלה באופן מיטבי. תכנית הלימודים כוללת הכשרה מקצועית לצד הכשרה מנטלית וכישורים נדרשים במגוון נושאים.  

דרישות התפקיד:

• סטודנט/ית לתואר ראשון/שני או בוגר/ת תואר ראשון - חובה.
• זיקה והיכרות עם התנועה הקיבוצית - חובה.
• ניסיון ורקע בהובלה והנחיית קבוצות – חובה.
• ניסיון ורקע בעבודה עם צעירים - יתרון.
• ניסיון ורקע בעבודה עם מועצות אזוריות – יתרון.
• יכולת רתימת שותפים וראיה מערכתית ומתכללת.
• יכולת עבודה בצוות, לצד עבודה עצמאית, הגדלת ראש, חריצות ומסירות.
• רכב פרטי ורישיון נהיגה בתוקף - חובה (התפקיד דורש נסיעות לעיתים קרובות).
• השתתפות בישיבות אגף צעירים ואירועי האגף.
• כפיפות למנהלת רשת הצעירים.

קורות חיים יש לשלוח עד ליום 23.11.22, לרותם שניצקי בדוא"ל: rotem@tkz.co.il 

בביקורת פתע שנערכה לבתי האריזה של גרנות על ידי נציגי התקן העולמי, קיבלה גרנות את ציון ההצטיינות AA+ והוכשרה לשיווק אבוקדו ופירות הדר לרשתות המזון באנגליה ובמדינות נוספות בעולם. לדברי גיורא מרום, מנכ"ל צומח גרנות, "אנו שמחים כי BRC מכירים במצוינות ובסטנדרטים הגבוהים של חקלאי גרנות. בחרנו בתקן BRC לבתי האריזה שלנו מכיוון שאנו מאמינים שללקוחותינו מגיע הפרי האיכותי ביותר".

תקן BRC נחשב לתקן הבינלאומי המחמיר ביותר לבטיחות מזון. התקן דורש עמידה בתנאי בטיחות מזון כגון בקרת גופים זרים וניהול אלרגנים, בדיקות GMP, הנחיות לקביעת אזורי רמות סיכון בייצור והפרדת אזורים, שרשרת המעקב ועוד. התקן מותאם לדרישות החוק לבטיחות מזון באנגליה UK Food Safety במטרה להבטיח כי כל המגזרים המעורבים באספקת מזון ינקטו בכל אמצעי הזהירות כדי להבטיח מניעת כשלים בשלבי הפיתוח, היצור, ההפצה, הפרסום והמכירות של מוצרי מזון.

"חקלאי גרנות" הנה חברת השיווק, מכירה והפצה של פירות וירקות לרשתות המזון ולשווקים הסיטונאיים, הנמצאת בבעלותם של החקלאים מ-43 הקיבוצים והמושבים השיתופיים החברים בתאגיד גרנות, השוכנים במרכזה של מדינת ישראל מנחשונים בשרון המזרחי ועד קיבוץ החותרים שלמורדות הכרמל. מדי שנה מחדשת החברה ומטמיעה טכנולוגיות מתקדמות ופורצות דרך, הן במערכות המיון והאריזה והן במערכות הניהול והבקרה.