כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, כתב בעמוד הפייסבוק שלו, בין היתר, לאחר ההודעה על ההסכם: "היתה זו שנה קשה, מרה. שנה בה הותקפה החקלאות הישראלית שוב ושוב בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות כחומסת כבשת הרש של הצרכן הישראלי. לא היינו לבד בקרב הזה. לצידנו עמדה בנחישות שדולה חקלאית רחבה מבין חברי הכנסת מהקואליציה ובראשם סגן שר הבטחון, אלון שוסטר (כחול לבן), יו"ר סיעת העבודה, רם שפע וח"כ רם בן-ברק (יש עתיד), שדרשו שוב ושוב שהרפורמה הדרושה כאויר לנשימהבחקלאות, תתבצע בהסכמה. מצאנו לצידנו גם מנהיגי מפלגות בקואליציה ואת יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת.

הימים האחרונים היו קשים ומורטי עצבים אולם, בסופו של דבר, בתיווכם של אנשי משרד ראש הממשלה יאיר פינס, אמיר ברקן ונעמה שולץ ובהובלתו של יו"ר הכנסת הושגה פשרה מתקבלת על הדעת. פשרה שכולה ניצחון.

לא היה זה ניצחונה של "העסקונה החקלאית" הדואגת לעצמה כפי שהוצגנו ברשעות. אלא ניצחונו של ענף מפואר המהווה תשתית בסיסית לקיומה של כל מדינה ובפרט מדינה מורכבת ומאוימת כמו מדינת ישראל. יחד, בכוחות משותפים, נלמד כיצד להתמודד עם התנאים החדשים שיוצרת הרפורמה וכיצד ניעזר בה לשדרוג הענף החשוב הזה, שכה הוזנח בשנים האחרונות".

הסיור שהתקיים ביום ראשון החל בתצפית מתל ערד על חבל "מבואות ערד". חברי וחברות המזכירות שמעו סקירה מפיהם של יהודה אבני, מנהל מרחב דרום בחטיבה להתיישבות, ושל ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר שמבקשת לקבל אחריות מוניציפלית על היישובים החדשים, על התכנית הממשלתית להקמת גוש התיישבות במקום והמצב בשטח. אליהם הצטרף לאחר מכן גם אופיר צימרינג, מנהל האזור בחטיבה להתיישבות. יהודה אבני אמר למשתפי הסיור כי ניתן לקדם הקמת מחנה זמני של שני יישובים חדשים תוך כשנתיים, והם ישמחו אם אחד מהיישובים יהיה קיבוץ. ניר ונגר סיפר על המועצה שהוא עומד בראשה ושיתוף הפעולה שיש לה עם עיריית ערד והרשויות הבדואיות באזור בנושאים שונים ואמר שעדיף כי לפחות אחד מהיישובים יהיה קיבוץ ועוד אחד מושב כדי שייבנו קהילות חזקות. 

משם המשיכו כולם אל עיריית ערד, שם אירח אותם ראש העירייה, עו"ד ניסן בן חמו, שהציג את העיר ואת תפיסתו באשר להקמת החבל המתוכנן. בן חמו אמר לגבי דעתו על התכנית והתנגדותו הראשונית כי הוא ביקש שקודם כל תתבצע השקעה בערד לפני שבונים יישובים חדשים. לדבריו, הרעיון של קיבוץ פחות "מאיים" על ערד מבחינת תחרות על תושבים והוא תומך במודל של הקמת יישובים כפריים שיתקיימו בסימביוזה עם העיר הסמוכה.

במהלך ישיבת המזכירות שהתקיימה לאחר מכן נערך דיון ערני נשאלו שאלות ועלו רעיונות. בסופו של הדיון אמר מזכ"ל התנועה, ניר מאיר: "צריך להיות ברור - שני היישובים הזמניים יקומו, איתנו ובלעדינו. אנחנו צריכים עכשיו האם אנחנו רוצים להמשיך לחזק יישובים קיימים או להקים קיבוץ חדש. אני קורא לכם לתמוך ברעיון להקים קיבוץ חדש. מטה התנועה צריך את תמיכת וגיבוי המזכירות להקים צוות ייעודי לנושא".
בסוף דבריו הצביעו חברי מזכירות התנועה הקיבוצית, פה אחד, בעד התקדמות בתהליך ההקמה, שבסופו יקום קיבוץ בבקעת ערד.

היום החל בביקור במחנה הקיץ של השומר הצעיר בכפר סאלד. במחנה מתקיימות פעילויות הקיץ של התנועה וקורס המד"צים. במפגש עם הקבוצה הבוגרת של קן מקורות (המחבר בין נחשונים, חורשים וגבעת השלושה) סיפרו הנערים והנערות על החוויה המיוחדת במחנה, על החיבור שנוצר עם נערים ונערות מכל רחבי הארץ ועל הערכים החינוכיים אותם הם מקבלים בתנועה. בהמשך היום, נערכה תצפית על יער ציפורי, בו יתחיל בסוף השבוע הקרוב קורס המד"צים של המחנות העולים. הצוות התנועתי, הדגיש את החשיבות בחיבור בין העיר למרחב הכפרי, ולקיבוצים במיוחד. בשיחה המשותפת הודגשה החשיבות הרבה של קורס המד"צים לקיבוץ ופיתוח המנהיגות אצל הנערות והנערים. 

היום הסתיים בביקור במחנה הקיץ של הנוער העובד והלומד בכפר החורש. המחנה המרשים מכיל מדי שנה עשרות אלפי בני נוער שעוברים בו מפעלים שונים. במפגש עם חניכי קורס המד"צים מהקיבוצים ברור חיל, בית הערבה ואפיקים סיפרו הנערים והנערות על החוויה המשמעותית, שכללה השנה גם מפגש עם בני נוער שעלו לאחרונה מאוקראינה והצטרפו לקורס.

"התרגשנו מאד לפגוש את הנערים והנערות ואת הצוותים החינוכיים של שלוש התנועות", מסכמת הדס דניאלי ילין. "משמח לראות את בני הנוער שמתחברים לטבע, יוצאים מאזור הנוחות ושוהים ביערות במשך שבוע שלם, לומדים להדריך, לנווט, לדאוג לעצמם, לחבריהם ולחניכיהם, פוגשים נערים ונערות ממקומות שונים בארץ ורוכשים חברים לכל החיים, כל זאת תוך חינוך לערכים המשותפים לכלל התנועות ולתנועה הקיבוצית כולה. זוהי גאווה גדולה לכולנו!".

אם יש משהו שהשנים האחרונות בצל הקורונה הזכירו לכולנו, זה עד כמה החינוך החברתי קהילתי בקיבוצים הוא נכס אדיר המחזק את הזהות, היציבות והחוסן הקהילתי. לצד זאת, מערכות החינוך הקיבוציות מתמודדות עם אתגר מתמשך של מחסור במדריכות ומדריכים, ובמציאת אפיקים להתפתחות מקצועית עבורם.

יוזמה של אגף חינוך בתנועה הקיבוצית הובילה לחיבור עם ארבעה מוסדות להשכלה גבוהה מצפון ועד דרום המציעים תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי. מסלולי הלימוד והתכנים הותאמו לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של המערכות הקיבוציות ויאפשרו שילוב בין עבודה ולימודים וחיבור בין היום-יום המקצועי של המדריכות והמדריכים לבין תכני הלימוד, תוך קבלת ליווי והדרכה לכל אורך הדרך.  שיתוף הפעולה יתקיים עם ארבע מכללות לחינוך – סמינר הקיבוצים בתל-אביב, סמינר אורנים בטבעון, מכללת גורדון בחיפה ומכללת קיי בבאר שבע. בכל מכללה יתקיים מסלול לימודים מעט שונה. ובכולן יוענקו בתום הלימודים תעודת תואר ראשון בחינוך ותעודת עובד חינוך, ובנוסף תעודת הוראה.

"מתוך החיבור שלנו לשטח, זיהינו מספר צרכים, בהם צורך בהתמקצעות וביצירה של אופק מקצועי למדריכים", מסבירה אסנת חביב גל, מנהלת פיתוח תוכן, מחקר והדרכה באגף החינוך בתנועה הקיבוצית. "הכוונה היא להפוך את ההדרכה בחינוך החברתי-קהילתי לפרופסיה מוכרת לכל דבר. אנחנו מבקשים לפתח מנהיגים חינוכיים שיבינו הלכה למעשה את הקשר בין החברה הקיבוצית לחינוך באותו הקיבוץ ולכלל התנועה הקיבוצית. אנחנו רוצים לטפח מנהיגים חינוכיים שרואים בחינוך הקיבוצי דרך חיים ופעולה מתמשכים".

הקיבוצים בראשית דרכם היה קרקע פורייה ליצירה של תרבות יהודית עשירה, לא מתנצלת, בטוחה בעצמה, חדשנית ורלוונטית, ותנועה שאינה מוותרת על נכסיה ההיסטוריים והתרבותיים של עמנו. החלוצים והחלוצות השכילו להתאים את התרבות שהכירו למציאות שבה חיו ולמסרים והמטרות שאותם ביקשו לקדם. המציאות השתנתה. התרבות והחינוך במרחב הקהילתי נדרשים גם הם לשינוי והתאמות.

תכנית "כרם" מבקשת להחזיר למרכז השיח הקיבוצי את שאלת הזהות שלנו, ומיועדת לחברות וחברי קיבוצים, בעמדות הובלה והשפעה בקיבוצים - בהווה או בהתהוות.

חברות וחברי קיבוצים בעמדות הובלה, פורמליות ולא פורמליות, מוזמנים להגיש את מועמדותן.ם לתכנית המשלבת: מפגשי תוכן חווייתיים, סיורים ומסע לקהילה יהודית באירופה לבחינת המרכיבים הקהילתיים והרעיוניים של הקיבוצים בזמננו, וליצירת ופיתוח כלים להובלת עיסוק זהותי משמעותי בקהילות.

לחצו כאן לפרטים נוספים והרשמה לתכנית

לשאלות נוספות ניתן לפנות אל יעל רז לחייני: yaelr@tkz.co.il 
או דותן אריאלי: dotana10@gmail.com.

הוועידה הינה שנתית ובינלאומית ומגיעים אליה באופן מסורתי נציגים מכ-40 מדינות. בין המדינות  החברות בארגון - איראן, הודו, מצרים, סין, קמבודיה, בנגלדש, בחריין, אוזבקיסטן, קזחסטן, אפגניסטן ופקיסטן. והשנה התקיימה הוועידה בסימן 30 שנים לכינונה. על פי דו"ח האו"ם, בעולם ישנם יותר מ-2 מיליארד אנשים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי בדרגות שונות עד למצב של רעב, בעקבות עוני. בישראל נמצא ידע רב בהתמודדות עם תנאי אקלים וקרקע לא פשוטים, ובכנס נציגים רבים ביקשו להיפגש עם נציגת ישראל על מנת לייצר שיתופי פעולה. 

מיכל צורן ייצגה את ישראל מטעם משרד החוץ והייתה אחת משתי מרצות בכנס (כל השאר המרצים היו גברים). הייצוג הנשי הכולל בכנס היה כ-10%. בהרצאתה, סיפרה על בטחון מזון, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים וקואופרציה. בסיום הכנס אמרה צורן: "אני רוצה להודות למשרד החוץ שאפשר לי לייצג את המדינה. הפוטנציאל עבור קואופרטיבים עתירי ידע בחקלאות מדייקת כמו החברות הקיבוציות הוא אדיר, מדינות רבות עתירות משאבי מים וקרקע אך בהיעדר הידע החקלאי הן מוצאות עצמן עם חשש קיומי אמיתי, עבור חברות ישראליות שיוכלו להכשיר את העובדים המקומיים וליישם טכנולוגיה מתקדמת זוהי הזדמנות ייחודית".

גיל לין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית: "אנחנו באיגוד התעשייה הקיבוצית מאמינים שאחריות תאגידית היא אחד המפתחות לצמיחה והתפתחות בשנים הקרובות, ובתוך זה ביטחון המזון הוא אחד הנושאים הקריטיים לעתיד. לכן, אך טבעי שמיכל, נציגת האיגוד, נבחרה לייצג את ישראל בנושא כל כך חשוב".

תפקידים ותחומי אחריות עיקריים:

1. ליווי והכשרת מדריכי הגרעינים במסלול הנח"ל.
2. אחריות על תהליך גיוס הש"ש למסלול.
3. בניית רציואנל והטמעת תכנים בשלבי המסלול.
4. ליווי בניית המנהיגות הפנימית של חניכי המסלול.
5. נוכחות בסמינרים והעברת תכנים לחברות וחברי הגרעינים.
6. פיתוח נתיב הגשמה עבור חניכי גרעיני המסלול ליציאה מהשרות לשותפות עם התנועה הקיבוצית ומעגל הקבוצות ריכוז תהליך ההכנה והגיוס לנח"ל במהלך שנת השירות.
7. עבודה כחלק ממחלקת הנח"ל באגף צעירים בתנועה הקיבוצית ומצוות מעגל הקבוצות.

תנאי סף וכישורים נדרשים:

1. בעל/ת יכולות ניהול והובלת צוות.
2. בעל/ת הכרות עם עולם התוכן הקבוצתי, ביקורת חברה והדרכת קבוצה דינאמית.
3. ניידות גבוהה (רכב – יתרון).
4. חברות בקבוצה שיתופית או בקיבוץ – יתרון.
5. בוגר/ת מסלול הנח"ל- יתרון.

יהב הוא ארגון חברתי-חינוכי ברוח התנועה הציונית, הפועל במסגרות שנות שירות, מכינות ומועצות אזוריות, בקרב צעירות וצעירים ולפני גיוס.

סטודנטיות או סטודנטים לתואר ראשון במוסד אקדמי מוכר ברחבי הארץ? יזמים בנשמה ורוצים ליצור מציאות טובה יותר בישראל? מחזור ו' של תכנית יהב יוצא לדרך!

להסבר אודות התכנית - לחצו כאן
להרשמה - לחצו כאן

ניתן להירשם עד ה-18/7/22. המיונים לתכנית יתבצעו בשבוע האחרון של יולי והראשון של אוגוסט.