ליאור שמחה והדס דניאלי ילין הם המועמדים הסופיים בבחירות לראשות התנועה הקיבוצית

בהתאם לקובץ ההסדרים של "הוראות הבחירות", הודיעה ועדת הבחירות לציבור החברים והחברות בקיבוצים כי היא אישרה את מועמדותם של ליאור שמחה והדס דניאלי ילין לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. הוועדה קוראת לשמור על טוהר הבחירות והוגנותם ושלחה לחברי וחברות הקיבוצים הודעות בדבר אישור המועמדויות וכן "דפי היכרות" לגבי המועמדים. כזכור, מועצת התנועה אישרה בחודש יוני את הצעת ועדת הבחירות  לשינוי פרק ד' ב"חוברת הכחולה" שמתייחס וקובע את נוהלי בחירת מזכ"ל התנועה הקיבוצית. לצד הצבעה ידנית, בקיבוצים שיבחרו בכך, הוועדה בחרה להמליץ להותיר את האחריות על ההצבעה בקלפי בקיבוצים עצמם, אך תייצר מתכונת עם ספקיות הקלפי האלקטרונית לקיבוצים, של התנהלות אחידה של הקלפיות בקיבוצים על נוסח השאלה בקלפי, הודעות במהלך יום הבחירות, שעות פתיחה וסגירה ובכלל זה 'העברה דיגיטלית' ומרוכזת של תוצאות הקלפי אחרי סגירת הקלפיות בקיבוצים.

ראשונה דיברה בפני צירי המועצה הדס דניאלי ילין. הדס (50) היא חברת קיבוץ יגור, נשואה להרן ואמא לשלוש בנות, ובעלת M.A בפסיכולוגיה ארגונית מהטכניון. במשך יותר מ-20 שנה מילאה תפקידים בכירים בתנועה הקיבוצית, ביניהם מנהלת קהילה בסער, יועצת ארגונית לעשרות קיבוצים, יו"ר אלונים, מנכ"לית התנועה הקיבוצית והמשנה למזכ"ל. עד לאחרונה שימשה כמנכ"ל שדולת הנשים בישראל, ובמקביל מכהנת בוועדים מנהלים ובדירקטריונים של ארגונים רבים של התנועה הקיבוצית.

דניאלי ילין אמרה לצירי וצירות המועצה: "מנהיגות היא קודם כל לומר את האמת, גם אם היא לא נעימה: במשך שנים רבות אנחנו, הקיבוצים, הורחקנו ממוקדי ההשפעה. את המקום הטבעי שלנו תפסו קיצוניים, משיחים וגזענייים, שמסיתים נגדו ללא הפסקה. 'כסף-כוח-כבוד' דחקו את הערכים שלנו - דמוקרטיה ליברלית, סולידריות ושוויון. ואנחנו? קצת הורדנו את הראש. מאז שעתנו הקשה ביותר, ב-7 באוקטובר, אפשר לראות שוב ושוב את פניה היפות של התנועה הקיבוצית. את עוז הרוח, את הקהילה החזקה והנחישות. אני מתכוונת לבנות תנועה רלוונטית באמת, שתהיה הקול האמיתי של הקיבוצניקים והקיבוצניקיות בישראל. ואז נצא יחד למערכה החשובה ביותר - על עתיד מדינת ישראל".

אחריה דיבר ליאור שמחה (47), חבר קיבוץ נצר סרני, נשוי לכרמל ואב ל-4 ילדים. שמחה הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, מכהן כיום כמנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל, ולפני כן שימש כיו"ר של קיבוצו ועבד שנים ארוכות בחברות ייעוץ, אסטרטגיה ופרסום, מהמובילות במשק הישראלי. 

לצירי וצירות המועצה אמר שמחה כי "זהו רגע אישי מרגש, מכונן, אולם גם מאוד לא פשוט. כמו כולנו, אני חש מנעד של רגשות, הנע כמטוטלת בין גלים סוערים, בין כאב גדול לתקווה גדולה. לצד הכאב והתפילה, קיימת התקווה למנהיגות - לקום מחדש, למצוא את תעצומות הנפש ולהתחיל את תהליך הבנייה של חיים חדשים, שלב אחרי שלב, כי פשוט אין לנו ברירה. נעשה זאת כולנו ביחד, שכם אל שכם, החברים הגיבורים, הנהגות הקיבוצים והתנועה הקיבוצית. כולנו ביחד נהווה מקור השראה לחברה הישראלית, סמל לערכים שטרם זנחנו, למחויבות לבנות מחדש את היסודות שמהם צמחו הקיבוצים ולפתח את אמצעי הייצור, נשמת אפה של ההתיישבות העובדת – בנגב, בגליל ובכל נקודה".  

עוד אמר: "משימתנו זו היא תקוותנו הגדולה, המוסיפה ומתעצמת הודות לרוח המופלאה של הקיבוצים. רוח הנושבת וסוחפת אחריה את כלל החברה הישראלית לתכלית הראויה ולערכי הליבה של הקיבוץ: ערבות הדדית, סולידריות ושותפות. על-כן, מתוך גודל השעה אני רואה בתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית את שליחות חיי ומבקש לעמוד ראשון בין שווים למול אתגרי המציאות, שהפכה למשימת חיינו. זהו צו השעה וכולנו יחד מאוחדים ונחושים לצאת לדרך חדשה".