השבוע בתנועה הקיבוצית: 930 ש"ש מסיימים שנה בלתי מובנת מאליה

במכתב אותו הפנו ממלאי התפקידים לראש המועצה, ביקשו החתומים עליו מהמועצה לתבוע ביחד איתם את הסדרת ההכרה במעמדם של הרבש"צים, לאור טרור השריפות בשבועות האחרונים וסיכון חייהם ההולך וגובר ככל שמימדי השריפות הולכים ומתרחבים. 

"בשבועות האחרונים עושים הרבש"צים שלנו לילות כימים במרדף וחיסול מוקדי אש ברחבי המועצה האזורית שלנו שהפכה לצערנו שוב לשדה קרב. הרבש"צים עושים זאת בנוסף למשימותיהם השוטפות בישובים עצמם והם אינם מחכים לקריאה. כולם כאחד מגיעים מיד לסייע בזיהוי ומניעת התפשטות האש, כשהם "חמושים" במתקני כיבוי האש של הישובים. הרבש"צים שלנו מסכנים את חייהם למענינו ללא ציוד וביגוד המתאים ללוחמי אש!" 
דינה ברנשטיין, מזכירת קיבוץ מגן, החתומה על המכתב וממארגני המחאה: "לאחרונה התברר, שאם חס וחלילה ייפגע מי מהם במהלך מלחמתו באש, אין גורם המוכן להכיר בנזק. אנו, מזכירים ומנהלי הקהילות באשכול, פונים אל נציגינו במועצה האזורית בבקשה שזו תדרוש מהצבא להכיר ברבש"צים של "אשכול" המתנדבים להצלתנו, כמגויסים לשירות מילואים פעיל על כל המשתמע מכך, וזאת עד שימצא פתרון לבעיית טרור העפיפונים והשריפות בשטחינו".

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "כל מי שנקלע לקיבוצי עוטף עזה בחודשי השריפות, לא יכול היה להחמיץ את האנשים המיוחדים שנמצאים בכל אתר בוער. לובשי חולצה שחורה, עליה כתוב "רבש"צ" עם נשק בהצלב. הרבש"צים, הם גיבוריה האמיתיים של ההתרחשות, ומה רבה היתה תמיהתנו מן העובדה כי אינם "מכוסים" כיסוי ביטוחי למקרה של היפגעות בעת כיבוי שריפה. שכן... אינם כבאים. מגוחך ומעליב!"

הטקס, שיציין 70 שנים לחיל האוויר ולמדינת ישראל, יתקיים במעמד נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, שר הביטחון, מר אביגדור ליברמן, סגן ראש המטה הכללי, אלוף אביב כוכבי ומפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין.

19% הם בוגרי שנת שירות, אחת מהן בוגרת שנת שירות של התנועה הקיבוצית בדרום הארץ היא נכדתו של סגן מפקד חיל-האויר לשעבר, עמוס עמיר ז"ל, וגם אביה שירת כטייס קרב. את סיפורה מביא העיתונאי ישראל מושקוביץ בידיעות אחרונות.

היכן הטייסים הבאים מתגוררים?
 47% בעיר
 22% במועצה מקומית
 14% במושב
 6% ביישוב קהילתי
 11% בקיבוץ, כולם מצפון הארץ. דובר צה"ל אוסר על גילוי כל פרט מזהה נוסף.
 
39%  לקחו חלק בפעילות בתנועות נוער.

ביחד עם שלושים ושישה מסיימות ומסיימי קורס הטיס היום, תצעד גם י'. קראתם עליה בעיתון והתרגשתם מהסיפור המשפחתי של נכדתו של סגן מפקד חיל האוויר לשעבר ובתו של טייס קרב, שתקבל היום כנפיים, או כמו שקוראים לזה בתקשורת – "תצטרף למשפחת חיל האוויר". 
מאד מוזר לי לכתוב י', אצלי ובכפר הנוער שלנו היא כבר מזמן חלק מהמשפחה. ביחד עם עוד שישה בנים ובנות היא התנדבה שנה שלמה אצלנו בכפר הנוער אשל הנשיא בשנת שירות של התנועה הקיבוצית. 

י' היא מושבניקית צנועה מהעמק הידוע שהצטיירה כנערה איכותית, בעלת רצון לתרום ולתת לשכבה בה הוצבה ולכפר בכלל, נערה חייכנית עם ראש גדול שהייתה מודל לחניכיה. לאורך השנים דמות מתנדב ומתנדבת שנת השירות מעצבת את החניכים וזאת בשל הקרבה בגיל, הם רואים בהם מודל לחיקוי, חלומותיהם לא פעם הופכים לחלומות החניכים ומדרבנים אותם. במהלך השרות הם יוצרים קשרים אישיים ועמוקים שנמשכים גם שנים לאחר סיום שנת ההתנדבות, הקשרים תורמים לשני הצדדים.

השינשינים המתנדבים אצלנו, כמו כל מי שעשה ועושה שנת שירות, יוצא מהשנה הזו אדם אחר – טוב יותר, מודע יותר לסביבתו ובעיקר בוגר ובוגרת יותר. לצערי, למרות שאין חולק על כך שכל אלו מאפשרים לא רק אזרחים טובים יותר למדינה, אלא חיילים וחיילות טובים יותר, יש מי שלא מאפשרים את הגדלת תקני שנת השירות, הגדלה שתאפשר לעוד ועוד בני נוער לצאת לשנה זו, לתרום ולהתרם, וכאמור להיות טובים יותר, מעורבים יותר, משפיעים יותר. לא בכדי אנו עדים לכך שלא מעט מהחניכים מבקשים ומתקבלים בשנים האחרונות להיות בעצמם שינשינים בתנועה הקיבוצית. 

י', את דוגמא לכך, דוגמא למישהי שהמריאה מהשנה הזו מעלה מעלה. אל תעצרי שם, קחי את מה שקיבלת כאן לכל מקום שבו תהיי. 

גאים בך. 

*את כפר הנוער אשל-הנשיא מנהל ד"ר עוזי תפוח ולומדים בו כ-1,400 תלמידים מכיתה ז' ועד כיתה י"ב. בכפר פנימייה עם כ240 חניכים מישובי הדרום: באר שבע, נתיבות, אופקים ומושבים.

כחלק מהזירה העסקית לבנייה פרטית והתיישבות ויצירת דיאלוג בין הגורמים השונים בתחום, מרכז הבנייה הישראלי, בהובלת ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, קיים השבוע את הועידה הארצית לבניה פרטית והתיישבות. 

בפאנל  שהתכנס תחת הכותרת – "ההתיישבות ב-2048" אמר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "הקיבוץ נשאר קיבוץ והוא כאן להישאר, השינוי הגדול שקרה בשנים האחרונות אצלנו הוא ההבנה שכל מי שחי בקיבוץ צריך להיות חבר קיבוץ. יש בזה יתרון עצום והתפקיד שלנו הוא למקסם את היחד", הוסיף מאיר: "חברי התנועה הקיבוצית מהווים אחוז אחד מהציבור, אנחנו מייצרים 42% מהתוצר החקלאי ו10% מהתוצר התעשייתי. זה לא כי אנחנו חכמים ולא כי אנחנו יזמים, אלא כי בשנות החמישים המדינה הועידה לנו את הפונקציה של טבע ואינטל – לייצר תעסוקה במרחב הפריפריאלי".

מאיר הוסיף: "75% מהקיבוצים נמצאים בפריפריה ו-70 קיבוצים מסמנים את גבולות המדינה הלכה למעשה, אנחנו מבינים שכדי להגיע ל-2048 הוא לייצר שכנות טובה והבנה עם מי שגר לידינו".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק, אמר בפאנל כי יש לקדם את ההתיישבות בנגב - גם אם זה נראה "לא כלכלי". "היום, יותר מתמיד, על ההתיישבות להבין כי היא מתקיימת במרחב מגוון, ועל מנת שתוכל להמשיך ולהתקדם, עליה לפתוח את שורותיה לאוכלוסיות חדשות ומגוונות, וליצור שיתופי פעולה עם ערים שכנות - בתרבות, במסחר ובתעשייה. 

מוקדם יותר בפאנל הודה לראשונה מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן-אליהו: "השטחים החקלאיים הם הבאפר של הבניה, מהם הכי קל לקחת ולכן הוותמ"ל הולך לשם, לא יקחו מיערות ולא שמורת טבע. זה לא יעבור את הלחץ שיופעל". בן אליהו הוסיף: "אין שום בעיה של מחסור קרקע בישראל – לא לחקלאות ולא לבניה". מנכ"ל משרד החקלאות הפתיע את באי הכנס ואמר: "אין בעיה של מים בישראל, אלא רק של מחירי המים".

היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית, עו"ד מיכי דרורי אמר: "הקרקע היא בשביל האזרחים, אנחנו משרתי ציבור, הקרקע היא לא של העירייה ולא של המועצה – של האזרח שרוצה בית ושדה. זה שהעיר חשובה, זה בטוח, אז צריך לכרות את החקלאות? אני מתעסק בפרופורציות והמדינה איבדה את הפרופורציה והוותמ"ל הוא השיא של זה. מי שיסבול הכי הרבה מזה שאיבדו את הפרופורציות הוא מי שיגור שם – כי המקומות הללו מתוכננים רע, ומתוך כך ייבנו רע". 

ראש אגף כלכלה, דגן לוין, השתתף בפאנל בנושא "סיפורי הצלחה בפריפריה". דגן הציג את פריסת קיבוצי התנועה לאורך גבולות המדינה והציג דוגמאות לסיפורי הצלחה תעשייתיים וחקלאיים בקיבוצי הספר. דגן הדגיש את מאמצי הקיבוצים והתנועה להשתלב בתעשייה המתקדמת ולייצר אקלים של חדשנות ויצירתיות והציג דוגמאות מהשטח כשהדגיש את חשיבות פיתוח מרכזי אקדמיה ומחקר למשיכת הון אנושי, פיסי, טכנולוגי ותעשייתי לפריפריה.

גיל לין המשנה למזכ"ל התנועה, נשא דברים בפאנל אשר עסק באתגרי התעסוקה בפריפריה. בשיח שהתפתח בו השתתפו בין היתר ראשי ערים משדרות וקריית שמונה, נציגי חברות בין לאומיות כגון אינטל, קומברס, טבע ואלביט ועוד. הודגשו חשיבות הראייה הכוללת, שילוב גופי הכלכלה, החברה והחינוך ביצירת סביבה אטרקטיבית ומאפשרת. כי על מנת לחזק את הפריפריה צריך שלתושבים תהיה תעסוקה ופרנסה, אבל גם שלילדיהם יהיה חינוך טוב ותהיה תרבות איכותית וקהילה תומכת.

מנכ"לית התנועה, הדס דניאלי-ילין, דיברה בפאנל שעסק בחוסן קהילתי: "על מנת לשמור על החוסן, הקיבוצים צריכים לגדול בקצב מתאים, בהתאם לגודלם ויכולתם הכלכלית. זאת על מנת לשמור על צביונם ותחושת השייכות והקהילתיות. משרדי הממשלה צריכים לכבד זאת ולמצוא את הדרכים לסייע בתהליכים אלה".

הממונה על הבניה והקרקעות בתנועה הקיבוצית, דגן יראל, אמר בפאנל שעסק בהרחבת ההתיישבות: "הקיבוצים שרדו את המשבר ועומדים על זכותם להיות כאלו על כלל המשמעויות. זו לא עוד הרחבה קהילתית שבמרכזה עומד בית צמוד קרע עם גינה, אלא צורת חיים ייחודית המשלבת ערכים, ציונות, ערבות הדדית רשתות בטחון ומשימה משותפת. 

בשנה האחרונה נעשו מספר שינויים ונוספו תקנות וחוקים אשר נוגעים למערכות החינוך בקיבוצים - חוק הצהרונים, תכנית "ניצנים", פיקוח על מחירי הקייטנות ועוד. 

שינויים אלו משפיעים על אופן ניהול המערכות (גיל הרך וחינוך חברתי) ויש לבצע התאמות ארגוניות בהתאם, ולהתכונן לכך.

מצורף מסמך אשר מכיל את עיקרי הדברים העולים מכלל החוקים והתקנות החדשים על מנת להעניק את הוודאות הגדולה ביותר הניתנת ויותר מכך להיערך בהתאם. 
רבים מהשינויים והרגולציות משפיעים על דרכי העבודה שלנו אבל מי שיידע לאמץ אותם ולפעול לפיהם יכול גם להרוויח הרבה וליצור מערכות חינוך יציבות וחזקות שעובדות היטב בשיתוף פעולה עם כל הגופים המפקחים. 

קראו בעיון, ובמידת הצורך מוזמנים לפנות אל כל אחד מצוותי אגף החינוך בשאלות ובקשות.

בשבוע שעבר נפגשו יועצי "שבילים" המלווים את מנהלי מערכות החינוך החברתי-קהילתי בקיבוצים בכל רחבי הארץ, ומדריכות שולחן ההדרכה של רשת הגן הקיבוצי, ליומיים גדושי סדנאות, שיח עמיתים, סיורים ומפגשים, הנוגעים בשאלות של זהות.

בין היתר עסקו המשתתפים בסמינר, שנערך במסגרת תכנית "כזה ראה וחדש", בלימוד קטעי מקורות מארון הספרים היהודי ובקריאת טקסטים ספרותיים, שמעו הרצאות על התפתחות הזהות היהודית והשינויים שחלו בה לאורך ההיסטוריה וביררו בינם לבין עצמם, דרך עבודה יצירתית וצפייה בעבודות אמנות ישראלית עכשווית, מהי קבלת שבת קיבוצית, מה מקומו של חדר האוכל בקיבוץ המתחדש וכיצד רואים את הקיבוץ הפעוטות והילדים המטיילים בשביליו היום. חשיבה רבה הוקדשה לניסוח משותף של עקרונות היסוד של החינוך הקהילתי הקיבוצי, ובהתאמתם לימינו. בנוסף, נהנו המשתתפות והמשתתפים מהופעה מוזיקלית של הרכב "בינ"ה", מסיור בעתיקות בית שערים ומקבלת שבת חילונית.

בתוך שלל החוויות המשמעותיות הללו חקרו המשתתפים והמשתתפות, יחד ולבד, מה מאפיין את הזהות של כל אחד מהם, ומה בונה את זהותם יחד כקבוצה המרכיבה את מערך ההנחיה והליווי של אגף החינוך בתנועה הקיבוצית. המשתתפות והמשתתפים העלו שאלות של זהות יהודית-חילונית, זהות קיבוצית וזהות מקצועית, בתוך עולם המשתנה בקצב מאוד מהיר.

דבי ברא"ס, מנהלת "שבילים", ארגון מערכות החינוך החברתי-קהילתי, מספרת: "הסמינר המשותף למערך היועצים של "שבילים" ולשולחן ההדרכה של "הגן הקיבוצי" הוא שלב נוסף בביסוס הרצף החינוכי בהתאמה למערכות החינוך בקיבוצים. תכנית הסמינר קידמה למידה משותפת, אפשרה מפגש עמיתים והיכרות בין המשתתפים והעמיקה את המחויבות לעיסוק בזהות היהודית-קיבוצית כמרכיב זהותי ייחודי לצד הגדרת תפקידו של היועץ כגורם מקצועי מנחה ומלווה. בתום הסמינר נשארנו כולם עם טעם של עוד: עוד מפגשים ועוד הזדמנויות לעשייה משותפת".

לפני כשבוע הסתיים קורס דירקטוריות אשר התקיים במכללת ספיר בתוך המועצה האזורית שער הנגב.

"הפורום המועצתי לקידום נשים בשער הנגב, פועל כבר מעל 5 שנים, מורכב ממנהלות בתפקידים שונים בתוך המועצה. כבר זמן מה שחשבנו במסגרת הפורום, שיש לפעול לקידום קורס כזה, אשר יכשיר נשים חזקות ומוכשרות באזורנו, לניהול, הובלה, והשתלבות משמעותית בגופים רלוונטיים – עסקיים וניהוליים, ביישובנו, באזור, במועצה האזורית ואף במליאת המועצה", אומרת אביטל ניר, יועצת קידום נשים לראש המועצה.
"חשוב וראוי לציין", מוסיפה ניר, "שאחד הדברים שמעסיק אותנו כבר זמן רב, הוא העדר נשים סביב שולחן ההחלטות המועצתי – קרי מליאת המועצה (האשה היחידה אשר יושבת במליאה, הודיעה כי אינה מתכוונת להמשיך בכך).

20 נשים בחרו להגיע לקורס זה, למרות שלחלקן הוצע קורס דומה בתוך קיבוצן במסגרת מעורבת מגדרית וזולה יותר. הן הגיעו כי האמינו במשמעות שיש לקורס זה עם חיבור לנושא המגדרי, לשפה הייחודית לו ולצורך המשמעותי להרחבת הפעילות והנכחת נשים סביב שולחנות ההשפעה וההחלטה".

"מטרה ראשונה הושגה", אומרת הילית בן צבי מנהלת היחידה לשוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית, תנועת המושבים ומרכז המועצות האזוריות. "נוצרה קבוצה חזקה, בעלת יכולת מנהיגות והשפעה, אשר מתכוונת (ואני מקווה שאכן כך יהיה) להוות פלטפורמה לעשייה משמעותית השנה, סביב שולחנות קבלת החלטות ובכלל באזור שער הנגב".

יריד ההתיישבות הוא ההזדמנות למשפחות וזוגות שרוצים לבחון את אפשרות להצטרף כחברים לקהילות הקיבוציות.
ביריד מציגים רוב הקיבוצים הקולטים, המועצות האיזוריות אשר מעורבות אף הן בקליטה והתנועות המיישבות.
זו ההזדמנות לקבל פרטים ומידע על אפשרויות הקליטה השונות בקיבוצים. 
הצטרפו גם אתם וקחו חלק בקהילות עם ערבות הדדית ושותפות קהילתית, תרבות וחינוך ברמה גבוהה עם חוויה של שייכות אמיתית.