כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

שלמה הלל נולד בשנת 1923 בבגדאד, בירת עיראק, ועלה עם משפחתו לארץ בגיל 11. הוא היה אחד מחברי קבוצת הצופים א', ממייסדי מעגן מיכאל, ושימש כמזכיר הראשון של הקבוצה כאשר הגיעה לפרדס חנה. בשנת 1945 פנו ראשי ארגון "ההגנה" אל שלמה ודן אמיר והציעו שהצופים א' יידחו את עלייתם לקרקע כקיבוץ וייקחו על עצמם משימה לאומית דחופה, מסוכנת וסודית: הקמת מפעל לתחמושת בגבעת הקיבוצים שבסמוך לרחובות. שלמה ודן הצליחו לשכנע את החברים וכך הוקם "מכון איילון".

בסוף 1949, בתום מלחמת העצמאות, עזבה קבוצת הצופים את "מכון איילון" ברחובות והקימה את יישוב הקבע שלה – קיבוץ מעגן מיכאל. יחד עם הלל עבדה במפעל הסודי גם אשתו לעתיד, תמימה רוזנר. בתחילת שנות ה- 50 פעל שלמה מטעם המוסד להעלאת רבבות יהודי עיראק ויצא לשליחות חשאית שם במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה", שהיה בין יוזמיו. כמו כן, פעל בשליחות המוסד להעלאת יהודי סוריה ולבנון לארץ, ולאחר מכן גם להעלאת יהודי איראן ומצרים לישראל.

לשלמה היתה קריירה ציבורית יוצאת דופן. הוא נבחר לכנסת השנייה מטעם מפא"י ונותר חבר כנסת עד 1959. בהמשך, היה שגריר ישראל בגינאה, בחוף השנהב ובמקומות נוספים באפריקה, מנהל מחלקת אפריקה במשרד החוץ וסמנכ"ל משרד החוץ לענייני המזרח התיכון. בין 1969 ל-1977 כיהן כשר המשטרה וכשר הפנים מטעם העבודה והמשיך לכהן כח"כ עד הכנסת ה-12, ב-1992. בין 1984 ל-1988 היה יו"ר הכנסת ה-11 בממשלת הרוטציה של שמיר ופרס. הוא היה מיוזמי ומקימי מוזיאון מכון איילון, כיהן כיו"ר הוועד המנהל הראשון שלו והיה פעיל מאד בקידומו ובשימורו כאתר מורשת לאומית. משנת 1990 ועד יומו האחרון כיהן כנשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

הלל ומשפחתו עזבו את הקיבוץ בשנת 1958 אבל לאורך כל השנים שמרו על קשר הדוק עם חברים מהקיבוץ. חבריו בקיבוץ מתארים אותו כאיש צנוע, נעים הליכות, הגון וישר, מאחרוני "דור הנפילים".

בנוסף, בוחנת הנהגת התנועה את האפשרות למנוע, גם לאחר סיום הסגר, מפעילים שלא יתחסנו מלהשתתף בפעילות ומפגשים בקיבוצים. זאת על מנת למנוע חשש להדבקה והפצת המגפה על ידי אנשי מטה התנועה.

בהנהגת התנועה מדגישים כי משמעות החיסון איננה רק דאגה לבריאותם האישית של המתחסנים, אלא הערכה כי הוא מסייע במניעת הפצת המגפה ופגיעה באוכלוסיות, אשר המחלה מסכנת את חייהן. לפיכך, מדגישה הנהגת התנועה הקיבוצית כי "אנו רואים בהתחסנות פעולה של ערבות הדדית, הבאה להגן על אוכלוסיות בסיכון ולאפשר פתיחה מחודשת של המשק והחזרתה של מערכת החינוך לפעילות".

יצויין כי כל חברי הנהלת התנועה הקיבוצית נתנו מיוזמתם דוגמא אישית, השלימו (או בדרך להשלים) את שני החיסונים וקבלת "אישור ההתחסנות" ממשרד הבריאות. אנו מקווים שבימים הקרובים ישלימו כל אנשי המטה את שני סבבי החיסון, למעט כמובן עובדים ופעילים אשר יש להם מניעה בריאותית להתחסן.

אנו סבורים כי זוהי חובתנו כאנשי ציבור לתת דוגמא אישית ולפעול כמיטב יכולתנו בכדי לעודד את חברי הקיבוצים להגיע לאחוזי החיסון הנדרשים על מנת לעצור את התפשטות המגפה בארגון בו אנו פועלים, בקהילה בה אנו חיים ובחברה הישראלית כולה!

לסיום, נבקש להזכיר לכולנו כי גם לאחר החיסון עדיין מצווה על כולנו להישמע להנחיות ולשמור על בריאותנו ובריאות הסובבים אותנו.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית
גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה
הדס דניאלי ילין, מנכ"לית התנועה

כזכור, בשבוע שעבר שלחו שלושת הגופים מכתב לשר הפנים – ח"כ אריה דרעי, בבקשה לאשר את המשך שהותה של מרלוס סונוולד, נינתה של טרוס מייחרניק, חסידת אומות העולם אשר הצילה את שימי (שמחה) לייבל בהולנד בתקופת השואה. לאחרונה נודע כי רשות האוכלוסין וההגירה החליטה לא לאשר את המשך שהותה של מרלוס ודרשה ממנה לעזוב את הארץ. 

מרלוס חיה בישראל יחד עם הוריה, סבה וסבתה אשר לפני 15 שנה החליטו לעזוב את ארץ הולדתם, הולנד ולעבוד לקיבוץ ראש הנקרה ולקשור את גורלם עם העם היהודי במדינת ישראל.

בפנייה נכתב: "אנו פונים אל כבוד השר בבקשה שינחה את הרשויות האמונות לגלות גמישות ולחרוג מגבולות הבירוקרטיה והחוק היבש - ולסגת מהחלטה לא מוסרית זו מתוך הבנה אנושית בסיסית. במסכת אבות כתבו חכמינו "ובמקום שאין אנשים - השתדל להיות איש". אם סבתה של מרלוס עשתה בחירה אנושית, בניגוד לחוק הדרקוני של אותה תקופה, ובחרה לסכן את חייה ואת חיי משפחתה בהצלת חיים של ילד יהודי - המעט שאנו יכולים לעשות הוא לדאוג שצאצאיה יורשו לחיות כאן בארץ".

נכון להיום, ציבור המשתחררים לא מקבל מענה מספק דיו בכל הקשור לשחרור מהצבא והמעבר לאזרחות, וכחלק ממהלך גדול יותר של התאמת הצרכים לפלחי הגיל השונים בקרב רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, הוחלט על הקמת תוכנית חדשה בשם "משתחררים בשביל" בשיתוף עם "נפגשים בשביל ישראל" ו"המחלקה לישראל" בהסתדרות הציונית העולמית. זוהי תוכנית אקסקלוסיבית ומרוכזת, המביאה חיבור אידיאולוגי וערכי חשוב ומשלבת בין מסע בטבע והכנה לעולם האזרחות. במסגרת התוכנית, ייצאו קבוצה של 20 צעירות וצעירים בני ובנות קיבוצים ובוגרי מסגרות התנועה הקיבוצית למסע של שלושה ימים בהרי ירושלים על שביל ישראל. במהלך המסע יתלכדו הצעירים יחד כקבוצה, ובנוסף, יפגשו חלקים שונים מהחברה הישראלית שלצידם יצעדו בימים אלה.

המסלול יעבור בנקודות היסטוריות ואתרי מורשת כגון שער הגיא, דרך בורמה, קיבוץ צובה ועוד, כאשר לאורך הימים יזכירו את הנופלים במלחמות ישראל ויפגשו מספר משפחות שיבואו לספר על יקיריהן וסיפור חייהם. מדי צהריים הם ישוחחו במעגלי שיח על נושאים כמו ציונות, שירות משמעותי והחברה הישראלית עם קהלים שונים בחברה, ולעת ערב ישמעו הרצאות מפי מרצים מובילים בתחומם. בלילה, כמיטב המסורת, יתרכזו כולם סביב המדורה.

כחודש לאחר שלושת ימי ההליכה בשביל יפגשו הצעירים בבית התנועה הקיבוצית ליום מרוכז של סדנת הכנה לאזרחות, במהלכו יעברו סדנאות שיכינו אותם לשוק העבודה, הלימודים וכל מה שצריך לדעת לקראת המעבר הגדול לאזרחות.

עידו, שביצע את שנת השירות שלו בפנימייה הטיפולית 'בית טוביה' בהרדוף דרך התנועה הקיבוצית, סיפר כי מצא את המטבע בקרבת עין השופט בזמן שהיה בשבוע הכנה לניווטים של יחידתו, פלס"ר 7. וכך הוא סיפר: "ביצענו את האימון בקבוצות ולא היה תורי להיות עם המפה, לכן חיפשתי דברים על הקרקע ותפס לי את העין חצי עיגול קטן וחלוד. הרמתי אותו וראיתי שזה מטבע שנראה עתיק. ניקיתי אותו במים והבחנתי שבצד אחד מופיע מעין פרופיל של קיסר רומי ובצד השני חייל עם חנית, וישר הבנתי שזה משהו עתיק. החברים היו סקפטיים לגבי כך שזה מטבע עתיק, אבל המפקד שלי אמר שיש לו חבר ברשות העתיקות, וכמה ימים לאחר ששלחתי לו את התמונה הוא חזר עם תשובה. האמנתי שעדיף לתת את זה למי שידע לזהות ולטפל במטבע."

עידו אכן מסר את המטבע לאוצרות המדינה וקיבל מרשות העתיקות תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה. דיסטפלד שקיבל לידיו את המטבע ומסר את תעודת ההערכה לעידו, אמר כי הוא "גילה אזרחות למופת ואנו מקווים שהוא ישמש מודל לחיקוי עבור אנשים אחרים שנתקלים בעתיקות". אזרחים שמוצאים ממצאים קדומים, מתבקשים לקרוא לנו מהשטח ממש בעת המציאה: המיקום המדוייק של העתיקה מוסר לנו לא פעם מידע רב ערך".

על חזית המטבע מופיע דיוקן הקיסר הרומי אנטונינוס פיוס, ששלט בשנים 138-161 לספירה, ועל גבו מוטבע אל הירח הסורי "מן" (Men), וסביבו הכתובת "של אנשי גבע פיליפי", שנת 217. לדברי ד"ר אבנר אקר, מרצה לארכיאולוגיה קלאסית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, "המטבע שגילה עידו, הוא אחד מהמטבעות העירוניים שנטבעו בעיר גבע-פיליפי, המכונה גם גבע-פרשים. בתקופה הרומית קיבלו ערים (פולייס) זכות לטבוע מטבעות משל עצמן. גבע היא עיר קדומה, שהוזכרה בכתבי יוסף בן מתתיהו כעיר השוכנת על הגבעות שבשולי עמק יזרעאל."

מיהו מנטור?

מנטור הוא מורה/ת דרך אישיים, אוטוריטה מקצועית, איש/אשת מקצוע מנוסה בעל מיומנויות חניכה וליווי הרותם את ניסיונו וכישרונותיו לטובת הצלחה, העצמה והגשמה של אחרים. זהו אחד העיסוקים המתגמלים ביותר שיש ברמה האישית.

התנועה הקיבוצית שמה לה למטרה להעצים את ההנהגה הקיבוצית ולעודד את קיבוציה למנות לתפקידים המובילים את חברי וחברות הקיבוץ שלהם. כדי לחזק מגמה זו אנחנו מקימים נבחרת מלווים מוסמכים שיעברו הכשרה ויוכלו  לספק ליווי לממלא/ת תפקיד.

תוכנית ההכשרה מיועדת לקיבוצניקים/ות עם ניסיון ניהולי מוכח במרחב הקיבוצי, רצון להוביל ולהשפיע, תקשורת בין אישית טובה ונכונות לתת מעצמם למען ההתפתחות המקצועית של אחרים. התוכנית תתמקד בכלים המקצועיים של מנטורינג בליווי סימולציות ותירגול ותקנה מיומנות מקצועית לליווי איכותי של ממלא/ת תפקיד. התוכנית תכלול חמישה מפגשים בני שלוש שעות אחת לשבועיים בזום. מנחת התוכנית, דנה בר לב, היא יועצת ארגונית המתמחה בהכשרת מנטורים במגזר הציבורי והפרטי.

בוגרי התוכנית יהוו את נבחרת המנטורים של התנועה הקיבוצית, יקבלו ליווי לאורך כל השנה ויופנו על ידינו לקיבוצים בהם ממלא תפקיד הזקוק לליווי וחניכה. מסגרת הליווי (כמות המפגשים, אורכם והתשלום עבורם) ייקבעו בין ממלא התפקיד לחונך ולמלווה מטעם התנועה הקיבוצית.

על סדר היום

1. אישור פרוטוקול מועצה 5/2020  מיום 29.12.2020.
2. ממועצה למועצה – ניר מאיר
3. אישור המלצות הועדה לבחינת אופן בחירת מזכ"ל התנועה (לחצו כאן לקריאת המסמך).
4. הצגת נייר עמדה משותף לתנועה ולאהדה בנושא מסלול קבלה לחברות של בנים ובנות עם מוגבלויות (לחצו כאן לקריאת המסמך).
5. התזמורת הקאמרית הקיבוצית נתניה – הצגת סטטוס ואישור החלטות.
6. השלמת חברי מזכירות –

רמי פלג (גדות) יחליף את יענקל'ה שצ'רנסקי (ארז) כנציג מחלקת הרכזים בתנועה.
לירון אבנת (מזכל"ית המחנות העולים) – תהיה נציגת תנועות הנוער ותצטרף כמשקיפה.

מזכירי הקיבוצים/מנהלי הקהילות מתבקשים לוודא את השתתפותם של  צירי/ נציגי הקיבוץ  במועצה, המהווה, כידוע, את "אסיפת הקיבוצים" על כל המשתמע מכך. להזכירכם, כציר במועצה מטעם קיבוץ יכול לכהן רק מי ששמו מופיע בפנקס החברים של אותו הקיבוץ.

בשל קיום הישיבה באמצעות ה"זום" תתאפשר כניסה לישיבה רק לצירי הקיבוצים.
 

הבהרה: הנהלת התנועה הקיבוצית וארגון אהדה מתנצלים בפני קיבוץ רבדים וחבריו, באם נפגעו מאופן פרסום נייר העמדה.