כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

במספר קיבוצים שפונו לאחר השבעה באוקטובר מתרעמים כנגד הודעת המדינה כי עליהם לחזור לעוטף כבר בחודש יולי, לקראת שנת הלימודים תשפ"ה, שתיפתח בעוטף. הנהגותיהם של מספר קיבוצים ותושבים המחפשים פתרונות לשנת הלימודים הקרובה העלו את הנושאים הללו בתקשורת, וטענו שהמדינה מזרזת, ואף כופה עליהם את החזרה המוקדמת מדי לעוטף, בזמן שהמלחמה עודנה נמשכת ונשמעת בעוצמה, הביטחון לא חזר ותחושת הטראומה עוד מלווה ילדים ומבוגרים כאחד.  

ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, התייחס לתחושות חברי הקיבוצים בכנס שנערך השבוע במכללה האקדמית אשקלון ועסק בשיקום הקיבוצים בנגב המערבי, בהשתתפות ראשי מנהלת "תקומה" ורשויות המדינה והנגב המערבי. שמחה התייחס למצוקה שהביעו קהילות שפונו מהאזור ומחפשות פתרון לקראת שנת הלימודים הקרובה, ואמר "שיקום מוצלח של קיבוצי העוטף מצריך אורך רוח, רגישות רבה והמון סבלנות לכל פרט, לכל מצוקה. אסור לכפות שום דבר על הקיבוצים שעברו טבח וטראומה".

שמחה התייחס למורכבות של תהליך השיקום ואמר כי "התנועה הקיבוצית וכל הרשויות שמטפלות בשיקום הקיבוצים, מצווים לזכור בכל צעד שנעשה כי יישובי הנגב המערבי חוו טבח וטראומה שלא הכרנו עד כה. יש להתייחס אל תושבי הנגב המערבי כאל גיבורי ישראל, ברגישות ובכבוד הגדולים ביותר". לדבריו, "השיקום הפיזי, הקהילתי והחברתי של כל קיבוץ יהיה שונה. בקצב, בצרכים, במענים". בהמשך דבריו אמר שמחה כי "הוא קשור בכל נימי נפשו ליישובי הנגב המערבי, ומאמין שחוסנן של הקהילות יבוא לידי ביטוי גם בתהליך השיקום והחזרה הביתה, אולם זה יקרה בזמן המתאים והנכון להם". 

כנס י"א של התנועה הקיבוצית התקיים השנה במתכונת שונה מאשר בשנים האחרונות. אגף חינוך של התנועה הקיבוצית עשה התאמות וקיים שני כנסים בני יום אחד, אשר עסקו בשאלות: האם לצאת לשנת שירות או מכינה, איך מחליטים אם זה מתאים לי, ואם כבר לצאת לשנת י"ג - אז איך בוחרים מה המסגרת המתאימה לי?הכנסים התקיימו  בקיבוץ דורות שבדרום בשיתוף המועצה האזורית שער הנגב, ובצפון בקיבוץ יפעת בשיתוף המועצה האזורית עמק יזרעאל. 880 המשתתפים והמשתתפות אשר הגיעו לשני הכנסים שמעו ממזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה על החוויה האישית שלו בתור שינישין לשעבר בקיבוץ אורטל וחשיבותה, ואת הרצאתו של אביב שאול, שיצא לאחר השחרור מהצבא למסע של כמה חודשים בחברה הישראלית ופגש משפחות מגוונות מרקעים שונים. בהרצאתו שנקראת "לא לפחד כלל", הוא מספר על המסע שעבר ועל האפשרות של כולנו לעשות שינוי ולפגוש את השונה מאיתנו. 

בנוסף להרצאה שמעו בני ובנות הנוער ש"שינים שמתנדבים במסגרות לצרכים מיוחדים, פאנל שנועד לחבר אותם לעשייה חשובה זו שלפעמים מרתיעה, אך מתגמלת ביותר, ונדבך חשוב בתפיסת הערבות ההדדית של התנועה הקיבוצית. בהמשך יצאו הנערות והנערים ליריד שנת י"ג אשר הובל על ידי מחלקת שנת השירות, שם פגשו עשרות מסגרות התנדבות, שוחחו עם ש"שינים ומכיניסטים שמעו על המסגרות וגם על הבחירה לצאת לשנת התנדבות לפני הצבא. לפני החזרה הביתה עברו הקבוצות שיחות לעיבוד היום עם צוותי ההדרכה על מנת להגיע לשנת י"ב ולהתחיל את התהליך לקראת השלב הבא - שנת י"ג או גיוס לצבא.

אורי פלד נקש, מנהל "שבילים" - ארגון מערכות החינוך החברתי-קהילתי באגף חינוך, סיכם: "המצב הבטחוני רק חידד לנו כמה חשוב לקיים כנסים אלו וכמה חשוב לייצר מפגש ערכי לשכבת י"א, בעיקר בשנה כמו זו, שנדרש אופק לעשייה חברתית ותיקון. אנו רואים בשכבת י"א את המנהיגות הבאה שלנו, ולתהליך האישי שיעברו בבחירה לצאת לשנת י"ג יש חלק חשוב בהתפתחות זו".

"אנו מזמינים אתכם לעודד כמה שיותר בוגרי כיתה ט' ייקחו חלק פעיל בקורס הכשרה כמדריכים צעירים בחופשת הקיץ הקרובה", זהו המסר המרכזי במכתבם של מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה, מנהלת אגף חינוך בתנועה דבי ברא"ס, ומזכ"ליות תנועות הנוער "הכחולות" רונית שניר (השומר הצעיר), מיה גבע (הנוער העובד והלומד), לירון אבנת (המחנות העולים) ועידית תדהר (בני המושבים).

במכתב המיועד למנהלי ומנהלות הקהילה בקיבוצים, למנהלות מערכות החינוך ולהורי בני ובנות הנוער בקיבוצים נכתב: "קורס המד"צים מהווה שלב משמעותי בהתפתחות והתבגרות, במרכזו היכולת להוביל קבוצה, לגלות אחריות וליצור משמעות עבור אחרים. אחרי אסון השבעה באוקטובר נוספו אתגרים לכל הקיבוצים. עשרות קהילות קיבוציות פונו מביתן. ובראש סדר היום ותשומת הלב של כולנו נמצאת המחויבות לפעול להחזרת החטופים הביתה, עכשיו. דווקא משום כך, אנו רואים חשיבות וערך לראות קדימה, לאחוז בתקווה ולטפח ולעודד את דור ההמשך לקחת מנהיגות והובלה. לעודד שכמה שיותר בוגרי כיתה ט' ישתלבו וייקחו חלק פעיל בקורס הכשרה  כמדריכים צעירים בחופשת הקיץ".

במכתב מוצע לראות בקורס המד"צים "חלק אינטגרלי במסלול החינוך הקיבוצי, ובבוגרי קורס המדריכים - מנהיגות צעירה בקיבוץ, ולאתגר אותם במשימות קהילתיות וחברתיות, כיאה למנהיגי המחר".    

הרפורמה המדוברת, שאושרה כחלק מחוק ההסדרים האחרון במאי 2023,  עניינה בביטוחי בריאות פרטיים שהם ביטוחי "פרט" מהסוג של "מהשקל הראשון", ואילו פוליסת הבריאות הקולקטיבית של התנועה הקיבוצית הינה מסוג ״משלים שב״ן", ולפיכך חברי הקיבוצים ובני משפחותיהם המבוטחים בה לא יושפעו מכניסת הרפורמה לתוקף.

בתוך כך, צוות פוליסת "מגן בריאות מורחב לקיבוץ" של התנועה הקיבוצית מזמין את אחראי/ת ביטוחי הבריאות בקיבוצים למפגש העשרה מקצועי בהשתתפות מחלקת קולקטיב בריאות בסוכנות 'משקי טנא', שיתקיים ביום ראשון 16.06.24, בשעה 14:00, באמצעות הזום. המפגש ללא עלות אך מחייב הרשמה מראש. לפרטים נוספים והרשמה למפגש: 
לחצו כאן.

עו"ד רעות גולדסטין, מנהלת הפוליסה, וארנון בוכבינדר, ראש מטה פנסיה וביטחון סוציאלי בתנועה הקיבוצית

 בן ריבניק (25) נולד וגדל במדינת מיניסוטה בארה"ב והגיע לישראל בשנת 2017 כדי ללמוד מינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה. לאחר מכן הוא החליט לשרת בצה"ל כחייל בודד, הגיע לניר יצחק באוגוסט 2020 במסגרת גרעין צבר והתגייס לסיירת גולני. שנה וחצי הוא התגורר בקיבוץ, ולאחר שסיים מסלול בסיירת עבר להרצליה, אך ליבו נשאר בקיבוץ. "נדלקתי על הקיבוץ, פשוט ככה, היו לי שנים יפות שם" הוא אומר.

במהלך מתקפת המחבלים הרצחנית בשבעה באוקטובר איבד הקיבוץ שמונה מחבריו, ביניהם רבש"צ הקיבוץ ירון שחר ז"ל, וגופותיהם של שלושה מהם עדיין חטופות בעזה. החברים והחברות מתגוררים כעת במלון "יו ספלאש" בקיבוץ אילות. בן החליט שהוא לא יכול לעמוד מנגד, ולאחר שירות מילואים של חודש הוא חיפש דרך לעזור בשיקום של המקום שהיה לו לבית. "לא ממש חשבתי לחזור" הוא אומר, "אבל אחרי 7 באוקטובר היה לי ברור שאני כן צריך לחזור. ראיתי שהם מחפשים רבש"ץ חדש, ומיד קפצתי על ההזדמנות. מבחינתי זו זכות אדירה. האירועים שקרו בקיבוץ כאבו לי ממש. לקחתי את זה קשה מאוד, אבל השיקום הוא הכי חשוב".

לפני כמה שבועות חזר בן לקיבוץ וכעת הוא שומר עליו עד לחזרת החברים והחברות: "אני מקווה שכולם ישובו כשיחזור השקט לאזור. אנחנו כאן בקיבוץ מחכים להם ושומרים על הקיים". ההורים שלי מבינים את הצורך שלי לקחת חלק בשיקום ובהגנה על הקיבוץ, ובקרוב הם יבואו לביקור".

החל קטיף פירות הקיץ: היבול יפה, אולם החקלאים נאלצים להתמודד עם השפעות המלחמה, כשחלק ממטעי הפרי, שכולנו אוהבים, נמצאים ב"שטח צבאי סגור" או קרוב מדי לגדר. עונת הקטיף נפתחה עם הדובדבן. בארץ כ-5,000 דונם של מטעי דובדבן - 90% מהם בגליל ובגולן, והיתר בגליל המערבי, ובהרי ירושלים, גוש עציון והרי חברון.

נתוני ארגון מגדלי הפירות בישראל מראים כי בארץ כ-3,500 מגדלי פירות, המעבדים כ-856,000 דונם מטעים (לא כולל הדרים), המניבים כ-950,000 טון פרי בשנה ומספקים מגוון פרי איכותי לשווקי ישראל וליצוא. סך ערך תפוקת ענף הפירות (ללא הדרים) בישראל כ-7.5 מיליארד שקל, והענף מהווה כ-23% מהתפוקה החקלאית בארץ. ירון בלחסן, מנהל ארגון מגדלי הפירות בישראל מספר כי קטיף הפירות עתיד להימשך עד החודשים אוקטובר-נובמבר. בחודשים הקרובים מתכננים ביישובים מצד אחד להמשיך לקטוף ולאסוף את הפרי ובבד בבד לאמוד את הנזקים הכלכליים מאז פרוץ המלחמה.

קיבוץ עין זיוון הוא אולי הקיבוץ שמגדל הכי הרבה פירות. הוא נהנה ממיקומו הרם - 961 מטר מעל פני הים, המיטיב עם מטעי הנשירים. אלכס קודיש, מנהל המטעים הוותיק בעין זיוון, מספר כי הקיבוץ מעבד 1,600 דונם של מטעי תפוח, דובדבן, נקטרינה, אפרסק, אגס וכן חלקות של פירות יער מובחרים. כ-800 דונם נוספים מנוצלים לכרם יין ומעט ענבי מאכל וכ-400 דונם גידול פטריות כמהין. לעומת עין זיוון, שם קוטפים את מרבית הפרי, בקיבוץ יראון מסוכן לקטוף. אסף שוורץ, מנהל המטעים בקיבוץ, ציין כי השנה יצליחו לקטוף רק במחצית מהשטח, והחצי השני כולל שטחים ב"שטח צבאי סגור". כך גם בקיבוץ מלכיה, שם יקטפו 45 דונם מתוך 70 דונם מטעי דובדבן. היתר קרובים מדי לגבול לבנון המסוכן.

במסגרת התכנית מכונסים במקום אחד הורי וידידי סניפי התנועה מהארצות השונות, משתפים, חולקים ויוצרים תובנות משותפות במסגרת הכנס ובהמשך באופן שוטף במהלך השנה. למפגש הגיעו הנהגות התנועות ממדינות רבות כגון אוסטרליה, הונגריה, צרפת, הולנד, אורוגואי, ברזיל, ארגנטינה, בלגיה גרמניה ועוד. למפגש הנוכחי, הגיעו גם המדריכים והשליחים של סניפי הבונים דרור מאירופה כולה. 

המפגש הנוכחי הוקדש לאירועי ה-7 באוקטובר ונערך בצילה של המלחמה והאירועים הקשורים בה בארץ ובעולם. בדומה לתנועות אחרות, גם תנועת הבונים דרור מתמודדת בסניפיה השונים בעולם עם גלי אנטישמיות ופועלת ימים ולילות למען הסברה ומתן כלים של חוסן לקהילות השונות ולתנועות המקומיות ברחבי העולם. שיאו של הכנס הנוכחי, היה טקס רב משתתפים שנערך באולם הקונצרטים של קהילת מינכן לזכרו של אופיר ליבשטיין ז״ל, שהיה ראש המועצה האזורית שער הנגב ויו"ר תנועת הבונים דרור. אופיר נהרג בשבעה באוקטובר כשיצא להגן על קיבוצו, כפר עזה, יחד עם שאר חברי כיתת הכוננות המקומית. הטקס הונחה במקצועיות וברגישות על ידי יניב נחמיאס מנכ"ל המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית.

בין אורחי הכבוד והדוברים בכנס היו: ורד ליבשטיין מכפר עזה, אלמנתו של אופיר, אסיף איזק ראש המועצה האזורית חוף הכרמל שמילא את מקומו של אופיר בתפקיד יו"ר הבונים דרור, גוסטי ברוורמן, וליאור ניסקי, מנכ"ל המועצה האזורית שער הנגב. דוברים נוספים היו ראשת הקהילה היהודית במינכן וראש עיריית קרלסרוהה, הרשות התאומה של שער  הנגב בגרמניה, שהגיע במיוחד לחלוק כבוד לאופיר.

יואל הצטרף לתכנית תל"מ בסוף חודש מרץ, לאחר שהשתחרר מצה"ל מספר חודשים קודם לכן חודשים ו"התגייס" לעבודה חקלאית בעוטף. משזו הסתיימה, הוא חיפש את המקום הבא עבורו, ומצא אותו בתכנית תל"מ של התנועה הקיבוצית. עבורו זו מעין "חזרה הביתה", מכיוון שהיה חייל בודד במסגרת התכנית לקליטה ואימוץ של חיילים בודדים במהלך שירותם הצבאי, אותה מפעילה התנועה הקיבוצית כבר למעלה משלושה עשורים.

יואל מספר כי הוא מגיע מרקע משפחתי מורכב, ממשפחה חרדית מרובת אחים ואחיות שעברה הרבה דירות. כילד הוא חווה הרבה מעברים וחוסר יציבות, מה שהוביל, לדבריו, לכך שלרבים מאחיו ואחיותיו יש הרבה קשיים בעקבות החיים שעברו. הוא יצא מהבית לפנימייה בגיל 16, בניסיון עיקש לבנות לעצמו דרך עצמאית מיטיבה, וסיים אותה בגיל 20 עם תעודת בגרות מלאה. משם התגייס לשירות קרבי, וכפי שכבר נכתב מצא בית בקיבוץ כפר המכבי ובהמשך בבית אלפא. "הגעתי לתל"מ כי הייתי צריך להצליח לארגן את עצמי מחדש, בלי להתעסק בהישרדות אישית בכל יום מחדש", הוא מסביר. "התכנית מסייעת בכך ומאפשרת לי לתכנן את העתיד שלי, ואפילו להתחיל לפעול".

בפלרם יואל השתלב בעבודה בקו ייצור, ולדבריו הוא "דואג שבקרת איכות לא יבואו". הוא מספר כי במפעל יש אווירה טובה ואנשים טובים, והתחושה הזו היא מאוד משמעותית עבור. קיבוץ רמת יוחנן, שהינו שותף מלא להפעלת התכנית, הפגיש את יואל עם משפחה מארחת המעניקה לו "סוג של מענה משפחתי שאין לי בחיים כל-כך", לדבריו, והוא אומר שלא צפה שתל"מ תהיה עבורו חוויה כה משמעותית: "אחרי שהדברים ה'טכניים' מסתדרים פתאום מתגלה המהות - משפחה, אווירה ואנשים. קיבלתי מתנה ממש גדולה לדעתי. יש לי שנה לעסוק בעתיד שלי, וזה משהו שהרבה אנשים לא מקבלים במהלך חייהם. בגיל 25 קיבלתי הזדמנות להתחיל מחדש את חיי, לאחר שההתחלה שלי לא הייתה נורמלית". 

דרישות התפקיד וכישורים אישיים נחוצים:

1. חבר/ת קיבוץ
2. ניסיון בניהול מערכת חינוך חברתי בקיבוץ - יתרון.
3. ניסיון בעבודה עם מועצה אזורית.
4. תואר ראשון בחינוך - חובה, תואר שני - יתרון.
5. היכרות וניסיון בעבודה עם משרדי הממשלה ומערכות הרגולציה במדינה.
6. יכולת ארגונית גבוהה ויכולת עבודה בריבוי משימות, יוזמות והובלה.
7. יכולת עמידה מול קהל והעברת מסרים.
8. מיומנויות מחשב, בדגש הפעלת רשתות חברתיות.
9. רישיון נהיגה בתוקף - חובה.

היקף משרה: מלאה.
כניסה לתפקיד: תחילת יולי 2024.

קורות חיים יש לשלוח עד ליום 15.06.24 לראשת אגף חינוך דבי ברא"ס, בדוא"ל: deby@tkz.co.il

דרישות התפקיד:

1. חבר/ת קיבוץ – חובה.
2. תואר ראשון בתחום רלוונטי – חובה.
3. ניסיון בטיפול בתחומי האחריות של התפקיד במערכת הקיבוצית.
4. היכרות עם עולם הקרקעות השיוך והבניה בקיבוצים.
5. ניסיון ויכולת מו"מ עם גורמים פנימיים וחיצוניים.
6. ניסיון ויכולת בהובלת תהליכים מורכבים.
7. נכונות לעבוד בשעות גמישות ונכונות לנסיעות ברחבי הארץ.

היקף משרה: 100% - 60%.
כניסה לתפקיד: מיידית.

הרואה עצמו/ה מתאימ/ה לתפקיד מוזמנ/ת להציע את מועמדותו/ה ולשלוח קורות חיים עד ליום 15.06.24 ליהודית בן זקן, בדוא"ל: yehudit@tkz.co.il