כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

במהלך הישיבה אישרו השרים את "התוכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית ביישובי מועצה אזורית גולן וקצרין לשנים 2022-2025" בהיקף של מיליארד ש"ח, שמטרתה להכפיל את אוכלוסיית רמת הגולן עד שנת 2030. במסגרת התוכנית ייבנו 7,300 יחידות דיור חדשות באזור - כמחציתן בקצרין, ומחצית ביישובי המועצה האזורית גולן. כמו כן יוקמו שני יישובים קהילתיים חדשים במועצה האזורית גולן ששמותיהם הזמניים "אסיף" ו"מטר" וימנו כ-2,000 משפחות כל אחד.

באירוע לקחו חלק גם מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר והמשנה למזכ"ל הדס דניאלי ילין כדי להבטיח שתוכנית הבינוי המואצת תכלול גם את שמונת הקיבוצים ברמת הגולן, וזאת במתכונת של קליטה לחברות מלאה. גם מנכ"ל רמ"י, עו"ד ינקי קוינט, ואנשיו יחד עם שישה ראשי מועצות אזוריות לקחו חלק בישיבה החגיגית. את פניהם של השרים והשרות קידמו בבואם לישיבה כמאה לולנים מהגליל העליון שהפגינו במחאה על מתווה הרפורמה המתוכננת בענף ההטלה.

בפתח הישיבה הודה ראש הממשלה, ח"כ נפתלי בנט, לחברי וחברות קיבוץ מבוא חמה על האירוח החם של ישיבת הממשלה המיוחדת וחברי הממשלה. בנט ציין כי לפני שהתחילה הישיבה הוא ראה את ילדי הגן במבוא חמה, ולדבריו "יש על מה לקנא". לאחר מכן אמר: "רמת הגולן היא ישראלית, זה מובן מאליו. משנת 1981 חל עליה החוק הישראלי וזה מעל כל ויכוח. העובדה שממשל טראמפ הכיר בכך והעבודה שממשל ביידן הבהיר שאין שינוי במדיניות זו הן גם בעלות חשיבות. בשנתיים האחרונות גילו ישראלים רבים גילו שאפשר לעבוד מהבית ושלא חייבים לגור במרכז. במובן הזה רמת הגולן יכולה להיות אופציה נהדרת למי שמעדיף אוויר נקי, מרחב ואיכות חיים. במשך הרבה מאוד שנים יש סטגנציה בהקשר להתיישבות, יש לנו פער גדול להשלים ואנחנו מתחילים בזה היום".

החקלאים מוחים על כוונתם שר החקלאות, שר האוצר ואנשי משרדו להוסיף עוד מאות מכסות ולהציף את השוק, זאת לאחר שהתברר להם על ידי היועץ המשפטי שאסור להם לבטל את המכסות. מהלך מסוג זה יוביל לפשיטת רגל של אלפי משפחות שמתפרנסות מענף הלול ויישארו ללא כל פרנסה. אומנם מאבק זה נוגע באופן פחות ישיר לקיבוצים אך הוא חלק מהמאבק הגדול על עתיד החקלאות ויהווה נייר לקמוס להמשך המאבק על הרפורמה ופתיחת הייבוא בענף הצומח ואם הקואליציה תצליח לרסן את התוכניות החד צדדיות של השרים ליברמן ופורר. לכן, התנועה הקיבוצית הייתה שותפה להפגנה זו, כמו בעבר, וראש מחלקת חקלאות בתנועה, חיים חבלין היה ממארגני ההפגנה.

לדברי ראשי ההנהגה החקלאית: "שר החקלאות והאוצר מטעים את הציבור בהבטחות פופוליסטיות שיתפוצצו לכולנו בפנים בדמות סגירת משקים חקלאים ואיבוד העצמאות התזונתית של מדינת ישראל, ומובילים למצב הזוי בו לטווח הארוך, השוק יישלט על ידי היבואנים ובכך המחירים רק יעלו עד לכדי איבוד שליטה. אנו דורשים משר החקלאות לחזור בו מכוונתו לביטול התכנון בענף הלול באמצעות התקנות וכן לחדול מהפצת השקרים על שפעת העופות, שמשתוללת גם באירופה והגיעה בכלל מהציפורים הנודדות".

לאחר גישור ארוך שהוביל יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, בין נציגי החקלאים וארגוני הלול ובין משרד החקלאות בנושא מכסות הביצים לשנת 2022 הוחלט לאשר בוועדה את הסעיפים הטכניים עליהם התקבלה הסכמה, כמו הגדרות אזורי גידול וסוגי לולים, ואילו על הסעיפים עליהם לא הושגה הסכמה, כמו מספר המכסות שיתווספו לענף ותוספות עבור מגדלים הקיימים, יתנהל מו״מ בימים הקרובים במטרה להגיע להסכמות.

שאול ורדי נולד בשנת 1943 להורים שהיו ממייסדי הקיבוץ, ונקרא על שם המשורר העברי שאול טשרניחובסקי שנפטר יומיים לפני שבא לעולם. הוא גדל והתחנך בנען, היה חבר משק פעיל ומעורב ותרם רבות להתפתחותו של הקיבוץ. הוא התגייס לחיל השריון, היה חניך מצטיין ולמרות שיועד לקצונה הוא בחר לוותר כדי לצאת לקורס מפקדי טנקים כיוון שרצה לשפר את היחס שאותו חווה ממפקדים. 

העיטור הוענק לו על פעולותיו במהלך הלחימה, אומץ ליבו תחת אש למרות פציעתו, הדאגה לחבריו הפצועים וחילוצם, ועל כך שהיה גורם משמעותי בהכרעת הקרב. סיפור הגבורה של שאול מסופר עד היום: ב-9 ביוני 1967 במהלך הלחימה על מערך סור-א-דיב ב-9 ליוני 1967, בקרב ההבקעה ברמת הגולן, הוא נפצע בפניו ואיבד את כושר ראייתו, אך לא נטש את הטנק. כעבור זמן מה חזר אליו, חלקית, כושר הראייה, והוא הצטרף להסתערות על קלעה. בשלבים האחרונים של הקרב נפגע הטנק שלו פעם נוספת ועל אף היותו פצוע בעצמו, חילץ את צוותו והעבירו למחסה. לאחר מכן טיהר בראש קבוצת שריונרים שהטנקים שלהם נפגעו, קבוצת בתים, שמתוכם לחמו חיילים סורים. 

שאול פונה לבית החולים רק לאחר שכוחות אחרים של החטיבה הגיעו אל היעד. על מעשה זה הוענק לו עיטור הגבורה באפריל 1973 על ידי שר הביטחון, משה דיין. עד היום הוענקו 40 אותות גבורה, שהוא העיטור הגבוה ביותר, האחרונים שבהם במלחמת יום כיפור. "שאול היה איש של ערכים חזקים, שהובילו אותו בכל צומת ובכל בחירה שעשה. טובת הכלל - אם במלחמה או בחיי קיבוץ - הנחתה אותו בעשייתו. איש נחוש, חסר פשרות", כתבה משפחתו לאחר מותו. בנו, רן, ספד לו: "אבא היה איש אדמה, מלח הארץ, אוהב אדם ומאמין בשלום כדרך ארץ".

כמדי שנה בסוף דצמבר, התקיים ביום חמישי האחרון טקס הפתיחה המרגש לגרעיני החורף של 'צופים צבר' בהשתתפות העולות והעולים החדשים, רכזי הגרעינים, מעט בני משפחה, נציגי הקיבוצים הקולטים וכל העוסקים בדבר. לאחר ששהו בבידוד כנדרש, שובצו הצעירים והצעירות בארבעה גרעינים: הגרעין שהגיע מצפון אמריקה ייקלט בטללים, הגרעין מאמריקה הלטינית ייקלט בכפר גרעין צבר ברעננה, הגרעין מאירופה ושאר העולם ייקלט במעוז חיים, וגרעין דתי ייקלט בלביא. בסך הכל הגיעו 90 עולות ועולים מ-18 מדינות שונות, וביניהן גם הונג קונג ותאילנד.

מדובר ביום מרגש ביותר, בו חברי הגרעינים נפגשים זה עם זה פנים אל פנים (חלקם לראשונה, מכיוון שסמינרי ההכנה התבצעו ברובם באמצעות הזום), פוגשים את המעטפת של תנועת הצופים והתנועה הקיבוצית ומכירים גם את נציגי משרד העלייה והקליטה שעומלים מאחורי הקלעים. עיניהם הנוצצות של החניכים העידו על ההתרגשות הרבה שהשפה עדיין לא יכולה לספר. מדובר בשיאו של התהליך עבור אותם צעירים וצעירות אמיצים שעזבו את המוכר והידוע ועשו עלייה מתוך ציונות כדי להתגייס לצה"ל.

גם בשלושת הקיבוצים הקולטים (שעושים זאת בקביעות), אוחזת, כתמיד, התרגשות גדולה עם תום כל ההיערכויות, השיפוצים וההכנות המדוקדקות להגעת החניכים. כל אחת מהרכזות העידה על לילות קצרים וימים ארוכים, בהם הרהרו וחשבו על כל פרט שיסייע בנחיתה רכה ומעטפת חמה ומחבק עם תחילתו של המסע אל תוך החברה הישראלית. מיכאלה ידעי ותמי אורבאום (לביא), שרה הולצר (מעוז חיים) ויפעת גינצבורג (טללים) הסתובבו נרגשות בין החניכים והחניכות החדשים.

גניבות רכוש ותוצרת חקלאית, השחתת שדות ואמצעי ייצור, פריצות לבתים ומרדפים אחרי גנבים הפכו להיות חלק מחיי היומיום והלילה של התושבים והחקלאים במועצות האזוריות. מטרת הכנס היתה למידת עמיתים, שילוב כוחות ושיתוף פעולה של כל הגורמים הרלוונטיים כדי לסייע להשבת הביטחון במרחב הכפרי ובאזורי קו התפר ולהביא לשינוי המציאות הקיימת כיום. המסר החשוב שיצא מכנס זה הוא שיש לשים את נושא הביטחון במרחב הכפרי בסדר עדיפות גבוה יותר על ידי ממשלת ישראל, בכל הרמות - תקצוב, משפט, ענישה ואכיפה, לתכלל ולפעול יחד.

השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, אמר בכנס: "עד כה לא היתה בקרה ואכיפה על חברות השמירה וזה נוצל לרעה. אני פועל להעביר את האחריות ממשרד המשפטים לביטחון פנים ונקים אגף שלם שיטפל בזה. מי כמוכם מכיר את חברות השמירה ״עלק״ או שאתה משלם או שלא ואם לא שילמת למחרת נעלם טרקטור ומתבן נשרף. נעדכן את החוק ונחוקק חוק חדש וזה ייתן למשטרה ולרשות השופטת עוד כלים לפעול על פיהם".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "בכל מקום שבו שיש עושר גדול שגר ליד עוני גדול, יש פשיעה גדולה. זאת לא המצאה ישראלית ולא המצאה ציונית. זה קורה בכל מקום. העני לא מוכן להסתפק במועט ולשמור על הכללים. ראינו בקיבוץ שניר את האסם שנשרף. הוא לא נשרף על ידי שב"חים, אלא על ידי אזרחים ישראלים שנתפסו באותו הלילה ושוחררו למחרת, ואתה פשוט מיואש. אתה אומר בסדר – עשו מבצע משטרתי גדול, תפסו אותם ושחררו אותם. לצערי, זול בהרבה לשלם פרוטקשן מאשר פרמייה לביטוח. במדינה שבה יותר זול וקל לספוג עבריינות מאשר לפתור אותה, אז הולכים לפתרון הזה".

בית הספר למנכ"ליות העתיד פותח על ידי התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית וארגון 'סופרסונס' שפועל לקידום נוכחות נשית שוויונית בצמתי הכרעה והשפעה, כאשר השנה הצטרפה לתכנית גם תנועת הקיבוץ הדתי. התוכנית מורכבת משמונה מפגשים דו-שבועיים במהלכם יחזקו המשתתפות את תחושת המסוגלות האישית שלהן לצד רכישת כלים ניהוליים ייחודים ויצירת קהילת עמיתות שיאפשרו להן לצלוח את הדרך מעלה באופן מיטבי.משתתפות יזכו לפגוש במהלך התכנית נשים שונות היושבות בצמתים מרכזיים בהם מתקבלות החלטות. 

המפגש הראשון התקיים בבית הראשונות בביתן אהרון, בנוכחותה של ראשת המועצה האזורית עמק חפר, ד"ר גלית שאול, אשר פתחה את האירוע בדבריה. יוזמות התכנית ונציגות הארגונים השותפים לה, ברכו גם הן את הנוכחות.

"הנשים בתוכנית מגיעות כדי לצמוח ולהעשיר את עצמן ולתרום לסביבה מיכולותיהן", אומרת הילית בן צבי. "הדינמיקה המתקיימת בין הנשים בתכנית מעצימה ומרגשת, ואני יודעת שזה נשמע קלישאתי אך אין מספיק מילים היכולות לתאר את האווירה בסיום מפגש". הילה אפגן, אחת המשתתפות במחזור השלישי (שמסיימת בימים אלו את תפקידה כמנהלת קהילה), סיכמה את המפגש הראשון מנקודת מבטה: "ניתן היה להרגיש את החיבור הטוב בין ארבעת הגורמים האחראים על התכנית. זוהי הזדמנות להיות חלק מרשת משמעותית ומחבקת, התוכנית מהווה בית חם ותומך לנשים ומייצרת אפשרות להשתלב כמובילות בתחומן".

במפגש השתתפו עשרות גברים ונשים מקיבוצים שונים, וביניהם רכזי בריאות ורווחה, רכזי מעורבות חברתית ורכזי התנדבות בגיל השלישי. במהלך המפגש שוחחו המשתתפים והמשתתפות על נושא ותיקים וותיקות בקהילה הקיבוצית, תיאוריות מתחום הגרונטולוגיה והפנאי הקשורות למוטיבציות להתנדבות ועל קהילה קיבוצית ומאפייניה בהשוואה ל"אזורים הכחולים" (אזורים בהם אורח החיים ארוך ומיטבי). לאחר מכן הוצגו לכולם שלוש דוגמאות מהשטח של מתנדבים מהגיל השלישי, המהוות השראה כל אחת בתחומה.

הדס גרינשפן, רכזת מועדון הקשישים "מופת" של המועצה האזורית אשכול, סיפרה כיצד החל פרויקט סריגת התמנונים לפגים בקיבוץ עין השלושה והתפתח לפרויקט סריגת שרוולי דמנציה, ואיך נבנה "מועדון הסריגה" אשר משך אליו את ותיקות הקיבוץ להגיע ולהתנדב, בין אם כסורגות או כמגישות תה ומאפים לנשים הסורגות במהלך המפגש. ליאורה, רכזת צמ"ח בגן שמואל, סיפרה על התנדבותה כרכזת צוות מעורבות חברתית ואיך התמודדו עם אתגרי הקורונה בשנה החולפת. ליאורה סיפרה על הסיפוק מההתנדבות אשר ממלא אותה ואת זמנה, אהבתה לשירה וחיבור התחביב להתנדבות בקיבוץ ומחוצה לו. לאחר מכן הוקרן סרטון וידאו אודות שלמה ולדמן, המכונה "שלמה בקבוקים" מקיבוץ חצור, צעיר בן 90 אשר אוסף בקבוקים למחזור למען מימון קייטנות לילדים חולי סרטן.

המפגש הסתיים במתן טיפים מעשיים לרכזי הרווחה וההתנדבות בקיבוצים, על מנת שיוכלו להנגיש את ההתנדבויות לוותיקי הקיבוץ ולסייע להם להתנדב בתחומים שמתאימים עבורם.

באוקטובר 2020 החליטה הממשלה כי היעד הממשלתי לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לשנת 2030 יעלה מ-17% ל-30%, תוך ציון כי ההכפלה תגיע בעיקר ממקורות אנרגיה מתחדשים ובפרט מהשמש. 

ניתוח של משרד האנרגיה ורשות החשמל הראה כי לצורך עמידה ביעד הממשלתי נדרשת תוספת הספק של 12 אלף מגה-וואט בעשור הקרוב ולשם כך יידרשו שטחים בהיקף של למעלה ממאה אלף דונם. לצורך מימוש היקף השטחים הנדרש, ידרש שימוש בשטחים קרקעיים המיועדים אך ורק למתקני ייצור ולצד זאת שימוש בשטחים דואליים בהם ייצור החשמל נלווה לשימוש העיקרי של השטח (גגות, מאגרים ועוד).

כידוע, אחד החסמים המרכזיים כיום בפני הגדלת היצור באמצעות מתקני אנרגיה פוטו וולטאית נובע ממגבלות של הרשת ההולכה ורשת החלוקה. במילים פשוטות: שעות ייצור השיא של המתקנים הפוטוולטאים הינן בשעות האור והצהריים בפרט, מדובר בשעות בהם כל המתקנים הפוטוולטאים מייצרים חשמל לצורך פריקה לרשת החשמל כאשר בשעות אלו צריכת החשמל אינה בשיאה. כך נוצר גודש על רשת החשמל שכפועל יוצא מכך, אינה יכולה לקלוט חשמל וזאת מאחר שאין מספיק מקום פנוי ברשת החשמל. ככל שכמות מתקני היצור גדלה כך העומס גדל וכאשר סביר להניח שככל שלא יקודמו פתרונות המצב יחריף.

בשבת הקרובה, ה-1.1.22, בין השעות 11:00-13:00, תיפתח בגלריה GH גבעת חביבה לאמנות, תערוכה זוגית שנולדה מתוך שיח וההשראה מעולם הריקוד בין שני אמנים שנפגשו ותקשרו במרחב הרשת. קרן פרגו היא אמנית ישראלית הרוקמת ורושמת בדיו שחורה על גבי רקע דפים מספרים ישנים מעולמות השירה העברית, עולם הצומח ומפות גאוגרפיות; אשקן רוא'אי הוא צלם אירני שעזב את אירן, דרך טורקיה והתמקם ביוסטון, טקסס, ארה"ב ומצלם מחול וריקוד בצילומי סטודיו מוקפדים.

פרגו, רקדנית לשעבר העוקבת באינסטגרם אחרי צלמי מחול, גילתה את צילומיו של רוא'אי, החלה לצייר מתוכם וכתוצאה מכך הם החלו לעקוב אחד אחרי השנייה; רוא'אי שהתרגש מכך שאמנית ישראלית מציירת את צילומיו על רקע טקסטים הכתובים בעברית, סיפר לקרן כי הוא אירני. ההשראה ההדדית והאהבה הגדולה לעולם הריקוד כמו גם העובדה ששניהם משלבים כמה צורות של אמנות ביצירתם, תרמו להתפתחות הקשר, היצירה וההשפעה ההדדית שהלכו והתחזקו לאורך שנתיים של משבר קורונה עולמי.

כעת מציגה התערוכה 'ריקוד שלום' במקביל ביוסטון, ארה"ב ובארץ, (כאשר מקבץ מסוים מציג בשניהם, אך מרבית העבודות מתחלקות בין כאן לשם); שתי תערוכות הבונות ביחד תערוכה משותפת המוצגות בעת ובעונה אחת בשתי יבשות שונות.