דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

השיוך - פנים רבות לו

המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין עונה לחגי מירום: ההחלטה בנושא היא החלטה אסטרטגית רבת משמעות. מטה התנועה מחויב לסייע לכל קיבוץ בדרך שבה יבחר
השיוך- פנים רבות לו
צילום: היידי עפרון (גבעת חיים איחוד). מתוך תחרות התמונות של התנועה הקיבוצית

בשבוע שעבר פורסם מעל "זמן קיבוץ" מאמרו של עו"ד חגי מירום (27.1.2022: "נפילת הבואינג ונפילת חלופת האגודה"). המאמר מנסה לטעון כי חלופת האגודה, בה בחרו עשרות רבות של קיבוצים, אינה בת יישום וקורא לקיבוצים שבחרו בה "לחזור בהם מהחלטתם". בעיני, הדיון החשוב הזה כבר הוכרע ברוב הקיבוצים; ויש קיבוצים שכבר השלימו את השיוך בדרך של חלופת האגודה, כך  שהאמירה כי החלופה אינה ישימה כבר הוכחה כשגויה. בשורה התחתונה, אין אמת אחת, אין דרך אחת וודאי שאין "עמדת התנועה"- זוהי יהירות לחשוב שאפשר להחליט על דרך אחת נכונה ל-280 קיבוצים. 

אתחיל בגילוי נאות: קיבוצי, יגור, דן וקיבל החלטה על שיוך דירות בחודשים האחרונים. הבעתי את דעתי נגד השיוך ביגור מסיבות רבות ומגוונות, ואני עומדת מאחוריה אף כי דעה זו לא התקבלה בסופו של דבר. עם זאת אני גאה בתהליך הדמוקרטי שהתנהל בקיבוץ ובשיח הציבורי הרחב ומקבלת כמובן באהבה את הכרעת הרוב.

באופן אישי' ומתוך ניסיוני רב השנים בעיסוק בנושא - בקיבוצים שניהלתי וליוויתי כיועצת ובעבודתי בתנועה בשנים האחרונות, גיבשתי דעה לגבי השפעות השיוך על הקיבוצים. אני מאמינה כי חברי וחברות הקיבוצים מבינים היום שזוהי החלטה רבת משמעות העתידה להשפיע על אורחות חיינו לשנים הבאות, זו אולי ההחלטה האסטרטגית ביותר שקיבוץ מקבל בשנים האחרונות, לצד השינוי באורחות החיים. ראיתי וחוויתי בקיבוצים שונים את השלכות התהליך ארוך השנים הזה, שאורך לעיתים 20 שנים ויותר, את הפצעים והמהמורות שבדרך וגם את היתרונות ותחושת הבטחון ששיוך הדירות מעניק לחברים. ראיתי את ההשפעה של השיוך על הקליטה, ראיתי את משבר הדיור במדינה נכנס בדלת הראשית לחצר הקיבוץ ומשפיע על היכולת שלנו להתפתח ולצמוח, ראיתי את מחירי הבתים מאמירים לגבהים שימנעו מרבים מאלה הבאים בשערינו להצטרף אלינו.

אינני מאמינה ששיוך הדירות הוא הפתרון היחיד ולכן לאורך כל הדרך וגם כיום אני עוסקת עם הצוות בתנועה בחשיבה על פתרונות חלופיים - חלקם נפוצים בעולם כגון דיור קואופרטיבי ושכ"ד לכל החיים, ואנו מנסים להביא אותם לכדי יישום גם אצלנו, בתנועה ובמדינה כולה. 
דעתי האישית כמשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית אינה משפיעה על תפקידנו כתנועה המחייב אותנו לפעול בכל הזירות ובכל האמצעים כדי להבטיח לחברות וחברי הקיבוצים לבחור את דרכם על פי שיקול דעתם. אנו, במטה התנועה מחוייבים לסייע כמיטב יכולתנו לכל קיבוץ, ע"פ הדרך בה בחר. עברו מן העולם הימים בהם "דבר התנועה" הטה את הכף וחייב את הקיבוצים ועל כן איננו נוהגים עוד בדרך זו - וטוב שכך. 
המסר החשוב ביותר בעיני בדיון זה הוא שקיבוץ הוא לא עסקת נדל"ן. 

הקיבוץ מודל 2022 עומד על ארבע רגליים: הערבות ההדדית, הקהילה החסונה, המערכות הכלכליות המשותפות המאוגדות כקואופרטיבים, והעשייה בחברה הישראלית. לכל קיבוץ רגליים חזקות יותר ורגליים חלשות יותר אך בכולם מתקיימות 4 הרגליים הללו. כשמבינים לעומק את ארבע הרגליים, מבינים שקיבוץ, גם היום, הוא דרך חיים ייחודית בנוף הישראלי וגם העולמי. 30 שנה אחרי המשבר, 20 שנה אחרי גל השינויים הגדול בקיבוצים- הקיבוץ נשאר קיבוץ, גם אם השתנה והתאים את עצמו למציאות העכשווית. למרות שינוי אורחות החיים ותחזיות אפוקליפטיות, לא הפכנו לישובים קהילתיים - נשארנו קיבוצים. ולכן הצטרפות לקיבוץ היום איננה רק בחירה באופציה לקנות או לבנות בית יפה צמוד קרקע. הצטרפות כזאת משמעותה המלאה היא לקבל על עצמך את כל החבילה- וזה לא פשוט ולא מתאים לכולם.  

לצערנו, המדינה, באמצעות הפקידים השונים , מראה לנו מעת לעת, שמבחינתה זמנו של הקיבוץ עבר. אנו עומדים על כך שלא הם יחליטו ויקבעו את גורלנו עתידנו וזהותנו. נראה שגם בהיבט זה עו"ד חגי מירום, שכבר מזמן אינו חבר קיבוץ הרים דגל לבן. לכן אנחנו כאן.
הסוגייה המרכזית שכל קיבוץ נכון שישאל את עצמו בתהליך השיוך, היא מהי תמונת העתיד שאנחנו רוצים לראות בקיבוץ שלנו. "חלופת האגודה" באה לעולם כי מי שעסקו בתהליך השיוך הבינו שיהיה קשה יותר להבטיח את תמונת העתיד הקיבוצית הרצויה בחלופה הקניינית. 
בניגוד לנאמר במאמרו של עו"ד מירום, הקיבוצים עצמם הם שחששו מחלופת השיוך הקנייני וחיפשו מוצא אחר- ולא רק התנועה. עד היום כ-70 קיבוצים בחרו בה ברוב גדול מאד בגלל שהיא מתאימה להם ולא בגלל "עמדת התנועה". עמדתי בראש אחד הקיבוצים האלה, חיכינו יחד לחלופת האגודה, בחנו אותה לעומק והחלטנו "ללכת עליה" ברוב עצום, ולשמחתי גם הצלחנו להגיע לקו הסיום וליישם בו את חלופת האגודה. זוהי חלופה טובה עבור הקיבוצים שבוחרים בה, שעונה על חלק ניכר מהבעיות שעלו בחלופה הקניינית. זו גם הסיבה לכך שהיא מאויימת כבר 4 שנים על ידי רמ"י אשר מנסה לעקר את החלופה מתוכן. 

עו"ד מירום מציין במאמרו כי לאחרונה פורסמה המלצת הועדה שהוקמה על ידי רמ"י ש"חבריה אינם שונאי הקיבוצים". זו אמירה אומללה. הצוות שהגיש את דוח שימרון כנגד חלופת האגודה למעשה הפיק דוח המבקש לחסל את אורח החיים הקיבוצי מהמסד עד הטפחות. איני יודעת אם הם שונאי קיבוצים, אני יודעת בוודאות שהם היו שמחים שצורת החיים שלנו תפסיק מלהתקיים.

לצד האיום על חלופת האגודה עצמה, הועדה שהוקמה בחרה להביע דעתה על אורחות חיינו ולהחליט עבורנו שאנחנו ישובים קהילתיים. לא עזרו הסברים, דוגמאות וסיפורים אישיים: מבחינת פקידים ברמ"י, ובראשם עדיאל שימרון שכבר אינו בתפקידו, סיימנו את תפקידנו ההיסטורי, אנחנו צריכים להתפרק, ובהזדמנות זו להחזיר את כל ה"נכסים" שבנינו בעמל רב ובמשך 112 שנות קיבוץ.  כך שהמאבק  שהתנועה מנהלת במסקנות הוועדה הוא מאבק גדול בהרבה מהמאבק על החלטה כזו או אחרת של רמ"י. הוא מאבק על עצם זכותנו להמשיך ולהתקיים כקיבוץ במדינת ישראל. זהו מאבק צודק הן על האפשרות שלנו לשמור ולשמר את דרך חיינו הייחודית והן על האמון שלנו במדינה- אי אפשר לשנות החלטות מהותיות כל כך, כל שנה- שנתיים, גם לאחר שאושרו בבג"צ רק כי דעתם של כמה פקידים אינה נוחה. אלה החלטות גורליות למשפחות רבות, לזוגות צעירים, לקיבוצים רבים ואני מתפלאת על מי שאמור להיות לצד הקיבוצים ובוחר לדבוק בעמדות מסוכנות אלו של פקידי רמ"י במקום בעמדת הקיבוצים. בעיני כל הקיבוצים וכל העוסקים בדבר צריכים להאבק בדו"ח זה כיון שהשלכותיו רחבות יותר מחלופת שיוך כזו או אחרת.  

מילים אחרונות לכל הקיבוצים שנמצאים בתהליך וטרם השלימו אותו: אנו נמצאים בשעת רצון - מנכ"ל רמ"י, יעקב (ינקי) קוינט, קיבל החלטה לקדם את יישום חלופות השיוך - הקנייני וחלופת האגודה, ואכן אנו רואים את הקצב המהיר יחסית בו מתקדמים הקיבוצים בשנה האחרונה. אנו מנהלים מאבק על הארכת הסדר הביניים ועושים כמיטב יכולתנו להאריכו בתנאים שיאפשרו לקיבוצים נוספים להכנס אליו. התהליך הארוך גובה מחירים כבדים מהחברים ומהקיבוצים. ההמלצה שלנו: זה הזמן לקבל החלטות ולהתקדם, כל קיבוץ בדרך בה הוא בוחר ונכונה עבורו. 

אנחנו בתנועה הקיבוצית תמיד נהיה שם בשבילכם ולעזרתכם, בכל אשר תבחרו.

תגובות

שיוך
אבי לפידות. קיבוץ צרעה
ניתן לשייך, כבטחון כלכלי הניתן להורשה, לפי פקודת האגודות השיתופיות גם מניות בקרן מילואים ייעודית. קרן כזאת, לפי הפקודה, אינה חלק ממאזן הקיבוץ והיא מורשת.
את חלוקת/צבירת המניות וערכן ניתן לבצע בהתאם לוותק החבר וכללים נוספים פרטניים.
בכך נמנע מתשלום מיליונים לקיבוץ ( במיוחד אם אינו באזורי עדיפות לאומית). הסכומים יצטברו בקרן המילואים לטובת חברי הקיבוץ ויורשיהם בלבד..
זה יקנה את הביטחון לחבר ויורשיו לא פחות מאשר שיוך הבתים.
הצעתי זאת בעבר אצלנו אבל התקבלה חלופת האגודה.
אם רמ"י יפסול אותה לחלוטין, כפי שהוא מתכוון לעשות - רצוי לחזור להצעת המניות לפי פקודת האגודות השיתופיות, כאמור לעיל.
אבי לפידות
הצעתי זאת בעבר גם אצלנו, א
תמיכה באבי לפידות
ג'וחא
אבי צודק בהחלט, לבד מקיבוצים באזורי עימות ששם הקרקע שווה 0 אין סיבה להיכנס למאבקים שעורכים שנים עם רמ"י. שיוך פיננסי הוא הפתרון וכל הנכסים יישארו משויכים לאגודה השיתופית. במציאות שלנו, אחד הסעיפים החשובים הוא דאגה ליורשים. שתי שיטות השיוך , האגודה והשיוך האישי הופכים לעסקת נדל"ן שלא ישאירו סיכוי במהלך השנים לקהילה לשמור על צביונה.

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.