השבוע בתנועה הקיבוצית - 25.11.2016 | אתר התנועה הקיבוצית

25.11.2016

גל השריפות שמשתולל גם בעת כתיבת שורות אלו מאיים גם על חלק מהקיבוצים. בתנועה הקיבוצית נערכו לפינוי קיבוצים לקיבוצים סמוכים, ומלבד זאת פתחה התנועה 'חדר מצב' לפניות של אירוח נפגעי שריפה מכלל יישובי הארץ. המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, גיל לין: "אנחנו מזמינים אלינו את כל מי שנפגעו בשריפות ברחבי הארץ. הם ימצאו בקיבוצים הסמוכים אליהם מקום ל'שים את הראש', אוכל וכל דבר שרק נוכל לסייע בו". אחראי חדר המצב, איציק שפרן: "התנועה הקיבוצית פותחת לב, שער וכיס לאזרחים מהאזורים שנפגעו מהשריפות. על מנת להציע סיוע באירוח, ציוד וכל צורך אחר שיעלה באזורים שנפגעו. המוקד הטלפוני יהיה פתוח וזמין כל זמן שיהיו אירועים שיידרשו סיוע כזה". הטלפון של המוקד: 03-6925331.
עד לשעות הלילה המאוחרות אמש (חמישי) עשרות משפחות מתארחות נכון לרגע זה בקיבוצים, בעיקר בצפון הארץ. התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי פתחו כבר אתמול חדר מצב לאירוח מפונים מכל אזורי השריפות לכלל קיבוצי ישראל. כל הקיבוצים בכל הארץ נענו בחיוב מייד והם ערוכים לארח מפונים. נכון לכרגע משתכנים המפונים בבתי האירוח בקיבוצים ללא כל תשלום ואצל משפחות בקיבוצים. בתנועה הקיבוצית מציינים כי מי שהיו הראשונים להציע את ביתם היו תושבי ישובי אשכול ושער-הנגב, אשר חוו יותר מפעם אחת פינוי מביתם.
שריפה בשעת שקיעה ביער משמר העמק. צילום מתי חלילי

השיניניות יוצאות למלחמה: "רוצות להמשיך ולתרום גם בצה"ל בכל תפקיד אפשרי"

העיתון 'ידיעות אחרונות' חשף השבוע מכתב עליו חתמו מאות שינשינות ושינשינים מהתנועה הקיבוצית, בו הן דורשות לשלב אותן בכל תפקידי הלחימה בצה"ל

מאות צעירות שהתנדבו לשנת שירות מטעם התנועה הקיבוצית חתמו על מכתב מחאה נגד ההצהרות למנוע מנשים לשרת בתפקידים קרביים בצה"ל. יוזמת המכתב, נטע צור (18.5) שמתכננת להתגייס לקרקל אמרה לכתב ידיעות אחרונות, ישראל מושקוביץ: "מתנהל פה שיח בנים שמתאים יותר לתקופה של סבא שלי". "תמיד היו כאלה שחשבו שנשים לא יכולות להילחם, אחר כך אותם אנשים הסבירו שהן לא יכולות להטיס מטוסי קרב, היום מטילים ספק ביכולתן ללחום בטנק", נכתב במכתב. "אנו בנות שנת השירות של התנועה הקיבוצית רוצות להמשיך ולתרום לחברה בישראל בתפקידים משמעותיים בצה"ל". במכתב שעליו חתמו הצעירות הוזכרו שמותיהן של שורת לוחמות מפורסמות מן העבר המהוות השראה כמו הצנחנית חנה סנש ופנינה גרינשפן־פרימר, אחת ממובילות המרד בגטו ורשה שהלכה לעולמה בשבוע שעבר, וכן לוחמות כמו הטייסת הראשונה בצה"ל רוני צוקרמן, הנווטת תמר אריאל ז"ל שנהרגה במפולת שלגים בהימליה כשחילצה מטיילים אחרים, הלוחמת המוטסת קרן טנדלר ז"ל שנהרגה במלחמת לבנון השנייה ולוחמת מג"ב הדר כהן ז"ל שנהרגה כאשר הסתערה על מחבל בעיר העתיקה בירושלים.

לקריאת הכתבה המלאה בידיעות אחרונות

בני הנוער החלו את הכנס בדימונה שם עברו הילדים יום הכרות עם העיר ועם תושביה בהשתתפות סגן ראש המועצה אריאל ללוש. הנערים נפגשו עם פעילים חברתיים מקומיים שדיברו איתם על חשיבות ההתיישבות בנגב בכלל ובדימונה בפרט.
אחר-הצהריים הגיעו לחאן שיירות הסמוך לשדה-בוקר ולאחר התארגנות קצרה האזינו לחגי רזניק (רביבים) היועץ הבכיר של שר השיכון יואב גלנט, שסיפר להם על המכשולים שעבר בחייו מילדתו למשפחה קשת יום בירושלים, הגעתו לקיבוץ, רצונו להשתלב בתפקידים ברביבים ובחירתו למזכיר ועד לתפקידו הנוכחי בממשלה. חלקו האחרון והחשוב של הכנס עסק ביציאה לשנת שירות ושירות משמעותי בצה"ל, במסגרתם הכירו את אנשי אגף חינוך ומשימות - צוות שנת השרות ומסלול הנח"ל המתחדש ואת ועדת הבטחון, שמעו על המכינות ועל שנת השרות בתנועות הנוער. לסיום שמעו הנערים והנערות את מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר וראש מועצת שער-הנגב, אלון שוסטר המשמש יו"ר ועדת החינוך של מרכז המועצות האזוריות. מאיר דיבר על השליחות של הנוער ליצור חברה טובה יותר, ושוסטר ציין את תפקיד הנוער הקיבוצי בשינוי השיח בחברה

לקריאת הדיווח המלא של כנס י"א

חברי הקיבוצים מהווים כבר שנים קו הגנה ראשון בפני שריפות יער, הצתות ושריפות מסוגים שונים באזורי הספר. עוד מימי החלוצים, שנטעו יערות ולקחו על עצמם החלוצים גם את ההתמודדות עם השריפות וההצתות שנעשו במזיד על מנת לפגוע במפעל הציוני.
עם השנים הקימו בקיבוצים צוותי כיבוי אש כחלק מצוותי החרום הישובי, הנותנים מענה מקצועי לאיום השריפות. צוותי הכיבוי של הקיבוצים הם פעמים רבות הראשונים שמגיעים לשריפה ופועלים לכיבויה לפני שהיא מתפשטת. גם בגל השריפות הנוכחי פועלים צוותי הכיבוי של הקיבוצים בתיאום מלא עם לוחמי האש, בהתמודדות המורכבת שנדרשת. הקיבוצים גם נערכו לקליטת מפונים מערים וישובים שנפגעו בשריפות ומחזיקים חדר מצב לקבלת פניות ממשפחות מכל רחבי הארץ.

צביקה לוי בראיון מרגש ל'ידיעות אחרונות':
"לפני המחלה עבדתי 16 שעות ביום, נתתי את כולי לחיילים, וזה היה אושר. עכשיו אני לא יכול לזוז, אבל כל הזמן חושב איפה אני עוד יכול לעזור"

כתבת 'המוסף לשבת' של ידיעות אחרונות, ענת מידן, ליוותה את צביקה לוי בשבועות האחרונים בביתו בקיבוץ יפעת. מידן כתבה: "למרות הקשיים והמגבלות הפיזיות, לא שמעתי ממנו קיטור ותלונה. כששואלים מה שלומו הוא משיב ב"הכל בסדר". "אני לוחם ותמיד הייתי אדם אופטימי", שב ומכריז. שתי אצבעות שחמקו מהשיתוק מאפשרות לו לעבוד עם המחשב ולשמור על קשר עם העולם. "אני מודה לאלוהים שהשאיר לי את המעט הזה ולא לקח ממני הכל".
אל"מ במיל' צביקה לוי, 68, "אבי החיילים הבודדים", יודע הכל על מאבקים ואופטימיות. הוא שירת בצנחנים וכשהשתחרר עבד בקיבוץ עד שנקרא לנהל את פרויקט החיילים הבודדים בצבא. ב־22 השנים האחרונות הוא התרוצץ בארץ ודאג לחיילים הבודדים לחדרים בקיבוצים, הסתובב ברחבי הגלובוס ושיכנע צעירים יהודים שמקומם בישראל וגייס תרומות כדי לאפשר את קליטתם של 18 אלף חיילים בודדים שעברו דרכו עד היום".
מידן מציינת כי "בתחילת החודש הגישה התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי את מועמדותו של לוי לפרס ישראל על מפעל חיים. "צביקה הוא מפעל שכולו אהבה, מתן בסתר ונשיאתם של המשרתים בצה"ל על כפיים", נכתב שם. "דמותו, רוחו האיתנה וחוסנו הערכי המיוחד הם לפיד העשייה והתרומה למען החיילים הבודדים". לוי מקווה שמועמדותו תתקבל. "אני לא רוצה את הפרס לעצמי אלא בעיקר לחיילים שלי ולמשפחתי. לעצמי אני מאחל רק בריאות".

לקריאת הכתבה המלאה והמרגשת בידיעות אחרונות

קבוצת פייסבוק חדשה: פרס ישראל לצביקה לוי 'האבא של החיילים הבודדים'

בשבוע האחרון נפתחה בפייסבוק קבוצה הקוראת להעניק לצביקה לוי את פרס ישראל על מפעל חיים. מקימי הקבוצה כתבו - "לאיש הזה מגיע פרס ישראל למפעל חיים. יותר מ-25 שנים צביקה לוי היה האבא של החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית. מעל 18,000 חיילים בודדים שהיו זקוקים לבית מצאו בזכות צביקה מיטה חמה בבתיהם של חברי קיבוצים ברחבי הארץ. לפני 8 חודשים חלה צביקה בניוון שרירים ונאלץ לעזוב את תפקידו בתנועה הקיבוצית. אנו, החיילים שגדלו אצל צביקה וזכו בזכותו לבית חם בזמן שירותנו הצבאי ועד היום, קוראים למדינה לכבד את המפעל האדיר של האדם הענק הזה. לצביקה לוי, מגיע לקבל פרס ישראל".

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק פרס ישראל לצביקה לוי

הסיפור המדהים של קרנית פלוג - העומס הבירוקרטי שמקשה על הקיבוצים

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, דיברה השבוע בכנס של העיתון TheMarker וסיפרה לנוכחים סיפור מדהים על המכשולים הבירוקרטיים והרגולטוריים שעובר קיבוץ על מנת להכשיר את המפעל המקומי לעבודה.
מה צריך הקיבוץ לעשות כדי להשיג לשוכר את רישיון העסק המיוחל? שאלה פלוג, ומייד פירטה את "רשימת הדרישות: בתחום הכיבוי, נדרש להקים מערכת ספרינקלרים בכל המבנה, בעלות של 700 אלף . המערכת דורשת הזנה ממיכל מים עצום, בגודל של 1000 מטר מעוקב, שמנותק מהצנרת של מקורות, ועלות הקמתו 450 אלף (בריכה קיימת של הקיבוץ, בנפח של 450 מטר מעוקב, אינה עומדת בדרישות התקן). בצמוד למיכל, נדרש להציב שתי משאבות ליצירת לחץ. למה שתיים? כדי להיות ערוכים למצב שבו, דווקא בעת שתפרוץ השריפה, אחת המשאבות תהיה מקולקלת. כל משאבה צריכה להיות מגובה בגנרטור עצמאי, למקרה שבדיוק כשתפרוץ השריפה תהיה גם הפסקת חשמל. שתי המשאבות עולות ביחד 500 אלף . בזאת לא סיימנו – את המיכל העצום, שמשקלו 1500 טון, צריך להעמיד על משטח בטון בגודל ובחוזק המתאימים. אלא מה, משטח שכזה דורש היתר בנייה. וכידוע, כדי לקבל היתר בנייה צריך לקבל אישורים מרשות העתיקות, מהמשרד לאיכות הסביבה, וגם ממשרד הבריאות (היות ומדובר במיכל מים, ולמרות שהם לא מיועדים לשתיה, יש להכין למיכל תכנית סניטרית)". ובזאת לא סיימה נגידת בנק ישראל. "כדי להשלים את מערך הכיבוי, נדרשת מערכת גילוי אש והתרעה (לא זו שתפעיל את הספרינקלירים, אלא אחת אחרת, שתפעיל את הכריזה ותזעיק את מכבי האש), בעלות של 120 אלף שקל, עמדות כיבוי (150 אלף שקל) בהזנת מים נפרדת מזו של רשת הספרינקלרים (30 אלף שקל) ופתחי שחרור עשן (כ-100 אלף שקל)."
צילום: לע"מ

לקריאת הכתבה המלאה ב TheMarker

טיול השבוע
אחרי כ-15 שנים שוב זורמים מים במפל בנהריים!

מפל חזר לזרום בשצף קצף כאטרקציה תיירותית מרשימה.
אנשי אשדות יעקב המפעילים את המקום מזמינים את כולכם להנות מהמראה המרהיב.
ניתן לעשות מסלול קליל לכל המשפחה ב'שביל הסכרים' החדש, אשר כולל הליכה עצמאית לאורך הירמוך ולסיום תצפית מרהיבה אל עבר המפל ו/או לעבור ל'אי השלום' לסיור מרתק הכולל הדרכה.
'אי השלום' כולל את מעבר הגבול הירדני ומפגש עם החיילים הבדואים, נאמניו של המלך עבדאללה. בסיור נוכל לצפות אל מפגש הנהרות ירדן- ירמוך, כביש 90, רמות סירין וכוכב הירדן ממערב ואל רמת הגולן והגלעד ממזרח ולסיום נגיע אל האטרקציה המרכזית: מפעל החשמל המרשים שנותר כעדות חיה מפועלו של 'הזקן מנהריים' ונמצא בצידו המזרחי של הירדן. בדרכנו, נעצור ליד תחנת הרכבת שנבנתה בסגנון ה'באוהאוס' ועל גגה, כתובות גרפיטי של נוסעים שהמתינו לרכבת שמעולם לא הגיעה בזמן...
חברי מטה התנועה הקיבוצית ביקרו השבוע במקום כאורחיו של ראש המועצה האזורית עמק-הירדן, עידן גרינבאום ואנשי נהריים – עפר לוין ואלי ארזי. יש לתאם מראש את הביקור בטלפון האתר: 04-6709143 האתר פתוח כל ימות השנה (למעט יוה'כ).
חברי מטה התנועה המשיכו לאחר מכן לסיור בקיבוצים מעגן ודגניה ב'.

אל תשכחו -
בשבוע הבא כנס הנהגות הקיבוצים

בשבוע הבא יתכנסו מאות ממלאי תפקידים במלון מעלה-החמישה לכנס הנהגות הקיבוצים השנתי שייערך בפעם הרביעית. הנואם המרכזי בכנס ההנהגות יהיה כבוד נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. בנוסף, תתקיימנה בכנס הרצאות בנושאים הקשורים לחברה הישראלית, מפגשים עם שרים, חברי ממשלה, ממלאי תפקיד רלוונטיים בממשל ואנשי רוח וכן נציג ברית הקואופרציה העולמית, (ה-ICA), מר דייויד רוגרס.
מושבי הבחירה ישימו במרכז את ההנהגה הצעירה הקיבוצים וכן נושאים וסוגיות קיבוציים: בנייה, שיוך ותעסוקה, רגולציה וערכים בחינוך, יחסי קיבוץ- תנועה, שיתופי פעולה במרחב הכפרי, התנדבות ומשימות, כלכלת הקיבוץ, ריבוי ועדים, הזירה התקשורתית והטמעת תפיסה מיגדרית. בנוסף, תתקיימנה הרצאות בתחומי ניהול, זהות ומנהיגות.