כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

המפגש, בו השתתפו קרוב למאה חמישים ממלאי וממלאות תפקידים מלמעלה ממאה קיבוצים: מנהלים ומנהלות מתחומי הבריאות והרווחה, החינוך והתרבות, מנהלי.ות קהילה ויו"רים.ות, נערך בעקבות דילמות שעלו בעוצמה והוצפו בקיבוצים: האם נכון לדרוש מחברים להתחסן כתנאי להשתתפות בפעילויות חברתיות כמו למשל מועדון הוותיקים בקיבוץ? האם ניתן להתנות את המשך העבודה בהתחסנות, בנוגע לעובדי מסגרות החינוך החברתי הפנימי, או כאשר מדובר במי שמטפלים פיזית בחברים הסיעודיים שלנו בביתם או בבית הסיעודי?

ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, פתחה והציגה את סוגיית הערבות ההדדית המשתקפת בנושא זה בקיבוץ, ותיארה את המתח שבין האחריות לשמור ולהגן על הקהילה הקיבוצית מפני התפשטותה ופגיעתה הרעה של מגפת הקורונה, העלולה אף לעלות בחיי חברים וילדים, אל מול הרצון והצורך להגן על חופש הבחירה של חברים ועובדים בקהילה, המסתייגים או מנועים מהתחסנות מטעמים שונים.

פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, הציג גרפים המתארים את השפעת הבידודים הסגרים והחיסונים על הפחתת התחלואה בקרב בני ובנות ה- 60+, וציין את הסולידריות הנדרשת בהשלמת מהלך ההתחסנות גם בקרב הצעירים בכדי לקדם את השגת אפקט 'החיסון הקהילתי' שיאפשר לחזור לשגרת חיי המסחר, התרבות והבילוי, ואף לקיום סדרי הפסח הקיבוציים הציבוריים רחבי המשתתפים כבר השנה. פרופ' דוידוביץ' ציין את המחקרים הרפואיים העדכניים המציגים את יעילותם המוכחת של החיסונים וכן את בטיחותם, וקרא לעשות מאמץ ולהרחיב ככל האפשר את מעגל המתחסנים במדינה ובקיבוצים.

המפגש התקיים לקראת הדיון שייערך במועצת התנועה הקיבוצית הקרובה. פתח אותו מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, בהדגישו שלאורך השנים קיבוצים דאגו לבנות ובנים עם צרכים מיוחדים במגוון תחומי החיים. עם השינויים במציאות החיים השתנו גם המענים הנדרשים. המסלולים העומדים בפני בנות ובנים עם מגבלות, הן מסלול בן נסמך והן מסלול החברות, מחזקים את התפיסה של חברה שוויונית, הדואגת לכלל חבריה ומאפשרת סולידריות, תחושת שייכות, חוסן ולכידות חברתית.

מחלקת בריאות ורווחה והמחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית יחד עם ארגון 'אהדה' הציגו את המסמך שגובש על ידי ארגון אהדה במשותף עם גורמי התנועה, ומרכז את האפשרויות העומדות בפני בנות ובנים עם מוגבלות בעניין מעמדם בקיבוץ. המסמך מעודד את ממלאי התפקידים בקיבוצים לקיים תהליך (אלה שטרם קיימו או קיימו מזמן) עם הבנות והבנים, עם הוריהם ועם הקהילה. מטרת התהליך היא לאפשר בחירה בין קבלה לחברות על כל המשתמע מכך ובין מסלול מותאם של נסמכים בכל גיל עד סוף חייהם. אין תשובה גנרית מה טוב ומה לא, התשובה היא שלכל בת ובן, לכל משפחה ובכל קיבוץ יש צרכים שונים ויש צורך לדבר ולהסכים על האפשרויות וההתאמות למענים הנדרשים. חשוב להדגיש שאין במסמך קריאה להעדפה של בנות או בנים עם מוגבלות על פני בנות ובנים אחרים, אלא להסרת חסמים.

הבחירה הוולונטרית בקיבוץ כבית עבור אנשים עם מוגבלויות יש בה כדי להעיד על טיב החיים בקיבוץ וההתייחסות ההוגנת לכולם. חשוב לקיים תהליך פתוח ושקוף עם הבת או הבן ועם המשפחה ולהתמודד בתבונה עם האתגרים שהבחירה עלולה להביא איתה. גורמי התנועה השונים עומדים לרשות הקיבוצים בנושאים אלו.

מדובר בצמיחה של 2% ביחס לשנת 2019, שמנוגדת לירידה הכוללת בתוצר הלאומי ועל אף המשבר העולמי שיצרה התפרצות הקורונה. זהו המשך של מגמת צמיחה בעשור האחרון. לדברי דרוק, כתוצאה מהגידול במכירות שליש ממפעלי הקיבוצים הגדילו את מספר העובדים, בעיקר באזורי הפריפריה, ותרמו בכך תרומה חשובה למשק בתקופת שיא באבטלה. התוצאות הכלכליות החיוביות של המפעלים הקיבוציים בשנה כה מאתגרת הם הישג של מנהלים שערכו חישוב מסלול מחדש, התאימו את העבודה במהירות לתנאים החדשים ומימשו הזדמנויות שנוצרו במהלך המגיפה. יחד עם זאת, 40% מהמפעלים רשמו ירידה במכירות, אך רק כמחצית מהם ירדו גם ברווח מאחר והמנהלים השכילו להתייעל ולהתאים את ההוצאות למצב.

יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, יונתן בשיא, ברך את משתתפי הכנס ואמר ש"התעשייה הוכיחה בשנה החולפת את חיוניותה והמפעלים המשיכו לייצר, לצמוח, לשווק, להוביל חומרי גלם ומוצרים ולהעסיק את כל העובדים על אף כל הקשיים. איננו יודעים כעת אם אנחנו בחלקה האחרון של המגיפה הודות לחיסונים, אבל יש לנו תקווה שכך".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אמר ש"כשיורד גשם כולם נרטבים, אבל הקיבוצים הוכיחו השנה שיש להם מטריות יותר טובות ולכן הפגיעה שספגנו היתה פחות קשה. היו לכך שלוש סיבות: אנחנו חיים בצפיפות נמוכה, הציבור שלנו מאוד ממושמע ומילא אחר ההוראות והערבות ההדדית שעמדה במבחן. אנשים לא יצאו מהבית כדי לא לסכן את חבריהם. למרות זאת, הקורונה הגיעה כמעט לכל הקיבוצים חוץ משלושה שנותרו נקיים, איבדנו חברים ומנהלים והיו גם התפרצויות רחבות יחסית, אבל כולן הסתיימו בתוך ימים הודות לפעולה הנכונה. גם התעשייה בקיבוצים כמעט ולא נפגעה, הוכיחה חיוניות ויזמות ומיצבה עצמה כאבן יסוד בכלכלה הישראלית".

איציק קנטור נולד בשנת 1926, בן למייסדי מושב גן חיים שבשרון. שם, בין הפרדסים, הטרקטורים והמיכון החקלאי, פיתח את כישוריו ורכש את אהבתו להנדסת מכונות וטכנולוגיה. למד בבית ספר מקצועי בחיפה ושירת בחיל הים. בשנת 1950 הצטרף עם רעייתו, אסתרקה ז"ל, למעגן מיכאל, שם נולדו ארבעת ילדיהם – אפרת, יונת, אילת ויאיר. בצעירותו ניהל את המוסך והמסגריה בקיבוץ, תמיד באופן היוצר והיצירתי המייחד אותו. 

בשנת 1963 נבחר קנטור על ידי אסיפת הקיבוץ להקים את מפעל "פלסאון", מפעל להזרקת חומרים פלסטיים. מוצרי פלסאון פרי המצאתו הם פלא הנדסי ושיווקי, שכן הם נמכרים בקרוב ל-100 ארצות מבלי ששינו את צורתם הבסיסית. אסטרטגיות הפיתוח והשיווק המונהגות בחברה מאז ועד היום הן פרי חזונו. בשנת 1970, קיבל קנטור כמנכ"ל פלסאון, את פרס היצואן המצטיין מנשיא המדינה דאז, זלמן שזר. קנטור הקים והוביל את פעילות הפיתוח והשיווק של פלסאון במשך 27 שנה. 

לאחר פרישתו, כיהן בתפקידי ייעוץ בכירים, בין היתר בתנובה. בשנת 2000 זכה לאות יקיר התעשייה הפלסטית בישראל. הצלחת המפעל בהנהגתו הייתה מטאורית ונמשכת עד היום, כבר קרוב ל-60 שנה. תאגיד פלסאון הוא מקור הפרנסה העיקרי של מעגן מיכאל, והוא מתפתח וגדל על ידי הדורות הבאים. בשנת 2002 פרסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד את הספר "פלסאון: איך זה הצליח", בו שזר את עלילת חייו האישית, בתהליכי התפתחותו וצמיחתו של פלסאון. בשנת 2015 קיבל את אותו יקיר המועצה האזורית חוף הכרמל. לצפייה בווידאו שהכינו עליו לרגל קבלת אות יקיר המועצה: לחצו כאן.

איציק היה אדם של חזון, יצירתיות ותעוזה.

יהי זיכרו ברוך

בביקור, שארך כארבע שעות, שמע מטה התנועה מפי ממלאי התפקידים בקיבוץ על הקהילה, המשק העסקי, מגמות הפיתוח והאתגרים העומדים בפני הנהגת הקיבוץ. הביקור כלל סיור רכוב  על גבי רכבי "קלאב-קאר" באתר החדש בתחומי הקיבוץ של חברת "תרפין" לגידול קנביס, וחברי מטה התנועה התרשמו תוך כדי הסיור משדרוג התשתיות הציבוריות ודגמי בתים חדשים של 55 מ"ר. בהמשך, זכו ליהנות מסיור רכוב לאורך שביל הולכי רגל ואופניים לאורך כביש הכניסה לקיבוץ באוויר הפתוח וביופי הירוק הטבול בפריחה של רקפות, כלניות ותורמוסים.

רוני ברניר, רכז האזור של קיבוצי משקי עמק יזרעאל בתנועה הקיבוצית ויו"ר הקיבוץ, אמר בתום הביקור: "אני מרוצה שבהתאם להנחיות הצלחנו לקיים ביקור פיזי של נציגי  מטה התנועה בקיבוץ. הביקור היה חשוב ובין מטרותיו להכיר ולשמוע מנציגי הקיבוץ על רמות מנשה והזדמנות חשובה לחיזוק שיתופי פעולה עתידיים עם התנועה הקיבוצית".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית,  ניר מאיר אמר בסיכום הביקור: "בשנת 2002, ערב תחילת התהליך לשינוי אורחות החיים, ביקרתי כאן וזה היה קיבוץ אחר לחלוטין. התמונה המצטיירת היום למבקר מן החוץ היא של קיבוץ גדול, מבוסס, נשען על תשתיות משודרגות ובעל פוטנציאל של ממש להמשיך ולהתפתח. התרשמנו מאוד מהפיתוח העסקי המגוון והנחוש ואנו מניחים כי תמצאו את הדרך לאזן בין הצורך לשמר את תנופת הפיתוח הכלכלי לבין רצונם של החברים ליהנות מפירות עמלם ומן ההצלחה הכלכלית".

אם תשאלו כל נקלט ונקלטת חדשים איפה פוגשים את האנשים מהקיבוץ ואיך הכי טוב להכיר אותם ולהתחבר עמם, נראה שמרביתם יציינו את אירועי התרבות הקהילתיים (שאנו מקווים שישובו בקרוב להיות המוניים יותר). עינב נלסון ארובס, מנהלת התרבות של קיבוץ אילות, קוראת לזה "בין סינג'ור לחיבור". "אני לא קוראת להם לסדר כיסאות לפני אירוע כי חסר לי מי שיסדר, אני קוראת להם כי ככה הם רואים איך הדברים עובדים, ומצוותים למישהו ותיק יותר ומפה החיבורים כבר נוצרים. ביחד עם אנשי הקליטה אנחנו מבררים את החוזקות של כל מי שמגיע או מגיעה ואת המקום שבו נכון להם להשתלב. כשאני משתפת אותם באירועים הם מרגישים חלק בלתי נפרד", אומרת עינב.

במפגש זום משותף למנהלות ומנהלי תרבות, קליטה וצמיחה דמוגרפית בקיבוצים שהתקיים בשבוע שעבר (8.2.21), דיברו הקולגות מכל הארץ על הדרכים לשתף פעולה כדי להפיל חומות ולייצר קהילה אחת, שאין בה את המושג חדשים וותיקים. זה לא קורה ביום אחד וזה תהליך שמצריך זמן, אנרגיה, אך בעיקר תשומת לב שותפת.

בקיבוץ עין השופט, לדוגמא, זיהו את הוואקום שנוצר במשך שנות הקליטה בתחום זה והקימו צוות משותף בשם "נעים להכיר" לתרבות ולצמיחה הדמוגרפית שבנה תוכנית שנתית לצורך החיבור הקהילתי, תוך שימת לב מיוחדת לשלב בצוות נקלטים בשלבים שונים של הקליטה. איציק שפרן, מנהל הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ, ביחד עם טל אורם מצוות התרבות ואורית בר שזה עתה נקלטה, שיתפו את משתתפי המפגש בתהליך בניית הצוות והאירועים והשונים והאפקט שיצרו האירועים בתוך המרקם הקהילתי.

אלוף יהודה פוקס נולד בשנת 1969 והתגייס ב-1987 לחטיבת הצנחנים. את פרסומו הראשון הוא קיבל בסרט "להיות קצין", שעקב אחרי מספר צוערים בבה"ד 1.

אלוף פוקס שירת בכל תפקידי הפיקוד בחטיבת הנח"ל, ופיקד על פלנ"ט החטיבה, בין היתר בעת אסון המסוקים בו נהרגו מספר רב של לוחמים מהחטיבה מהפלנ"ט. בהמשך, מונה למפקד גדוד בחטיבה, מפקד חטיבת יהודה, מפקד בה"ד 1, קצין חי"ר וצנחנים ראשי, ובתפקידו האחרון לפני שמונה לנספח צה"ל בארה"ב שימש כמפקד אוגדת עזה.

פרופ' בן-עמי שילוני, שגדל והתחנך בקיבוץ תל יצחק, קיבל בשבוע שעבר משר החינוך, ח"כ יואב גלנט, את הבשורה המשמחת על זכייתו בפרס ישראל בתחום מדעי המזרח הרחוק. פרופ' שילוני הוא חוקר ומרצה להיסטוריה ולתרבות של יפן בחוג להיסטוריה ובחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, שהיה אחד ממקימיו עמד בראשו תקופות ארוכות. הוא היה עמית מחקר באוניברסיטאות טוקיו, ברקלי, אוקספורד וקיימברידג' ובשנת 2012 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בנוסף, הוא נשיא כבוד של האגודה הישראלית ללימודי יפן. 

חבר ילדותו בקיבוץ, משה ויזר, מספר: "חברי הקרוב ממש היה עמי, הגאון בכל אשר עשה בצניעות ללא גבול. עמי הגיע אלינו יחד עם משפחתו לאחר המלחמה, ילד צנום ג'ינג'י וחיוור, ישר לזרועות קבוצת צברים שזופים, יפי תואר. מיד נתגלה כשרונו לשפות שהלך איתו כל השנים כולל יפנית וסינית. עמי הצטיין בלימודים וכן חיבר סיפורים, שירים ומקאמות, הכל בתוך הקבוצה הקטנה. הוא למד בבתי ספר ברמה גבוהה בהרבה מהמקובלות באזורנו, אך זה לא פתר אותו מסידור עבודה יומית אחה"צ, שם בלט בכושר החשיבה והיצירתיות שלו ובעיקר בעבודה בלול, וכמובן כתולה תחתונים אצל חיים פרייליך במכבסה. לאחר שלא אושר לו לצאת ללמוד, הוא הודיע על עזיבה, לקח מזוודה קטנה עם כמה פרטי לבוש ועלה לירושלים, שם הצטיין מחוג לחוג עד שזכה כל שנה לתואר המורה המועדף ביותר בפקולטה למדעי הרוח".

בנימוקיה, ציינה ועדת הפרס כי: "פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק מוענק לפרופסור בן-עמי שילוני מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים על תרומתו הייחודית לייסוד ופיתוח לימודי יפן במדינת ישראל. פרסומיו הרבים ותרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של יפן, ובפרט מחקריו על תרבות ופוליטיקה  ביפן לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, מוסד הקיסרות של יפן, והשוואה תרבותית בין היפנים והיהודים, נחשבים לפורצי דרך בתחומם".  

מכינת 'רעות', מכינה קדם צבאית חצי שנתית למנהיגות מיסודן של התנועה הקיבוצית והמדרשה-החלוץ, קמה לפני שלוש שנים כמסגרת שאחת ממטרותיה המוצהרות היא להביא בשעריה בני נוער מקשת רחבה של החברה הישראלית ולייצר מפגש מגוון. בעמודי הספר שיצרו החניכים אפשר לפגוש סיפורים מרחבי העולם היהודי העשיר – מעיראק ופרס, דרך רוסיה ופולין בואכה מרוקו וכל הדרך מעבר לאוקיינוס לארצות הברית, ארגנטינה וברזיל – וכמובן סיפורים רבים מישראל. כל עמוד מתחיל ברקע ביוגרפי קצר ותמונה של הסבא או הסבתא סביבם הפרויקט, ואחריו הסיפור אותו כתבו החניכים.

דן ורדי (פלך), ראש המכינה, מספר על כתיבת הספר: "התהליך היה מעניין והתוצרים גם הם מראים על המגוון והיצירתיות של החניכים. חלקם ממש קצרצרים, חלק מהסיפורים ארוכים. יש כמה שירים ואפילו סיפור "ילדים" בועט. אני שמח שאנחנו מצליחים להיות מסגרת שגם מצליחה לשמר את הזיקה לעבר וגם להיות פתח ליצירה חדשה, ובכך אני מאמין שאנחנו מצליחים לייצר תמונה של יהדות וישראליות בה יש מקום לכולם ואין היררכיה, כשכלל הסיפורים ביחד מצליחים לצייר את תמונת החברה הישראלית היום."

עוד מוסיף ורדי: "הספר שהוצאנו הוא תוצר של המפגש המגוון בין חניכים מרקעים ומקומות שונים, ושל רעיון שמתבשל אצלי כבר כמה שנים והשנה יצא לאור. מתוך מפגשים ומחשבות משותפות יצרנו תהליך שבתחילתו כל חניך ראיין סבא, סבתא או מבוגר משמעותי ממשפחתו, ובסופו יצר מתוך הריאיון סיפור קצר פרי עטו ודמיונו החופשי."

אתגר ניהול התקציב המשפחתי הוא אתגר העומד בפני כל משפחה לא רק בזמן קורונה אלא גם בשגרה. מטרת הסדנא היא לתת כלים שיכולים לסייע בהתנהלות כלכלית נכונה ובקבלת החלטות נבונות בנוגע לעתיד המשפחה: עמידה בהוצאות הקיום, הימנעות מחובות, תיכנון תקציב לבניית בית ובכלל ויצירת ביטחון כלכלי. הסדנא תעסוק במתן כלים ויהיו בה הסברים, תרגולים והתלבטויות משותפות. 

המפגשים יתקיימו באצעות הזום בין השעות 17:00-19:00. עלות כל מפגש: 150 ₪ (אפשר להירשם למפגש השני בתום המפגש הראשון).

להלן נושאי המפגשים:

מפגש ראשון (יום ג', 03.03.21): הטמעת יסודות כלכלת המשפחה מתיאוריה לפרקטיקה –  מושגים וכלים, זיהוי המצב המשפחתי - הכנסות והוצאות, ריבית פשוטה ואפקטיבית, ריבית דריבית, חוק דירוג האשראי, תיעוד דוחות בנקים וטיפול בקרנות השונות.

מפגש שני (יום ג', 10.03.21): בניית תוכנית חיסכון והתייעלות, שיטת שלושת המעגלים. בדיקת עמידה ביעדים (מעקב חודשי) ובניית חיסכון ארוך טווח. 

המנחה: רו"ח (M.B.A) יהודה בר, מנהל בחטיבת הביקורת ב- "Deloitte - בריטמן אלמגור זהר ושות" בעל ניסיון רב בליווי ובייעוץ למשקי בית וחברות, רכז קורס יועץ לכלכלת המשפחה ומרצה בתחום. מרצה בכיר באקדמיה ובארגונים עסקיים, באמתחתו פרסומים מקצועיים רבים בעיתונות הכלכלית.

לשאלות, הבהרה והרשמה:
שלומית צימרינג, פיתוח הון אנושי, אגף חברה וקהילה - hr@tkz.co.il