כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, פתח את הישיבה בעדכון הקבוע "ממועצה למועצה", וסקר את פעילות התנועה הקיבוצית מאז הישיבה הקודמת שהתקיימה בחודש מאי. בין השאר הציג את "שגרת הקורונה" ומסר נתונים עדכניים על היקף המגפה בקיבוצים. מאיר התייחס לשגרה המתוחה בדרום שכללה התחדשות טרור הבלונים והשריפות מרצועת עזה, ואת המתח שאיננו פוסק בגבול הצפון. בהמשך ציין את סדרת המפגשים עם חלק משרי הממשלה החדשה והדגיש כי "אנחנו נחושים להפסיק את האפליה בעיכוב חלק מ"מענקי הקורונה" לעצמאים בקיבוצים. חרף הצלחתנו החלקית, לא נרפה וננקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו בכדי לסיים את ההתנהלות הבלתי הוגנת הזאת", אמר. עוד מסר לצירי המועצה כי הצוות בראשותו של חבר הכנסת לשעבר חיים אורון (ג'ומס) הצליח לייצר מסמך הבנות בנוגע למחלוקות בין התנועה הקיבוצית לנוער העובד והלומד והנהגת דרור ישראל. לדבריו, הנוסח שאושר על ידי מזכירות התנועה, מזכירויות תנועות הנוער ודרור ישראל מסמן, ככל הנראה, את סופו של הקונפליקט.

שלמה גלזר, יו"ר הקהילה בניר דוד, עדכן את הצירים באירועים הקורים בקיבוצו בחודשים האחרונים כתוצאה מהמאבק על נחל האסי. גלזר הודה במילים חמות לאלון שוסטר על עזרתו הרבה, והוסיף: "קיבלנו החלטה אסטרטגית יחד עם ראש המועצה האזורית יורם קרין ועם מזכ"ל התנועה ניר מאיר שלא להפוך את המאבק המקומי למאבק של התנועה הקיבוצית נגד כולם. הבנו כי תהיה זו שגיאה חמורה לערב את התנועה הקיבוצית. התנועה עוזרת ומסייעת בכל יום ובכל שעה. זה מתואם, מושכל ומאוד נכון, ואנחנו מעריכים את עזרתם של יורם, ניר וצוותיהם. לשמחתנו אנחנו מתואמים עם ראש עיריית בית שאן, ז'קי לוי המתפקד כמנהיג אזורי אמיתי עם אחריות ושיקול דעת. עם כל חומרתו של המשבר כדאי לשמור על פרופורציות. יש קיבוצים שרצים כבר 15 שנה לממ"ד...".

מנכ"לית התנועה, הדס דניאלי ילין הציגה את השינוי המוצע בעיתונות הקיבוצית. הדס הדגישה כי התוכנית המוצגת היא בהיקף ובמבנה דומה לפעילות בעבר מול "ידיעות הקיבוץ". התנועה הקיבוצית נדרשת למהלך כזה מכיוון שקבוצת ידיעות תקשורת החליטה לסגור את ידיעות הקיבוץ, ומזכירות התנועה קבעה כי לתנועה הקיבוצית דרוש עיתון מודפס. על פי המתווה המוצע תיכנס התנועה לשותפות עם כנס מדיה בעיתון הזמן הירוק, תוך שיפור התוכן, הגרפיקה וההפצה של העיתון. רשות העיתון (גוף עצמאי הפועל מטעם מועצת התנועה) תמשיך לפעול ותהיה אחראית על תוכנו של העיתון. התנועה הקיבוצית תהיה אחראית על העסקת גורמי התוכן של העיתון בהתאם להנחיות רשות העיתון. אתר התנועה הוא המקום לביטוי של מטה התנועה והעיתון הוא של החברים ולכן רשות העיתון היא זו שאחראית על מה שמתפרסם בו. נערך דיון בהשתתפות חברים אחדים וגם הנושא הזה הועבר להצבעה הממוחשבת.

לבסוף אישרה המועצה קדנציה נוספת לגלעד בכרך גזבר התנועה, ונענתה לבקשתו של ניר מאיר להאריך לפרק זמן מוגבל את הקדנציה של גיל לין כמשנה למזכ"ל, בכדי שיוכל לתרום מניסיונו בתקופה המאתגרת של הקורונה וישלים כמה משימות שלקח על עצמו.

עם סיום הישיבה איחל ניר מאיר לנוכחים שנה טובה ובריאות טובה, ואמר כי "קיום המועצה בזום בפעם השנייה מביא את הקהילות הקיבוציות לביטוי רחב הרבה יותר ולהשתתפותם של צירים רבים בקבלת ההחלטות. מסתבר שזו דרך משתפת יותר מאשר במועצות הפרונטליות, שגם להן יש חשיבות. אנחנו נבחן כיצד להמשיך את קיום המועצה באופן דיגיטלי גם כשתיגמר הקורונה."

בהתרגשות רבה, בתחושת אחריות גדולה ובמשנה זהירות החלה שנה חינוכית חדשה, שהיא המשכה של שנה שונה ומשונה. לנו, בקיבוצים, הזכות והיכולת לשמור על מערכת החינוך בכל עת וליצור התאמות תוך שמירת שגרת החיים. יכולתנו לקיים את המענה החינוכי היא בזכות צוותי החינוך – מנהלי החינוך, הגננות, המטפלות והמדריכים החברתיים – נבחרת המחויבת לעשייה חינוכית גם כשההווה מאתגר ולא ברור.

אני מבקשת להביא אל קדמת הבמה בתחילתה שנה מיוחדת זו את צוותי החינוך, את הנשים והגברים היקרים הבוחרים מדי יום להביא אל עמל יומם את הלב, את הנתינה, את היכולת להקשיב ולהיות רגישים לילדים, להורים ולחברי הצוות ואת האכפתיות לצד מחויבותם למקצועיות בעבודה במערכת החינוך הקיבוצית. מערכת זו, הבנויה מצוותים שונים המתחברים למערכת חינוך קהילתית אחת, נפתחת בכל בוקר במטרה ליצור מרחב חיים בטוח ומיטבי. הצוות החינוכי הוא זה שמקבל מידי בוקר בחיבוק ושמחה את התינוקות והפעוטות אל בית מוכן וערוך ליום מלא פעילות, מסייע בפרידות הבוקר ומאפשר להורים לפנות אל משימותיהם. הוא מלווה וחונך את הפעוטות והילדים בשגרת חינוך המשלבת פנים וחוץ, מסורות והתחדשות, שגרה וחירום ותמיד מתוך חיבורים לקהילה הרב דורית בה היא פועלת.

צוותי החינוך הראויים להוקרה והערכה תמיד, ראויים לה ביתר שאת בעת הזו על מסירותם הרבה ליצירת ההתאמות למציאות הקורונה, שעוזרות לקיים את המרחב החינוכי המוכר והמחבק עבור כל ילד ונער וכל משפחה. אני קוראת לכל ההנהלות והקהילות הקיבוציות להשקיע מחשבה ותשומת לב ולהביע את הערכתם לנבחרת החינוך המקומית, כך שעבודתה לא תתפש כמובנת מאליה. 

ומילה אישית למנהלי החינוך, המנהיגים את צוותי החינוך בכל השנה ובכל תנאי - אני גאה ונרגשת לראות את עבודתכם, מלווה אתכם מרחוק ומקרוב ויודעת שכולנו שותפים לדרך בשמירה על החינוך הקיבוצי באחריות גדולה ובמקצועיות, ובכל עת ותנאי.

שנת תשפ"א שזה עתה החלה מהווה אתגר עבור כולנו.

הקורונה שמוסיפה להכתיב את הסדר היום הציבורי, הארץ שבוערת מהפגנות, אנשים מחוסרי עבודה מימין ומשמאל, האלימות הגואה כלפי נשים, האלימות כלפי ילדים בגני הילדים ובתרבות השיח הרווחת בארץ. המציאות הנוכחית מכניסה את כולנו לחוסר שקט, ועל אחת כמה וכמה את הילדים ובני הנוער שאנו פוגשים במרחבים השונים שלנו, ובכלל.

לחינוך הקיבוצי בסיס אידיאלוגי איתן והדבר מהווה נר לרגלינו בעשייה היום – יומית ובחינוך: לעיסוק בערכים מקום נכבד בתפיסה החינוכית הקיבוצית. בתי הספר שלנו מזמנים מרחב לשיח ערכי המברר את הסוגיות החברתיות הבוערות.

צוותי החינוך המסורים בישובים ובבתי הספר נענים לכל אתגר ועניין שמזמנת התקופה הנוכחית, ובעיקר מבינים את הגמישות לה כולנו נדרשים בימים אלה. במהלך הקיץ פעלו רבות הצוותים השונים בהכנות לקראת השנה המיוחדת שלפנינו. לנגד עינינו עומד פיתוח חוסנם של בני הנוער בהתמודדותם עם האתגרים והמציאות המשתנה אליה נקלענו.

בבסיסו של החוסן הנפשי עומד הסיפור הייחודי שלנו כחברה ישראלית ככלל וכחברה קיבוצית בפרט: הסובלנות, ערך השיוויון, תרבות הדיבור, הכבוד לאחר ועוד. אנו חייבים כאנשי חינוך "לזכור" את עצמנו, לזכור את הדרמה הפנימית, את הסיפור שלנו כחברה כדי להמשיך להצליח ולהתנהל באופן אחראי ומתוך מנהיגות ברורה.

החינוך בגיל הרך מגיל לידה, הינו אבן יסוד משמעותית בהתפתחות הילד כאדם וכלומד. איכות הטיפול והחינוך בבית ובמערכות החינוך, בגיל זה, מעצבת ובונה את אישיותו של הילד. בפועל, אחוז גבוה של ילדים בגילאי לידה עד גיל 3, שוהה במערכות החינוך עד 9.5 שעות ביום, המהוות מרבית שעות העירות של הפעוט. עובדה המחייבת אותנו לספק את התנאים הרגשיים, הפיזיים, הקוגנטיביים והבטיחותיים המתאימים ביותר לשלבי התפתחותו בתוך המסגרת החינוכית וארגון המרחב.

מחקרים רבים מדגישים את הקשר בין מספר אנשי הצוות, מספר הילדים ואיכות המסגרת החינוכית בגיל הרך. במסגרות בהן היחס בין אנשי הצוות לילדים נמוך נמצא כי תנאי העבודה טובים יותר ורמות המתח קטנות.  יחס נמוך בין מס' ילדים לצוות מאפשר להקדיש זמן רב יותר לאינטראקציות משמעותיות עם הילדים. כמו כן, מחקרים מצביעים כי בגיל הרך המוח גמיש במיוחד ומאפשר התפתחות מהירה של כישורים קוגניטיביים, כישורים רגשיים וחברתיים וכישורים סנסו-מוטוריים. מסיבה זו, חסכים סביבתיים בגיל הרך יוצרים פערים בהתפתחות שהשפעתם ניכרת גם בגיל הבגרות. מאותה סיבה, קל יותר לצמצם פערים בגיל הרך ואף לסגור פערים קיימים, בהשוואה להתערבויות בגילאים מאוחרים.

לצפייה, הורדה או הדפסה של רשימת הדברים שכדאי לדעת על המסגרת החינוכית של ילדיכם/ן: לחצו כאן

ראשת אגף חברה וקהילה, ד"ר אילת גלס, אומרת שהכנס נבנה כ-4 מפגשי זום, בני שעתיים כל אחד, כך ניתן להתפנות לזמן קצר איכותי וממוקד. הכנס מתאים לקבוצות ולצוותים של ממלאי התפקידים בקיבוצים (מ.קהילה, מ.משק, מ. חינוך/תרבות/רווחה/קליטה/כולם תכל'ס). זו הזדמנות להפוך את הזמנים הללו לזמן משותף לכל ממלאות וממלאי התפקידים הרלוונטיים.

"אפשר להתכנס תוך שמירה על כללי הקורונה, עם כיבוד קל ואווירה מתאימה, להשתתף ביחד, או לחוד - כל אחד מהמחשב שלו." מציעה גלס "לא פחות חשוב מכך, להקצות זמן לאחר כל מפגש, ולחשוב ביחד על עיבוד ויישום לקיבוץ שלכן.ם"

ההרשמה נמשכת בקישור הבא:  http://kibbutz.org.il/he/form/kenes-hevra-2 (ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום)

בציפייה לראותכן/ם יחד ביום שלישי 8/9/20 בזום.

אגף חברה וקהילה שם לעצמו למטרה בתוכנית השנתית לחזק את הקשר הבין דורי בקהילה הקיבוצית. באגף חשבו על מספר כיוונים לפעולה ואז הגיע הקורונה, והנושא נהיה רלבנטי מתמיד. בתקופה שבה ההנחיות הן לא להתכנס בציבור, לא לקיים אירועי תרבות, להרחיק את הנכדים מהסבים והסבתות - זה הזמן ליצור קשרים בין דוריים בדרכים יצירתיות. לשם כך, הוצעה מלגה המזמינה צעירים להוביל פעילות חברתית משמעותית שתתרום לחיזוק הלכידות החברתית והבין-דורית בקיבוץ. פעילות האגף חברו לרשת הצעירים בתנועה הקיבוצית והמסר הופץ לכל הצעירים בקיבוצים, הוקמה ועדת מלגות משותפת והתחלנו לקבל פניות מצעירים שרצו לפעול בקיבוצם.

שלומית צימרינג, הממונה על פיתוח הון אנושי בתנועה: "הגיעו אלינו 52 רעיונות, מתוכם בחרנו את אלו שהיו נראים לנו המתאימים ביותר להגדרה של חיזוק הקשר הבין-דורי, שרמת היצירתיות וההתכנות שלהם היתה גבוהה ושהאימפקט של הפרויקט על הקהילה הקיבוצית יהיה משמעותי. כל הפרויקטים קיבלו אישור מהקיבוץ.  בפרויקטים שאושרו יש גינות קהילתיות עם פעילות חינוכית רב דורית, תיעוד סיפורי מקום, טורניר שחמט, פודקאסט מקומי, מפגשים בין דוריים בפאב , צילומי מקום תוך חיבור בין נערים וותיקים, תיאטרון סיפור, מפגשי מדיטציה, לימוד משותף של פרשת השבוע, ועוד".

הפרויקטים ייצאו לדרך בימים הקרובים ומחוייבים לפעול בתדירות של פעם בשבוע-שבועיים למשך 3 חודשים. ועדת המלגות תעקוב אחרי העשייה ובסוף השנה תחליט מי היו השישה שעמדו בכל ההתחייבויות ולכן זכאים למלגה של 5000 שקלים, כל אחד ואחת.

צימרינג מסכמת: "תקוותנו היא שהפעילות המוצלחת לשילוב רב-דורי תתקיים גם על ידי אלו שלא בחרנו בהם למסלול המלגות, ולא רק בקיבוצים שנבחרו".

רכזי/ות תרבות או צוותי הגברה בקיבוצים שיש להם ציוד סביר לפריסה במקום, ויוכלו לאחר חניכה מסויימת להחליף את סער ואביב מוזמנים לפנות לאיציק שפרן: 052-6131873.

איציק מספר כי "חברים ואוהדים מצטרפים אליהם כל שישי כדי לעזור ולהצטרף למחאה, וזו חוויה תרבותית וחברתית מדהימה וראויה לתמיכה ושותפות של "המקצוענים" בתחום, שבוודאי ישנם בכמה וכמה קיבוצים."

לאורך החודשים האחרונים הקפידו ברמת השופט על הנחיות המדינה בקשר לקורונה, ובו בזמן הקפידו גם להישאר פעילים ולייצר אירועים תרבותיים ייחודיים ומתאימים לתקופה. אירוע מיוחד כזה נולד אצל מנהלת התרבות, סוזן רז שפיתחה מיומנות להגיב לקצב האירועים הדינמי בקיבוץ ובארץ. נוכח אירועי האלימות בתקופה האחרונה, החליטו הקיבוץ ומנהלת הקהילה, אריאלה חן על פעילות תרבותית מסוג אחר.

לקראת הצעדה הודפסו חולצות אדומות למשתתפות ולמשתתפים, כאשר ועל צד אחד נכתב 'ברמת השופט אנחנו אומרים לא לאלימות' ועל הצד האחר 'ברמת השופט אנחנו אומרות כן לאהבה ולסובלנות'.
 
פעילות זו מצטרפת לפעולות נוספות שמתרחשות בקיבוץ כמו השתתפות מכובדת של חברים בהפגנות מחאה על עוולות בחברה הישראלית. כמו כן, בעלון הקיבוץ יש מדור קבוע שעליו אחראית חברת הקיבוץ והממונה על הטרדות מיניות בקיבוץ, אורלי תורן גבאי, ובו היא מעודדת ומנחה על קיום שיח הנוגע למיניות בריאה בכל גיל.

וכך מסביר גבריאל שאול את תהליך כתיבת הספר והרעיונות המרכזיים שבו:

הספר "בית הקברות של שמשונה" התחיל בתור קובץ של סיפורים קצרים באנגלית שכתבתי עוד כשהייתי בקולג' בניו-יורק. הסיפורים כולם מבוססים על זיכרונות וחוויות ילדות שלי בקיבוץ, מהולים בדמיון. בסיפורים ניתן להבחין בשוני של גדי משאר חבריו, ואיך בדרכו שלו הוא מתמודד עם השוני הזה ובאמצעותו מעצב את השקפתו על העולם. נולדתי וגדלתי בקיבוץ עין גב שעל שפת הכנרת וכל ילדותי ונעורי התמודדתי עם השונות שלי עד שיצאתי מהארון בגיל 22.

ההשראה לשמשונה העז היא מסיפור שחבר אמריקאי סיפר לי פעם על עז שגרה בבית הקברות בעיירה שלו כשהיה ילד. הסיפור קרץ לי מיד מכיוון שבתור ילד עבדתי פעמים רבות בדיר העיזים שהיה לנו בבית הספר בקיבוץ, ועז תמיד הייתה חיה שסימלה אצלי את הילדות בקיבוץ. פתאום כשהתחלתי לכתוב על שמשונה, כל החלקים הסתדרו.

את הספר ניתן לרכוש בחלק מחנויות הספרים, אבל הכי פשוט להזמינו באתר הוצאת הספרים 'פרדס':
 https://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-525-3