דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

אז מה השגנו עד כה במאבק נגד גזרות האוצר ורשות המיסים בחוק ההסדרים והתקציב? צפו במשט הרפסודות המרהיב בכנרת. מקיבוץ קטורה לימי הפלמ"ח. כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית
מפגינים מול משרד החוץ
 05/08/2021
לחצו כאן לצפייה בעמוד זה בדפדפן

ביחד אנחנו חזקים. לחוד - חסרי סיכוי

בשבועות האחרונים פעלו במטה התנועה הקיבוצית, ביחד עם שותפינו במרחב הכפרי וחברי הכנסת הקיבוצניקים מהמפלגות השונות, בקדחתנות בכדי לנטרל סיכונים שגילינו בטיוטת חוק ההסדרים ותקציב המדינה. אנו שמחים להודיע כי המאמצים נושאים פרי בינתיים, וסעיפי מיסוי השותפויות וההיוון המוגדל אינם מופיעים בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים אשר אושרו בממשלה
הממשלה דנה בתקציב המדינה. צילום: לע"מ
הממשלה דנה בתקציב המדינה. צילום: לע"מ

עם קבלת טיוטת ההצעות שהכינו במשרד האוצר לקראת הדיון על התכנית הכלכלית השנתית, זיהו בתנועה הקיבוצית ארבע תכניות המאיימות באופן ישיר ומהותי על המשך קיומם של הקיבוצים והמושבים. החמורה והמאיימת ביותר שבהן הייתה הכוונה להגדיר את הקיבוצים כ"שותפים מוגבלים". שינוי כזה היה מביא לחיסול רעיון הקיבוץ דה פקטו. התוכנית השנייה הייתה להעלות את דמי ההיוון לבניה בקיבוצים באופן אבסורדי מ- 91% ל- 98% ואף ל 100%. הגזרה השלישית הייתה הארכת חוק הוותמ"ל לארבע שנים נוספות והרביעית היא הרפורמה החד צדדית בחקלאות והורדת המכסים.

במהלך השבועיים האחרונים קיימו ראשי התנועה הקיבוצית שיחות ופגישות עם גורמים פוליטיים רבים ממרבית סיעות הקואליציה, בממשלה ועם מרבית ראשי מפלגות הקואליציה במטרה להוריד את הנושאים מסדר היום. ביום ראשון שעבר התקיימה פגישת חירום של ראשי התנועה עם חברי הכנסת הקיבוציים, על מנת לרתום אותם למאמץ לביטול המהלכים החד צדדיים הללו. מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, היה בקשר רציף ויומיומי עם ראשי מפלגות הקואליציה ומנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, נעמה שולץ, והסתייע במזכ"ל הקיבוץ הדתי היוצא, אמיתי פורת, מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, מנכ"ל ברית פיקוח, רו"ח ירון רייכמן ועו"ד דוד ויינשטיין (עלומים) ממשרד ליפא-מאיר ועו"ד שלומית שיחור-רייכמן, רשמת האגודות השיתופיות. גם יעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, לקח חלק במאמץ המרוכז הזה.

המחלקה הפוליטית המתחדשת עברה את טבילת האש הראשונה בהצלחה: ההחלטה לשנות את מבנה המחלקה הפוליטית בתנועה התבררה כמשמעותית ובעלת השפעה רבה על המהלכים ועל שיפור הקשרים במרחב הפוליטי. פעילי המחלקה - איילת סלע-יונגרמן האחראית על קשרי הממשל, נרי שוטן ויורי קנדל שאמונים על הקשר מול המפלגות עצמן  - סייעו רבות ביצירת הקשרים ודרכי התקשורת מול כל סיעות הקואליציה לרבות מעקב אחר דיונים בוועדות הכנסת ובמשרדי הממשלה ויצירת מהלך משותף ומתואם מול חברי כנסת רבים מסיעות שונות.

ביום שני אישרה הממשלה את התקציב וחוק ההסדרים. סעיף מיסוי השותפויות הוצא מהתוכנית הכלכלית שהוצמדה לתקציב המדינה, סעיף ההיוון המוגדל הועבר לטיפול מועצת מקרקעי ישראל, שבראשה עומד שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין (תקווה חדשה), שהוא ומנכ"ל המשרד, אביעד פרידמן, מתנגדים לשינוי הזה.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, סיכם: "פעמים רבות שואלים חברי הקיבוצים, בעת ביקורי המטה או מעל גבי עיתון זה מה תפקידו של מטה התנועה ולמה צריך אותו. ובכן... השבועות האחרונים הוכיחו שוב מדוע התנועה הקיבוצית רלוונטית, חשובה והכרחית. כאשר אנו פועלים ככוח אחד יש ביכולתנו להיאבק ולשנות את רוע הגזרות שמכינים במשרד האוצר במטרה לפרק אותנו. אם יאבק כל קיבוץ לבד בעצמו, אין לו שום סיכוי. אנו מודים ליאיר לפיד, נעמה שולץ, אנשי משרדה וחברי יש עתיד, כמו גם לחברי הכנסת הקיבוצניקים וחברינו מסיעת העבודה, שלא הרפו עד שהסעיף הרע הזה הוצא מהתוכנית".


באנר משקארד

אלפי חקלאים הפגינו בירושלים נגד הרפורמה של שרי האוצר והחקלאות: ״רשתות השיווק הן שעושקות את הציבור, לא החקלאים. טפלו בפערי התיווך והוציאו את הרפורמה מחוק ההסדרים!״

יותר מ-2000 חקלאים וחקלאיות, ביניהם מספר גבוה במיוחד שהגיעו מהקיבוצים, הפגינו ביום ראשון בירושלים מול ישיבת הממשלה שהייתה אמורה להתקיים במשרד החוץ אך הוזזה למשרד רוה"מ בעקבות ההפגנה. החקלאים הגיעו בשיירת מכוניות ומשאיות שיצאה מלטרון וחילקו תוצרת חקלאית לעוברים והשבים. מזכ"ל התנועה: "אנחנו שותפים, לא אויבים. דברו איתנו ונגיע להבנות"
מפגינים מול משרד החוץ, שם הייתה אמורה להתקיים ישיבת הממשלה על תקציב המדינה
מפגינים מול משרד החוץ, שם הייתה אמורה להתקיים ישיבת הממשלה על תקציב המדינה

החקלאים מחו על הרפורמה ההרסנית ששרי האוצר והחקלאות מנסים לקדם במסגרת חוק ההסדרים ולא בהסכם מולם. כמו כן, קראו החקלאים לשרי האוצר והחקלאות לטפל ברשתות השיווק שעושקות את הציבור, ולא לפגוע בחקלאים הישראלים שנאבקים על פרנסתם. על הצד הלוגיסטי של ארגון הפגנות החקלאים אמון חיים חבלין, רכז מחלקת החקלאות בתנועה הקיבוצית. את ההפגנה הנחה מזכ"ל התאחדות ישראל אבשלום (אבו) וילן ולצדו עמדו על הבמה ונשאו דברים שותפיו להנהגה החקלאית, ראשי וראשות מועצות אזוריות, חברי כנסת בהווה ובעבר ממפלגת ש"ס, חקלאים וחקלאיות מכל חבלי הארץ והענפים ונציגי הנוער במרחב הכפרי ודור ההמשך הצעיר של החקלאות. בתום ההפגנה עברו החקלאים למחות מול משרד רוה"מ, שם התקיימה לבסוף ישיבת הממשלה שדנה בתקציב המדינה ואף אישרה אותו.

אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל פתח את ההפגנה ואמר: "עלינו לירושלים, אלפי חקלאים מכל רחבי הארץ, כדי להפגין מול ישיבת הממשלה, כדי לומר בקול רם וברור: מי שקובע את המחיר בסופר הוא לא החקלאי שמקבל שקלים בודדים על התוצרת - אלא רשתות השיווק שמוכרות במחיר של פי כמה וכמה וגורפות מיליארדי שקלים על גב הצרכנים ועל גב החקלאים. יש להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים, אחרת – זה עלול להיות סופה של החקלאות הישראלית. בלי הידברות - לא יקרה דבר. לא נשתף פעולה עם רפורמה שתפגע במדינה, באזרחים, בחקלאים, בביטחון הפיזי והתזונתי של כולנו”.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "באנו לכאן כולם ביחד - קיבוצים, מושבים ואיכרים, מכל חבלי הארץ - מגבול הלבנון ומדרום הערבה, מעוטף עזה ובקעת הירדן, מהגולן ומעמק יזרעאל, ומכל הענפים החקלאים - הרפתנים והלולנים, מגדלי הפירות, הירקות והדגים, כדי לומר לשרים שאנחנו שלחנו לממשלה - עד כאן. לא ניתן לכם להוביל צעד כל כך דרסטי, ובעל משמעויות מרחיקות לכת על החקלאות הישראלית באופן חד צדדי וללא הידברות עם החקלאים. חקלאות ישראל היא נכס אסטרטגי של העם היהודי ושורש הציונות. אל תלכו לנו על הראש - זה יעלה לכם בראש. אנחנו שותפים, לא אויבים. דברו איתנו ונגיע להבנות".


באנר ביטוח חקלאי

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק תכנון משק החלב

מליאת הכנסת אישרה ביום רביעי (04/08) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק תכנון משק החלב. החוק עבר בתמיכת 15 חברי כנסת ללא מתנגדים וללא נמנעים. אישור החוק מהווה בשורה משמעותית לענף החלב, שסבל משחיקה ברווחיות בשנים האחרונות דבר שהוביל לסגירתן של רפתות וצמצום השקעות
 
תוצאות ההצבעה במליאת הכנסת על הצעת חוק תכנון משק החלב בקריאה שנייה ושלישית
תוצאות ההצבעה במליאת הכנסת על הצעת חוק תכנון משק החלב בקריאה שנייה ושלישית

בתיקון הוצע להאריך עד ל-31.12.23 את תוקפה של הוראת המעבר הקבועה בחוק תכנון משק החלב, שלפיה המחירים המזעריים שעל מחלבה לשלם ליצרן (רפתן) בעד חלב בקר במכסה ("מחיר המטרה") יהיו המחירים שנקבעו בזמנו, לפני שנת 2011, כשהם מעודכנים בהתאם לתקנות שהתקינו שרי האוצר והחקלאות ופיתוח הכפר.

כמו כן, מוצע להסמיך את השרים כאמור, באישור ועדת הכלכלה, להאריך את התקופה האמורה בתקופת אחת נוספת, עד ל-31.12.2025. עוד מוצע להסמיך את השרים לקבוע באותן תקנות מנגנון עדכון שונה מזה שקיים היום, כדי לאפשר להפחית את מחיר המטרה. מועד תחילת החוק המוצע הוא ב-1.7.2021, ומתאריך זה ואילך, המחיר הרבעוני לליטר חלב ייקבע לפי התקנות כאמור, ובלבד שאלה יותקנו עד ל-30.9.21.

החוק אושר סופית לאחר שבחודש ינואר השנה נחתם ההסכם בין יצרני החלב למשרדי האוצר והחקלאות ופיתוח הכפר בתום משא ומתן שארך חצי שנה ודיונים שנמשכים כבר למעלה משנתיים בין האוצר לענף החלב. על ההסכם חתמו שר החקלאות ופיתוח הכפר הקודם, ח"כ אלון שוסטר, ושר האוצר לשעבר, ח"כ ישראל כ"ץ, הוא לא קודם כיוון שמדובר היה בתקופת בחירות. שר החקלאות הנוכחי, עודד פורר, הבטיח להעבירו כלשונו, וקיים. על מתווה זה עמלו רבות ליאור שמחה (נצר סרני), מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, אבשלום וילן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ויעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים.


באנר הזמן הירוק המחודש

האם יש גבול לזלזול של ממשלות ישראל בתושבי עוטף עזה?

דיון ועדת הכספים של הכנסת בנושא עיכוב תשלומי האירוח לתושבי עוטף עזה שנאלצו לעזוב את ביתם במבצע 'שומר החומות' נעצר באמצע בשל העדר השתתפות מצד משרדי הממשלה. את הדיון יזמה ח"כ נירה שפק (יש עתיד) מכפר עזה והשתתפה בו גם הדס דניאלי-ילין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית
הדס דניאלי-ילין (מימין) וח"כ ניר שפק לפני הדיון שנעצר בוועדת הכספים
הדס דניאלי-ילין (מימין) וח"כ ניר שפק לפני הדיון שנעצר בוועדת הכספים

ישיבת הוועדה התקיימה ביום שלישי השבוע, בעקבות בקשה לדיון מהיר של ח"כ שפק (החברה בוועדה), והשתתפה בה גם המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין, אך הדיון נעצר בטרם הספיקה לדבר.  בפתח הדיון התברר כי אף נציג ממשרדי הממשלה שהוזמנו לא הגיע פיזית לדיון, וכי נציגי משרד האוצר הודיעו הבוקר כי לא ישתתפו בדיון, בנימוק שהסוגיה נוגעת למשרד הביטחון בלבד.

נוכח המצב, עצר יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), את הדיון וקבע כי הוא יתקיים בהמשך עם השתתפות פיזית של נציגים ברמת ראשי אגף ומעלה. "את המגמה שאני רואה פה, אני כלל לא אוהב. אנשי המקצוע במשרדים צריכים לקבל את הכבוד הראוי להם, אבל הם צריכים לבוא ולכבד את האזרחים. לכן לא מקובל עלי שאין אף נציג של הממשלה, כולם בזום, לכן הדיון הזה לא ימשיך. לשבת במשרדים זה מאוד נוח, אבל אתם צריכים להגיע ולתת פה תשובות לתושבים, להתמודד עם השאלות ולתת תשובות. נקיים דיונים עם תוצאה בסוף, לא דיוני סרק. לשבת במשרדים זה מאוד נוח, אבל אתם צריכים להגיע ולתת פה תשובות לתושבים. להטיח את הדברים ובסוף לא לקבל תשובות, זה לבזות את התושבים שמבוזים מספיק", אמר ח"כ קושניר. צפו בח"כ אלכס קושניר עוצר את הישיבה.

"אנשים מחזיקים חשבוניות ביד ולא קיבלו החזר יותר מחודשיים. גם התקציב שהוקצב לכך לא מספיק, כאשר המענה כולל גם את אשקלון ושדרות. אני מתביישת במענה שניתן, ואנחנו צריכים להגדיר תוך כמה זמן ישולם הכסף ולסכם את המנגנון לעתיד", הוסיפה ח"כ שפק במהלך הדיון. 

באנר קמפיין קליטה

בגלל הרוח (ולמרות החום הכבד) מחזור שני של הרפסודיה הסתיים השבוע

גם החום הכבד לא הפריע למשט של 35 רפסודות עם יותר מ-850 נערות ונערים מהקיבוצים בכל רחבי הארץ לחצות השבוע את הכנרת ולסיים את המחזור השני של רפסודיית 2021. צוות אגף החינוך נערך למחזור השלישי והאחרון שילוו בהנחיות קורונה נוספות. לחצו על התמונה לצפייה בדיווח על הרפסודיה מתוך חדשות הבוקר של קשת
קסם על ים כנרת - לחצו על התמונה לצפייה בווידאו מהמשט. צילום: ניר לביא

אחרי שנתיים של הפסקה, ניכר שכל מי שעוסק בחינוך נעורים בקיבוצים, לא כל שכן בני ובנות הנוער בעצמם, מרגישים ומבטאים בשטח כמה היתה חסרה להם הרפסודיה. ההרשמה לשלושת מחזורי רפסודיה 2021 נסגרה זמן קצר לאחר פתיחתה בשל עודף ביקוש, וגם הקורונה שהכבידה את ההיערכות לא עצרה אף אחד מלהגיע לחוף חוקוק בשני מחזורי הרפסודיה הראשונים, לעמול בבניית הרפסודה (זה אפילו לא נראה קל), ליצור מפרש שיקדם מסר שחשוב לקבוצה, לחוות מעגלי שיח משמעותיים ומפגש עם דוברים ודוברות מעוררי השראה ועניין בנושאי מעורבות חברתית, עשייה למען האחר ושירות משמעותי.

במחזור הזה, כמו במחזור הראשון, הוזמנו חקלאים שונים לדבר עם בני ובנות הנוער על החיבור האישי לחקלאות ולאדמה. הדוברים הרחיבו בהסבר על הסכנות העומדות לפתחה של החקלאות באופן מיידי בעקבות כוונות האוצר ומשרד החקלאות לייבוא תוצרת מחו"ל – מהלך שלא מטפל בבעיה האמיתית – פערי התיווך ברשתות המזון ולכן לא יביא להוזלת המחירים. השיחות היו משמעותיות ועוררו עניין רב. בעקבות מעגלים אלו החליטו לא מעט מקבוצות הנעורים לייחד את המפרש של הרפסודה אותה הם משיטים לאמירה על חשיבות החקלאות בישראל. על המפרשים הפעם נכתב בין היתר: "שומרים על החקלאות", "רוח החקלאים סחפה גם אותנו", "התפוח נפל רחוק מהעץ" ועוד

דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך בתנועה הקיבוצית: "אל המחזור השני של הרפסודיה הגיע צוות הרפסודיה מתוך מחויבות לקיימו באופן מיטבי בתנאים לא פשוטים של עומס חום קשה, סדר היום שונה והותאם לזמנים בהם עומס החום לא בשיאו. וכך כבר בשעות הבוקר המוקדמות של היום השני קמו בני הנוער להשלמת בניית הרפסודה. הרצון של כל השותפים והמשתתפים לחוויית יחד משמעותית לאחר שנה וחצי של קורונה מילאה את כולם במחויבות לעמוד בכללים ובנהלים באוירה טובה ומצב רוח מצוין. הקרבה אל מי הכנרת אפשרה טבילה ממושכת במים והנאה מלאה מתחושת חופש ומפגש חברתי שמור, מוגן ומפרגן לנוער המצוין שלנו".


באנר הגן הקיבוצי

תמונת השבוע: בשביל הקיימות

פארק הקיימות

השבוע נחנך בקיבוץ גת "פארק הקיימות גת", אשר נבנה והוקם על ידי נערי ונערות שנת המצווה של הקיבוץ, יחד עם צוות ההורים הנהדר וקהילת הקיבוץ. הפארק הוקם בסיוע המועצה האזורית יואב, מחלקת התרבות במועצה ו'שותפות יואב – ליהיי ואלי' של הסוכנות היהודית, במסגרת פרויקט "יוזמות קהילתיות 7", שמתקיים מדי שנה.

הפארק ישמש כמקום בילוי באוויר הפתוח, בו כל קהילת הקיבוץ, אורחים וחברי קהילת ליהיי ואלי יוכלו לבקר וליהנות ממתקניו. במקום הוכשרו שטחים לפיקניק, לינת שטח, מתחם בישול וטאבון, ספורט פעיל ומנוחה. הפארק הוקם כפעילות קהילתית התנדבותית משותפת, אותה הובילו נערי ונערות שנת המצווה ונבנה על פי תפיסה אקולוגית של שימוש בחומרים בשימוש חוזר, חומרים טבעיים וחומרים שנמצאו בשטח. 

כל הכבוד לכל השותפים, ובעיקר לנערות ולנערים שזכו לקחת חלק בפרויקט יפה זה!


פייסבוק התנועה

גם השנה - ממשיכים לבשל באהבה

בעקבות גל הקורונה הנוכחי, שוב חוזר החשש כי אלפי נזקקים יוותרו ללא מזון בערב החג. מתוך החשש, התנועה הקיבוצית ותנועת הקיבוץ הדתי יובילו את מיזם "מבשלים באהבה" גם השנה כהמשכיות למסורת של התנדבות ותרומה לזולת
גם השנה - ממשיכים לבשל באהבה

לאור מגפת הקורונה, במהלך חגי תשרי אשתקד נולד מיזם "מבשלים באהבה" בהובלת התנועה הקיבוצית ותנועת הקיבוץ הדתי שמשמעותו בישול לנזקקים בחברה הישראלית. במסגרת המיזם, בושל מזון בבתיהם של חברי הקיבוצים ובחדרי האוכל, תוך שיתוף כלל הקהילה הקיבוצית, מילדי החינוך הבלתי פורמלי והנוער ועד אחרון החברים שבישל את מטעמי ביתו לאחר. המזון שנתרם, נארז ושונע על ידי הקיבוצים למקלטי נשים מוכות, בתי תמחוי, ניצולי שואה, פנימיות, בודדים, משפחות ומסגרות נוספות אשר זקוקות לסיוע.

בין חלק מהקיבוצים התורמים נוצר קשר מתמשך והדוק בעקבות הקשר הראשוני שנרקם במהלך המיזם בחגי תשרי 2020 לאותן מסגרות נזקקות. בקיבוצים: נען, מבוא חמה, מעגן מיכאל וגן שמואל מיזם זה הפך לשגרה של התנדבות ותרומה. "במבוא חמה התחלנו עם המיזם לפני שנה ובכל שבוע מאז אנחנו מבשלים באהבה ומעבירים את מנות המזון לעמותת "מאיר פנים" בטבריה. מומלץ בחום למי שרוצה להרחיב את הלב" אומרת איילת הריס, חברת קיבוץ מבוא חמה.

הקורונה לא חלפה מהעולם כפי שקיווינו וגם השנה נראה כי פנינו לסגר בחגים ולביטול האירוח הקיבוצי בערבי החג עבור משפחות מעוטות יכולת, שהיה נהוג בשנים קודמות. כתוצאה ממצב זה, שוב חוזר החשש כי אלפי נזקקים יוותרו ללא מזון בערב החג. מתוך החשש, אגף צעירים של התנועה הקיבוצית החליט להמשיך את מסורת הנתינה בשיתוף פעולה עם אגף מעורבות חברתית בתנועת הקיבוץ הדתי ולמנף את מיזם הבישולים גם השנה, כהמשכיות למסורת של התנדבות ותרומה לזולת.


באנר ביטוח חקלאי

תוכנית "כרם" - נוגעים בזהות

באוקטובר יפתח מחזור נוסף של תוכנית "כרם", המשותפת לתנועה הקיבוצית, בינ"ה והמדרשה באורנים, מבית היוצר של "כזה ראה וחדש". מדובר בתוכנית דו-שנתית המבקשת להחזיר למרכז השיח הקיבוצי את שאלת הזהות שלנו: הזהות האישית, הזהות הקיבוצית והתנועתית, ובאילו אופנים אנחנו חלק מהחברה הישראלית והעם היהודי
משתתפי המחזור הראשון של "כרם" במהלך סיור שהתקיים במסגרת התוכנית
משתתפי המחזור הראשון של "כרם" במהלך סיור שהתקיים במסגרת התוכנית

איך חוגגים אצלכם את שנת המצוות? איך קוברים את האהובות והאהובים בקהילה? האם צריך לשים מזוזות בבתי הילדים? ויום כיפור – מציינים אותו בקיבוץ? השאלות הללו חוזרות ועולות בקיבוצים רבים, גם בשנים האחרונות, ואלו הן לא רק שאלות טכניות עם פתרונות ברורים. הן מכוונות לשאלות זהות אישיות וקהילתיות עמוקות, ביחס לזירה הקיבוצית, הישראלית והיהודית. מי אנחנו, מהי הזכות שלנו בתוך העולם היהודי? ואולי אפילו חובה של ממש? מה מקומה של המסורת היהודית ומה בינה לבין המסורת הקיבוצית, ועד כמה יש לנו החירות לחדש בתוכה?

הקהילות הקיבוציות היום נושאות באחריות עמוקה לעיצוב ויצירה תרבותית, לא רק בתוך הקיבוצים פנימה, אלא יכולים להיות בשורה של ממש למרבית החברה הישראלית: קהילות שמחוברות לשורשיהן, מכירות את המגוון והעושר החברתי, ומחדשות כך שהתרבות תחזק את זהותן. תנועה מתמשכת בין יהדות לעבריות וקהילתיות והמקום החברתי המשותף שלנו בתוך הנתיבים הללו.

עיצוב ויצירה תרבותית אינן נולדות יש מאין, הן מבוססות על הרבה עבר ועם זאת צריך להשקיע מאמץ בהווה: להעמיק את הידע, לגבש ולעצב תפיסת עולם ברורה שאינה מתנצלת, ולקבל כלים ליישום. את כל אלו עושה תכנית "כרם". התוכנית מיועדת לחברות וחברי קיבוצים, בעמדות הובלה והשפעה בקיבוצים - בהווה או בהתהוות.


באנר משקארד

פיתחו את השער

המפגש השלישי בסדרת "לבנות עתיד" הוקדש לאתגר הגדול של קליטת חברות וחברים חדשים במציאות של מחירי קרקע מאמירים ושל החיבור, שהפך לכמעט אוטומטי, בין חברות לשיוך ובנייה. האם ניתן להתיר את הקשר הגורדי הזה? ובמידה ולא, מה החלופות שיאפשרו המשך צמיחה דמוגרפית תוך שמירה על זהות הקיבוץ ורב דוריות הקהילה?

ביום חמישי 29.7.21 נערך המפגש השלישי והאחרון בסדרת המפגשים שעסקה בתכנון הקיבוץ היום ובעתיד לנוכח מגמות דמוגרפיות ותכנוניות חיצוניות ופנימיות. המפגש הפעם, תחת הכותרת: פיתחו את השער – חברות לכולן/ם בעידן הקניין, ביקש לבחון מנקודות מבט שונות את אתגר החברות לנוכח שיוך הדירות ולהציע חלופות ופתרונות.

דגן לוין, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, פתח את המפגש בהרצאה שהעניקה מסגרת לדיון. דגן סקר את העלייה המתמשכת במחירי הקרקע, שאחת מהשלכותיה היא ירידה ביכולתם של בני ובנות קיבוץ לרכוש בית בקיבוצם וכניסה של אוכלוסיות חזקות כלכלית שלא מחפשות בהכרח קיבוץ או קהילתיות (התמיינות כספית במקום קהילתית-ערכית). לצד זאת, סקר דגן את מגוון הפתרונות האפשריים להנמכת חסמי הקליטה, המגיעים מעולמות השיוך, הציפוף והבנייה.

בהמשך לפתיחה זו, העמיקה עו"ד מרב ניב מהמחלקה המשפטית בתנועה בקיבוצית בנושא שיוך הדירות, והתייחסה לתהליכים במסגרתם נוצרו והתגבשו חלופות השיוך, מה הן נועדו לשרת בעת שנוצרו ומה האתגרים שהן מייצרות עבור הקיבוצים היום. לדבריה של מרב, חידוד מהות החברות בקיבוץ, שערכי הליבה שלה הם ערבות הדדית, שותפות בנכסים, דמוקרטיה, קיימות ורב דוריות, תסייע לקיבוצים להתבונן בעין רעננה ומחדשת על התנאים החומריים הנלווים למימוש מהות זו.

ומהתיאוריה לפרקטיקה – ארבע הרצאות קצרות אפשרו למשתתפים לקבל הצצה לפתונות שנוצרו בקיבוצים שונים: קרני פלג סיפרה על מודל החברות ללא שיוך בקיבוץ גבולות; רוני ברניר תיאר את הפרוייקט להקמת יח"ד קטנות להשכרה למשפחות בני קיבוץ צעירות; אלי קולן סקר את האופן שבו בנייה רוויה מאפשרת להוזיל את הבניייה; ושי גרוסמן הציג מודל "הצרחה במשפחה" המאפשר החלפת דירות בין הורים לילדים בקיבוצים משייכים.

 
באנר הזמן הירוק המחודש

מקיבוץ קטורה לימי הפלמ"ח

בימים אלו מציינים ברחבי הארץ ובלא מעט קיבוצים 80 שנה להקמת הפלמ"ח, במקביל עולה בערוץ ניק-טין עונה שנייה לסדרת הטלוויזיה – "פלמ"ח" שאחד מהשחקנים בה הוא מייק הריס מקיבוץ קטורה
ראשונים תמיד אנחנו – אנו, אנו הפלמ"ח (גם בסדרת הטלוויזיה)
מייק הריס (מימין) ביחד עם השחקן אורי גוב. צילום מסך מתוך ערוץ ניק-טין

בימים אלו בערוץ TeenNick סדרת הנוער פלמ"ח, חזרה לעונה שנייה, הסדרה המצליחה מגוללת את סיפורי הגבורה והפעילות של הפלמ"ח החל משנת 1946. בסיס העלילה מתמקד בחוות הכשרה לגיוס נוער לשורות הפלמ"ח כמוקד ליציאה לפעולות נגד הצבא הבריטי ששלט בארץ באותה תקופה.
 

אחד מכוכבי הסדרה, הוא מייק הריס חבר קיבוץ קטורה. מייק עלה לארץ מאנגליה בשנת 1978 בגיל 21, לאחר שסיים "אולפן"  בקיבוץ העוגן הגיע לערבה, לקטורה. מייק עבד בקיבוץ במגוון תחומים, מטבח, בניה, ניהל את תחנת הדלק, מזכיר קיבוץ וב 15 השנים האחרונות עובד במפעל אלגאטק שמייצר אסטאקסנטין, או במילים פשוטות, הצבע האדום שמופרש ממיקרו אצות.


באנר קמפיין קליטה

"גלים קפילריים" - תערוכת יחיד חדשה לדנה הראל בגלריה בארי

גלים קפילריים, או אדוות, הם גלים מכניים קטנים שנוצרים על גבי נוזל. הם נפוצים בטבע ובאוקיינוס הפתוח. גלי ים גדולים נוצרים לעיתים קרובות מההתקבצות של גלים קפילריים קטנים בהרבה, אותם יצרה הרוח. התערוכה יוצאת לפועל בעזרת תרומתה האדיבה של קרן "בשביל האמנות, ותיפתח ביום שישי, 6.8, בשעה 10:00. אוצרות: סופי ברזון מקאי, ד"ר זיוה ילין
מתוך התערוכה של דנה הראל
מתוך התערוכה של דנה הראל

בעבודותיה יוצאת הראל מתוך תופעות מהטבע ומפשטת אותן לכדי צורניות אסתטית. התנועה ומערכת היחסים בין החומר האורגני, למלאכותי-תעשייתי היא בלב עבודתה. עבודותיה כולן ארעיות, מקריות, חד פעמיות, בעלות אלמנט של זמן. היא עובדת בחומרים גסים מתעשיית הבניין והחקלאות, ושיטת הפעולה שלה תלויה למדי בהנעת הגוף ובפעולות גופניות אגרסיביות. יחד עם זאת, מתקבלת בעבודותיה, עדינות רבה ופואטית, בדמות סדקים, שכבות עדינות ומתקפלות, טפטוף טיפות מים והאדוות המתהוות סביבן, אורות מרצדים, התגבשות של מלח ומודעות לקווי נוף מתפתלים.

תופעות טבע משמשות לה לעתים השראה ולעתים חומר גלם, בניסיון להתחקות אחר תופעות שמסקרנות אותה. בעבודת אור לבנה, עגולה וגדולה, צבע לבן מתייבש ונסדק נתון ללחציהם של אור השמש, החום, הלחות, ושאר כוחות שמופעלים על החומר. באחרות, הקפלים בכובעו של פטרייה הוטבעו בדיו שחור והוחתמו כנגד הדף עד להתפרקות של הפטרייה וגם של הדימוי. היא נעה בין האמנות לתחומי המדע וחוקרת את האובייקטים וחומריותם, מייצרת דימויים חדשים שנותקו מהמקור הטבעי שלהם אך הצורות עדיין בעלת מהות טבעית ואורגנית. השליטה המוגבלת בדמוי שנוצר, אלמנטים ארעיים כמו מזג אויר, רוח ותנודות קרקע וכן, החוקיות והתבניות של חומרים אורגניים ואורגניזמים,  מנחים אותה כאשר היא מחלצת צורה מהטבע.

פתיחה: יום שישי, 6.8, בשעה 10:00
שיח גלריה והשקת ספר אמנית: יום שישי, 20.8, בשעה 10:00
נעילה: 4.9


 
 
 
 
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו.
 
2ab06947-5784-40e5-b5f5-5e70f4a846db.jpg
color-facebook-48.png
color-link-48.png

הוספת תגובה חדשה