דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים – בניוזלטר השבועי

מועצת התנועה הקיבוצית ציינה 100 לעין חרוד ו-50 למותו של טבנקין ובית התנועה הקיבוצית עובר למקום חדש. הזדמנות יוצאת דופן להשפיע באחד מהמרחבים החשובים ביותר לקיבוצים ונוער משמרות זוכר את מאיר אריאל. כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית
מירוץ ילדים נכים בקיבוץ רבדים
 15/07/2021
לחצו כאן לצפייה בעמוד זה בדפדפן

מועצת התנועה הקיבוצית ציינה 100 לעין חרוד ו-50 שנים למותו של טבנקין

בישיבה חגיגית שנערכה ביום שני בבית ציזלינג שבעין חרוד מאוחד, ציינה מועצת התנועה הקיבוצית 100 שנים להקמת עין חרוד ו-50 שנה למותו של יצחק טבנקין והקמת יד טבנקין. בחלק הראשון של היום, אישרה המועצה את המלצת המזכירות להעביר את בית התנועה ליקום והוקירה את עדנה סולודר על שנים רבות של פעילות
ד"ר פז אלניר, מנהלת יד טבנקין, פותחת את החלק החגיגי במועצה
ד"ר פז אלניר, מנהלת יד טבנקין, פותחת את החלק החגיגי במועצה

המועצה התכנסה בישיבתה השלישית לשנת 2021 באירוע פיזי בעין חרוד בנוכחות כ-150 צירים ואחרים, ובנוסף התקיים גם שידור בזום בנוכחות 50 צירים נוספים שיכלו להשתתף אף הם ולהביע את דעתם. יו"ר המועצה בישיבה זו היה אבי אובנטל (עברון).

את היום פתח עובד נור, ראש המועצה האזורית המארחת, גלבוע, שבירך את הנוכחים ואמר: "100 שנים להצמחת הגרעין והנחת היסודות לבניין המפעל הציוני ותקומת מדינת ישראל, הם היסטוריה מפוארת של ניצחון הרוח, הדורשת הוקרה ייחודית! ברכות לתנועה הקיבוצית על ציון אבן הדרך המשמעותית, של הקמת הקיבוץ הראשון בארץ, כאן בעין חרוד".

הסעיף היחיד על סדר יום המועצה היה מעבר בית התנועה הקיבוצית למיקום חדש, לאחר שהמועצה כבר אישרה ברוב של 89% את יציאת  התנועה ממשכנה  הנוכחי ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב. ראש אגף כלכלה בתנועה, רו"ח דגן לוין, הציג את המשמעויות ואת הרציונל הכלכלי שביציאת התנועה מתל אביב. מדובר במהלך משולב של התייעלות כלכלית ומיצוי התרומה מהנכס, שתכליתו הגדלת מקורות ל'חבצלת החדשה' (כלומר לתרומה לחברה הישראלית) ופירעון חובות והתחייבויות של התנועה. למהלך קדם תהליך ארוך ומסודר של הסדרה קניינית ותכנונית שהבשיל עתה.

 לאחר מכן עלתה הדס דניאלי ילין, שבימים אלה מסיימת את תפקיד המנכ"לית ונכנסת לתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה. הדס הציגה את ההליך הפרקטי של בחירת המקום החדש לבית התנועה, שעל פי לוחות הזמנים אמור להתרחש בסוף שנת 2021.  נבחנו מספר אלטרנטיבות שעומדות בקריטריונים שנקבעו, ולאור לוחות הזמנים הצפופים והצפי לאפשרויות עתידיות שייפתחו בטווח הבינוני, המלצת המזכירות וההנהלה למועצה היא לעבור לקיבוץ יקום, בהסכם ל- 5 שנים עם אופציה ל- 5 שנים נוספות.

צירי המועצה לא הביעו הסתייגויות ואישרו את המלצת הצוות והמזכירות למעבר בית התנועה ליקום (בכפוף להשלמת המשא ומתן עם אמפא ויקום) ברוב של 82%. 

החלק האחרון בסדר היום הוקדש להוקרה לעדנה סולודר מגשר. שלושה נגנים מתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית ניגנו לכבודה מספר קטעים. מזכ"ל התנועה, ניר מאיר אמר על עדנה: "בכל שנותיה הארוכות בעשייה הציבורית, 54 שנים של שליחות, נהגה עדנה סולודר בצניעות רבה ובכל שנותיה הייתה משרתת הרעיון ושליחה נאמנה של הרעיון הקיבוצי. באנרגיה אין סופית ובלהט שלא עומעם התייצבה מחדש שוב ושוב להתמודדויות עם מצבים מורכבים. עדנה סולודר בת למעלה מ – 91 , חוזרת עכשיו הביתה. לגשר ולפסנתר. עדנה, בשם כל חבריך לתנועה הקיבוצית, אני מבקש להודות לך מקרב לב, על שנים ארוכות ועל מסירות אין קץ בשליחותנו".

סולודר אמרה כי "הנתינה והקבלה קשורים יחד. זה אחד הדברים החשובים בחיים. כל מה שנתתי מעצמי בכל נושא, קיבלתי הרבה יותר בחזרה. הקבלה נותנת לך את הכוח להמשיך ולעשות. אני מודה לכל מי שפגשתי בדרך, זכיתי לעשות את מה שעשיתי. לא רצתי לשום מקום, הריצו אותי ממקום למקום". עם סיום דבריה קמו הנוכחים ומחאו לה כפיים.

חלקו המרכזי של היום היה ציון חגיגי של 100 שנים להקמת עין חרוד ו-50 שנים למותו של יצחק טבנקין והקמת יד טבנקין, בהובלת ד"ר פז אלניר ונעמיקה ציון מיד טבנקין. הוא כלל שני מושבים בהם נערכו הרצאות קצרות של דוברים שונים שנתנו זוויות שונות על עין חרוד, טבנקין וחלוציות אז והיום. גולת הכותרת הגיעה בסוף היום בדמות פגישה עם הסופר מאיר שלו, מחבר הספר "רומן רוסי" שעסק בחלוצים בעמק יזרעאל.


באנר לבנות עתיד

הרבה יותר מתו תקן – חזון חינוכי

יותר מ-200 מנהלות הגיל הרך, י"ורי/ות חינוך בקיבוצים, גננות, אנשי אקדמיה וחינוך למיניהם ועוד, הגיעו לסמינר אפעל ביום שלישי כדי להשתתף בהשקת הספר "מבט עכשווי על הגן הקיבוצי: תאוריה, המלצות, ופרקטיקה, תו התקן למערכות חינוך קיבוציות בגיל הרך". הספר, שהנו המהדורה הרביעית של תו התקן, מסייע להבין טוב יותר את מהות החינוך הקיבוצי ומהווה "המלצה מחייבת" להפעלת מערכת חינוך בתפיסה קיבוצית
השותפות והשותף לכתיבת הספר בתמונה קבוצתית
השותפות והשותף לכתיבת הספר בתמונה קבוצתית

התייחסות ראשונה לקוד האתי, מבנה ועקרונות מערכת החינוך הקיבוצית יצאה בשנת 2002 כחלק מחוברת בשם "לגדול בקיבוץ", בהוצאת מדור הגיל הרך בתנועה הקיבוצית. במהלך שני העשורים הבאים זוקק תו התקן. מחברות הספר ביקשו לאזן בין הצורך לאפשר מגוון תרבותי וחינוכי, מבלי לוותר על תפיסת עולם סדורה. הספר שזור בפרקטיקות מודרניות לצד מסורות קיבוציות מוכרות לכדי יצירה המעלה על הכתב לראשונה באופן ברור ונגיש  את התורה שבעל פה של החינוך הקיבוצי בגיל הרך. 

את הספר כתבו נועה צור ברוש, מנהלת "רשת הגן הקיבוצי" באגף חינוך של התנועה הקיבוצית, וענת בן ארי, מדריכה פדגוגית ארגונית מצוות ההדרכה ופיתוח התוכן של רשת הגן הקיבוצי. ערכה אותו ד"ר אורית דרור, מנהלת המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במכללה האקדמית אורנים, ובנוסף היו שותפים לכתיבתו גם רינה לבנון, יעל שרי, ענת גרוסמן, ערן גליק, ד"ר אילת גלס, ענת מרלא, ענת קוגלמן להב, מיה חדש ומוראל ישראלי. הכוונה המקורית הייתה להוציא תו תקן חדש, שכן הקודם פורסם בשנת 2017 ומאז התרחשו שינויים בקצב הולך וגדל והיה חשוב לעדכן אותו, אך תוך כדי העבודה עליו התגבשו החומרים לכדי ספר. צוות מיקוד שכלל מנהלות של הגיל הרך בקיבוצים ואנשי חינוך במועצות האזוריות ובמשרדי הממשלה, קרא את הכתוב בספר לפני הוצאתו על מנת למקד ולדייק.

בשל ריבוי הנרשמים והעלייה האחרונה בתחלואת הקורונה, הועבר הכנס לאולם הגדול באפעל המכיל 400 מקומות, וכך זכו הנוכחים שיחצצו ביניהם דמויות מוכרות שונות מעולמות החינוך, התרבות והפוליטיקה. ראשון, בירך סגן שר הביטחון (ואיש חינוך בעברו), ח"כ אלון שוסטר (כחול לבן), שאמר: "אני בוגר מערכת החינוך של הגיל הרך בתנועה הקיבוצית, ילדי ונכדי מתחנכים ויתחנכו בה, ניהלתי מערכות חינוך בקיבוץ, את בית הספר האזורי והמועצה האזורית. גני הילדים ומעונות היום הקיבוציים מהווים רכיב חיוני לקהילה קיבוצית תוססת שלוקחת אחריות על חייה. יתרה מזו, תכני החינוך ואופן ההתארגנות הקהילתית שמאפיינים את המערכת הזו מהווים אור לישראלים שמבקשים לקדם את החינוך הדמוקרטי - הומניסטי ואת חוסנן של קהילות בכפר ובעיר״.


באנר ביטוח חקלאי

מתעניינים בעיקר בהתנהלות כלכלית, עדיין מרגישים שייכים לקהילה הקיבוצית

משבר הקורונה יצר בקרב צעירי וצעירות הקיבוצים קשיים ומורכבויות רבות, הקשורות בעיקר למצב כלכלי משתנה, מצבים נפשיים וכמו כן בעיות בתחושת שייכות קהילתית, לצד חיזוקה. כל אלו ועוד עולים מתוך שאלון מקיף שהופץ בחודש ינואר, במסגרת תהליך הבנת הצרכים של צעירי התנועה, ובעקבות המציאות המשתנה. על הסקר ענו צעירים וצעירות בגילי 18-40 המתגוררים בקיבוצים, ותוצאותיו מתפרסמות כאן לראשונה 
סקר צעירי וצעירות הרשת 2021

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים: "במהלך תקופת הסגר השלישי שהתקיים בישראל, יזמנו במסגרת פעילות 'הרשת' - קהילת הצעירים והצעירות של התנועה הקיבוצית, שאלון מקיף שכלל שאלות רבות, כאשר רובן עסקו בהשפעות משבר הקורונה על הצעירים. מטרת השאלון הייתה לבחון את השפעות המשבר על הצעירים בתחומי התעסוקה, ההשכלה, הקהילתיות ועוד. כמו כן, השאלון כלל שאלות שעוסקות בתחום הצעירים בקיבוץ ובצרכי הצעירים היום, כחלק מתהליך מיפוי צרכים שאנחנו מובילים מדי שנה בכדי להמשיך ולתת את המענים המתאימים עבור מובילי תחום הצעירים בקיבוצים".

הנתונים שעלו מהסקר מאפשרים לפלח ולזהות צרכים ואתגרים מרכזיים שפוקדים כעת את הדור הצעיר. על השאלון השיבו מאות צעירים וצעירות, המתגוררים ב-113 קיבוצים. מהתשובות שהתקבלו עולה כי בתקופת הקורונה כמעט מחצית מצעירי וצעירות הקיבוצים חוו השפעות נפשיות, יותר משליש מהצעירים נפגעו באופן ישיר מבחינה תעסוקתית ממשבר הקורונה וכרגע התחום העיקרי שמעסיק את הצעירים הוא התנהלות כלכלית. לצד זאת, תחושת השייכות של הצעירים לקהילה לא נפגמה. בתחום הצעירים בקיבוץ קיימת עליה ניכרת בקידום ופיתוח ועדות צעירים, ובהתאמה ועדות הצעירים הופכות רלוונטיות יותר עבור קהל היעד. 

לאחר ניתוח הנתונים, גיבשו אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית והצוות המוביל של 'הרשת', המלצות עבור הגורמים הרלוונטים, על מנת לקדם את צרכיהם של הצעירים ולגבש מצע צעירים וצעירות מעודכן. 


באנר משקארד

הזדמנות יוצאת דופן לקחת חלק משפיע באחד המרחבים המשמעותיים ביותר לחיי חברי הקיבוצים ותושביהם

אגף צעירים ומעורבות בחברה גאה לפתוח את תוכנית ההכשרה הראשונה להנהגה במרחב האזורי של התנועה הקיבוצית, בשיתוף ההסתדרות הציונית וקק"ל. התוכנית תתמקד במשמעותם של ארגונים וגופים במרחב הבין-קיבוצי, כמו למשל המועצות האזוריות, בהשפעה על חייו של הקיבוצניק ובעיצוב פני המרחב בכמעט כל תחום אפשרי, החל מחינוך, חברה, תחבורה, כלכלה ועוד
תכנית הכשרה ייחודית להנהגה במרחב האזורי

התוכנית מיועדת להיכרות מעמיקה עם הגופים הרלוונטיים במרחב האזורי, רכישת ארגז כלים, בניית קהילת עמיתים והקניית ידע על המרחב האזורי, בדגש על החיבור למרחב הקיבוצי והכפרי. בין הנושאים שבהם עוסקת התוכנית: השפעת התפיסות הכלכליות והחברתיות בישראל על השלטון המקומי, התנועה הקיבוצית – עבר, הווה, עתיד, מבוא לשלטון המקומי והמבנה הדו- רובדי, סוגי ישובים במרחב הכפרי ומנופי השפעה חיצוניים, מליאת המועצה, קואופרציה, ארגונים כלכליים אזוריים וכלכלה אזורית, השתתפות הציבור ועוד...

קהל היעד של התוכנית הוא קיבוצניקיות וקיבוצניקים המעורבים בקהילה הקיבוצית/האזורית, המעוניינים להשפיע במרחב האזורי ולהשתלב בתפקידים מנהיגותיים במועצות האזוריות והארגונים הכלכליים.

הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית: "השפעת המרחב האזורי, במיוחד המקום המרכזי של המועצות האזוריות על חיינו בקיבוץ, הולכת ועולה עם השנים. הקשרים במרחב הכפרי הינם משמעותיים וחשובים לקיבוץ, לחברים ולחברות. אנו רואים חשיבות רבה בפיתוח המנהיגות האזורית וקידומה כבסיס לפיתוח הקיבוצים והמרחב הכפרי כולו. זהו כר נרחב לעשייה משמעותית המשפיעה על הקיבוץ, המרחב הכפרי והמדינה ומהווה בסיס להצמחת מנהיגות ערכית גם ברמה הארצית".  


באנר הזמן הירוק המחודש

לעבור את הקיץ בשלום ובבטחה

בשבוע האחרון התקיימו שני מפגשים שארגנה מחלקת הבריאות והרווחה של התנועה הקיבוצית בהובלת עדי רמות, יעל רז לחייני וארנון בוכבינדר. מטרת המפגשים הייתה להכין את רכזי הבריאות והרווחה בקיבוצים, יחד עם גורמים אחרים בקיבוצים, לקיץ ולסכנותיו האורבות
צילום: ששי זילברשטיין, חצרים
צילום: ששי זילברשטיין, חצרים. למצולמים אין קשר לתוכן הכתבה

ביום חמישי שעבר התקיים מפגש זום בנושא: "התנהגות בריאה בקיץ". במפגש שהיה פתוח עבור מנהלי הבריאות והרווחה בקיבוצים הוצגו שלוש הרצאות רלוונטיות עוקבות מאת גורמי מקצוע.

דנה פרוסט, מקדמת בריאות של האגודה למלחמה בסרטן, הציגה נקודות מאירות עיניים במצגת צבעונית בנושא מניעה וגילוי מוקדם של סרטן העור.  ד"ר קובי ארד, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים יוספטל באילת, הסביר על סיכוני ההתייבשות ומכת חום המסכנים את בריאותנו עד כדי פגיעה חמורה ובלתי הפיכה, במצבי אקלים של טמפרטורת קיץ גבוהה. גילעד שטרן, לוכד נחשים מוסמך סקר במצגתו את הטעויות הנפוצות שאנו עושים עם נחשים. גילעד ציין כי נחשים לא תוקפים בני אדם. הם פוחדים מאיתנו ומגיבים בהכשה במקרים בהם חשים מאוימים. כמו כן, הסביר על התמודדות עם מצבי הכשה.

ביום ראשון שבו והפציעו עדי, יעל וארנון עם מפגש זום אינטנסיבי נוסף שעסק בנושא בטיחות בדרכי הקיבוץ, שהיה פרי שיתוף פעולה של התנועה הקיבוצית עם עמותת 'אור ירוק', גוף מוביל בהדרכה והסברה בתחומי הבטיחות בדרכים, ואף בסיוע מקצועי למאבקים ציבוריים בטיפול במפגעים תעבורתיים. צביקה באר, מנהל תחום הדרכה בעמותה, פרש את הנושאים השונים של הרצאות והפעלות ייעודיות המותאמות לפי צרכי הקיבוצים הפונים, בין אם מדובר באוכלוסייה של ילדים, נערים או ותיקים, כאשר המרצים המנוסים של אור ירוק מגיעים לכל קיבוץ המעוניין בכך, לאחר שנועדו מראש עם המזמינים ובנו מערך מותאם, כולל נושאי בטיחות בדרכים ייחודיים למגזר הקיבוצי כמו למשל: תנועה מעורבת בשבילים ובמדרכות: הולכי רגל, רוכבי אופניים, נהגי קלנועיות וקלאב-קארים (רכבי גולף).


באנר הגן הקיבוצי

תמונת השבוע: עד 220!

צילום: אורית ויזל, בית סיעודי 'בשבילנו' בקיבוץ דפנה
צילום: אורית ויזל, בית סיעודי 'בשבילנו' בקיבוץ דפנה

מזל טוב לחיינקה גלעד שחגגה 110 (כשנות קיומה של התנועה הקיבוצית!), ממייסדי וחברת קיבוץ דפנה. בחגיגת יום ההולדת המרגשת, ישבה חיינקה על כיסא במרפסת הבית הסיעודי "בשבילנו", לשם הגיעו משלחות של מברכים: ילדי הגן הגיעו עם ציורים, ברכות ובלונים, בני הנוער שרו לה שירים ורקדו וחברי המשק הביאו מתנות וברכות.

חיינקה נולדה בשנת 1911 בליטא ועלתה לבדה לישראל. לדפנה הצטרפה בשנת 1932, כחלק מגרעין הכשרה בגבעת מיכאל. שם הכירה את בעלה והזוג נישא והוליד שני ילדים ולאחר מכן אימצו ילד נוסף, שהגיע לבדו לארץ כיתום, בתום מלחמת העולם השנייה. משלושת ילדיה זכתה לתשעה נכדים ו-22 נינים. רוב חייה בקיבוץ היו מוקדשים לתחום חינוך הילדים. בגיל 63 הצטרפה למפעל הנעליים בדפנה ורק בגיל 97 הסכימה לפרוש לפנסיה. 

לחיינקה יש טיפ מנצח בשבילנו לאריכות ימים: אופטימיות, שמחה ולא לריב עם איש. מבטיחים לנסות. עד 220 חיינקה היקרה!


פייסבוק התנועה

כל מושבי הדיון מכנס חברה וקהילה -
עכשיו התיעוד המצולם

כנס חברה וקהילה ה-3 הפגיש אותנו עם העושר הגלום במעגלי השותפים שלנו בקיבוצים - ידע, ניסיון, תובנות, יצירתיות והשראה. צילמנו בוידאו וריכזנו את כל הדיונים, כדי שכל הטוב הזה לא ילך לאיבוד
כל מושבי הדיון מכנס חברה וקהילה - עכשיו התיעוד המצולם

מה הסיפור שלך – איך למלא תפקיד בקיבוץ ולשרוד כדי לספר על זה:


באנר לבנות עתיד

מנהיגות? לא בשבילי, תודה

אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית במאמר מיוחד העוסק בחסמים להצמחת מנהיגות מקומית בקיבוץ – ואיך אפשר להתמודד איתם?
מנהיגות? לא בשבילי, תודה

ההצמחה של מנהיגות מקומית היא משימה מרכזית עבור מרבית הקיבוצים ונתפסת כחלק בלתי נפרד מיצירתה של קהילה חזקה, שיש בה המשכיות בין-דורית, חוסן ארגוני, תחושת שייכות וזהות, יצירת אקלים של אחריות ואחריותיות, ואפיקי התפתחות והשפעה לחברים החדשים.

ועם זאת, אין מנהל/ת בקיבוץ שלא מכיר/ה היטב את הקושי לשכנע את הא/נשים המתאימים לקחת על עצמם תפקיד מרכזי ולהתקדם לתפקיד ניהולי מוביל בקהילה. למה, בעצם?

לניהול קיבוצי יש אמנם מאפיינים ייחודיים, אבל מסתבר שהתופעה של עובדים מוכשרים שנמנעים מלהתקדם לתפקיד ניהולי מנהיגותי, או של מנהלים שחוששים לקבל החלטות מנהיגותיות, היא רחבה ומוכרת. מחקר שתוצאותיו התפרסמו ב Harvard Business Review מצא שישנם שלושה גורמים מרכזיים שמונעים מאנשים לקחת מנהיגות, ושלוש אסטרטגיות שמסייעות להסיר את החסמים הללו ולעזור למנהלות/ים לטפח ולקדם א/נשים לעמדות מנהיגות.


באנר משקארד

נאות השכנות בעיניי

פורום העמיתים של רכזות ורכזי צמיחה וקליטה בתנועה הקיבוצית התארח למפגש זום מעמיק ומרתק עם קיבוץ נאות מרדכי, שעוסק בשנים האחרונות בקליטה אינטנסיבית שסביבה נבנים יוזמות ותהליכים חדשים
קיבוץ נאות מרדכי: קהילה צומחת ומתחדשת
קיבוץ נאות מרדכי: קהילה צומחת ומתחדשת

בתשע השנים האחרונות נקלטו בנאות מרדכי שבגליל העליון כ-130 חברות וחברים חדשים, והמהפך הדמוגרפי דרש מהקיבוץ חשיבה מחודשת וחדשנית על המרחב הקיבוצי וניהול תהליכים קהילתיים. במפגש שיזמה מחלקת צמיחה ופיתוח קהילה בתנועה הקיבוצית בשיתוף מחלקת הקליטה והצמיחה במועצה אזורית גליל עליון, קיבלו רכזות ורכזי קליטה וצמיחה מכל הארץ הזדמנות לפגוש וללמוד מהניסון העשיר שנצבר שם.

את המפגש פתח מנהל הקהילה יעקב זוסמן, שסקר את השינויים שעברו על הקיבוץ בעשור האחרון, ובראשם הגידול הדמוגרפי המשמעותי והצורך לעסוק בהתאמת המרחב הפיזי והקהילתי לצרכי הקהילה המתרחבת, והחשיבות שבאימוץ גישה פתוחה ומאפשרת כלפי החברים החדשים. דוגמא מעוררת השראה לכך היא פרוייקט "הגלריה" – הסבת האסם הישן של הקיבוץ לשלושה מתחמי יזמות עצמאיים, שאחד מהם הוא הגלריה, שבה מציגים עשרות אומנים מהאזור. רוני הורביץ, חברה חדשה, הגיעה לקיבוץ כנקלטת ממש בתחילת הקורונה, וחיפשה איך ליצור משהו מהמצב שלא איפשר לה לעבוד כעצמאית שעסקה בהפקת ארועים וירידים. הרעיון להסב את המבנה הישן לגלריה שיתופית פגש בפתיחות ונכונות מצד הקיבוץ, שליווה את התהליך וסייע להוציא אותו לפועל. כיום המקום פעיל ושוקק חיים ורוני כבר חושבת כיצד להרחיב את הפעילות בו לארועי תרבות וקהילה.

החיבור שאותו פגשו הרכזים והרכזות בנאות מרדכי בין תפיסה קיבוצית המטפחת ומשקיעה בתהליכי הקליטה ובחיבור הקהילתי ומייצרת את התשתית המתאימה להמשך קיומו של קיבוץ צומח ומתפתח השומר על זהותו – מעורר השראה ומהווה דוגמא שכדאי ללמוד ממנה.


באנר ביטוח חקלאי

שום דבר לא יעצור אותם -
כשהילדים הנכים הפכו לנהגי מירוץ

יותר מאלף מתנדבים הגיעו להגשים חלום ל-52 ילדים עם צרכים מיוחדים ונכויות קשות, והפכו אותם לנהגי מירוץ ליום אחד. גם אתה ואת יכולים לתרום ולסייע
שום דבר לא יעצור אותם - כשהילדים הנכים הפכו לנהגי מירוץ

מרוץ הפאראגרוטראלי הרביעי יצא לדרך בשבוע שעבר בקיבוץ רבדים, למעלה מאלף איש מכל רחבי הארץ התכנסו בהתנדבות להקמת מרוץ ראלי קרטינג והגשימו חלום ל- 52 ילדים עם צרכים מיוחדים ונכויות קשות להפוך לבוקר אחד לנהגי מירוץ לכל דבר. 34 מכוניות נבנו בעמל רב במשך חודשים מחלקי גרוטאות ותרומות של חברות שונות והבוקר לכמה שעות 52 הילדים רבים מהם מונשמים, ומרותקים לכיסאות גלגלים התחרו, רכבו ונהנו.

העמותה פאראגרוטראלי הוקמה לפני ארבע שנים על ידי זיו לב, לאחר שבנו, נוח אז בן חמש, התיידד עם אור פרץ בן העשר המרותק לכיסא גלגלים ומונשם, וביקש מאבא זיו להגשים לאור חלום ולנהוג במכונית מרוץ אמיתית. וכך היה, אור נהג במשך חצי שעה על מכונית שנבנתה במיוחד בשבילו ומאז המרוץ גדל משנה לשנה.

כאמור, בשבוע שעבר בקיבוץ רבדים, הוזנק המרוץ הרביעי - אור ונוח ראו איך החברות ביניהם הביאה לאושר גדול עבור 52 ילדים שזו הפעם הראשונה שבה הם נוסעים לבדם במסלול קרטינג שמותאם במיוחד בשבילם והכל בהתנדבות מלאה.

רוצים להתנדב או לתרום?
חפשו "פאראגרוטראלי" לתרומה בפייבוקס לחצו כאן  או בביט: 052-2732745 (לציין פארא 4)


באנר הזמן הירוק המחודש

הנוער במשמרות זוכר את מאיר אריאל

בני הנוער במועצה האזורית מנשה יצרו פינת הנצחה למאיר אריאל ז"ל לציון יום השנה למותו. במיצג, שממוקם בחצר מועדון הנעורים, מופיעות עטיפות שני אלבומים של אריאל, "שירי חג ומועד ונופל" ו-"רישומי פחם". בתו, שירז: "אנחנו בטוחים שאבא רואה את פינת ההנצחה ומחייך לעצמו בהנאה"
פינת ההצחה לאיר אריאל במועדון הנעורים במשמרות
פינת ההצחה למאיר אריאל במועדון הנעורים במשמרות

מאיר אריאל ז"ל, אחד האייקונים הגדולים בתרבות הישראלית, נפטר לפני 22 שנים. אריאל נולד ופעל בקיבוץ משמרות, אשר במועצה האזורית מנשה, במשך שנים רבות. בשבוע הבא (18/7) יחול יום השנה לפטירתו, והנעורים של משמרות החליטו ליצור מיצג לזכרו. המיצג הוקם במסגרת יוזמה של מחלקת הילדים והנוער במועצה להקמת פינות הנצחה ביישובים. המיצג לזכר אריאל ממוקם בחצר מועדון הנעורים במשמרות, ומופיעות בו שתי עטיפות אלבום אייקוניות של אריאל: הראשונה דמותו של אריאל מוצץ גבעול על עץ אקליפטוס מעטיפת אלבומו "שירי חג ומועד ונופל", השנייה עטיפת אלבום המופת "רישומי פחם".

בתו של מאיר אריאל ז"ל שירז, התרגשה מאד מהמחווה: "משפחת אריאל שמחה מאד על היוזמה. מרגש מאוד לראות כי בני הנוער של משמרות שעדיין לא נולדו כשהוא נפטר, מודעים ונכונים ויזמו את הקמת פינת ההנצחה במועדון הנוער בהשראת מאיר אריאל. אנחנו בטוחים שאבא רואה את פינת ההנצחה ומחייך לעצמו בהנאה . יישר כוח גדול לבני הנוער". "הפינה לזכרו שיצרו בני הנוער מהווה את היתד הראשונה בפרויקט להקמת מרכז מאיר אריאל בקיבוץ משמרות", הוסיפה שירז.

ראש המועצה האזורית מנשה אילן שדה: "מאיר אריאל הוא אייקון וסמל לאומי ומקומי. שירים רבים שלו שזורים בחייה של המועצה שלנו 'המעורבבת', בה חיים יהודים, ערבים, חילונים ודתיים יחדיו, בדו קיום. הקמת פינת ההנצחה לאריאל, כמו פרויקט ההנצחה כולו ביישובים, הינה בעל ערך ערכי רב למונצחים ולבני הנוער עצמם".


 
 
 
 
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו.
 
2ab06947-5784-40e5-b5f5-5e70f4a846db.jpg
color-facebook-48.png
color-link-48.png

הוספת תגובה חדשה