content
כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי
עד אמא שלי - טור אישי בתגובה לסרט "ארבע שעות". ראשי ההנהגה החקלאית קוראים לרה"מ להתערב ברפורמה בחקלאות והקיבוצניקיות שמונו השבוע לשני תפקידים חשובים. כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית
17/02/2022
מזכ"ל התנועה הקיבוצית בכנס החירום על גבול הרצועה:
"בעוטף עזה, מי שקובע את הריבונות אלה לא הטנקים, אלא הטרקטורים"
ביום ראשון בבוקר קיימו החקלאים כנס חירום על גבול רצועת עזה, בהשתתפות חברי כנסת, בכירי צבא לשעבר, ראשי הנהגה חקלאית ועוד כ-300 משתתפים במחאה על הפגיעה האנושה הצפויה מרפורמה חד צדדית בחקלאי העוטף, הגליל והגולן. מפקד אוגדת עזה לשעבר, האלוף במיל' ישראל זיו: ״אם לא תהיה פה חקלאות יצטרכו להעמיד פה עוד אוגדה! החקלאים הם החיילים והקצינים בצבא הקיום שלנו"
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, נושא דברים בכנס החירום
מפקד אוגדת עזה לשעבר, האלוף במיל' ישראל זיו: "כשיצאתי לפשיטות בעזה, תמיד נחרט בי הצבע הירוק של השדות המלבלבים. הם אלו שנתנו לי את תחושת התרוממות הרוח. אינני רוצה לחשוב ואפילו לא לרגע אחד, על הרגע שהשדות לא יהיו כאן. אבן היסוד של החקלאות היא מרכיב קריטי במרכיב הלאומי של מדינת ישראל. היישובים החקלאיים היוו תמיד את ריבונות הארץ ואת השמירה על ריבונותה. החקלאים הם החיילים והקצינים בצבא הקיום שלנו והפגיעה של החקלאים היא פגיעה בקיום שלנו. אם לא תהיה פה חקלאות יצטרכו להעמיד פה עוד אוגדה! ויהיו לכך עלויות גבוהות".
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "מהרגע הראשון שהרעיון הציוני יצא אל הפועל הבינו כולם שבלי ריבונות על האדמה, אין ריבונות על המדינה. טרומפלדור אמר ש"במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו". פה בעוטף עזה, מי שקובע את הריבונות אלה לא הטנקים, אלא הטרקטורים. הטנקים שומרים על הטרקטורים ששומרים על קו הגבול בקו התלם האחרון של המחרשה. במשרד האוצר לא מבינים את העובדה הבסיסית הזו ומנסים לחסל את החקלאות בעוטף עזה, ברמת הגולן ובגליל העליון. שרי ממשלת ישראל, חברי כנסת ישראל, ראש הממשלה- שמרו על החקלאות וחזקו אותה, כי היא שומרת על כולנו. האיש והאישה שבטרקטור ינצחו!".
מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: ״אם תתקבל התוכנית הממשלתית הנוכחית להורדת המכסים, 220 אלף דונם בעוטף עזה ובנגב יישארו ריקים מגידולים חקלאיים. ליברמן בחוסר הבנה מייבש את הנגב והחמאס יחגוג״.
מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון: ״שמירה על החקלאות היא שמירה על הציונות ומדינת ישראל. נחוצה רפורמה טובה, נכונה ובונה! ראשוני וראשונות בארות יצחק, המקום בו אנו עומדים לימדונו: נקום ובנינו!״.
קראו את הדיווח המלא על כנס החירום בעוטף עזה וכל מה שנאמר בו
ראשי ההנהגה החקלאית לראש הממשלה: "את מה שלא הצליחו להשיג פעולות האיבה של חיזבאללה וחמאס, תעשה החלטה אחת אומללה של ממשלת ישראל"
ראשי ההנהגה החקלאית שלחו ביום חמישי (10.2) אחה"צ מכתב בהול לראש הממשלה נפתלי בנט (ימינה) על מנת שיתערב בניסיון להעביר את הרפורמה בחקלאות באופן חד צדדי ויפעל לחזרה למשא ומתן "עד ליציאת עשן לבן"
טנק שומר על קומביין שקוצר בשדות עוטף עזה במהלך מבצע צוק איתן. צילום: רפי בביאן
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, יו"ר הארגונים הכלכליים הקיבוציים, יעקב בכר, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועה המושבים, עמית יפרח, יו"ר מרכז השלטון האזורי, שי חג'ג' ויו"ר התאחדות האיכרים דובי אמיתי כתבו לראש הממשלה בין היתר: "אנחנו שותפים מלאים לכוונה לטפל ביוקר המחייה בישראל, ככל שהוא תלוי בחקלאי ישראל, אבל הדרך כפי שהיא מוצעת כעת היא בבחינת כריתת הענף עליו אנו יושבים. את זה טוענים לא מעט חוקרים, פרופסורים ודוקטורים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, מהפורום לתזונה בת קיימא ואנשי המקצוע ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר וגם מהמשרד לאיכות הסביבה אשר חוקרים את העניין לאורך שנים.
לישראל אין את הפריבילגיה להישען על אספקת מזון טרייה מטורקיה, אוקראינה, מצרים ומדינות אחרות נוספות שאין להן עניין בביטחון המזון של תושבי מדינת ישראל. משפחות בישראל צפויות לחסוך שקלים בודדים בלבד (בהנחה שההנחה אכן תתגלגל לצרכן) בעוד שהשפעת הרפורמה על הפריפריה תביא לירידה משוערת של עשרות אחוזים (50%-65%) בהכנסות של חקלאי הנגב, עוטף עזה, הגליל העליון ורמת הגולן".
ראשי ההנהגה החקלאית סיכמו את דבריהם וכתבו: "את מה שלא הצליחו להשיג פעולות האיבה של חיזבאללה וחמאס, תעשה החלטה אחת אומללה של ממשלת ישראל לאמץ את ״הרפורמה״ להשמדת החקלאות הישראלית! כראש ממשלה ישראל וכשר ההתיישבות- אנחנו מבקשים את התערבותך הדחופה לביטול ההליך החד צדדי של הפעלת הצווים להפחתת המכסים ולחזרה לשולחן המשא ומתן עד ליציאת עשן לבן".
לחצו כאן לקריאת המכתב המלא שנשלח לראש הממשלה
הצייר שאול קנז מגן שמואל הלך לעולמו
קנז נפטר ביום שני השבוע, בגיל 84. במשך השנים עסק קנז רבות בתיעוד ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית בכלל ושל קיבוצו, גן שמואל בפרט. קנז האידיאליסט נהג להציג באומץ עמדות חברתיות ופוליטיות ביקורתיות ביחס למתרחש בחברה הישראלית ואף כלפי ההתנהלות
בקיבוצו שלו
שאול קנז. צילום: רן ארדה
השבוע נטמן בבית העלמין בקיבוצו, גן שמואל, הצייר שאול קנז. קנז נולד בשנת 1938 בקיבוץ גן שמואל והיה חבר הקיבוץ עד למותו. לאחר שלמד אמנות במכון אבני החל לעסוק בעיצוב גרפי ואיור של פרסומים תנועתיים, ואף פרסם משלו. בנוסף שלח ידו ברישומי קריקטורות שהתפרסמו בעיתונות הארצית והקיבוצית.
בשנת 1978 בעקבות חוויותיו כלוחם שריון במלחמת 'ששת הימים' ומלחמת 'יום הכיפורים 'פרסם קנז את החוברת 'מכתבים לטנקים', ובה טקסטים, איורים וקריקטורות שיצר. החוברת עם מכתבי האהבה לטנק התחבבה על שריונאים רבים וחזקה את המוטיבציה לשירות של צוותי הטנקים, דווקא בתקופה הקשה של אחרי טראומת מלחמת 'יום הכיפורים', הפגיעה במורל והבדיחות השחורות שנפוצו אז בצה"ל אודות סיכויי ההישרדות המאתגרים של הטנקיסטים (...).
כצייר הציג קנז לאורך השנים מיצירותיו בתערוכות יחיד בגלריות שונות, ובשנת 2003 חנך את ציור הקיר הגדול ביותר בישראל (160 מטר אורך, 2.5 מטר גובה), על קיר המחסנים של מפעל המזון בכניסה לקיבוצו.
תמר אנגל מקיבוץ מעגן מיכאל נבחרה למנכ"לית מכללת אורנים
בתום תהליך איתור יסודי וממושך, אישר הוועד המנהל בישיבתו בשבוע שעבר את המלצת נשיא המכללה למינוי
תמר אנגל. צילום: ליאור איסטון
אנגל, בעלת תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן ובתואר הנדסאית תעשייה וניהול ממכללת רופין, מכהנת כיום כמנהלת העסקים ויו"ר התאגידים של קיבוץ מעגן מיכאל. אנגל נשואה לעמוס, אמא ללירון, הדר וגל וסבתא לרובי.
בהודעת הועד המנהל של "אורנים" נכתב בין היתר: "תמר מביאה איתה לתפקיד ניסיון ניהולי בכיר, לרבות בתחומי השיווק, המכירות, הרגש ומשאבי אנוש. היא מכהנת כדירקטורית במגוון הנהלות ודירקטוריונים".
תמר אנגל: "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים" (יאנוש קורצ'אק). אחרי עשרות שנים של פעילות בעיקר בתחום העסקי- תעשייתי-כלכלי, אני מתרגשת לקראת יציאה לדרך חדשה במקום שמכשיר את הדורות הבאים של מחנכות ומחנכי ילדי ישראל. כבוד גדול הוא בשבילי להיות חלק מגוף ששם לו למטרה להשפיע על החברה בישראל בפעילויות כמו ק.מ.ה, בתי הספר המיוחדים, פעולות ההתנדבות החברתיות ועוד..."
קראו עוד על המינוי של תמר אנגל לתפקיד מנכ"לית אורנים
ממשיכה להשפיע ובגדול - עו"ד איילת רזין בית-אור (מעלה החמישה) נבחרה לתפקיד ראשת הרשות לקידום מעמד האישה
בתום הליך האיתור, אושר השבוע מינויה של עו"ד איילת רזין בית-אור שנבחרה לפני שנתיים לאחת מ"הצעירות והצעירים המובילים והמשפיעים בתנועה הקיבוצית"
עו"ד איילת רזין בית-אור עם השרה לשוויון חברתי, מירב כהן. צילום מתוך חשבון הטוויטר של השרה
המינוי של עו"ד רזין בית-אור, חברת קיבוץ מעלה החמישה, שהיתה המועמדת המובילה מטעם השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, אושר על ידי ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה, זאת בכפוף לאישור המינוי בממשלה.
עו"ד רזין בית-אור, בעלת ניסיון עשיר בכל הקשור בקידום שוויון מגדרי בכלל ובתחום האלימות המינית כלפי נשים בפרט. בחמש השנים האחרונות שימשה כיועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית וכמנהלת המדיניות וקשרי הממשל בארגון. עו"ד רזין בית-אור סיפקה ייעוץ משפטי לתשעת מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, היתה אמונה על ההנחיה המקצועית של הפורום האחראי על ליווי נפגעות ונפגעים בהליכים משפטיים. רזין בית-אור הובילה להקמתן של ועדות ציבוריות והיתה שותפה לכתיבת דוחות ציבוריים בנושאי אכיפת חוק וזכויות נפגעי עבירה. רזין בית-אור הופיעה דרך קבע בפני ועדת הכנסת השונות, קידמה תיקוני חקיקה בתחומי עבודת האיגוד ואף יזמה הליכים משפטיים בנושא. כמו כן, לרזין בית-אור ניסיון ממשלתי כפרקליטה פלילית בפרקליטות המדינה.
השרה לשוויון חברתי מירב כהן: ״בעיניי ניהול הרשות לקידום מעמד האישה הוא אחד התפקידים החשובים בשירות המדינה ובעל פוטנציאל ממשי להוביל לשינוי חברתי-מגדרי. לאחר שפגשתי מועמדות רבות וראויות החלטתי לבחור באיילת כיוון שהיא בעלת מומחיות בעולם הנשים, עבדה מול הממשלה ומתוכה ובעיקר כי הנושא נמצא בנשמתה. אני מאחלת לנו שביחד נצליח להוביל לשינויים שישפרו את מעמדן של נשים ושהמדינה שלנו תהיה מקום בטוח יותר ושוויוני יותר עבור נשים".
קראו עוד על מינויה של עו"ד רזין בית-אור
תמונת השבוע: הבטיחה שלום לעמק השלום
הפגנה במהלך הסיור של השרה שקד בעמק השלום. צילום: המועצה האזורית מגידו
שרת הפנים, איילת שקד, הודיעה בבוקר יום רביעי כי שטחי עמק השלום שבמועצה האזורית מגידו לא יועברו ליקנעם עילית, לטובת הרחבת העיר. יום קודם לכן, קיימה השרה סיור למידה באזור יחד עם מנכ"ל משרד, יאיר הירש, הצוות הבכיר של משרד הפנים ומינהל התכנון, ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי וראש עיריית יקנעם עילית, סימון אלפסי. בשנים האחרונות ניהלו תושבי האזור וארגונים ירוקים מאבק נגד הבנייה ובעד השמירה על השטחים הפתוחים.
"מצד אחד יקנעם צריכה להתפתח ולתת מענה לקצב הגידול הטבעי שלה, ומצד שני קיימת חשיבות גדולה לשמור על שטחים חקלאיים ושמורות טבע נדירות ומונגשות לטובת הציבור הרחב ובעלי מוגבלויות. כשהגעתי לסיור קיבלו את פני תלמידי תיכון מהאזור שהפגינו וביקשו לא לבנות בעמק השלום. והאמת הם צודקים. יש אפשרויות אחרות. אז הנה צפירת הרגעה. אני לא אעביר את השטחים של עמק השלום ליקנעם. זה אזור ייחודי ועלינו לשמור עליו. יש אפשרויות אחרות ונעבוד עליהן בזמן הקרוב, כאלה שיאפשרו גם ליקנעם לגדול וגם לא להרוס פנינת טבע יפיפייה כמו זו, כתבה השרה שקד בפוסט בפייסבוק, שייעדה לתושבי יקנעם עילית, המועצה האזורית מגידו ול"כל מי שאוהב לטייל באזור עמק השלום".
עד אמא שלי
תמה חלפין, בת קיבוץ נירים בטור מיוחד ואישי: "הדיון מסביב ל"ארבע שעות ביום" נמשך. אבל אני לא רוצה להגרר שוב לתוך שאלת הפגיעה הפוטנציאלית של הלינה המשותפת במי שהתחנכו בה. אני רוצה לתבוע את עלבונה של אמא שלי"
תמה ואמא בדשא הקיבוצי
כשראיתי את האימהות המתראיינות בסרט כאב לי הלב. כאב לי הלב עליהן כי העולם שהן בנו התפרק ונכחד, והן נדחקות לעמדה שבה עליהן להתנצל על הבחירות שלהן או להציג עצמן כקורבנות של שיטה פסולה. יותר מזה, הן מצומצמות אך ורק לאימהות שלהן. הנשיות הקיבוצית אולי מנעה מהן סוג מסויים של אימהות, אך העניקה להן את האפשרות להיות דברים רבים נוספים. הן היו מורות ורפתניות, מבשלות ואמניות, חלקן היו בעלות תפקידים בקיבוץ, וכולן היו חברות קיבוץ. הדבר המרכזי המשתמע מכך הוא שהן בחרו לקחת חלק פעיל בעיצוב החברה שבה הן חיות, להיות שותפות פעילות בקבלת החלטות, ולא פעם לשים את טובת הכלל לפני טובתן האישית. גם כאשר הן החליטו על סיום הלינה המשותפת, והן היו אלו שהובילו את המהפכה הזו בקיבוצים, הן לא עשו זאת רק מתוך מחשבה על טובתן האישית אלא על דמות החברה בה הן רוצות לחיות.
וזה העולם שהן העניקו לנו. עולם שהציע תשובות משמעותיות לשאלות קיומיות, שבו הפרט אינו מרכז ההוויה אלא הכלל, שבו עליך לתת מעצמך למען החברה. גדלנו מתוך זיקה וחיבור לסביבה שבה אנו חיים: לטבע, לעבודה, לזולת. בעולם הזה האמירה "צריך כפר שלם כדי לגדל ילד אחד" אינה מטבע לשון ריק מתוכן אלא דרך חיים. העולם הזה כמובן לא היה נטול בעיות, והמימוש של כל הרעיונות והאלה גבה מחירים גבוהים מהורינו, ומאיתנו. אבל, הורינו בחרו לשלם את המחיר הזה עבור מה שהם תפסו כחיים ראויים, כחיים נכונים וטובים.
קראו עוד את הטור על "ארבע שעות ביום"
משתפים בדילמות משותפות
פורום המטה השיתופי, שכולל את מזכירי ומזכירות הקיבוצים השיתופיים, נפגש בשבוע שעבר בבית התנועה החדש, בקיבוץ יקום. הפורום נפגש מספר פעמים בשנה, ומהווה כתובת להתייעצות ושיח עמיתים, בנושאים העומדים בלב הקיבוץ השיתופי. הנושא המרכזי לדיון היה הפעם אכיפה
פורום המטה השיתופי בבית התנועה החדש ביקום
נושא האכיפה מהווה אתגר משמעותי ותופס חלק נכבד מהיומיום, וכל משתתף למד היכן הוא נמצא ביחס אליו. למשל, האם הנטייה הטבעית של המזכירים היא להימנע מאכיפה או להתערב ולהכניס שתי ידיים לבוץ, ומהי התפיסה ביחס לצורך באכיפה בנושאים השונים? האם "כלבים" הם לטיפולו הבלעדי של מנהל הקהילה או בעיה משותפת של כלל תושבי הקיבוץ? ומה בדבר נהיגת טרקטורונים בתחומי הקיבוץ? אתגרים בנעורים?
המפגש המשיך בהתייעצות עמיתים על מקרים מהשטח, ועלו מספר נושאים כגון אכיפה של בעיות במרחב הציבורי, אכיפה שמערבת משטרה, ואכיפה מיותרת - שעדיף היה לוותר עליה מלכתחילה. המשתתפים שוחחו על אפשרויות שונות להתמודדות עם המקרים הללו מתוך ניסיונם הרב, ומניסיונה של תקוה טננבוים, מנהלת המוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית, שפתחה בפניהם מרחב של גישור, בוררות ובניית הסכמות.
בפינת הרוח, התקיימה למידה משותפת מהמקורות על עצת יתרו למשה בנושא האכיפה (אל תישאר לבד - תמנה שרים שיסייעו לך). הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה, הזמינה את חברי הפורום (ואת כלל הקיבוצים) להשתמש בבית התנועה לצורך פגישות במרכז, לימי עיון מחוץ לקיבוץ, לסדנאות של המזכירויות ולכל צורך שעולה.
להכיר תודה לשחקניות הנשמה במערך הניהולי של הקיבוצים
בשבוע שעבר התקיים במפעלי גרנות מפגש למידה למנהלות לשכה בקיבוצים בהשתתפות עשרות נשים. הרעיון מאחורי המפגש היה להכיר תודה לאלו שממלאות תפקיד חשוב ולא תמיד מוערך, להעצים את תפקידן ולחזק את הקשר עם התנועה. הצלחת המפגש כבר יצרה בינתיים ביקוש לעוד
מנהלת הלשכה היא הציר סביבו סובב כל המערך הניהולי והקהילתי. היא עוסקת במגוון עצום של משימות ואיכות הביצועים שלה משפיעה גם על המנהלים - היא נמצאת בקשר לא רק עם כלל הקהילה, אלא גם עם כל הקיבוצים בסביבה ועם המועצה האזורית. בפעמים רבות קיימת הכרת תודה מצד הציבור, אך לעתים המנהלים לוקחים את מנהלת הלשכה כמובנת מאליה.
המפגש הראשון כלל העמקת ההיכרות בין המשתתפות, הרצאה וסדנא בנושא ניהול זמן בו קיבלו המשתתפות כלים פרקטיים לניהול מיטבי של היום שלהן, הן במשרד והן בחיים הפרטיים, ולמידת עמיתות למציאת פתרונות לאתגרים שעולים מהשטח. המפגש הסתיים עם ארוחת צהריים מפנקת לה זכו המשתתפות.
שלומית צימרינג, מנהלת תחום פיתוח ההון האנושי בתנועה הקיבוצית, שעמדה מאחורי המפגש, מספרת: "האווירה במפגש הייתה מצויינת, עם תחושה של התרגשות באוויר ממשהו חדש שקורה. חלק מהמשתתפות אמרו בסיום המפגש שהן בתפקיד שנים רבות ומעולם לא הוזמנו ליום חיזוק מקצועי. גם המשובים עליהם ענו המשתתפות בסיום, הצביעו על שביעות רצון גבוהה מהמפגש וציפייה לקיים מפגשים ארציים בתדירות של לפחות ארבע פעמים בשנה. אנחנו כמובן נענה לבקשה!".
המשיכו לקרוא עוד על המפגש של מנהלות הלשכה בקיבוצים
כל השבילים מובילים (הפעם) לעמק הירדן
ביום שני האחרון, נפתח מחזור חדש של תכנית המנהיגות הפוליטית "שבילים - לציונות וצדק חברתי" בפעם החמישית, והפעם – בעמק הירדן, בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית ומרכז הצעירים שלה. בתכנית לוקחים חלק 18 משתתפים ומשתתפות מתחומי עיסוק שונים במטרה להכשיר מנהיגות צעירה מקומית, אזורית וארצית
נבחרת "שבילים" עמק הירדן, יחד עם מובילות ומוביל התכנית
את התכנית יובילו נחשון אלוני (עין החורש) ויעל גורביץ (דגניה א'), ובמהלכה יעברו המשתתפים (בכפוף למגבלות הקורונה) כ-14 מפגשים שבועיים, הכוללים גם סמינר דו-יומי, סיור אזורי בעמק הירדן וסיור מדיני-ביטחוני.
המפגש הראשון והחגיגי נפתח בשיחה עם מנהלת מרכז הצעירים בעמק הירדן, שירה רוכברג, ומנהלת רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית, רותם שניצקי. שירה סיפרה על פעילות מרכז הצעירים החדש של המועצה ועל הרצון שמרכז הצעירים יהווה בית עבור משתתפי התוכנית. רותם סיפרה כי התנועה הקיבוצית חרטה בשנים האחרונות על דגלה קידום ופיתוח מנהיגות צעירה, במטרה להילחם על דמותה וערכיה של מדינת ישראל בדרך לחברת מופת.
במפגש בירך את המשתתפים ראש המועצה, עידן גרינבאום, שאמר כי הוא שמח לראות קבוצה של צעירות וצעירים שבחרו לקום ולעשות מעשה בעמק הירדן. גרינבאום הדגיש בפני המשתתפים כי לדעתו הדבר הגרוע ביותר, אפילו יותר מייאוש, הוא אדישותם של האנשים, חוסר האכפתיות והתפישה כי "ככה זה אצלנו" שמנוונת ומונעת שינויים והתקדמות. "אני מפציר בכם להיאבק על הנושאים החשובים לכם, בין אם מדובר בנושא החינוך, הסביבה, הבריאות או כל נושא אחר שתרצו לקדם", אמר ראש המועצה שבירך על התכנית ועל שיתוף הפעולה המוצלח עם התנועה הקיבוצית וקרן ברל כצנלסון.
המשיכו לקרוא על מפגש הפתיחה בתכנית שבילים בעמק הירדן
איך עושים הגשמה קיבוצית? עדכון ממסלול הנח"ל
מסלול הנח"ל לא חדל לרגע מעיסוק בתכני קיבוץ וקבוצה! ביום חמישי ה- 10.2 ביקרו בקיבוץ פלך חברי וחברות גרעין "בר", הנמצאים בעיצומו של פרק המשימה שלהם, ליום שלם על הגשמה קיבוצית
גרעין בר לומד עם שחף פטישי על הגן יער המשותף לילדי דיר אל-אסד ופלך
במסגרת הביקור פגשו חברי הגרעין דמויות המשפיעות על סביבתן ועוזרות ליצור עולם טוב יותר: אורי אופיר, חבר פלך, סיפר להם על הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל, הלא הוא בנק "אופק", ובאופן טבעי למדי השיחה התפתחה גם לדיבור על קואופרציה באופן כללי. אמיר שטראי, מנהל ענף החקלאות ההידרופונית בפלך, חשף בפניהם כיצד משלבים בין סביבה, חקלאות ואחריות חברתית בצורה פורצת דרך. שחף פטישי שיתף אותם בתפישותיו החינוכיות לגבי חיים משותפים של ערבים ויהודים בגליל ובכלל, דרך המקרה המיוחד של הגן יער המשותף לילדי דיר אל-אסד ופלך.
חברי הגרעין לא הסתפקו רק בלמידה, משמעותית ככל שתהיה, והתארחו לארוחת ערב חווייתית בסלון המשותף של גרעין אדמה. לקינוח, פגשו את אבי דבוש, פעיל חברתי ופוליטי ומנכ"ל הארגון "רבנים למען זכויות אדם", לשיחה על ספרו החדש "מרד הפריפריות", שנראה רלוונטי מתמיד בקריאתו לתושבי הפריפריה להוות את עמוד התווך של השינוי החברתי המיוחל.
תודה לכל מי שלקחו חלק ביום המיוחד הזה.
הנאה העסקה בעיניך?
החוקר הפרטי הוותיק קובי רווח, בעל משרד החקירות "מור-טל חקירות", משתף אותנו בנקודות התורפה השכיחות ביותר בהתקשרויות עסקיות בכלל ובסביבה הקיבוצית בפרט, אשר חלקן מובנות ואינהרנטיות מעצם הבדלי האינטרסים של הצדדים לאותה התקשרות, אך חלקן גם נובעות מסיכון יתר, הגלום בהתקשרות עסקית בלתי כדאית - עם גורם שאינו מסוגל (או אף לעתים אינו מעוניין באמת) לקיים את התחייבויותיו בהסכם – התחייבות לתשלום, אספקה, מתן שירות וכיוצ"ב. **המאמר בשיתוף משרד "מור-טל חקירות"
`
כיצד נאפיין גורם בעל "פרופיל שלילי" שאינו תואם את ציפיותינו בעסקה ובפרט הסיכון העסקי מולו גבוה מהרגיל? תשובה לשאלה זו דורשת מאיתנו להציב תחילה לנגד עינינו, את כלל הבעיות והחששות הטבועים המאפיינים עסקאות בעלות אופי מסחרי כלכלי גרידא. ההתמקדות תהיה בבעיות השכיחות אך כמובן שלא ניתן לאפיין במסגרת יריעה זו את כלל הבעיות והסיכונים הכרוכים בכל עסקה - לפי נסיבותיה היא וכן מאפייניה המיוחדים.
החששות האמורים,הרלוונטים גם ב"מהלך העסקים הרגיל", מתייחסים בד"כ למספר פרמטרים עיקריים (בהנחה שכלל ההסכמות הנדרשות לעסקה כבר גובשו): הצלחה בהנעת התכנית העסקית "מהכוח אל הפועל"; שגשוג והגשמת יחסים עסקיים פוריים וטובים בין הצדדים לעסקה (בפרט - ציפייה ביחס להתנהלות בתום לב גם מהצד השני לעסקה); הגשמת מטרותיה של ההתקשרות העסקית, ברמה התוצאתית ועוד. הניסיון מלמד, כי המכנה המשותף ל"כשלים" הנפוצים במהלך חייה של ההתקשרות העסקית וביצועה בפועל, יהיה כרוך בדרך כזו או אחרת, בבעיות ומתחים שמקורם כספי – כלכלי (ולא מתח אישי בין הצדדים בשלב ביצוע החוזה).
מתוך הנחת המוצא שהצלחתה של התקשרות עסקית נמדדת ברווחים כספיים או בתועלות עסקיות אחרות שהופקו מההתקשרות ונמנים על מטרותיה (היינו - ברמה התוצאתית), הדעת נותנת כי בעסקת הלוואה, למשל, הצד המתקשר כמלווה – לא היה מתקשר בעסקה זו אילו ידע מראש (באופן היפותטי) שהלווה לא ישלם את חובותיו, שכן אי העמידה בתנאי זה, של תשלום, מרוקן מתוכן את כל העסקה מבחינת המלווה – שלא רק שלא ירוויח מהעסקה, אלא גם יצא בהפסדו.
להקת המחול הקיבוצית - הופעות פברואר-מרץ בתל אביב ובגעתון
השמש מציצה בין העננים, מצב הרוח מתבהר גם הוא, ועכשיו נשאר רק לרומם את הנפש ולהתמלא מחדש בקצב ובאנרגיה. להקת המחול הקיבוצית מחכה לכם בתל אביב ובגעתון עם יצירותיו של רמי באר: 'תעתוע', 'אזרח טוב' ועם 'קיבוצית 360°' - הופעה המתאימה לכל המשפחה וגם למי שלא צפה עד היום במחול
אזרח טוב, כפר המחול הבינלאומי קיבוץ געתון, אולם זכרי, יום ה', 17/2, בשעה 20:00
"העבודה של רמי באר ״אזרח טוב״ מצליחה להיות מפלט לדמיון, ליצרים ולדחפים, לחריגה מהמקובל ולשיבוש הסדר, ולא להפוך לקישוט אסתטי בלבד. יתרונה הגדול, שהיא מצליחה להדגים היטב את הייאוש של הרוח החופשייה, השובבה, הלעגנית, החפה מממלכתיות, הסולדת משקר, מהמשטר הכפול, המשולב, של הלאומני והמסחרי"
(ענת זכריה, 'המבכרת' - מבקרת המחול של ידיעות אחרונות).
קיבוצית 360° - הופעה לכל המשפחה, שבת 26/2 12:00
חוויה של מחול טוטאלי, בביצוע רקדני 'קיבוצית 2', היוצרת מתח ואנרגית שיא באמצעות רקדנים, תיאטרון זירה ודיאלוג בין שפת התנועה הייחודית ללהקת המחול הקיבוצית לבין הקהל. מתאים גם למי שלא ראה מופע מחול מימיו וכולל שיתוף בלתי אמצעי בין רקדני הלהקה לבין הקהל.
תעתוע - יצירתו החדשה של רמי באר, סוזן דלל תל אביב, 7/8.3, בשעה 21:00.
"בשלב זה אתה מוותר על הניסיון להבין ורק מביט ומשתאה על שפע התנועות ושפע הרעיונות וגמישות הרקדנים וכוחם."
(גבי אלדור, הבמה)
הזמנת כרטיסים לתעתוע 7/3 / הזמנת כרטיסים לתעתוע 8/3
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו.
Copyright © 2022 התנועה הקיבוצית, כל הזכויות שמורות
קיבלת מייל זה מאחר ובשלב כלשהו ביקשת לקבל עדכונים במייל מאתר הקיבוצים.
הכתובת שלנו היא:
התנועה הקיבוצית
מתחם העסקים Greenwork, בניין E, קומה 1
קיבוץ יקום 6097200
ישראל
הוספת תגובה חדשה