דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

כל התוצאות והנתונים שעלו בסקר הקליטה בתנועה הקיבוצית. מתכוננים לסגר שלישי. איך התקנות לחוק הפיקוח על מעונות היום משפיעות על החינוך הקיבוצי? כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית
חקלאות בשדות
 07/01/2021

סקר הקליטה בתנועה הקיבוצית – כ-97% מהקיבוצים קולטים לחברות

מהו שיעור הקיבוצים הקולטים כיום? מי הם הנקלטים? איזה מערך ארגוני מלווה את הקליטה? כיצד משפיעה הקליטה על המצב החברתי בקיבוץ? סקר התנועה הקיבוצית נותן תמונת מצב רחבה ומסמן מגמות להמשך
סקר הקליטה בתנועה הקיבוצית – כ-97% מהקיבוצים קולטים לחברות

שנת 2020 סימנה את המשך המגמה של גידול באוכלוסיית הקיבוצים וחברות וחברי הקיבוצים והתאפיינה בהתרחבות העיסוק בקליטה לחברות בתנועה הקיבוצית. ככל שהקליטה דורשת תשומת לב קהילתית וניהולית מעמיקה יותר, כך מתרחבים האתגרים החברתיים והמקצועיים וגדל הצורך במידע ופרספקטיבה ממקומות נוספים.

השנה יזמה מחלקת צמיחה ופיתוח קהילה באגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית סקר שנועד למפות את תחום הצמיחה והקליטה בקיבוצים ברחבי הארץ, לסמן מגמות ואתגרים, לאפשר לקיבוצים למקם את עצמם ביחס לקיבוצים אחרים, ולתנועה הקיבוצית לדייק את תכנית העבודה ביחס לצרכים בשטח.

הסקר נערך במהלך החודשים מאי-אוגוסט השנה והשיבו עליו ממלאות וממלאי תפקידים מ-126 קיבוצים בפילוח המהווה מדגם מייצג של התנועה הקיבוצית. התחומים שמופו בשאלון: מגמות בקליטה, המבנה הארגוני, פרסום הקליטה לחברות, תהליכי הערכה וקבלה, אפשרויות דיור ובנייה וקליטה והשתלבות. המשיבים התבקשו להתייחס גם לאתגרים המשמעותיים בתחום הצמיחה והקליטה ולמפתחות להצלחת התהליך בקיבוץ.

כמה מהנתונים שעלו מתוך הסקר:

  • כמעט כולם קולטים - 96.8% מהקיבוצים קולטים כיום לחברות.
  • תנופת קליטה - צפויה עלייה משמעותית במספרי הנקלטים בחמש השנים הבאות - בעוד שבחמש השנים שחלפו רק כ-40% מהקיבוצים קלטו מעל 20 משפחות, הרי שבחמש השנים הבאות כ-65% מתכננים לקלוט 20 משפחות או יותר.
  • צמיחה פיזית - שיטת הבנייה הרווחת ביותר לחברים חדשים היא בנייה עצמאית ("בנה ביתך") בשכונה חדשה, ולאחריה בנייה מרוכזת לפי דגמים בשכונה חדשה בקיבוץ.
  • תרבות בונה קהילה - פעילות התרבות היא הכלי המרכזי להשתלבות חברים חדשים בשנים הראשונות לקליטה – קרוב ל-90% מהחברים החדשים משתלבים בה במידה רבה או רבה מאוד.
  • לקליטה השפעה חיובית על הקיבוץ - כ-60% מהמשיבים מעריכים שהמצב החברתי בקיבוץ השתפר במידה רבה או רבה מאוד בעקבות הקליטה.

באנר קמפיין קליטה 3

האינטרס היחיד בקליטה – המשך חיי הקיבוץ על ערכיו הייחודים

טור תגובה של מחלקת צמיחה דמוגרפית ופיתוח קהילה לטורו של עזרא דלומי: "תשומת הלב של העוסקים בקליטה מופנה לשילובם של החברים החדשים בקהילה הקולטת, חיבור לערכי המקום, לשיח הקהילתי ולמילוי תפקידים בקיבוץ. תנופת הקליטה, ההולכת ומתרחבת דוחפת את הקיבוצים אל עבר תהליכי בירור זהות וחזון משותפים וכתיבה מחודשת של סיפור משותף עם החברים החדשים"
האינטרס היחיד בקליטה – המשך חיי הקיבוץ על ערכיו הייחודים

ענת מרלא-חפץ ואיילת הריס, פעילות במחלקת צמיחה דמוגרפית ופיתוח קהילה בתנועה הקיבוצית: 

במאמרו, "שכונות הבנים בקיבוץ הן ה'שבע דקות ממודיעין'" (הזמן הירוק 30.12.20), מנתח עזרא דלומי את התמורות שחלו על פי תפיסתו האישית בתהליכי הקליטה או ההצטרפות של בני הקיבוץ לקיבוצים בעשורים האחרונים, במקביל לתהליכי השינוי שהתחוללו בהם. דלומי טוען כי הקליטה לחברות כיום היא בבחינת עסקת win-win מבוססת אינטרסים, חומריים בעיקרם – הבנים מחפשים הזדמנות לבית צמוד קרקע ליד ההורים והקיבוץ זקוק למילוי השורות כדי לשמר את מכסת הנחלות שלו. הבנים רוצים "מקצה שיפורים בחייהם" והקיבוץ צריך "למלא את המשבצת המתרוקנת". משמעות החברות, כך דלומי, התרוקנה זה מכבר מתוכנה המקורי, ולכן מוטב היה לוותר עליה ועל העמדת הפנים בה היא כרוכה ולהכיר בכך שבמהותה, החברות בקיבוץ המתחדש היום היא לא יותר מ"תושבות" בשם אחר.

כמי שעוסקות בשנים האחרונות באופן אינטנסיבי בתחום הקליטה לחברות בקיבוצים (כממלאות תפקידים בקיבוץ ובאזור, וכיום כרכזות תחום צמיחה ופיתוח קהילה בתנועה הקיבוצית), אנחנו מבקשות להציע פרספקטיבה אחרת על הנושא, חד-ממדית פחות ומקיפה יותר, וכזאת שמתבססת על היכרות מעמיקה עם התהליכים המתרחשים בקיבוצים, מדן ועד אילות.

נתחיל מלציין את המובן מאליו – והוא שלא כל הקיבוצים מקשה אחת הם, שאתגריהם הפנימיים והחיצוניים שונים ושכל הכללה נחרצת עושה עוול למציאות רבת הרבדים. עם זאת, בהחלט יש מגמות וקווים משותפים. למשל – שבמרבית הקיבוצים העוסקים בשאלת ריבוי הסטטוסים וצמצומם, המוטיבציה המרכזית בגלגלי התהליך היא ההבנה וההפנמה של הנהגת הקיבוץ וחברותיו וחבריו שנכון להם לחיות כקהילה אחת שמקיימת זהות וערכים משותפים ופועלת יחד בכיוון מוסכם עבור אותם אינטרסים. התובנה בדבר הנחיצות של האחדת סטטוסים ועדיפותה של הקליטה לחברות מלאה, התגבשה בקיבוצים שונים ברחבי הארץ, כמו גם בהנהגת התנועה הקיבוצית, לפני שנים והיא הולכת ומחלחלת בהדרגה.

ה"גזרים" הכספיים או הנדל"ניים שמהווים מרכיב בתהליכים הללו הם לרוב בבחינת אמצעי לחיבור הקבוצות. יותר מזה, ברור היום שהקיבוץ, על מאפייניו הייחודיים (שנעמוד עליהם בהמשך) חזר להיות אטרקטיבי – לבנים, לתושבים, לחברים בעצמאות כלכלית - בזכות אותם מאפיינים, ולכן הקיבוצים עוסקים בחידוד, ברור וחיזוק המרכיבים הללו בצורה גוברת והולכת בשנים האחרונות.

נמשיך בעובדות – מרבית הקיבוצים כיום (כ-85%) קולטים לחברות תמהיל של בני ובנות קיבוץ ושל משפחות שאינן של בני ובנות קיבוץ. בעוד שקליטת בנים ובנות היא יעד חשוב בכל הקיבוצים, הרי שרבים מהם צומחים גם (ולפעמים בעיקר) בזכות הצטרפות של אנשים "מבחוץ" ומקיימים תהליכי קליטה וקבלה זהים או דומים עבור שני סוגי הקבוצות (כולל מבחני התאמה, מפגשים, סמינר קליטה ואפילו משפחות מאמצות...). עיקר תשומת הלב של העוסקים בקליטה מופנה לשילובם של החברים החדשים בקהילה הקולטת, חיבור לערכי המקום, לשיח הקהילתי ולמילוי תפקידים בקיבוץ.


באנר הזמן הירוק המחודש

מתכוננים לסגר השלישי

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר קיים ברביעי פגישת עבודה עם מנכ"ל משרד החקלאןת ופיתוח הכפר, ד"ר נחום איצקוביץ', בה הועלו מספר נושאים קיבוציים שיש צורך דחוף לקדמם. בעיית חיסונים לקורונה שנוצרה השבוע עבור הדיירים בבתים הסיעודיים המשפחתיים בחלק מהקיבוצים טופלה עלי ידי מחלקת הבריאות של התנועה בעזרתו של השר אלון שוסטר
פגישת העבודה אתמול בין מזכ"ל התנועה למנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר
פגישת העבודה אתמול בין מזכ"ל התנועה למנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר ביקש בפגישה ממזכ"ל התנועה כי יכינו עבורו בהקדם ניירות עבודה בכדי להכין מראש את הטיפול בעצמאים חברי הקיבוצים, העתידים להיפגע שוב מן הסגר השלישי. הפניה הועברה באופן מיידי למנכ"ל ברית פיקוח, רו"ח ירון רייכמן, המשמש יו"ר ועדת המיסוי הבינקיבוצית,אשר מרכז כבר את החומר ויעמיד אותו בהקדם לרשותו של ד"ר איצקוביץ', מתוך תקווה שטיפול מקדים בסוגיה יקל על ההתארגנות כך שהפיצוי יגיע הפעם בזמן סביר וללא עיכובים מיותרים. כמו כן, עלתה גם פנייתו של ניר מאיר לחפש ולמצוא דרכים לתמוך במגדלי הכותנה (גידול קיבוצי מובהק) כך שהענף יצליח לחצות את השנה הקשה העומדת בפניו, ולהגיע לחוף מבטחים עם שוך משבר הקורונה העולמי.

בקיבוצי התנועה קיימים שני סוגים של בתים סיעודיים – אלה שבפיקוח משרד הבריאות קיבלו חיסונים כמו שאר הבתים הסיעודיים במדינה והבתים המשפחתיים שנותרו ללא פיתרון ואומצו על ידי ארגון "אבות ואמהות". השבוע, נוצרה בעיה של חיסונים עבור הדיירים בבתים המשפחתיים שרבים מהם נמצאים בפריפריה ומרוחקים מיישוב עירוני. צוותי בתים אלה שהרגישו "ילדים חורגים" פנו אל עדי רמות ממחלקת הבריאות של התנועה, שעוד באותו היום רתמה את השר אלון שוסטר, בתיווכו של מזכ"ל התנועה. שוסטר הסב את תשומת ליבו של פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, לעניין והחיסונים הוסדרו עבור כל הבתים המשפחתיים בקיבוצים. אחרוני הדיירים מתחסנים ממש בעת כתיבת דיווח זה. מנהלות הבתים המשפחתיים הודו לעדי מכל הלב על כל ההתגייסות והעבודה הקשה בימים אלה. 

עדי רמות: "אנחנו במחלקת הבריאות עושים ככל הניתן על מנת לשפר ולקדם את בריאותם של החברים בקיבוצים. אני מודה לכל מי שנרתם לסייע בהסדרת העניין."


באנר משקארד

אושר בקריאה ראשונה: הארכת פטור ממס על העסקת עובדים זרים בחקלאות
בשנתיים נוספות

מליאת הכנסת אישרה ביום שלישי בקריאה ראשונה את הארכת הפטור וועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו ביום רביעי לקריאה שנייה ושלישית. האישור התקבל לאחר שהושג סיכום בין שר האוצר, ישראל כ"ץ לשר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, לפני שלושה שבועות. אבשלום וילן: "מקווה שבפעם הבאה נצליח להוציא את החוק הזה מספר החוקים"
עובדים זרים בשדות נגב, צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה
עובדים זרים בשדות נגב, צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

המשמעות של מס המעסיקים בחקלאות (שלא השיג כלל את מטרתו), היא עלות נוספת של כ-10% על כל עובד שמחזיק החקלאי, והפטור ממנו שווה כ-150 ממיליון בשנה לחקלאים. 

לפני חמש שנים עבר בכנסת התיקון (הוראת שעה) להצעת חוק 'התוכנית להבראת כלכלת ישראל' הקובע מס מעסיקים בשיעור 0% על עובדים זרים בחקלאות, ביוזמתם של חבר הכנסת לשעבר איתן ברושי וחברים נוספים, ותוקף הפטור היה עד ליום האחרון של שנת 2020 לשנים הבאות. עם הקמת הממשלה הנוכחית בחודש מאי, פעלו בהתאחדות חקלאי ישראל ביחד עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר להובלת מהלך של הארכת הפטור לשנים הבאות. השבוע, כאמור, אושר הפטור לשנתיים נוספות בקריאה ראשונה במליאת הכנסת והוכן בוועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית, בתקווה שבכינוס הבא של הכנסת הוא יאושר סופית במסגרת ועדת ההסכמות וייכנס לתוקף.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "הדבר האחרון שאזרחי ישראל צריכים כעת זה עליה במחירי המזון שתגרם עקב השתת עלויות נוספות על החקלאים. אני מבקש להודות לשר האוצר על ההתגייסות למהלך וכמובן ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, ולכל הנוגעים בעניין על שיתוף הפעולה והקידום המהיר של הנושא".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן: "אני מאוד מקווה שבפעם הבאה נצליח להוציא את החוק הזה מספר החוקים, ושהממשלה הבאה תכין  ביחד איתנו תוכנית כוללת לעתיד החקלאות הישראלית ונפסיק לעסוק כל הזמן בסתימת חורים וניהול משברים".


באנר ביטוח חקלאי

התקנות לחוק הפיקוח על מעונות היום אושרו - כיצד זה משפיע על
החינוך הקיבוצי?

הוועדה לזכויות הילד של הכנסת, בראשות ח”כ יוסף ג’בארין, אישרה השבוע פה אחד את תקנות הפיקוח על מעונות יום לגיל הרך לאחר שנתיים וחצי של דיונים. מנהלת הגן הקיבוצי בתנועה, נעה צור-ברוש טוענת כי זהו הישג גדול לפעוטות במדינת ישראל ומסבירה איך זה ישפיע גם על מערכות החינוך בקיבוצים
חצר גרוטאות בגן קיבוצי
חצר גרוטאות בגן קיבוצי

התקנות קובעות, לראשונה, סטנדרטים אחידים על כל המעונות לפעוטות, הן על המעונות בעלי סמל, אשר בהסכם הפעלה עם משרד העבודה והרווחה, והן על כל המעונות הפרטיים. התקנות יאפשרו את יישומו בפועל של חוק הפיקוח על מסגרות לגיל הרך, שאושר בכנסת ב-2018 ונכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2019. בהיעדר תקנות התאפשר רק יישום חלקי של החוק, המטיל לראשונה על המדינה אחריות גם לנעשה במסגרות הפרטיות לגיל הרך.

למרות ההישג, התקנות שהתקבלו אינן אלו שכולם ציפו להן. קיים פער בין ההבטחות שניתנו במהלך שלושת סבבי הבחירות לבין התקציבים שאושרו בפועל ומאפשרים את העשייה החינוכית המיטבית. נכון, התקינה של יחס הילדים למבוגר בתקנות שאושרו אינה מספקת, גודל הקבוצה (תפוסה) צפופה מדי וארבע שעות הדרכה וליווי פדגוגי התפתחותי הם טיפה בים. אבל זכרו, זה יותר ממה שהיה עד היום ברוב מעונות היום שאינם בפיקוח, בהם שוהים 75% מהתינוקות והפעוטות עד גיל שלוש במדינה.

חשוב לדעת: מה אצלנו בחינוך הקיבוצי?

95% ממעונות היום בקיבוצים הם בעלי סמל מעון ומפוקחים!! כפי שגם נוכחנו בקורונה, בזכות הפיקוח של המדינה הועברו מענקים בסכום של 20 מליון ש"ח שעזרו לנו לסיים את השנה הקשה הזו במצב כלכלי יציב. הגן הקיבוצי עושה כל מאמץ לעבוד על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר לצד שאר מדינות ה- OECD, אך זה דורש מחויבות קהילתית ומאמץ יום יומי לשמר את איכות החינוך/טיפול הניתנים.

אנו ממליצות על מינימום של 10 שעות הדרכה למערכת הגיל הרך, כאשר אחד המרכיבים של ההדרכה היא הכשרת הצוותים. מחקרים רבים מציינים את השפעת ההדרכה וליווי מקצועי על טיב מערכת החינוך. כחלק מהתקנות החדשות, החל משנת 2021 כל מעון יקבל השתתפות תקציבית מהמדינה עבור 4 שעות הדרכה וליווי. בימים הקרובים יוצא לאור תו תקן לחינוך הקיבוצי בגיל הרך העשיר בתכנים תאורטיים, המלצות ופרקטיקות, במטרה לאפשר לכם להעניק את החינוך הטוב ביותר לילדינו. זה לא פשוט, אך לא נוותר על המענה המקצועי אותו אנו דורשים מעצמנו, ובעתיד גם מהמדינה.


באנר הגן הקיבוצי

תמונת השבוע: לוטים בערפל

ערפל בין סאסא להר מירון. צילום: לסטר גלמן
ערפל בין סאסא להר מירון. צילום: לסטר גלמן

אם לא מספיקים לנו הערפל הפוליטי עם בחירות נוספות וערפל הקורונה שטרם התפזר, אז השבוע נוסף לנו גם ערפל פיזי של ממש בבקרים, בעיקר בגוש דן וצפון הנגב. מדובר באירוע נדיר בתקופה זו של השנה. הערפל נוצר בשל הצטברות של שלושה תנאים אקלימיים חריגים למדי בלב החורף. ראשית, הים התיכון קריר יותר מאשר שכבות האוויר הבינוניות והגבוהות. שנית, ישנה לחות גבוהה יחסית, ושלישית, אין רוחות מערביות, ששכיחות בתקופה זו ושאמורות היו לפזר את הערפל. מדובר בתופעה אופיינית יותר לאביב, כאשר שכבת אוויר חמה ויציבה בגובה רב חוסמת עליית אוויר מהקרקע. האוויר על הקרקע מתקרר בלילה וקולט לחות מהים. מכיוון שהוא לא יכול להתפשט כלפי מעלה, הלחות יוצרת תהליך של התעבות אדי מים שיוצרים את הערפל, ממש סמוך לקרקע. 

כל התופעות הללו קשורות לתופעה גדולה יותר הידועה כ"חסימה", כאשר מזג האוויר בחורף לא משתנה, אין אירועי גשם והשמים נותרים בהירים. ההסבר לתופעה נעוץ בקיץ ובחורף החמים באופן בלתי רגיל בקוטב הצפוני.

התמונה היפה שצילם לסטר גלמן היא דווקא מסאסא ותופסת את הערפל בשדות שבין הקיבוץ להר מירון.


באנר TYTO

קנסות כבדים יינתנו לרוכבי טרקטורנים שמשחיתים את השדות הזרועים

המועצה האזורית מגידו מרחיבה את המאבק נגד נסיעות טרקטורונים בשדות המועצה ואישרה חוק עזר ייחודי המאפשר להטיל קנסות כבדים כנגד המתפרעים. בתחילת השבוע שודרה כתבתו של גיא ורון בחדשות 12 שחשפה את הנזקים שעושים הרוכבים בטיוליהם מדי שבת
שדה זרוע לאחר נסיעת טרקטרונים במגידו. צילום: סער רמון.

מזה תקופה ארוכה מנהלת המועצה האזורית מגידו מלחמת חורמה ברוכבי הטרקטורונים ורכבי השטח המתפרעים ונוסעים על שדות המועצה, פוגעים בשטחי החקלאות, בנחלים ובסביבה. מחלקת הביטחון של המועצה, בראשות אליאב נהרי, מבצעת מארבי פתע לרכבים ביחד עם שוטרי משמר הגבול, משטרת התנועה, קק"ל, רשות הטבע והגנים, הסיירת הירוקה, ארגון השומר החדש ומתנדבים מהיישובים. כעת, יזם ראש המועצה, איציק חולבסקי, חוק עזר ייחודי בישראל ולפיו טרקטורונים שיעצרו על ידי אנשי המועצה יקבלו קנסות גבוהים אם ייסעו שלא בדרכים המותרות.

חוק העזר אושר במליאת המועצה שנערכה בשבוע שעבר וכבר זוכה להתעניינות מצד מועצות אזוריות אחרות הסובלות גם הן מאותה תופעה וביקשו ללמוד ממגידו כיצד להתמודד עימה.

חולבסקי שוחח השבוע בנושא עם ממלא המקום והמיועד לתפקיד המפכ"ל החדש במשטרת ישראל, ניצב קובי שבתאי, וקבע עימו סיור ודיון משותף בנושא: "רק לפני שבועיים שדה שנזרע זה מכבר נהרס כמעט לחלוטין בעקבות התפרעות של טרקטורונים. מדובר במצב בלתי נסבל ולכן יזמנו את החוק שמטרתו להגביר את השמירה וההגנה על השטחים הפתוחים לרבות שטחים חקלאיים ולאסור נסיעה בדרכים שאינן מסומנות למעט מטרה של שימוש חקלאי".

צפו בכתבתו של גיא ורון בחדשות 12 (בלחיצה על התמונה) על נהגי השטח המזלזלים ברכוש ועבודה של אדם אחר ומשחיתים את השדות הזרועים.


באנר ביטוח חקלאי

כמה טוב שבאתם הביתה

כמדי שנה בחודש דצמבר, קולטים בתנועה הקיבוצית את גרעיני צבר - צעירים בני 18-22 מכל העולם שעלו לישראל במטרה להתגייס לצה"ל ולשרת את המדינה בצורה הטובה ביותר. לאחר שסיימו את הבידוד במלוניות הקורונה, הגיעו ביום חמישי שעבר 40 החניכים והחניכות לגרעינים שלהם - האחד בשדה אליהו בצפון והשני ברביבים שבנגב
הגרעין שנקלט ברביבים, יחד עם יעל אייזנר ומוריה איילון שחר, לאחר ההגעה לקיבוץ
הגרעין שנקלט ברביבים, יחד עם יעל אייזנר ומוריה איילון שחר, לאחר ההגעה לקיבוץ

בקיבוץ רביבים (וגם במחלקת חיילים בודדים של התנועה) ההתרגשות הייתה רבה - זהו הגרעין הראשון של חיילים בודדים שהם קולטים, ולמרות היותם ותיקים ועשירים בעשייה חברתית (בית ראשון במולדת, אולפן קיבוץ ללימוד עברית, שנת שירות, קבוצות של הבונים דרור וחזית הנוער ועוד) הם נרגשים ביותר לקבלת 20 חניכים מבריטניה, דרום אפריקה, ניו זילנד ועוד. הצוות הקיבוצי, בראשותו של דגן קרן רכז הגרעין הוותיק בעשייה חברתית, עשה ימים כלילות להכנת התשתית לקבלת הגרעין, כפי שמתאר דגן: "ההתרגשות רבה, והגענו ליום הקליטה מוכנים בזכות צוות נהדר שהוקם כאן. עבורנו זוהי עוד חוליה בשרשרת של עשייה ציונית לקליטת עלייה, ונפעל בכל כוחותינו להעניק לעולים החדשים בית חם דואג ואוהב, ונסייע בקליטתם בקיבוץ, בארץ ובצבא. זוהי זכות  גדולה עבורנו להיות כאן עבורם לביתם הראשון בישראל."

שדה אליהו הוא כבר קיבוץ ותיק בקליטת עלייה, וקיבל בחיבוק חם 20 עולים חדשים מכל רחבי העולם. למרות שהם ותיקים בתחום, הצוות והחיילים הגרים בקמפוס המפואר נרגשים לקבל את הדור הצעיר, שזכה לקבלת פנים חמה. החיוכים והדמעות, הן של החניכים והן של הצוות, מעידים יותר מכל שקשה "להתרגל" להתרגשות שטומנת בחובה קליטת גרעין חדש של עולים צעירים נרגשים וחדורי מוטיבציה, השואפים להיות חיילים טובים וישראלים לכל דבר ועניין.

במחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית, מוריה איילון שחר ויעל אייזנר מאושרות ביותר, כפי שמעידה יעל אייזנר: "קיבוץ חדש שפותח את שערי ביתו ולבו אל חיילים בודדים וגרעין צבר זה תמיד מרגש ומפעים. כמה עוצמה יש בתנועה הקיבוצית שלאורך שנים לוקחת על עצמה משימות של עשייה ציונית ללא מרכאות. קיבוץ רביבים, אחד הנפלאים שיש, התגייס בצורה כל כך טבעית להשתלב בעשייה והרבה חברים, מכל מיני מעגלים, שהתנדבו לתת יד להכנות התרגשו מאוד לקבל את העולים החדשים. אני סמוכה ובטוחה שזאת הולכת להיות הצלחה גדולה ושמחה רבה עבור החיילים לעתיד שזכו להגיע לקיבוץ היפה והנפלא הזה."


באנר הזמן הירוק המחודש

"בית לחיים מייצר ומחזק משמעות לקהילה" - האם כבר נרשמתם ונרשמתן לכנס
בשבוע הבא?

מעל 100 משתתפים ומשתתפות כבר נרשמו לכנס שיתקיים בשבוע הבא, 12.1, בין השעות 10:00-12:00 באמצעות הזום. מטרת הכנס היא ללמוד, לעורר ולחזק מודעות לחשיבות ולתועלת שיש בהקמת בית לחיים בקיבוץ לאנשים ונשים עם מוגבלויות והוא פתוח לממלאי התפקידים הרלונטיים בקיבוצים ללא עלות
כנס בית לחיים – משמעות לקהילה

היוזמה למפגש והפקתו היא של שותפים לדרך - אסף בית אריה מהקיבוץ הדתי ושיר גורן וד"ר אילת גלס מהתנועה הקיבוצית.

ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה, גלס מסבירה: "משרד הרווחה מעודד מזה זמן מגורים של אנשים ונשים עם מוגבלויות בקהילה, ומסתבר שיש במרחב הכפרי בכלל ובקיבוצים בפרט לא מעט דוגמאות נהדרות. החלטנו לקיים את המפגש בעקבות ההחלטה של רמ"י להכיר ב"בית לחיים" כשימוש חברתי, דבר שהסיר חסם גדול בהקמתו של בית לאנשים ונשים עם מוגבלויות דווקא אצלנו.
חשיבות קיום המפגש בימים אלו מגיעה מכך שהקורונה מחדדת לנו את התחושה לגבי העוצמה של הקהילה הקיבוצית, ואת התובנה לגבי ערבות הדדית כמרכיב זהות שלנו. בית לחיים מייצר ומחזק משמעות לקהילה".

את הכנס יפתחו  שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ח"כ איציק שמולי, ראש מינהל המוגבלויות במשרד, עו"ס גדעון שלום ומזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי, אמיתי פורת. עוד ישתתפו: פרופ' יורם יובל, עדי אלטשולר, נציגים מבתים לחיים בקיבוצים והעוסקים במיזם זה בתנועות הקיבוציות - אסף בית אריה, שיר גורן ואילת גלס.

המפגש מיועד למנהלות ומנהלי קהילה, יו"ר, מזכיר/ה, מובילי וחברי ועדות צרכים מיוחדים, צוותי מעורבות חברתית וכל מי שהנושא קרוב לליבו. 

מהרו להירשם והזמינו את כל מי שהמפגש רלוונטי עבורם - לחצו כאן להרשמה.


באנר משקארד

חבר מחליף חבר

שי בובר (שדות ים) נבחר ליו"ר איגוד השייט ויחליף את גילי אמיר (שדות ים) שפרש אחרי שתי קדנציות: "כבוד גדול נפל בחלקי, בשבועות הקרובים אקדיש זמן ללימוד ופגישות היכרות"
גילי אמיר (מימין) ושי בובר(צילום: איגוד השייט)
גילי אמיר (מימין) ושי בובר (צילום: איגוד השייט)

בתום שמונה שנות כהונה, סיים אמיר את תפקידו כיושב ראש האיגוד השייט, בהתאם להגבלת הכהונה שהנהיג בתחילת דרכו, ובמקומו נבחר שי בובר להחליפו בהצבעה שנערכה לפני כשבועיים באסיפה הכללית. אמיר לא ימשיך עד משחקי טוקיו שייערכו בקיץ הבא, וההחלפה תתבצע באופן מיידי.

בובר בן ה-45 שימש כחבר הנהלת איגוד השייט בארבע השנים האחרונות, לצד היותו מנהל הפיתוח העסקי של קיבוץ שדות ים בו הוא חבר, ובו מתאמנות דרך קבע הנבחרות האולימפיות. אביו, שמשון בובר ז"ל, היה ממייסדי השייט הישראלי והספורט הישראלי בכלל, יו''ר התאחדות הספורט וממנהיגי הספורט בישראל במשך עשרות שנים. "כבוד גדול נפל בחלקי להיבחר לתפקיד יו"ר איגוד השייט", אמר בובר. "לפני כשנה וחצי חנכנו את "בית שמשון" ועצם קיום האסיפה הכללית כאן בבית לזכרו של אבי בשדות ים, זהו מעמד מרגש עבורי וסגירת מעגל ברמה המשפחתית.כבר בשנת 1955 הונחו היסודות הראשונים, כאן בשדות ים, לחינוך הימי, ומאוחר יותר לשייט התחרותי, שברבות השנים הפך לענף אולימפי מוביל כאשר הישג השיא היה ב- 2004 עם זכייתו של גל פרידמן במדליית זהב באולימפיאדת אתונה.

"בשבועות הקרובים אקדיש זמן ללימוד ופגישות היכרות ועבודה. בכוונתי לבקר בכל המועדונים מנהריה ועד אילת. אני רוצה להודות באופן אישי ליו"ר האיגוד היוצא גילי אמיר על אין ספור שעות השקעה ומסירות, ובנוסף, להנהלת איגוד השייט".


באנר TYTO

בשילוב ידיים - שיתוף פעולה מיטבי בין מערכת החינוך, הקליטה והנהלת הקיבוץ

בשילוב ידיים - שיתוף פעולה מיטבי בין מערכת החינוך, הקליטה והנהלת הקיבוץ

מערכת החינוך בקיבוץ מהווה מרכיב מפתח בחיי הקהילה: ביומיום שלה, בזהותה ובהשפעתה על תחושת השייכות והרווחה של כלל החברות/ים בה. תהליך הקליטה הוא תהליך מורכב, רב-ממדי שמשפיע כמעט כל תחום ותחום בקיבוץ, זהותו, החיים בו ועתידו אשר מועד סיומו משתנה בין משפחה למשפחה.

בקיבוץ המצוי בתהליכי קליטה של חברים חדשים (כמו מרבית הקיבוצים היום), המפגש בין הנקלטים למערכת החינוך הוא אחד מההיבטים המשפיעים ביותר על חוויית הקליטה, איכות החיבור וההשתלבות של הנקלטים מחד; ועל היציבות, סדר היום וההיערכות של מערכת החינוך מאידך. לפיכך, עבודה משותפת ומתואמת בין מערך הקליטה למערכת החינוך היא תנאי הכרחי להצלחתו של פרויקט הקליטה בקיבוץ, לשגשוגה של מערכת החינוך ולאיתנותה של הקהילה כולה.

במפגש נעסוק בעקרונות וכלים לשיתוף פעולה מיטבי בין בעלי התפקידים בקיבוץ על מנת לתרום להצלחתו של תהליך הקליטה. מזמינים אתכם לפנות שעה וחצי, לשבת יחד בחדר הישיבות, ולתרגל את שיתוף הפעולה בין החינוך, הקליטה והנהלת הקיבוץ תוך כדי מפגש למידה מרתק ומעניין אשר יכלול שיח ולמידת עמיתים בין קיבוצים, הרצאת טד מעוררת השראה, ושי - צידה לדרך להמשך התהליך.

האירוע יתקיים בזום ביום א' 17.1.21, בין השעות 10:00-11:30, ומיועד למנהלי/ות מערכת החינוך והקליטה, צוותי וועדות חינוך וקליטה ומנהלי/ות קהילה.


 
 
 
 
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו.
 
2ab06947-5784-40e5-b5f5-5e70f4a846db.jpg

הוספת תגובה חדשה